המרפא הנודד- כריס בנקל

המרפא הנודד- כריס בנקל

מאת: דגנית לזר וולך
כריס בנקל
ישנו מורה מסור, מלא ידע ונתינה. כל מי שמכיר אותי בטח יודע על מי אני מדברת, כי אני לא מפסיקה להזכיר אותו בכל משפט שני, כשמדברים על טיפולים, אבחנות דופק וכו'.
רפואה סינית נלמדת בצורה הכי טובה בשיטת החניכה.
לא הולכים בדרך הזו לבד, אין סיבה בעצם כאשר כל כך הרבה הלכו בה לפנינו.
המורה שלי נוכח בכל טיפול שאני עושה, ברוחו, בעצות ובדגשים שלו, והוא גם מכיר חלק לא מבוטל מהמטופלים שלי. יש לי מחברת עבת כרס מלאה רשימות מהשיעורים שלו, שהולכת איתי לכל יום קליניקה, בה אני מעלעלת כל פעם כדי לקבל השראה.
לראיון איתו אנחנו מוצאים זמן ביום שישי בערב, כשהמטופלת האחרונה  הלכה  רק  חמש דקות לפני כן.  בביקורים הקצרים שלו כאן כריס לא נח כמעט לרגע.
הוא לא שש לראיון ובייחוד לא שש לענות על שאלות אישיות, אבל אני מסבירה לו שחשוב לי שכולם יכירו אותו וזו אחת הדרכים.

אז נעים להכיר, כריס בנקל:

מהי הדרך שהובילה אותך להיות מטפל?
כבר כנער התעניינתי ברפואה סינית ובתרבות המזרח, נחשפתי לספרים כמו האי צ’ינג וכו'.
בגיל 20 למדתי טאי צ'י, והמשכתי ללימודי מקרוביוטיקה. לימודי המקרוביוטיקה הובילו אותי לעסוק בתזונה ובישול. הגעתי לשבדיה, שם חייתי עם משפחה שניהלה מרכז מקרוביוטי, התמחיתי בטיפול בתזונה.  למדתי ולימדתי גם שיאצו. למדתי עם מנטק צ’יה (MNATAK CHIA ) טיפול שנקרא הילינג דאו, וניי גונג (הוא הביא את הניי גונג אל המערב). בשנות השמונים. נקרא היום יוניברסל דאו.

הצעד הבא, בצורה טבעית, היה הכניסה לעולם הרפואה הסינית.
התמזל מזלי לבחור מכללה בה הלימוד מבוסס על פילוסופיה ואסטרולוגיה (ICOM UK), את לימודי סיימתי בשנת 1990 בשנים אלו ד”ר ואן ביורן עדיין לימד ויצא לי לבלות ימים רבים איתו בקליניקה. ב- 1993-5 למדתי רפואת צמחים עם טד קפצ'וק. בין השנים 2002 ל- 2008 לקחתי לעצמי “שנות שבתון” כדי להרהר ולחפש מורים ללמוד מהם. נדדתי ברחבי המזרח הרחוק, בעיקר בסין וקוריאה,לרוב מצאתי את עצמי בהרים של סין וקוריאה, ובמשך שנים אלו גרתי ולמדתי במחיצתם של מורים שונים,  גם בארה"ב. תרגול של ניי גונג, והחיים בסביבה האסייתית נתנו לי יכולת להבין רפואה סינית בצורה עמוקה יותר, להבין את הרוח (SHEN) של הרפואה הסינית ואת הצדדים הפסיכולוגים של הרפואה, הבנתי שהדאואיזם הוא השורש של הרפואה הסינית.

במערב מדברים במושגים של מודע – תת מודע, גוף ונפש, ובמושגים סיניים מדברים על הספיריט WU SHEN, ואין באמת הפרדה בין תפקוד מנטלי לתפקוד פיזיולוגי. סטודנט לרפואה סינית במערב, יכול לטעות ולחשוב שמרדיאן הוא ערוץ או תעלה בתוך הגוף שמובילה את האנרגיה, באותה מידה שכלי הדם מובילים את הדם. וכמובן שזו תפיסה לא נכונה. זהו נהר של אנרגיה המהדהד את ה- jing-SHEN , זאת אומרת הדרך בה ה- mind-soul , מהדהד אל תוך המטריקס אשר בגוף (dna, bone merow n.s ). מרדיאן הוא למעשה ההתגלמות הגשמית ביותר של אותו הדהוד אנרגטי. הרגשות הבסיסים של כעס קינאה עצב וכו, המזג של האדם, אותות חשמליים של עצב פריפריאלי וכל מה שנוצר בעקבות פעולות של הגוף הפיזי לאורך החיים. הגוף הוא הנוף הגדל מתוך הדחף  והזרימה של הנהר.

מהי רפואה סינית בעיניך?
רפואה סינית היא פשוט “תרופה אנרגטית”, שלוקחת בחשבון את כל הצדדים בחיי האדם. היא רפואה הוליסטית ולכן באופן אוטומטי נדבר על גוף ונפש- JING QI SHEN, ביחד עם מערכת היחסים של האדם עם הסביבה. מטרת הטיפול היא ליצור הרמוניה, זרימה מאוזנת של האדם עם עצמו ועם הסביבה החיצונית. התוצאה לא בהכרח תהיה ריפוי שלם. כשיש מחלות כרוניות או מצבים קשים ובלתי הפיכים, נרצה לעזור לאדם לחיות עם המצב בצורה מיטבית.

מהי הדרך הנכונה בעינייך ללמוד רפואה סינית?
כל האומנויות הסיניות, וביניהן הרפואה, מבוססות על פילוסופיה (ולא בהכרח תיאוריית YIN-YANG), לכן חשוב לבחור השקפה פילוסופית מסוימת וללמוד אותה כבסיס. כמובן שהתיאוריה צריכה לקבל ממשות , לכן מומלץ במקביל לשלב לימוד מעשי כבר מההתחלה. להתוודע לגוף בצורה מעשית ומתוך כך ללמוד על אנרגטיקה. לימודים כגון עיסוי, שיאצו טווינא, או תרגול אנרגטי כמו צ’י קונג ,טאי צ’י או כל סוג של אומנות לחימה. יש ללמוד אבחנת דופק בשלבים מוקדמים ולשלב זאת בהתלוות למטפל מנוסה בקליניקה. ישנם רעיונות נוספים ביניהם לימוד סינית כדי להבין טוב יותר את השורש והתרבות, שילוב של הרפואה המערבית בלימוד, שילוב הלימודים עם לימודי יהדות לדוגמא. אך כל אלו הם משניים ותלויים באופי ובהשקפה של כל אחד. לאחר סיום הלימודים חשוב מאוד לשמש כשוליה בקליניקה של מטפל בכיר,דבר שלא קורה לרוב, זו עדיין הבעיה הכי גדולה במקצוע שלנו.

אתה מטפל ומלמד בארצות שונות. מה גורם לך לרצות לעלות על מטוס כדי לראות מטופלים או תלמידים, ובייחוד בישראל?
בעיקר בגלל שלמדתי בודהיזם טיבטי, ואחת המטרות בחיי היא לעזור ולתת מהידע שלי לאחרים. לו הייתי נשאר בבית בקליניקה שלי, יש מספר מוגבל של אנשים בהם אוכל לטפל. אם אוכל ללמד ולעזור לתלמידים לשפר ולהעמיק את הידע, ולטפל ברמה גבוהה יותר, כך הם יוכלו לעזור ליותר אנשים. ישנה אימרה סינית ידועה “מגרגר חיטה אחד ניתן ליצור אלפי גרגרים” אני מקווה להיות זרע של השראה ולתמוך במטפלים צעירים. וכמובן להמשיך לפתח ולהעביר את הידע של ICOM  וד”ר ואן ביורן. לישראל הגעתי בעקבות סטודנטים ישראליים שהגיעו ל- ICOM, שהביאו אותי, ביחד עם עוד מורים מאירופה, כדי ללמד. אני ממשיך להגיע לארץ וללמד בגלל שפשוט יש ביקוש של תלמידים. יש בישראל תלמידים שלמדו את שיטת “הגזעים וענפים” ועוד לימודים שלימדתי בעבר, ואני מגיע היום כדי להמשיך את הלימוד מתוך ההעמקה והנסיון שלי.

מה אתה חושב מאפיין את המטופל הישראלי?
הישראלים הם עסוקים ומתוחים, אני משער שזה בחלקו קשור לטבע שלהם ובחלקו לנסיבות, המצב הפוליטי והחברתי המתוח לדוגמא, וזה יוצר פתולוגיות רבות שקשורות לרוח. בנוסף אתם חיים באקלים חם שחלק גדול מכם אינו מורגל אליו מבחינה גנטית, ולכן אין התמודדות טובה עם חום שנאגר והופך  לחום ויובש פתולוגי. ומתווסף לכך, מאותה הסיבה תזונה קרה ושימוש מוגבר במיזוג אוויר. ישנה השפעה רבה של ההיסטוריה של העם היהודי שעדין נמצאת ועוברת בדור שני ושלישי. ישראל היא אומה בתהליך החלמה, והטראומה עדין עוברת כפתולוגיות הקשורות לנפש או מערכת העצבים. באופן מפתיע, ניתן לראות פתולוגיות שמקורן בהיסטוריה הזו גם אצל אנשים ללא קשר משפחתי לנספים או ניצולי שואה, כחלק מזיכרון או תודעה קולקטיבית של העם.

מי המורה או הדמות שהשפיעו עליך הכי הרבה כמטפל ומורה, ובחיים בכלל?
היו כמה, הראשונה היתה KAREN ACUFF- מורה למקרוביוטיקה שהייתה גם מורה לחיים ועזרה לי להבין את עצמי ואת דרכי בחיים. ברפואה סינית, DR.VAN BUREN היה ההשראה, והעביר את הידע הבסיסי שעד היום הוא הבסיס שלי ברפואה הסינית. בשנים האחרונות JEFFREY YUEN שאיתו אני לומד טיפול באבני חן, וליווה את התפתחותי ברפואה סינית בשנים האחרונות .

מדוע אתה לומד את הטיפול באבני חן?
השימוש באבני חן מיועד לטיפול בפתלוגיות עמוקות וכרוניות, פתולוגיות הקשורות לרמת ה- JING, אך גם למצבים רגשיים ומנטלים חמורים, שפגעו ב- SHEN. הטיפול בעזרת אבני חן הוא מבחינתי האתגר הבא- לראות האם אוכל להשתמש בהן כדי לטפל בפתולוגיות ברמת ה- JING. אני עדיין לומד את הנושא. הידע מגיע מתוך טקסטים דאואיסטיים אלכימיים. אני יכול כבר להעיד על טיפולים מוצלחים בבעיות מולדות, הפרעות הורמונאליות עמוקות שמקורן בטיפולי IVF שבוצעו באם. ומטופלים עם חוסר יציבות נפשית ומחלות נפש.

צברת נסיון בטיפול בקיבוצניקים, ”בוגרי” מדיניות הלינה המשותפת. האם תוכל להצביע על בסיס פתלוגי משותף למטופלים אלו?
בשבדיה טיפלתי רבות בילדים שאומצו ממדינות אפריקה והמזרח, האימוץ היה מאוד פופולרי בשנות ה- 60. ואני מוצא קווי דמיון רבים בהשתרשות הפתלוגית- הניתוק המוקדם מהטיפול ההורי יכול ליצור תסמינים פיזיים ופסיכולוגים שילוו את האדם לאורך כל חייו. מערכת חיסון חלשה, הפרעה בגדילה, וטווח רחב של בעיות נפשיות-רגשיות כגון פחדים, חרדות, חוסר ביטחון ומערכות יחסים תלותיות. וגם בעיות חמורות ועמוקות יותר לרוב הפרעות דיסוציאטיביות (הפרעות בזהות, תודעה או תפיסה. הנובעות מטראומה ומשמשות כמנגנון הגנה). לא כל הפרדות יוצרת טראומה, הכל תלוי ברמת הטיפול וההכלה שקיבל הילד במסגרת שהגיע אליה, כמובן שככל שההיפרדות נעשית בשלב מאוחר יותר היא פחות טראומטית, ומשפיעה פחות על המבנה הנפשי הבסיסי. לא פגשתי ילד שלא הייתה לו טראומה מודחקת ברקע. במטופלים שגדלו בקיבוץ ועברו ללינה משותפת בגיל מוקדם, לא ניכרות תופעות שמקורן בהזנחה או חוסר בתשומת לב. ניכר שלא זו הייתה הבעיה. אלא יותר בעיות הקשורות לזהות. חולשה וקושי ביצירת דימוי עצמי ויחסים בריאים עם עצמי. בעיות בדימוי הגוף.  אלו לא בהכרח יהיו קשורים להפרעה דיסוציאטיבית, לרוב יופיע עם הפרעות חרדה, חוסר ביטחון, היפוכונדריה. רצון לקבל תמיד תשומת לב וטיפול מהסביבה. ומצד שני, יש לי כאן בישראל חברים שהיו במסגרת הקיבוצית מגיל מאוד צעיר, וככל הנראה בריאים בגופם ובנפשם. כך שהעניין אינו גורף.

תוכל לתאר אלו מטופלים אתה פוגש לרוב?
אני פוגש מטופלים מקשת רחבה של סוגים ובעיות. מכיוון שאני עוסק ברפואה סינית, שאינה הבחירה הטיפולית הראשונה של רוב האנשים בשבדיה, המטופלים שמגיעים אליי לרוב עברו דרך ארוכה של רופאים ומטפלים ומגיעים עם בעיות כרוניות מורכבות, והאתגר יוצר מיומנות. כשאני עורך קליניקות עם סטודנטים שלי בישראל, בצ’כיה וכו', הם מביאים את המקרים המורכבים והכרוניים. אני מאמין שיש לי מוניטין של מי שמתמחה בטיפול בבעיות  רגשיות/נפשיות. אבל כפי שהוסבר לעיל, ההשקפה שלי היא כוללנית ורואה את האדם כ “jing qi shen‘ או גוף נפש רוח ‘. וזו פשוט ההשקפה של רפואה סינית קלאסית בשלמותה.

מדוע אתה נמשך לטיפול בתחום הנפש?
הפתופיזיולוגיה של האדם המודרני, מקורה ברגש/נפש. בצורה מאוד פשוטה, ניתן לקרוא לזה גורם מחלה פנימי, ניתן לאפיין את זה דרך 7 הרגשות (הפתלוגים), בשפה המודרנית קוראים לזה מתח נפשי, מתח מצטבר, PTSD. אותו מתח יכול להשתרש כבר ברחם, בחודשי החיים הראשונים, בהרגלי האכלה ומגע עם האם, הפרדות מוקדמת, והמשך החיים באינטנסיביות של החברה המודרנית. הדחף להצליח, עודף גירויים, מערכות יחסים מרובות ברמות ומדיות שונות. כל המשתנים לעיל משפיעים על הבריאות הנפשית, פיזית-תפקוד המוח ומערכת העצבים. ומנטלית,בהירות מחשבתית, יכולת הבנה, ערכים.

מערכת היחסים בין הרובד הפיזי למנטלי יוצרת את הרגשות. מחוללי המחלה הרגשיים, יוצרים את המתח במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית. או בשפתנו, החסימה ב- jing LUO MAI  יכולה להיות שטחית ברמת השריר- TMM, או עמוקה, ברמת ה- zang-FU. כן ניתן לומר שהשורש לרוב נמצא בנפש, וזה מאלץ אותנו לחקור לעומק ולהבין טוב יותר את מקור הבעיה ויתרה מכך את הדרך להחלמה. ההשקפה הזו לצערי נעדרת מרוב בתי הספר לרפואה סינית מסורתית, מכיוון שהידע הזה קיים בספרות אזוטרית שנכתבה על ידי מטפלים ומתרגלים דאואיסטים.

אז הרעיונות וההסברים שלך אינם בחזקת תאוריה חדשה?
כמובן שלא, הידע פשוט לא נגיש וזאת מכיוון שהידע ברפואה הסינית שהגיע למערב בשנות השישים, בא מחברה סינית שרובה חקלאית ולכן רוב הפתלוגיות שטופלו היו ברובן בעלות אופי פיזי במקור ובביטוי שלהן. בנוסף, מורים רבים במערב נוטים לכוון את לימודי הרפואה הסינית ולקבע אותה, בתבניות נוקשות ומודלים המתארים סיבה ותוצאה  שתואמים את החשיבה המערבית שהינה לינארית. ולא תואמת את החשיבה המזרחית, הסינית. יתרה מכך, השימוש בקטגוריות של פתלוגיות מתוך הרפואה המערבית כמנחה בחשיבה הקלינית הינה מוטעית מן היסוד ומבלבלת. יש לקחת את העקרונות הפילוסופיים ולראות אותם מתוך ההבנה של החיים המודרניים עם כל מה שכרוך בכך, גורמי המחלה לרוב נובעים מעודף גירוי, אינפורמציה ומערכות יחסים מרובות, בין אישיות ווירטואליות… גורמי המחלה הם, לרוב, פסיכו-דינמיים ולא פיזיים.
כאשר טד קפצ’וק חזר מלימודיו במזרח, הוא לימד רפואת צמחים מתוך ההבנה שלכל צמח ישנה השפעה ריגשית, והטיפול איתו בקליניקה לרוב נסב סביב שיחות מעמיקות עם המטופל. גם סון סי מיאו, שהיה רופא סיני מן השורה , היה חבר בשתי אסכולות שעסקו באלכימיה ולימודים אזוטריים, וכתב על כך רבות בספריו. לכן אני בקליניקה מתייחס גם למערכות יחסים במשפחה, לצ’י האבות, GUI, ועוד מונחים פולקלורים שהם בעצם מה שאנחנו היום מכנים מתח נפשי ובעיות פסיכולוגיות.לכן כדי לקבל הבנה יותר הוליסטית של רפואה סינית והמטופל, יש להגיע ולחקור את המקומות הללו.

מה מתוך הנושאים והתחומים שלמדת הכי מעניין אותך?
(כריס צוחק) אלו דווקא נושאים אותם אני עדיין לא מלמד. טקס תה אלכימי, הוא התחום האהוב עלי. זהו אחד מתחומי האמנות הגבוהה ביותר של רפואה, משום שבאמצעותו ניתן לשנות תכונות אופי. וכמובן ‘דהרמה’ של חיים, או בשפה שאינה דתית, הדבר החשוב ביותר שיש לשאוף אליו בחיים הוא להתחשב ולתת לאחר, לפתח אהבה אלטרואיסטית, חמלה וכנות אשר יתפתחו לסגולה אישית ויושרה. זוהי הבריאה או האיכות האלוהית היוצרת את האנושיות בכל אחד מאיתנו. התפתחות האיכות הנכונה של הלב (XIN), האחראי על המודעות וכלל התהליכים המנטליים. ואיכלוס ה- SHEN הפרסונלי נובעים מכך. יש לי בישראל שני קולגות , אילן מקובר וצביקה שיינברג, שמהווים לי מקור השראה והערצה, מכיוון שעם ההתפתחות שלהם ניכרות בהם האיכויות האנושיות הללו, בשילוב עם הרקע התרבותי כאן בישראל.

תוכל לספר קצת על הקורס הקרוב שיפתח בדצמבר 2013?
כמובן, שם הקורס: ´Treating the Shen: Treating the Psyche, בריאות הנפש בראי הרפואה הסינית. הקורס יעסוק בטיפול בפסיכופתולוגיות, מנקודת מבט המתחשבת בשלבים השונים של החיים. וההבנה שפתלוגיות מסוג זה הינן ריאקציה טבעית לאותו אדם כאשר הוא נתקל באתגרים הכרוכים בחייו, והיכולת הבסיסית שלו להתמודד איתם, ככל שהכלים המנטליים שלו רבים וגמישים יותר ההתמודדות תעבור חלק, אדם עם “ארגז כלים” פחות מפותח ופחות גמישות מנטלית יפתח סימפטומים מנטלים ורגשיים. הקורס יעסוק בפירוט בפתלוגיות עיקריות ונפוצות, ברמה מערבית, סינית ואסטרטגיה טיפולית.לדוגמא: ישנם מטפלים רבים העובדים עם נקודות ה- GHOST של סון סי מיאו לטיפול ברמה רגשית, אך לרוב הטיפול מאוד נקודתי ולא מגיע לשורש. יש לשלב בטיפול כזה עבודה ברמה של תשע היבשות, מכיוון שזו הרמה הטומנת בחובה את ההדהוד הראשוני של הפתלוגיה הרגשית אם מהילדות המוקדמת או עקב טראומה שזעזעה את המבנה הרגשי.

תשע היבשות הינו נושא שלרוב לא נילמד לעומק אך אני מוצא לו שימוש רב בקליניקה ככלי איבחוני וטיפולי. עוד נושאים שנרחיב בהם בעניין אסטרטגיה טיפולית  הם פורמולות של נקודות כמו: internal & external dragon ,yin yang dipression ועוד. נלמד איך בעצם הן עובדות, מתי להשתמש ואיך ניתן לשנות אותן לפי צרכי המטופל. אני מנסה להציג בקורס דרך שאינה לינארית אלא אינטגרטיבית. כדי לטפל ברמה המנטלית-רגשית, כל מטפל צריך לדעת לשלוף אינפורמציה מכמה רמות של הבנה, בו זמנית.

אלו שלוש עצות תוכל לתת למטפלים מתחילים?
התאוריה של רפואה סינית היא פשוטה, והכי חשוב זה אימון, לכן הכי חשוב לראות כמה שיותר מטופלים.
להתחיל בפשטות, לא לנסות לטפל במטופלים מורכבים אם אין לך מספיק נסיון וידע כדי לטפל בהם. למידה והתפתחות איטית ועקבית ייצרו יסודות יציבים. ישנם מטפלים שבשנותיהם הראשונות ינסו לטפל בנשים הרות, סרטן ,הפרעות נפשיות. אלו מצבים שיש לגשת אליהם עם נסיון של לפחות 5 שנים. כדאי להתחיל עם מטופלים עם כאבי גב, שפעת, אסטמה וכו'.
לעסוק בתרגול אנרגטי, ניי גונג, מדיטציה, יוגה, אומנויות לחימה, כל דבר שמחזק את תחושת הצ’י והרגישות.

דר' ואן ביורן תמיד נהג לומר, “רפואה סינית נלמדת הכי טוב  ברוגע, על חוף הים…”

תמונה: freeimages.com/erickm

המחברת:
דגנית לזר וולך
מטפלת ברפואה סינית
dganitlv@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

ג'פרי יואן

מאת: צפריר נחמני
מירכוז האדמה

מאת: גדעון רון