תיאוריית המקור העתיקה ואופטימיות- אנמה ואנפוקו

היכרות עם אנמה ואנפוקו וסיפור מקרה
אנמה ואנפוקו

כמטפלת באומנויות הריפוי במגע המסורתיות האנמה ואנפוקו, אני פוגשת נשים רבות המעוניינות בטיפול תומך ומשלים כהכנה לכניסה להריון, נשים במהלך ההיריון וגם נשים בעלות קשיי פריון.
במאמר זה אספר קצת על שיטות העבודה ואשתף בסיפור מקרה.

מי הן האנמה ואנפוקו?    
ה"אנמה" וה"אנפוקו" הן אומנויות ריפוי מסורתיות במגע, מקורן ברפואה הסינית המסורתית, לפני כ-5000 שנה.  מתכונתן הנוכחית התפתחה ביפן לפני כ-500 שנה וקיבלו הגדרות נפרדות (אנמה ואנפוקו)  ע"י המאסטרים גוטו ואוטה.
האנמה (אנ= לחיצה, מה= שפשוף) מוכרת בעולם כאם שיטות המגע, ממנה התפתחו בשלבים מאוחרים יותר השיאצו, הטווינא ועוד.
האנפוקו (דופק הבטן בפירושה הציורי של המילה)
היפנים מאמינים כי אבחנת הבטן קודמת לאבחנת הדופק הרדיאלי, שכן הכל מתחיל מהמרכז, מה Dan Tien – כלומר מהבטן התחתונה – הבטן הרכה. תיאוריות בנות זמננו יחזקו ויוסיפו שמוח נוסף יושב באזור זה ומתפקד בצורה פיזיולוגית ורגשית כאחד.
הטיפול הוא דינאמי ומתבצע באמצעות טכניקות שונות של לחיצות, משיכות, אמנות הנקישות והמשיכות היפנית הנקראת Suren Koda Ho  וטכניקות ידניות מגוונות, כל זאת בהתאם לצרכי המטופל ולמצבו הפיזי והנפשי.
שילוב השיטות (האנמה והאנפוקו) מתאים לטיפול במבוגרים ובילדים במצבים שונים ומגוונים. בחרתי הפעם להתמקד בסיפור מקרה הקשור לבעיות גניקולוגיות קשיי פריון.

מתוך הכתבים העתיקים
הפרקטיקה בקליניקה המשלבת את האנפוקו מדגימה עבורי כבר שנים את עוצמתו של אזור עבודה זה.
האנפוקו – סימוכין עתיקים למשמעות האדירה מאחורי איזור ההארה, ה dantien, ניתן למצוא כבר בקלאסיקות הסיניות כגון ה- Nan-Jing   וה- Su Wen .  הם מתארים בצורה נפלאה את חשיבותו ומחזקים את הבחירה בו כמרכז כל כך משמעותי.

אבחון ועבודת הבטן הנפלאה על פי סנסיי אוטה (OTA)  האגדי היא אחת מהאסכולות שהתפתחו במאות הקודמות ביפאן והתמקדו במשמעותו של אזור זה להתפתחות אישית, יחד עם הרמוניה רגשית ופיזית כאחד, תוך כדי התבססות על הכתבים הסינים הקלאסיים.

הבטן נתפסת כ"מקור". האיברים והמרידיאנים משתקפים בה. לדוגמה, ב-Li Shi Zhen נמצא את הקשר (בין השאר) אל מרדיאנים כמו ה-TW וה-PC , דגש על חלק מ-8 המיוחדים כגון: Chong Mai, Ren Mai ,Du Mai   ומערכת היחסים המיוחדת והחשובה ביניהם ועוד.
מדובר במבנים אנרגטיים שונים שמקורם אחד. המקור מתואר כצומת של מערכות יחסים, כשהדיאגרמות השונות עוברות כמו חוטי תיל הנוגעים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

תיאורית המקור הדאואיסטית חשובה לאין שעור. היא מתארת, בין השאר, את השורש כממוקם בהארה משני צידי חלקי הגוף, הקדמי והאחורי. בחלקו הקדמי והייני נקרא האזור  " The Moving Qi Between The Kidneys". בדגש על הנקודות CV4, CV5, CV6.  המקבילה היאנגית, באזור הגב – "Ming Men"  הנמצאת: "At the side of the sevent vertebra in the middle, there is the small heart" (הספירה נעשית מהסקרום כלפי מעלה כלומר, משני צידי החוליות L2, L3 – על פי חיבור משנת 1895 על הNan- Jing).
הטבור נתפס כמרכז הגוף בהקשר לתפקודים, פעולות ואנרגטיקה. שמות נוספים לטבור- "life of the person, the great middle pole" וה- "Wu Cheng" – חמשת האחוזות.
מטאפורת חמשת האחוזות הנפלאה של Yang , מ-618-670 לספירה מדגימה את כל שרשרת תיאורית המקור – על כך ארחיב במאמר נפרד.

מיפוי הגוף והתבוננות
בסיפור המקרה בחרתי להשתמש במושגי יסוד מתוך מיפוי הגוף והתבוננות בו. זהו כלי שבעזרתו אני מצליבה מידע ועובדת על פיו לאבחון אמוציונאלי ופיזי כאחד.
קריאה זו נבנתה בהשראת היסודות הגדולים של הטבע על פי הדאואיזם הטיבטי והם אדמה, מים, אש, אויר ועץ; התבוננות בטבע והמחזוריות שמאפיינת אותו, התבוננות בבעלי חיים והתנהגותם מהידע האבולוציוני הקדום הטמון בהם ובני האדם ברמת הDNA ועוד. אבחון זה מורכב ומרתק, אך כאן לשם הבנה בסיסית של סיפור המקרה נראה את הקשר ההדוק בין תפיסת מיפוי גוף זו שנולדה אף היא מאותם מקורות של מקור אחד, יין ויאנג, שמיים אדם אדמה, חמשת הפאזות ומרדיאנים, כל מה שמאפיין אותם אנרגטית ורגשית כאחד:
אזור האגן – אדמה, מייצג את חוויות החיים שלנו, מערכות יחסים, מסורת, נורמות ואינטראקציות עוד מהיותנו ברחם אמנו ואף קודם לכן לעיתים..
אזור הבטן הרכה – מים, קופסת הרגשות השונים, הדמיון, תת המודע, העומק והזרימה האישית של כל אדם.
אזור החזה – אש, כוח ההנעה, החום, ההתלהבות, הספונטניות, ביטוי היצירתיות, האגו שלנו, יכולתנו לבטא את המים כלפי חוץ וורבלית ואנרגטית כאחד.
אזור הראש – אויר, היסוד התקשורתי, השיקול העצמי האינדיווידואלי. במקביל, למוח יש את היכולת לעבד תמונה ולטשטש אותה.
עמוד השדרה – עץ, מייצג את המקבילה שלו מהצד השני של הגוף. מקשר בין כל האלמנטים הגופניים, מייצגם בנפרד ואת הקשרים שביניהם. צומח כמו בטבע מהאדמה אל האוויר.

במקביל לכל התיאוריות והסימוכין העתיקים, קיים המטפל והידע האינטואיטיבי אותו הוא מביא אל המפגש. חשוב לתת לו מקום מכובד. נטול שיפוטיות, פתוח לקליטה ולחיבור של כל המידע שאסף על פי ידע נרכש יחד עם האינטואיציה האישית, חמלה וצניעות. לטעמי, עבודה הרמונית המשלבת את חלקי הפאזל הללו, תניב את הפירות הטובים ביותר עבור המטופל והמטפל כאחד בכל מפגש ותהליך בקליניקה.

סיפורה של ר'
ר', בת 40, אם לילד אחד. מזה כשנתיים היא מנסה להיכנס להריון שני. באבחנה רפואית מערבית לא נמצאה סיבה מכאנית לבעיית הפריון, והוצע לה לקבל טיפול תומך הורמונאלי, אך היא לא הייתה מעוניינת בכך.
היא סובלת מאלרגיות, מיגרנות, עצירויות וטחורים, בעיות עור ונשימה  מילדות. בעלה עבר בדיקות גם כן, ללא ממצאים.

בתשאול סיפרה ר' על רגישות תמידית בבטן. בגמר התשאול הוורבלי נעשה גם אבחון הבטן (על פי סנסיי אוטה) והתחלנו בטיפול במגע.
קריאת הגוף של ר' סיפרה לי המון פחד, דחיסות ובלבול של המערכת המניעה אותה, המערכת שקשורה לאלמנט האש.
האש עולה רק כלפי מעלה ומתערבבת חזק עם האוויר, האגן מאד מוחזק וסגור, חלש, מגן על עצמו. לא נותן למים לגעת שם בכלל. המים עצמם בעודף, סוערים וגועשים אך רק בתוך עצמם עם נטייה אל האש. שם יש ערבוב אלמנטי. המים מרגישים כמו מיכל אטום שעומד להתפוצץ כיון שאינו מצליח להתבטא כלפי חוץ.
ר', גדלה באווירה שלימדה אותה כי את כל התחושות הפנימיות יש לשמור בפנים.
ה"הארה" (Hara), הבטן התחתונה שלה, הייתה קרה וחלשה. הרגשתי שעלי לחמם ולעבות את המערכת הפיזית של ר'. גבה היה נוקשה כמו שריון שלא יכול לשאת יותר. צווארה היה מוחזק ומתוח כמו קפיץ, כמו שומר עליה מפני התפרקות.

התחלתי בעבודת ה"אנמה" המרידיאנית. הטיפולים מתחילים בהזרמה כללית ראשונית של כל המערכות, עם דגש על איזור הטורסו ועל החלקים היאנגים יותר ומשלבת עם הזמן טכניקות שונות מתוך האנפוקו, ישירות על הבטן. דרך האנמה נוצר הביטחון הראשוני במגע ומאפשר את תחילתה של ההרפיה וכניסה משולבת גם אל אזורי ומרידיאני היין שהיו אצל ר' רגישים מאד למגע בהתחלה. מכאן, הדגש על הזרמת המים, חיזוק הkid והפחתת הקיפאון שנובע מפחדים לא מבוטאים, פתיחת אזור האש, עבודה על הסטרנום- עצם החזה (CV), כדי שתוכל להתחיל לבטא החוצה את מה שתציף הבטן עם הזמן וגם תרגיע את האש המשתוללת ותקועה בפנים , לא בונה ומעיזה לצאת החוצה. חיזוק האדמה נעשה  דרך עבודה על ה- ST וה- SP אך בעיקר דרך עבודה על אזור האגן (בשלבים הראשונים רק במנח פוסטריורי כדי לפתח יכולת הכלה וקבלה, להתחיל לפרק את המתחים הרבים שקבורים שם וכל כך מחלישים את המערכת).
לאט לאט, בקצב שלה, קילפנו את ה"שריון" שבנתה על הבטן. דרך מגע מלא בתחילה, עד שנוכל לעבוד בשכבות העמוקות יותר, כשפחות יכאב ובעצם כשהתנועה תתחיל והביטחון ישתרש – ביטחון במגע, בי ובעיקר בעצמה וביכולת להיפתח ולחיות. גם הצוואר והשכמות קבלו הרבה התייחסות, עדיין לא לגעת בגרון עצמו, אבל גם זה יגיע בהמשך…

במפגשים הראשונים היא היתה כמו חייל מצטיין. דיווחים על סימפטומים פיזיולוגים, מאד מדויקים וקצרים, ללא כניסה אל הרגש. לאט נבנה הביטחון במגע ובקשר בינינו והגוף מתחיל להתרכך ולהתחמם וכך גם היא. יותר משתפת בתחושות, גם רגשיות. פתאום היא מתחילה להשתמש במשפט:" שמתי לב ש.." ומיד מוסיפה הסברים שכלתניים כמו "טוב אבל אני לפני הווסת.." (גם זה השתנה בהמשך).
ר'  מתחילה להבין שלא בהכרח לפני ווסת חייב לבוא P.M.S  (תסמונת קדם ווסתית), להפך. היא חווה כיצד סימפטומים אלו הם תמרורים, נורות אזהרה חד-חודשיות שנדלקות, הדגשה של מערכות ההגנה בגוף, הדגשה של מצב פנימי ונפשי דרך מראת הגוף ובעצם הדגשת הסטגנציות (התקיעויות) הפנימיות.

עם הזמן אפשר היה לראות כיצד ממצב מאד דרוך ומכווץ של הגוף בזמן הטיפול וקפיצה מהמזרון כמעט מיד לאחר שמסתיים המגע, חל שינוי. ר' נותנת לעצמה לחוות ולספוג. זה לא שהיא לא צריכה כבר להביא את הילדים מהגן, אנחנו נפגשות באותה שעה בדיוק כל שבוע. נוצר יותר שקט במערכת והוא כבר פחות מאיים… אין צורך לקפוץ ולרוץ כדי לא להרגיש יותר.
הביטחון נוצר.

רבדים עמוקים מתחילים לעלות בזמן המפגשים. תמונות בחלקיקים מהעבר, לא מצליחה למקד אותם, עדיין. רק תחושות שמלוות אותם ברורות לה. הוספנו גם שיעורי בית. קשה לה איתם, ביצוע ותזמון אל היום יום. אני מסבירה שזה חלק מהעניין. לייצר את הדקות הבודדות הללו בשבילה. רק שלה. להוסיף מקום כזה לבית, מחוץ לחממה שלנו, לאזור הבטוח.
עוד שלב בדרך.
היא מתחילה לשים לב גם לרגשות שעולים, בזמן הטיפול ואחריו. עולים אך נשארים בפנים. אני משלבת טכניקות ורבליות בהדרגה אל המפגשים – לעזור לגוף להניע את מחסום הביטוי. מאד קשה לה עם זה בהתחלה. מבוכה, אבל בהדרגה גם זה עובר, באופן יחסי אליה כמובן.
במקביל אני ממשיכה להרגיע את המים, לחזק מערכת גניקולוגית ולייצב את האדמה, להעמיק את העבודה הידנית מבחינת טכניקות שמתווספות, אזורי מגע שמשתנים ומתווספים.

במקביל אנו בודקות כיצד בשאר החלקים של החיים אפשר להוריד מתח, לסדר את תפיסת המציאות קצת אחרת, טכניקות  ממשיות להתמודד עם הלחצים השונים ולהפחית אותם. יחד  לראות מה חסר לה.
איפה אפשר לייצר ביטוי עצמי  ובעזרת איזה כלים נכון לה לעשות זאת? כלים שוויתרה עליהם לפני מספר שנים, כשוויתרה על עצמה, על לאהוב ולקבל את עצמה. היא מנסה. פתאום חזרה לתחביבים ישנים. זה ממלא אותה.

הווסת משתנה, המיגרנות נרגעות ומופיעות בתדירות נמוכה יותר, פחות סיוטים בלילות, הגב מתרכך. מתחילים לחפש את "האפורים" לא רק שחור ולבן, אך הלחץ מול נושא ההיריון  עדיין שם. אני מסבירה שיש עליות וירידות גם בתהליך שלנו ובכלל בחיים, בסימפטומים השונים ובטח שבנושא הפריון העמוק כל כך. אנו עובדות על סבלנות וכוח פנימי , אמונה אמיתית מבפנים. לא כי צריך, לא לומר " יהיה בסדר" רק  מהראש.
שוב הגיעה הווסת, ר' שוקלת טיפולים הורמונליים בכל זאת: סובלת מחוסר סבלנות, דיכאון, עצבנות, רגישות, הגב התחתון כואב.
מייד למזרון. אחרי הטיפול זה הגיע סוף סוף – פריקה גדולה. זה חיכה שם שנים לדבריה. שתינו מאושרות מהבכי הגדול שהגיע והרגיש כל כך עמוק. זה לא שלא בכתה עד היום בכלל. אך על מה… ואיך… ובאיזה עוצמה ועומק נתנה לדברים לחדור והרשתה לעצמה לשחרר.
באותו שבוע ישנה טוב, היו יציאות מסודרות, לא היו מגרנות. הכאב העצום והכעס אותו הדחיקה כל כך פנימה, במשך שנים, שוחרר מהמערכת. היא נוגעת בפצעים. היא יוצרת איתם דיאלוג ורק אז תגיע השלמה ללא ההדחקה. משתמשת בכוח שלה, מהבטן.
מדהים כמה יש לה להוציא וכמה עשייה עצמית פורצת משם במקביל.
עולים תכנים אמוציונליים עמוקים עוד יותר, נושאים מהילדות, תפיסת הנשיות שלה ועוד. גם ההתנהלות עם הבעל סביב ההיריון ובכלל משתנה. תהליך הפריקה והחיזוק ממשיך במקביל לעבודת המגע ושעורי בית נוספים.

היא פתאום עם כוח אמיתי, כוח שלה, ממש מבפנים.
זה לקח חמישה חודשים בערך, קצת פחות.
היא בהריון! אושר גדול לכולנו.

אסיים בציטוט, מתוך כתביו של YANG :
Below the umbilicus is the moving qi between the kidneys It is Dan-Tien
Dan-Tien is the root of the person. The place where jing and shen are stored

** הציטוטים מתוך:
Hara Diagnosis: Reflections On the Sea  / KIiko Masumoto & Stephen Birch

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/ClaudiaPaulsen

המחברת:
איריס אברבנאל
מטפלת באנמה, אנפוקו
iriskup@zahav.net.il

Total
5
Shares
כתיבת תגובה
Related Posts