הנה ברוש לבדו

הנה ברוש לבדו

מאת: קרן אסולין
הנה ברוש לבדו
שבעה
לקראת סוף הסתיו הגיעה לקליניקה שרה. מטופלת חרדית עם תלונה של כאבים בשכמה, ובסופה של דלקת ריאות. ברקע – סובלת מאולקוס. היא שואלת אם אפשר לסיים את כל העניין בטיפול אחד.
"אני לא עוסקת בקסמים" אני אומרת ומחייכת, "אני מאמינה בתהליכים. אעשה מה שאני יכולה כדי לעזור, ואת תבחרי אם לבוא שוב". אני מסבירה לה את הקשר בין השכמות והגב העליון לריאות, ואת יחסי הגומלין בין כל חלקי הגוף והנפש.

מניחה יד מעל הריאות ומרגישה שם עצב גדול. "איזו פרידה חווית לאחרונה?" אני שואלת, שרה חושבת ועונה: "זה שאבא שלי נפטר, זה נחשב פרידה?"
"בהחלט, מתי זה קרה?"
"ז' בתמוז " היא עונה. שאלתי על דרכה לעבד את האבל. האם היא בוכה או מדברת עליו? אמרה שבכתה קצת. היא סיפרה לי על אביה ועל נושאים שנשארו לא פתורים בינהם. לקחה נשימה עמוקה ונשפה החוצה בכבדות.
"ועכשיו, כשדיברנו על אבא, מה את שמה לב שקורה בגוף?"
"הרבה יותר רפוי".
בחרתי לטפל בה בדיקור ובמגע. בטיפול שיאצו עמוק באזור הגב העליון והחזה שילבתי עבודה עם שמן אתרי ברוש *. דיברנו קצת על הסתיו, על הריאות ועל אבל. יש משהו מאד יפה במנהגי האבלות של היהדות, הנותנים מקום לאבל: שבעה ימים של אבל עמוק, שאחריהם חוזרים בהדרגה לחיים בסיוע נקודות ציון של 30 ימים, שנה, ולאחר מכן אזכרה פעם בשנה.

החיים שלנו רצופים פרידות מהרגע שנפרדנו מרחם אימנו, הפעם הראשונה שבה הלכנו לגן, פרידה מאהוב או מוות של אדם קרוב. הגוף שלנו בנוי להתמודד עם פרידות, הפרידות בונות את הגבולות ואת הנפרדות שלנו.
אך יש פרידות שמגיעות מהר מדי, באופן מפתיע ללא הכנה, או כאלה שפוגשות אותנו במקום של חסר ומשאירות בור עמוק וכאב בלתי נסבל. אצל שרה זה בא לידי ביטוי בריאות. אביה נפטר במפתיע, ולתפיסתה, גם לא הספיק לחזור בתשובה. בשלב הראשון היא תצטרך להסכים לשחרר אותו ככה, כפי שהוא היה. ולהיפרד ממנו.
בינתיים עליה לסיים את האנטיביוטיקה שמטפלת בדלקת הריאות. המלצתי לה על תזונה שתתמוך בריפוי , צמחים מכייחים (כאלה שאפשר למצוא בגינה) ופרוביוטיקה. חימום, תנועה ופלסטר של yunan bai yao לשכמה. בעזרת השם תרגיש יותר טוב.

שיחות נפש
יש הרבה דרכים להפרד.
הסרט הקנדי "שיחות נפש" הוא מעין המשך לסרט "שיחות מלוכלכות" של אותו הבמאי (ארקן). בסרט הראשון גיבוריו היו אנשים צעירים שמדברים על גברים, נשים וסקס, עכשיו הגיעה החבורה לשנות ה-50 לחייהם, אחד מהם גוסס מסרטן והם מדברים על גברים, נשים, סקס וחשבון נפש. בעצם זהו סרט על פרידה.
רֵמי, שעומד למות, סוגר מעגל עם בנו שמגיע לטפל בו לאחר שנים של חוסר קשר ביניהם. נטלי, בתו מאחת מהמאהבות שלו מביאה לו הרואין שיקל על כאביו, וכל החברים שלו מארגנים מפגשי שיחה, צחוק ונוסטלגיה שמלווים אותו עד הסוף – עד השחרור.

דן בן אמוץ ארגן לעצמו מסיבת פרידה לפני מותו. גם "ימי שלישי עם מורי" הוא ספר שכולו פרידה לפני המוות. ולאחרונה שמעתי על חברה שמארגנת מסיבות כאלה לחולים סופניים, ומאפשרת להם להפרד מיקיריהם. לאבל ולעצב יש תפקיד בגוף. הם מאפשרים התכנסות פנימה, עריכת חשבון נפש, מעבר שינוי שמצמיח אותנו. כל אחד מאיתנו עבר תהליך כזה, בין אם שלח ילד לגן (או הלך לגן בעצמו..), התגרש, נשבר לו הלב, עזב עבודה או שכל הורה או חבר. את התהליך הזה חשוב להשלים אחרת המתכת שלנו תתקשה וזה יבוא לידי ביטוי באינטראקציה שלנו עם העולם שמחוץ לגוף שלנו ובתוכו – נתקשה לנשום או שנסבול מעצירות.

"ואני ראיתי ברוש…"

שמן אתרי ברוש נקרא גם Cypress Cupressus Semperviens . משמעות השם Semperviens  היא חיי נצח, זאת משום שעץ הברוש אינו מתכלה בקלות.
היוונים נהגו לפסל מהברוש אלים, הטיבטים השתמשו בו לטיהור ולקטורות. בימי קדם היה הברוש סמל לאבלות, והיה קשור במוות ובעולם של מטה. באתונה, קושטו הבתים בימי אבל בענפיו, ששימשו גם לטיהור האויר במשרפות.
גם כיום ניתן לראות את הברושים המקיפים בתי קברות. (בתורכיה הברוש מכונה "Mezarlık Selvisi" עץ בית הקברות).

המשורר אובידיוס מתקופתו של אוגוסטוס, תאר את המיתוס שמסביר את הקשר בין ברוש לצער:
"הילד Cyparissus הרג בטעות צבי מאולף אהוב. הצער והחרטה שלו היו עמוקים כל כך שהוא ביקש לבכות לנצח. Silvanus אל היער הפך אותו לעץ ואת ענפיו הפך לסמל לאבל וצער."

לשמן האתרי של הברוש שימושים רבים: הוא טוב לעצירת דימום מהאף ועצירת שלשול, הוא אנטיספטי ואנטיראומתי, בעל השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מרגיע סטרס ושיעול, טוב לברונכיט, סטרידו ואמפיזמה, מכווץ ומחזק כלי דם, טוב לטיפול בהזעת יתר. בנוסף, הברוש ממתן הפרשת שומן בעור ומכווץ נקבוביות – טוב לטיפול באקנה (ניתן להוסיף טיפה של ברוש +לימון+ גרניום לקרם פנים ממרכיבים טבעיים), מאזן מערכת רביה נשית, משמש כפיטוהורמון ומקל על דיסמנוריאה. מחזק טונוס של העור, טוב לטחורים (יחד עם לימון) צלוליטיס (יחד עם אשכולית). דוחה חרקים וטפילים, כינים ופשפשים (יחד עם גרניום ורוזמרין).

ברמה הרגשית הברוש עוזר למצות תהליכי פרידה ולחזור בהדרגה לחיים. ארומתרפיה היא מקצוע בפני עצמו, אבל אני מוצאת שהיא עובדת נהדר גם בשילוב של עבודה בדיקור ומגע  – חשוב להשתמש בשמן באיכות גבוהה. אפשר להשתמש בשמן בטיפול בהרחה או במבער, בעיסוי של אזור החזה או הגב (על שמן בסיס!) או על נקודות ספציפיות , לדוגמא LU3.

רפואה סינית ופרידה

המתכת עוסקת בקשר שלנו עם העולם החיצוני ועם הנפרדות שלנו. הדרך שבה אנחנו נותנים לעולם "להכנס" אלינו והדרך בה אנחנו משחררים let go –  ,לדברים שאין לנו יותר צורך בהם.
כך עובדים הריאות והמעי הגס במובן הפזיולוגי וכך עובדת הנפש המקושרת למתכת. הגבולות שאנחנו בונים מאפשרים לנו לקבל או לדחות את כל מה שמגיע אלינו מהסביבה. המתכת היא המפגש הראשון שלנו עם סיטואציות, אנשים, חיידקים, שמש ואויר… מתכת מאוזנת תדע להשתמש בכל אלה בחוכמה.

כשאנחנו פותחים את הלב ומאפשרים לאדם, חפץ או סיטואציה להכנס ולהקשר אלינו, אנחנו מכניסים אותו למחזור הדם שלנו ומערבבים עם ה -shen  שלנו, לפעמים עד כדי כך שפרידה נראית בלתי אפשרית, למרות שקודם חיינו גם בלעדיו. האש שלנו נרעשת, האדמה מאבדת את היציבות שלה והמתכת עצובה ומתקשה לשחרר. במקרים רבים נרצה לטפל במתכת דרך האדמה (במעגל ההזנה) ולאפשר לאדם להתאבל ולעכל את השינוי. חשוב גם לצרוך תזונה שתומכת בתהליך. איזון המתכת ומעבר דרך כל השלבים בתהליך יאפשרו לאדם לבנות גבולות גמישים שיסכימו גם להבא להפתח לאדם, חפץ או סיטואציה חדשה, בפרופורציות הנכונות, לאפשר להם להכנס וגם להשתחרר.
אצל שרה, רמי, מורי וגם דן בן אמוץ הדגש בתהליך הפרידה היה תקשורת (אש) משפחה וחברים (אדמה) עיכול, השלמה… ושחרור (מתכת).

ולסיום כמה קישורים:
הסרט שיחות נפש (בצרפתית עם תרגום לעברית): http://vod.walla.co.il/movie/2626490/les-invasions-barbares

ואני ראיתי ברוש (ביצוע של אביתר בנאי): https://www.youtube.com/watch?v=MayOTtPKGd0

אם מתים עדיף למות בסתיו (אביב גפן): https://www.youtube.com/watch?v=qBIyJNxPGTk

נפרדנו כך (אבנר גדסי): https://www.youtube.com/watch?v=-zxiK-J3aIU

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

המחברת:
קרן אסולין
מטפלת ומרצה לרפואה סינית
keren234@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

דליריום

מאת: שגיא גבריאלי‎
צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
שנת קוף אש

מאת: איל מצרי- דורון
כריס בנקל

מאת: דגנית לזר וולך