״ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה״- מדקרים ללא גבולות

״ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה״- מדקרים ללא גבולות

מאת: אורן רחמני
מדקרים ללא גבולות
בסוף הכביש הצר והמפותל, כמה דקות נסיעה מהכביש הסואן, מאחורי מבנים ישנים של בסיס תל-השומר, נמצא מבנה ישן ועליו שלט 'סדנת גל'. מבחוץ הוא נראה כמו עוד מקום, חלל אליו באים והולכים אנשים. אבל למעשה מתקיים בתוכו עולם ומלואו.

כבר בביקור הראשון בסדנה הבחנתי בערוגות עשבי-מרפא וביצירות התלויות בכל מקום, היצירתיות שניבטה מהן ביטאה משהו עמוק, עוצמתי, כאב ישן מהול בחדש. הרגשתי שהסדנה היא מקום לריפוי מסוג אחר, ריפוי של פצעים 'שקופים', פצעי הפוסט-טראומה.

סדנת גל
'סדנת גל' היא מועדון שיקומי ליוצאי צבא ונפגעי תגובות קרב שפועל כבר קרוב ל-20 שנה כפרויקט משותף של משרד הביטחון ובית-החולים תל-השומר. הפרויקט מסייע לנכי צה"ל הסובלים מפוסט-טראומה (PTS) ברמות שונות בהתמודדות עם החיים שאחרי הפגיעה הטראומטית. המקום פועל במתכונת יומיומית, עם צוות מעורר השראה של עובדים, מדריכים ומתנדבים בחוגים שונים של יצירה, פעילות גופנית, טיולים, הרצאות, טיפולים ברפואה משלימה ועוד, כולם ניתנים במתכונת של דלת פתוחה ומאפשרים השתייכות למעין משפחה גדולה, תומכת ומכילה.

לפני כשנה החל שיתוף הפעולה שלנו – צוות 'מדקרים ללא גבולות' – עם צוות המקום. קבלת הפנים החמה שזכינו לה וההיכרות עם העשיה המבורכת של הצוות נתנו לנו תחושה טובה, שזה מקום מדויק עבורנו. מבחינתנו זו הזדמנות טובה לעבוד עם מי שנדמה שחזרו בגוף אבל נשארו שם בלב, בשדה הקרב, בטנק או בתעלה, נותרו עם פצעים שמתרפאים לאט.

כאן הם עושים כל אחד בדרכו עבודת ריפוי מדהימה, מי בציור, מי בנגרות, מנדלה או טיפוח גינת ירק קטנה, כל אחד וסיפורו, בדרך המתאימה לו. זהו קונספט שמתיישב עם תפיסת הריפוי שלנו, לראות את המטופל באמת ואת הדרך בה הוא מבקש ללכת, ופשוט להיות שם בשבילו.

למעגל שלנו שמתקיים אחת לשבוע, מגיעים הלומי קרב בכל הרמות ובגילאים שונים, מי שנפגעו במלחמת יום הכיפורים יכולים לשבת לצד יוצאי מלחמת לבנון השנייה או מבצע 'צוק איתן', וכולם מבקשים הקלה, ולו לשעה קצרה, בתחושות המלוות אותם יום ולילה. חלקם מגיעים לטיפול אחד או שניים וחלקם באים כדי להישאר, לעבור דרך של ריפוי בישיבה שקטה, בהקשבה לגוף.

בשנה החולפת היו לא מעט פעמים בהן הצטרפו למעגל גם בנות הזוג של ההלומים. הן, שחיות במעגל הקרוב ביותר לאדם שנפגע, מכירות מקרוב את הסיפור של בני זוגן וחוות את מה שנקרא 'טראומה משנית'. הרבה מהמתרחש, פיזית ומנטלית אצל בני הזוג משפיע עליהן, רואים את זה בעיניים, שומעים את זה במילים. "כשבעלי היה בשבי והשאיר אותי עם 3 תינוקות בבית גם אני התחלתי סוג של מלחמה…", אני לא יכול שלא לחשוב על הנשים הרבות המתמודדות עם מצבים אלה, שעדיין לא הגענו אליהן.

המעגל
הרעיון של מעגל הריפוי מבוסס על קבוצת מטפלים שמטפלת בקבוצת מטופלים. העבודה במעגל בקבוצה ולא ב'אחד על אחד' מאפשרת תחושת מסוגלות לכל פרט במעגל, מפחיתה את תחושת הבדידות שלו ויוצרת מרחב בטוח לפריקה, ביטוי והקלה של התסמינים הפיזיים של התגובה הטראומטית. מנעד התסמינים הוא רחב – מתח, חרדה, דיכאון, חוסר שקט, הפרעות שינה, כאבים כרוניים ועוד, והטיפול נועד להקל עליהם.

כאן במעגל אף אחד מהמטופלים לא נדרש לספר את סיפור הטראומה שלו, אנחנו כאן אך ורק כדי להקל על מה שהטראומה עשתה לגוף. חשוב מכך – אין כאן הפתעות, סדר הטיפול מאוד ברור לנו ולהם, מה שמקנה תחושת ביטחון, הגנה וגבולות לאורך הטיפול.

אחרי פתיחה והסבר קצר אנחנו מתחילים, הם כבר ישובים ואנחנו עוברים ביניהם אחד אחד, דוקרים או שמים מדבקות זרעים באוזן לפי פרוטוקול NADA , הם בישיבה שקטה ואנחנו מחזיקים את המעגל בצ'י-גונג ועבודה אנרגטית. במהלך הטיפול כל אחד מהם מנסה להקשיב לתחושות שעולות מהגוף, חלקם יעצמו עיניים בנינוחות וחלקם לא יוכלו לעצום עין ולו לרגע. במשוב בסוף השנה יספר אחד המטופלים, שהיה בשבי חודשים ארוכים, שבחודשים הראשונים לטיפול במעגל לא יכל לעצום עין, עיניו תרו בחדר לאורך כל הטיפול, סוקרות בחוסר שקט את החלל ואת הנוכחים בו. כעבור כמה חודשים חל שינוי, הוא החל לעצום עיניים, ואז נזכר שכשבוי לא הרשו לו לעצום עין וכל הזמן עמדו מאחוריו. עם הזמן במעגל, הקישור הזה שנוצר בין עצימת עיניים לאבדן שליטה השתנה, כאן הוא הרשה לעצמו לעצום עין בחברתנו. הישג קטן לכאורה אך משמעותי מאד.

עוד במעגלי ריפוי קודמים נוכחתי לדעת כמה עוצמתי יכול להיות הטיפול, לכאורה זוהי 'רק' ישיבה שקטה עם כמה מחטים באוזן, בזמן שאנחנו עובדים סביב במעגל, מחזיקים אותו, קשובים למטופלים. אבל התנועה המתחוללת בחדר ביחד עם העבודה של המחטים באוזניים משפיעה באופן משמעותי על התחושות הפיזיות במהלך הטיפול ולאחריו. המטופלים מדווחים על הקלה בכאבים שונים בגוף, כאבי ראש, שיפור באיכות שנת הלילה ואורכה.

התנועה יכולה לקבל כל מיני צורות, אחד מספר על חשק לקום ולעשות יותר דברים במהלך היום, תחושה של חיוניות בגוף, אחר מספר על תחושת הריחוף שהוא מרגיש רק כשהוא במעגל, על אף שכבר חווה בעבר אינספור טיפולים בדיקור, 'אבל לא טיפול כזה', כאן יש לו שקט, תחושה של רוגע, הוא מפליג לעולמות אחרים שאינו מרגיש ביומיום, רואה מעגלים, צבעים וציורים שהוא לא יכול לצייר.

מטופל נוסף מספר שהטיפול נותן לו זמן לסדר את המחשבות בראש, כאן הוא יכול לשבת ברוגע ולחשוב בצורה צלולה, חברו שיושב לידו אומר שאחרי הטיפול פתאום העולם שסביבו הופך 'רך יותר', תיאור מקסים למי שפגש כל כך הרבה דברים קשים שם בחוץ.

במהלך השנה החולפת הקשר הטיפולי שלנו עם המטופלים לבש צורה אחרת, האמון המתגבש והישיבה השבועית המשותפת הניבו רגעים מקסימים בהם יכולנו להבחין איך הערבות ההדדית חלחלה גם אל היושבים בחדר. כל מצטרף חדש למעגל ששמע את ההנחיות הקבועות מפינו בתחילת הטיפול קיבל גם כמה חיזוקים מהמטופלים האחרים ("שלא תחשוב שרק טיפול אחד יעזור, חשוב להתמיד…") או מבט חצי נוזף חצי מחויך של חבר אחר במעגל שמבקש ממנו לא לשכל רגליים אלא להניח אותן על הרצפה בזמן הטיפול "כי זה חשוב להיות על הקרקע". רגעים מצחיקים של שקיעה בשינה עמוקה תוך כדי טיפול עד כמעט נפילה מהכיסא או 'תחרות נחירות' סמויה בין המטופלים. כל אלה הפכו את ההגעה למעגל לחוויה שאינה רק טיפולית אלא גם חברתית.

כשהטיפול מסתיים המחטים יוצאות, עיניים נפקחות לאט, ידיים נמתחות וחוזרים לכאן ועכשיו. כמה תרגילי צ'י גונג לנוכחים במעגל, וכולם משחררים אנחה טובה שבאה ממרכז הבטן, עיניים מחייכות והוקרת תודה שלהם מכל הלב. כזו שמרגשת בכל טיפול מחדש.

לפני סיום
כשהטראומה מחללת את קדושת החיים, האדם נותר משתומם, לרוב לבדו, מול הגל הענק הזה ששטף אותו הרגע. רגעים רבים, גם שנים אחרי, הוא עומד שם רטוב, מוכה הלם, ועדיין זוכר הכל. יש פעמים בהן ירגיש הכי לבד ויש פעמים בהן יחוש שהוא שם עם אחרים. תודה מכל הלב למטופלים היקרים שפתחו את ליבם והסכימו לא להיות לבד, להיות איתנו, בתנועה.

תודה מיוחדת למנהלי הסדנה ד"ר מיקי פולק וציפי גולן על שיתוף הפעולה מכל הלב, ולצוות המטפלות המוכשרות שלקחו יחד איתי חלק במעגל העמותה לאורך השנה – רות סונדרס, אילנה פרצמן, אודליה לין ושנית רויטמן.

מחכה בקוצר רוח לשנה הבאה ולמטופלים הבאים שיצטרפו אלינו.

בין התאריכים 19-21.10.17 תתקיים הכשרת המטפלים ה-4 של עמותת "מדקרים ללא גבולות" ישראל. ההכשרה הינה הכשרה בינלאומית המיועדת למטפלים ומטפלות ברפואה סינית, שיאצו וטווינא המעוניינים להעמיק את הידע בטיפול בנפגעי טראומה רגשית ולהתנדב בקידום רפואת שלום בארץ ובעולם. פרטים נוספים כאן. 

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

* תמונה: freeimages.com/kawinharasi

המחבר:
אורן רחמני
מטפל ברפואה סינית
ממייסדי עמותת 'מדקרים ללא גבולות' ישראל
oren.rachmany@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

החבילה שלך, החבילה שלי

מאת: קרין קידר
מעגלי רפואה לניצולי שואה

מאת: גלית גליל
טיפול בחרדה ופוסט- טראומה

מאת: רני אייל