נעים להכיר- צפריר נחמני

נעים להכיר- צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
צפריר נחמני
העבודה בסינית מפגישה אותי עם הרבה מטפלים מן התחום.
כך אני נחשפת לעבודה יומיומית של מטפלים, שלרוב אינה מקבלת תהודה בקהילה המקצועית.
מסתבר שיש עשיה רבה וטובה, שמביאה מזור לאנשים רבים. מסתבר, שיש מטפלים שמצליחים לסלול לעצמם דרך שלעתים היא טיפה שונה ממה שאנחנו מכירים. לעשיה ולמטפלים האלו מגיעה במה.
אני שמחה להעניק את הבמה הזו ממש פה בסינית, והפעם- אנחנו נותנות את הבמה לצפריר נחמני.

צפריר כתב כמה כתבות לסינית, ולאחרונה אף פירסם כתבה בנושא הטיפול בפסיכוזה והתמכרות.
זו הייתה הזדמנות טובה להכיר את העשייה היחודית שלו:

יעל ארנסט (י.א): מה הרקע שלך? איפה למדת?
צפריר נחמני (צ.נ): למדתי במכללת מזרח מערב אצל רוני ספיר. בהמשך התחלתי ללמוד אצל כריס בנקל שהוא גם תלמיד של ד״ר ואן ביורן. אצל כריס העמקתי את הלמידה על הנפש והרגשות, וממנו אני גם מקבל הדרכות (סופרוויז׳ין) באופן קבוע. בנוסף בשנים האחרונות גם התחלתי ללמוד מג׳פרי יואן דרך ההרצאות הרבות שהוא נותן- הרצאות מוקלטות וגם נסעתי לשמוע הרצאות שלו.

י.א: איך הגעת לעבוד בכפר איזון? תוכל לספר לנו קצת על הפעילות שבכפר?
צ.נ: לכפר הגעתי לגמרי במקרה: כשסיימתי את הלימודים, אחד המורים שלי סיפר לי שפעם הוא התנדב בכפר איזון, לפני זה בכלל לא שמעתי על המקום. פניתי אליהם והתחלתי לטפל שם.
בכפר אנחנו צוות של מטפלי גוף- נפש- מטפלי דיקור, שיאצו, רפלקסולוגיה ונטורופתיה. עשינו דרך ארוכה מאוד במהלך השנים מלהיות משהו ״ אלטרנטיבי/ משלים״ ועד להיות חלק אינטרגלי ומשמעותי בטיפול. התחלנו כמתנדבים שמגיעים פעם בשבוע לשעתיים אחה״צ, משהו בשולי הטיפול. בהמשך עברנו להיות מטפלים בשכר וכיום אנחנו יושבים בכל הישיבות והחפיפות של הצוות, מגיעים לכוננות כמו כל המטפלים ולוקחים חלק מרכזי בשיח. במשך כל הזמן אנחנו, כמטפלי גוף-נפש ושאר החלקים של הצוות הטיפולי (פסיכולוגים, פסיכאטריים, מדריכים), מתפתחים בשילוב ובאינטגרציה. אנחנו משמיעים את קולנו מול הצוות הטיפולי יותר ויותר בכל הרמות- משתפים במה שקורה בחדר הטיפולי מבחינת הטיפול הגופני וגם מבחינת היחסים הטיפוליים. הצוות למד את האיכויות שאנחנו מביאים לטיפול ואיך להיעזר בהם ולשלב אותן בטיפול הכולל.

במהלך השנים שאני בכפר אנחנו מקבלים הדרכה קבוצתית שבועית, דבר שפחות מוכר בתחום הגוף- נפש, אך הוא חלק בלתי נפרד מעולם הטיפול הפסיכולוגי. ההדרכה מתמקדת בתהליכים הטיפוליים, בקשיים שלנו כמטפלים, בהעברות ובהעברות הנגדיות שקורות בטיפול ובהתפתחות שלנו כמטפלים וכצוות טיפולי.

המטופלים עצמם מקבלים את הטיפולים שלנו בזרועות פתוחות. חלקם מדמיינים בהתחלה שהם מגיעים לטיפול ״פינוק״ ומגלים שהם באו לעשות עבודה נפשית עמוקה, אך בניגוד לטיפול הפסיכולוגי- מילולי, אצלנו הם עושים את העבודה דרך הגוף. על משמעות הטיפול בגוף במקום כזה אפשר לכתוב ספר שלם…

י.א: אתה יכול לספר לנו בקצרה על כפר איזון עצמו, פעילותו ומטרותיו?
צ.נ: כפר איזון הוא מקום טיפול פורץ דרך ברמה העולמית בתפיסת הטיפול שלו. ביסודו הכפר הוקם כדי לתת מענה לטיילים הצעירים אשר נוסעים אחרי הצבא לטיול בחו״ל, עושים יותר מדי סמים ו״מאבדים״ את זה. חשוב להבין שמדינת ישראל (ובעצם כמעט בכל העולם המערבי), המקום הטיפולי למטופלים פסיכוטיים הוא בבית חולים פסיכאטרי. לרוב אישפוז פסיכאטרי במצבים אלו לא נחווה כחוויה נעימה בלשון המעטה. ובכך הכפר נתן מענה למטופל הפסיכוטי בסביבה פתוחה ומכילה. תוך כדי כך גם משולב הטיפול בהתמכרות אשר נמצאת בבסיס השימוש המוגזם בסמים. כיום אנחנו מטפלים בכפר במגוון מצבים, החל מטיילים שחולצו מחול במצב פסיכוטי, דרך מטופלים שבעיית ההתמכרות שלהם היא הדבר המרכזי ובכל המצבים הפסיכאטיריים הקיצוניים- דיכאון, בי פולאר, טראומה וכדומה.

י.א: בוא תן לנו הצצה לתוך הפעילות היומיומית שלכם בכפר. מהו הלו״ז ליום שיגרתי?
צ.נ: מבחינת המטופלים, החלק הראשון של היום מוקדש לקבוצות טיפוליות- קבוצת התמכרות, קבוצה דינמית, אומנות, גינון, פסיכודרמה, בישול, יוגה, תנועה ויכול להיות ששכחתי עוד קבוצה או שתיים.
החלק השני מוקדש לקבוצות נוספות ולפעילויות כמו בריכה, הליכה בים וכדומה. בנוסף לטיפולים קיימים דברים רבים תיפקודיים שעליהם אחראים המדריכים שעושים עבודה קשה ואינטנסיבית מול המטופלים. בנוסף לקבוצות כל מטופל מקבל טיפול פרטני פסיכולוגי פעמיים בשבוע, טיפול משפחתי פעם בשבוע וטיפול גוף-נפש פעם בשבוע. בעצם אנחנו מהווים מטפלים פרטניים של המטופל ביחד עם הפסיכולוג שהוא מהווה מנהל הטיפול (קייס מנג׳ר).
הצוות הוא רב גוני, מדריכים שבעצם מחזיקים את הלו״ז ואת התיפקוד, מטפלים פרטניים (פסיכולוג/עו״ס), פסיכאטרים, מטפלים משפחתיים ומנחי הקבוצות.

י.א: מהי האבחנה המבדלת ברפואה סינית לגבי מצבים כגון פסיכוזה, מאניה, דיכאון, סכיזופרניה, התמכרות, טראומה, בי פולאר וכיו״ב (כמובן מעבר לעובדה שמדובר על פגיעה ב- Shen)? מה ההבדל בין הטיפולים?
צ.נ: האבחנה של פגיעה בshen היא ברמות שונות. חשוב להבין כמה דברים על ההפרעות האלו:
במצבים האקוטיים של פסיכוזה ומאניה, אין הבדל בין פסיכוזה כתוצאה מסמים, פסיכוזה כחלק מסכיזופרניה או מאניה כחלק מהפרעה דו קוטבית. על האבחנה המבדלת של פסיכוזה כתבתי בהרחבה במאמר שכתבתי על פסיכוזה כתוצאה מסמים והטיפול במצב האקוטי יהיה בעיני זהה בכולם.

כן חשוב להבחין בין פסיכוזה כתוצאה מסמים/ תרופות/ מצב גופני, שהיא הפרעה פסיכוטית שתחלוף והפגיעה ב- shen היא ברמה מסויימת לעומת סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית שהם כבר ״מחלות״ והפגיעה בנפש היא עמוקה ושונה יותר.

דבר נוסף שחשוב להבין שיש הבדל שבעיניי הוא עמוק ומהותי במצב ה- shen בין המצבים האלו בהם הפגיעה היא הרבה יותר עמוקה- אלו מצבים שבהם לאדם אין מודעות או הכרה במצבו- למשל הוא יכול לקפוץ מבניין גבוה כי חשב שהוא יכול לעוף. ל- shen אין את החיבור הבסיסי שמכיר במי הוא ובמגבלות שלו. לעומת זאת במצבים האחרים- התמכרות, טראומה דיכאון, יש את המודעות וההכרה ולכן זו פגיעה פחות עמוקה.

יהיו הבדלים בצורת הטיפול בין המצבים השונים בהתאם לרמת הפגיעה ב- shen, בהתאם לאבחנה הספציפית של המטופל ובהתאם לכוחות הריפוי שיש לו.

י.א: האם אתם יודעים לעזור במגוון תופעות הלוואי שקיימות עם נטילת התרופות? למשל השמנה.
צ.נ: אני אענה על זה בשתי רמות:
ברמה הראשונה, אני חושב שכצוות אינטגרטיבי העבודה עם תופעות הלוואי היא משותפת- הפסיכאטריים שואפים לתת פחות תרופות (ואני חושב שכמות התרופות שמקבלים המטופלים נמוכה מהתרופות שהיו מקבלים בית החולים), במצבים שונים הם גם יפנו את המטופל אלינו לטיפול בצמחי מרפא או בדיקור על מנת להימנע משימוש בתרופות.

הרמה השנייה היא שככלל, אני מנסה לטפל בבסיס הבעיה ולא בתופעות הלוואי- אם המטופל פסיכוטי אני אנסה לטפל בפסיכוזה עצמה ולא בתופעות הלוואי על מנת שתהיה הפחתה של התרופות ובכך ירידה בתופעות הלוואי וכדומה. נראה לי שהגישה שלי מתאימה יותר למקום טיפולי כמו הכפר שפחות מתעסק בחולים ״כרוניים״ שכבר לוקחים תרופות שנים רבות.

י.א: תן לנו סיפור מקרה לדוגמא, שלדעתך לטיפול הסיני היה חלק קריטי בהחלמה.
צ.נ: במהלך השנים הפסקתי לחפש את ה״ חלק הקריטי״ של הטיפול שאני עושה בתהליך ההחלמה. בכפר אנחנו מטפלים במטופלים שקליניקה רגילה לא מספיקה להם, שצריך כפר שלם להחזיק אותם. לכן הדבר המשמעותי בעיניי הוא עבודת הצוות שבה כל אחד נותן את חלקו. לפעמים יש טיפולים שאני עושה ומרגיש שהם עשו שינוי, לפעמים אפילו שינוי גדול. תמיד אני מקפיד להזכיר לעצמי ששינוי כזה הוא היה בסך הכל הדחיפה האחרונה של אבן שצוות שלם והמטופל עצמו סחבו ביחד עד לראש הגבעה.

י.א: האם נתקלתם במצב בו למשל הדיקור היה פחות יעיל לעומת למשל השיאצו? אם כן, כיצד זה בא לידי ביטוי?
צ.נ: יש כל מיני הבדלים בין דיקור ושיאצו מבחינת הטיפול הגופני נפשי שהם נותנים, אך בעיניי הדבר המשמעותי בהבדלה בינם הוא המטופל ולא יעילות הטיפול. מטופל שקשה לו עם מגע נפנה אותו יותר לדיקור, אם גם בטיפול הדיקור החוויה קשה לו- אולי מפחיד אותו או מרגיש לו פולשני מדי/ אפשר להפנות לרפלקסולוגיה שיש בה מגע' אך המגע יותר מרוחק ממרכז הגוף ואולי המטופל יוכל להרגיש בטוח יותר.

י.א: האם תוכל לתת 3 טיפים שלדעתך הם חשובים ביותר למטפלים טריים?
צ.נ: הראשון- הדרכה, הדרכה והדרכה. בכל מקצועות הטיפול הרציניים והמוסדרים זה חובה- כל מי שמסיים לימודים מחוייב בהדרכה. לצערי זה לא קיים אצלנו. אני מוצא שזה אחד הדברים החשובים ודואג גם היום לקבל הדרכה מקצועית. ניתן לעשות את זה בקבוצה, עם קולגה באותה רמת נסיון או עם מטפל מנוסה יותר.

טיפ שני- בעיניי, מעבר לרפואה סינית/ דיקור, קיים בחדר הטיפול עולם שלם של יחסים. בצורה שאני תופס את תפקידי כמטפל זהו חלק בלתי נפרד מהריפוי שבטיפול. אם אתם רוצים לטפל בנפש והגישה הזו קורצת לכם, בעולם הפסיכולוגיה קיים ידע אדיר על כך. זה גם מתקשר לסעיף הקודם- הדרכה בנושא יחסים והעברות היא משהו שיכול לפתוח בפניכם עולמות מרתקים ועמוקים.

והטיפ האחרון- התפתחות. בצורה בה אני רואה את הדברים, לעזור למטופל בריפוי זה לעזור לו להתפתח. בעיניי אי אפשר לעזור בהתפתחות למישהו אם אני כמטפל לא מתפתח בכל הרמות- פיזית, נפשית, ריגשית, אנרגטית, רוחנית וכו׳.

המחברת:
יעל ארנסט
מנהלת אתר סינית
yael@sinit.co.il

תגובות

כתבות דומות

התחלות חדשות

מאת: יעל ארנסט
קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט