רפואה סינית – חוויה לכל החושים

רפואה סינית – חוויה לכל החושים

מאת: אייל יונה
השוני בין הרפואה הסינית לרפואה המודרנית הוא גדול ורחב כמו הר טאי, ולמרות המאמצים הנפלאים הנעשים בתקופה זו בכדי לגשר בין שתי הגישות, הפער יישאר לעד.
זאת בשל נקודת המוצא המיוחדת ממנה יוצאת הרפואה הסינית –  זוהי רפואה סובייקטיבית, משמע, בתהליך טיפול צריכים להביא בחשבון לא רק איזו נקודה דוקרים, אלא גם מי הוא המחזיק את קצה השני של המחט- המדקר ודרגת אומנותו.

אבחנת המטופל היא אומנות ברמה הגבוה ביותר, וזאת מכיוון שאינה מערבת כלים חיצוניים כגון אלה הנפוצים ברפואה המודרנית, על הרופא להסתמך על ששת חושיו על מנת להבין את מצב המחלה והצ'י של האדם העומד מולו וכך לבחור טיפול.
מרגע כניסת המטופל אל החדר, כל דבר המגיע אל חושיו המחודדים של המטפל יהווה קרקע לאבחון הבעיה. תשומת לב לפרטים העדינים היא המפתח לאבחנה מדויקת.

זה ישמע מצחיק, אך בעברי למדתי ועבדתי בתחום הבישול, דבר שמקנה לי יתרון מסוים, מאחר ואני רגיל לעבוד עם חושיי. אלא שהפעם זה לא סטייק העובר תחת ידיי אלא מגע ידו של אדם, זהו לא ניחוח הרוזמרין אלא ניחוח גוף של מטופלת. בעבר היו אלה רחשי המחבתות אליהם שמתי את ליבי, היום תהיה זו נשימת אפו וגוון קולו של המטופל.

חושים הם דבר כה נפלא ומעודן , אך מניסיוני במטבח- אני יודע שהם גם יכולים לתעתע.
מה אוכל לעשות כך שחושי לא יתעתעו בי בקליניקה ויובילו אותי להשיג אבחנות מוטעות?
אני מגלה אט אט שחושים הם כמו שריר, ואפשר להתאמן עליהם בחדר כושר. רק שבשונה מחדר הכושר, מטרתי היא לשאוף אל המעודן והדק ביותר ולא לגסות ועוצמה. וכך היום-יומי הופך להיות משחק ותרגול מהנה לחושים. אני נהנה מריחות האדמה הלחה, מצורות העננים, מתווי הפנים של האנשים בשוק ומ"אוושת הרוח בעלים".
יש בה,בעדינות החושית הזו דבר מה נשגב שקודמיי עוד הבחינו:
"אם נתאחד עם ציוצי הציפורים, נהיה אחד עם השמיים והארץ"
(צ'ואנג טסה ,פרק )12.8

על פי הסינים, האיבר החשוב ביותר באדם הוא הלב (Xin 心), ההתייחסות אל הלב היא לא כעל איבר פיזי, אלא גם כאל משכן הנשמה והרוח, וכשהסינים אומרים לב הם מתכוונים להכרה\תודעה או בעצם – מה שמרגישים בבטן.  מעניין לציין כי בבודהיזם (אשר הושפע עמוקות ממחשבת סין) הלב מוזכר כחוש נוסף – החוש השישי .

ללב והתודעה יש קשר ישיר לחושים מאחר והם שולטים עליהם.
אם כך, אם רצוני הוא לחדד את חושיי עליי גם לטפח את ליבי ותודעתי.

החכמים הדאואיסטים חקרו לעומק את דפוסי הלב והתודעה והביאו את טיפוחו לדרגה של אומנות. רבים הכתבים הנוגעים בדבר, אך כולם חותרים לעבר אותה מטרה.
"אם יש סדר בליבי, יש סדר בחושיי; אם יש שלווה בלבי יש שלווה בחושיי.
מי שנותן בהם סדר זה הלב. מי שנוסך בהם שלווה זה הלב."
"מי שמסוגל להיות אמיתי ושליו, עור פניו וגופו שופע וחלק, אזנו חדה ועינו בהירה…
…הוא יוכל לבחון בצלילות גדולה ולראות בבהירות גדולה"
(המעשה הפנימי, גואן דזה)

זהו איזור השקה מעניין בין אומנות הרפואה לבין תורות ההכרה השונות כגון זן בודהיזם, מדיטציות ויפאסנה ואף קבלה ויהדות.
ומבחינתי, אין דבר מושלם מזה ללמוד – מקצוע אחד המשלב טכניקות שונות להשגת בהירות ושלווה ובה בעת לעזור לאנשים בזכותה. התברכתי.

הגהה: תמי ברקאי

המחבר:
אייל יונה
סטודנט שנה ג'לרפואה סינית
הכתבה פורסמה בבלוג שירת המחט

צילום: Taylor Miles

תגובות

כתבות דומות

ג'פרי יואן

מאת: צפריר נחמני

מאת: רויטל כרם
לשמור בבטן

מאת: איריס אברבנאל