עץ ומתכת- הסדרת מקצוע הדיקור בישראל

עץ ומתכת- הסדרת מקצוע הדיקור בישראל

מאת: מערכת סינית
ברפואה סינית ידוע "ציר המצבים" המתייחס לתהליכים בגוף החי, אך רלוונטיים באותה מידה בכל מערכת שהיא.
בציר זה ישנם שני קצוות מנוגדים. מצד אחד נמצא אלמנט העץ, מסמל צמיחה והתפשטות לכל הכיוונים,  את יכולת ההתחדשות והתנועה.
מהצד השני נמצא אלמנט המתכת, הגוזמת את העץ על מנת שתהיה צמיחה בכיוונים הנכונים. המתכת מגבילה ומצמצמת ובכך נותנת לעץ את הכיוון ואת העוצמה הדרושים לו.
אם העץ יהיה ללא מתכת , תיווצר אנרכיה. צמיחה מעורבבת לכל הכיוונים ללא סדר ומיקוד. הצמיחה לא תהיה "אפקטיבית" בגלל חוסר הסדר והבלגן ששולט בכל.
לעומת זאת, מתכת מופרזת תחנוק את העץ. גיזום מוגזם של העץ לא יתן צמיחה אלא ההיפך.
החוכמה היא להגיע לאיזון הנכון ביניהם.

דומה כי המצב היום בתחום הרפואה הסינית הוא מצב של עץ ללא מתכת.  מצב של אנרכיה שאין הדעת סובלת. מצב בו כל אחד יכול להכריז על עצמו כמטפל ברפואה סינית גם אם עשה טיול קטן בסין ולמד חודשיים.
מצב זה הינו רע למטופלים שאין בידם את הכלים להבחין בין מטפל אמיתי לבין "מומחה לשיווק", ורע גם למטפלים שהשקיעו את מיטב כספם כדי ללמוד בצורה רצינית וכעת נמצאים בשורה אחת ובמעמד אחד עם "מטפלים קיקיוניים" למיניהם.
במצב כזה חובה להכניס קצת "מתכת", על מנת "לגזום" ולסדר את התחום; להוציא החוצה את המטפלים שאינם רלוונטיים ולתת למטפלים הרלוונטיים את היכולת לצמוח.

לעומת זאת, חוששתני כי הסדרת מקצוע הדיקור באופן המתגבש היום תיצור מצב של "עודף מתכת", מצב בו תיבלם כל התחדשות וחדשנות במקצוע ותיווצר הגמוניה של שיטה אחת.
ברפואה הסינית בישראל יש מספר שיטות ומספר אסכולות, ולדעתי האישית אין אסכולה טובה מרעותה. אומנם קיים מטפל טוב יותר מרעהו, אבל גם זה בעיקר בזכות שנות הניסיון שלו והיכולת לחוש את הניואנסים הדקים אצל המטופל, ופחות בזכות השיטה שנלמדה.

רפואה סינית איננה מקצוע אקדמי. איננו דוקרים נקודה לפי מחקרים שאמרו כי נקודה זו טובה יותר מאחרת. אף שיטה ברפואה סינית אינה יכולה לטעון כי היא "מדעית" יותר משאר השיטות וכי הצדק איתה בלבד.
אי אפשר לומר כי רפואה יפנית עדיפה על פני הסינית, או שדיקור לפי חמשת האלמנטים עדיף על TCM, או עדיף על פני דיקור בשיטת הגזעים והענפים. כל השיטות הינן טובות ומכובדות ויכולות להביא לתוצאות יפות. האפקטיביות של הדיקור תהיה בעיקר לפי היכולת של המטפל ליישם את השיטה, ופחות בגלל השיטה.

מסיבה זו אני מתנגד לגישה המצריכה בחינות על מנת לסנן את המטפלים ה"לא רלוונטיים". אני חושב שאם הסינון יהיה לפי בחינה ומטרתו ליצור "אחידות" של מטפלים, תיבלם הצמיחה של התחום. לא תהיה אפשרות ליצירה של בתי ספר חדשים לפי שיטות חדשות (ואולי טובות יותר), ויווצר מצב של "מים עומדים" ולא של "מים זורמים".

אי אפשר להשוות אותנו לרואי חשבון או לעורכי הדין הנבחנים בחינות לשכה לפני קבלת הרישיון.
אין "אסכולות" בראיית חשבון- יש חוק. אין אסכולות בעריכת דין- יש חוק. אלו מקצועות בהם מוטב תהיה "אחידות" ולא יהיה גיוון רב מידי. לעומת זאת ברפואה סינית  במקרה מסויים  מטפל פלוני ידקור נקודה שאינה אותה נקודה אותה ידקור מטפל אלמוני וזה לגיטימי וזה בסדר גמור.

לדעתי, התנאים הדרושים כדי להיות מטפל טוב ברפואה סינית הם בעיקר תרגול ונסיון. אי אפשר להיות מטפל טוב רק לאחר שנת לימודים או שנתיים. בתי הספר הרציניים בארץ מלמדים רפואה סינית בארבע שנים ולא בכדי.
אני עוקב בדאגה אחרי הדיווחים מכיוון הפיזיותרפיסטים – שם חייבו את כל הפיזיותרפיסטים בעלי הוותק הנמוך מ- 5 שנים לעבור בחינות. פיזיותרפיסטים עם נסיון והתמחות נאלצים כעת לחזור על כל לימודיהם כולל על דברים שאינם רלוונטים לתחום התמחותם.
לא הייתי רוצה דבר כזה אצלנו, מהסיבות אותן תיארתי לעיל- יצירת "אחידות" והגמוניה של שיטה מסוימת , לא תקדם את התחום.

האלטרנטיבה השפויה שתיצור סינון טוב, ועם זאת תשאיר את יכולת התחום להתרענן ולהתחדש היא פיקוח על מכללות.
לתת לכל מכללה את הזכות לקבוע מה ללמד ואיך ללמד , כל עוד היא תעמוד בתנאי סף של שעות ותכנים.
ליצור גוף שיפקח על מכללות שהוא יהיה מוסמך לאשר את המכללות המורשות לתת תארים ברפואה סינית.
שהגוף הזה יפקח לא רק על תכני הלימוד אלא גם על מצבה הכספי של המכללה. זאת כדי למנוע מקרים מצערים מהסוג של ג'נסיס וסינרגיה (כזכור המכללות הללו פשטו את הרגל במהלך שנת הלימודים).
גוף שיפקח על הבחינות בכל מכללה. שיהיו בו חברים מכל האסכולות, שיפעל לקידום מעמדם של בוגרי המכללות ויפעל לשם כך שכל בוגר מכללה מוכרת יקבל תואר מוכר המקביל לתואר ראשון.

דבר כזה יצור אחדות מבורכת ולא "אחידות". גוף כזה יאפשר מצד אחד "פתיחות" ומצד שני "סינון". זו הדרך בה הרפואה הסינית בישראל תתקדם ותשמור הן על רמה גבוהה והן על הגיוון.
לשמור על העץ ועל המתכת מאוזנים.

המחבר:
כהן יוסף
מטפל ברפואה סינית

תגובות

  1. מסכים איתך כמעט מילה במילה. אני חוש כמוך שהגוף המפקח צריך לבוא ולייצג את כלל הסגנונות ברפואה הסינית ולבדוק שאכן כל הבוגרים עמדו בשעות הנושאים הנבחרים ללימוד כמו רפואה מערבית פילוסופיה ופרקטיקה. אין כרגע לדעתי דרך לחסום בתי ספר שמלמדים פחות ויכינו את הסטודנטים שלהם היטב לבחינת הסיום…וחבל…עם זאת אם ייפגע חופש הבחירה בסגנונות הטיפול נאבד את היפה והמיוחד במקצוע..תודה על הכתבה…

  2. איני סבור כמוך שהסדרת המקצוע תבלום את התקמדות התחום.
    בחרת להביא כדוגמאות דווקא ראיית חשבון ועריכת דין. אך בחינות לרשיון לא קיימות רק במקצועות אלה. גם פסיכולוגיים ורופאים זקוקים לרשיון, והתחזית השחורה לא קיימת לגביהם.

    בפסיכולוגיה למשל יש אסכולות שונות – לדוגמה גישה דינמית אל מול גישה ביהביוריסטית.
    הרפואה זה מקצוע שמתפתח בלי הפסקה ויש בו כל הזמן התמחויות חדשות.

    לכן רגולציה אינה לא מביאה בהכרח ל"חניקת" המקצוע

  3. היי
    מאמר זה נכתב מזמן מזמן (לפני כ5 שנים לדעתי) , ובמקרה ראיתי שהועלה עכשיו.
    כרגע אינני חושב שהסוגיה הנ"ל של ההסדרה על הפרק , וטוב שכך !
    מה שקרה בפועל בסופו של דבר זה בדיוק מה שכתבתי בסוף המאמר – יש פיקוח על מכללות , יש מכללות מוכרות וטובות וכאלו שלא , וזו הדרך השפויה שלשמחתי התפתחה מעצמה. (אולי בעזרת יותר מזל משכל ?)

    בכל אופן אם אתה מדבר על פסיכולוגיה , אז הבאת דוגמה מצויינת לטענתי במאמר :
    כי שם היה מאבק במשך 12 שנים לתיקון מצב מעוות , בו שלטה שיטה מצומצמת ודחקה הצידה שיטות אחרות. רק בתום 12 שנה (!) של מאבק העניין תוקן בחוק הפסיכולוגים שנחקק בשנת 2012. תוכל לקרוא על המצב שהיה לפני החוק בכתבה כאן (משנת 2007) :

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1464856

    והעניין הוא שבפסיכולוגיה יש הוכחות לגבי יעילות שיטות. יש מחקרים ברורים הבודקים זאת. ולכן לאחר 12 שנה עם הצטברות המחקרים השינוי היה אפשרי (למרות התנגדות של חלק גדול מהממסד הפסיכולוגי בארץ). אך ברפואה סינית כמעט אין דבר כזה מחקרים הבודקים באופן אובייקטיבי יעילות של שיטות דיקור לעומת שיטות דיקור אחרות (אני גם לא בטוח שזה נכון לבצע מחקרים כאלו).

    לכן אני מאוד שמח שהחקיקה לא "הוסדרה" ושלא קם לנו "מימסד" של רפואה סינית שיותר מגבילים מאשר עוזרים. לשמחתי האבולוציה הטבעית הובילה את הדברים באופן נכון וכפי שכתבתי בסוף המאמר – אגודות מקצועיות + פיקוח על מכללות.

כתבות דומות

לידה שקטה

מאת: יעל ארנסט
קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט
נועם עזרא

מאת: יעל ארנסט
חוק הדיקור

מאת: יעל ארנסט