פרס נובל לרפואה!

פרס נובל לרפואה!

מאת: יעל ארנסט
פרס נובל לרפואה
לפני מספר ימים התבשרנו שפרס נובל לרפואה יתחלק לשניים:
חלק אחד יוענק לוויליאם קמפבל וסאטושי אומורה, על עבודתם החדשנית במציאת דרכי טיפול בתולעים עגולות;
החלק השני יוענק לגברת Youyou Tu, עבור פיתוח תרופה למלריה בשם ארטמיצנין.
התרופה הומצאה לפני כ- 40 שנה, במסגרת משימה צבאית סודית של סין הקומוניסטית, ובעוד היא בשימוש כל כך הרבה שנים- וביעילות גבוהה- המרכיב והמקורות של התרופה נותרו תחת מעטה מסתורין.

כמה מילים על הרקע למשימה:
הרעיון למציאת תרופה למלריה היה בבסיסו מהלך צבאי. בשנות ה- 60 וה- 70, סין מוצאת עצמה במהפכה קומוניסטית ועם מעט מאוד בנות ברית.
בת ברית אחת היא צפון ויטנאם, שהייתה שרויה באותה תקופה במלחמה נגד דרום ויטנאם. סין עזרה לצפון, ארה"ב לדרום- והלחימה מתרחשת באזורים מוכי מלריה.
הטיפול באותו הזמן כמעט לא הועיל, והמלריה גבתה יותר חיי חיילים מאשר כדורי האויב.
כך החליט מאו לפתח פרויקט סודי לגילוי תרופה למלריה. שם הקוד למשימה היה 523, על שם מועד פתיחת המשימה- ה- 23 במאי, 1967.

הסינים כמובן לא היו היחידים שניסו למצוא תרופה למלריה. גם ארה"ב ניסתה, ללא הצלחה. הסינים ידעו זאת, והחליטו לחזור למקורות- לבדוק מה יש לרפואה הסינית, לצמחי המרפא הסינים, להציע.
הממשלה פנתה לאקדמית ה- TCM בבייג'ינג, שימנו את האדם הנכון למשימת מציאת התרופה.
האקדמיה מינתה את גברת Tu.

גברת Youyou Tu
בשנת 1967, גברת Tu הייתה בסוף שנות השלושים לחייה, למדה רפואה סינית ורפואה מערבית, השתלבה בהוראה באקדמיה בבייג'ינג ואמא לילדה בת 4.
עד תחילת עבודתה במשימה, נבדקו כ- 240,000 תרכובות שלא עשו את העבודה כראוי.
העבודה לא עמדה להיות פשוטה.
במהלך 5 שנות המחקר, גברת Tu והצוות שלה חקרו למעלה מ- 2,00 מרשמים של צמחי מרפא סינים. מרבית עבודתה התבססה על מקבץ מרשמים מן המאה ה- 4 שנכתבו על ידי Ge Hong, שם המקבץ הוא-  Emergency Prescriptions Kept Up One's Sleeve.
במהלך העבודה, הצוות יצר 380 מיצויי צמחים וניסו אותם על עכברים.
אחד מהמיצויים האלו, קצר הצלחה.

Qing Hao
מיצוי הצמח Qing Hao, באנגלית- sweet wormwood ובלטינית- Artemisia Annua.
מסתבר שזהו צמח שכיח ברחבי סין ומיועד לטיפול במחלות חום- למשל, מלריה.
הצוות הישרה את הצמח במים רותחים, אך החומר הפעיל כמו נעלם. לאחר מספר ניסיונות, גברת Tu הבינה שמים רותחים מבטלים את הפוטנטיות של המיצוי.
לכן היא החליטה לשלב אתר מסיס, שרותח ב- 35 מעלות בלבד.
את התרכובת החדשה הזו ניסו על עכברים וקופים נגועי מלריה.
התוצאה- 100% הצלחה!
השלב הבא היה לנסות את התרופה על בני אדם. הצוות כולו, וגברת Tu, ניסו את התרופה על עצמם- ובהצלחה רבה.

המחקר הסתיים בהצלחה כאמור, ועמד לפרסום מיידי. השנה הייתה 1972, אך שוב סין שרויה בבלאגן, ולכן התוצאה פורסמה ב- 1977, באנונימיות מלאה, כמקובל דאז בסין.
כך יצא, שגברת Tu לא זכתה להכרה על עבודתה כלל.
אבל- הדברים מתחילים להשתנות.

הפרסים באים!
ב- 2011 זכתה גברת Tu בפרס האמריקאי היוקרתי לסקר (Lasker), עבור עבודתה על התרופה נגד מלריה. בנקודה זו, סין מתחילה להבין שגברת Tu בדרכה להוקרה בינלאומית ומתחילה לעשות מעשים, למשל שימור בית ילדותה של גברת Tu.

ב- 1907 קיבל רופא בצבא הצרפתי בשם שרל לואי אלפונס לברן את פרס נובל לרפואה עבור גילוי היצור החד תאי הגורם למלריה.
108 שנים לאחר מכן, גברת Tu זוכה בפרס נובל לרפואה עבור יצירת תרופה שעוזרת לעשרות מיליוני אנשים בשנה ברחבי העולם.

מחשבות
אין ספק שמדובר על הישג מדהים- ברמה אישית לגברת Tu, אני מניחה שגם ממשלת סין תדע לנכס היטב את ההישג לממשלה ולמדינה עצמה, אבל גם לרפואה הסינית העולמית.
כמות המחקרים המתבצעת ברחבי העולם בתחום הרפואה הסינית היא אדירה, גם בארץ יש לנו חוקרים שעושים עבודה יפה, וממשיכים לפתח את הדרך עבור מסלולי הגישה בין הרפואה הסינית לרפואה המערבית. יש את המחקרים החשובים, המחקרים שנעשים על מנת להגיע למסקנה שמביאה מזור לאנשים בעולם- והנה, מחקר שכזה זכה בפרס נובל לרפואה.

במקום צוהר, אולי פרס נובל יהיה בבחינת דלת טירה ענקית שנפתחת, ומקשרת בין הרפואות הסינית והמערבית. אולי גברת Tu תהווה השראה לחוקרים נוספים בתחום הרפואה הסינית לפתוח במחקרים נוספים למציאת תרופה יעילה למחלות איומות אחרות, תרופות שיתבססו על ידע עתיק יומין.

בכל הכתבות שקראתי, גברת Tu מתוארת כאישה צנועה, מלומדת, מחויבת למקצוע שלה עד כדי כך, שהיא ממשיכה לחקור את התרופה המוצלחת שמצאה.
מדובר על אישה שזכתה לתהילת עולם בגיל 84.
אישה סינית, שנבחרה בשלהי שנות ה- 60 של המאה שעברה על בסיס יכולותיה, שהוכיחה הקרבה אדירה- המחקר השתלט על 5 שנים מחייה, תוך שהיא מקריבה את חייה האישיים למען הצלחתו.
זו רק אני, או שהבחירה באישה, בגברת Tu, בסין של שלהי שנות ה- 60 היא עניין בפני עצמו?

עוד מחשבה אחת וסיימתי
אני יודעת שברשת יש כמה ביקורות נוקבות, חלקן גם הופיעו בקבוצת דיון בפייסבוק.
ביקורת בונה היא חשובה ונכונה.
יחד עם זאת, חשוב לדעת גם לפרגן. יש פה אירוע משגע לתחום שלנו. אין שום סיבה להקטין אותו או לסייג אותו. ואם אתם רואים לנכון לבקר, שאני לגמרי בעד, נכון יהיה להביא תימוכין, ולבדוק מי הם האנשים שכותבים את הדברים עליהם מתבססים. לא תמיד הם מדברים ממקום נקי.

זה משמח חברים.
תשמחו!

קישורים להכנת הכתבה:
האתר של פרס נובל
כתבה מתוך האתר The Conversation
כתבה מתוך האתר New Scientist

תמונה: freeimages.com/Luis Lopez

תגובות

כתבות דומות

לידה שקטה

מאת: יעל ארנסט
סינית מדיה

מאת: יעל ארנסט
התחלות חדשות

מאת: יעל ארנסט