הקדמה
במאמר זה אנסה להתמקד בנקודת המבט שלנו, מטפלי הרפואה המשלימה ובעיקר מטפלי המגע בתהליך התמיכה להחלמה של הנפגע/ת מאלימות מינית. כמובן שלא ניתן להתייחס במאמר אחד לכל עומק ומורכבות החומרים הקשורים בנושא העדין והחשוב הזה.
חשוב לי להדגיש כי הכלים שיוצגו במאמר אינם מחליפים בשום צורה שהיא ליווי של פסיכולוג ו/או פסיכיאטר בתהליך השיקום של הנפגע. אלו נועדו כדי לתת זווית ראיה נוספת להתבוננות על התמונה הטיפולית של אותו/ה נפגע/ת אצלנו בקליניקה.
המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות הכתיבה בלבד ופונה לשני המינים כאחד.
באתר "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ונפגעי תקיפה מינית בישראל" מוגדרת תקיפה מינית כך:
"…כל התנהגות ו/או מעשה מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד ללא הסכמתם… תקיפה מינית היא אלימות המתבטאת במין, ולא דחף מיני בלתי נשלט. זהו פשע שמטרתו להשפיל ולשלוט בקרבן… הסטטיסטיקה מראה שאחת מכל שלוש נשים תותקף במהלך חייה. תקיפה מינית היא פשע מגדרי המושתת על יחסי כוח ואלימות כלפי פנים וכלפי חוץ".
את הגדרות החוק בהרחבה ניתן למצוא כאן.
פרספקטיבה אישית
חשוב לזכור כי החוויה טבעה חותם בנפשו וגופו של המטופל בעוצמה מסוימת, בהתאם למבנה האישיותי והאנרגטיקה האינדווידואלית שלו. כמטפלים, עלינו להתבונן על המטופל, החוויה והפרספקטיבה האישית איתם הוא מגיע אל המפגשים ואין מקום לשפוט בשום צורה את החוויה עצמה, לפי הגדרות חוקיות או תפיסות אישיות וחברתיות של מה "נחשב" ומה לא כפגיעה מינית.
סיפור מקרה – בחירה בחיים
אורית הגיעה אלי בהריון מתקדם (שבוע 27). התלונה העיקרית – מתחים, צורך במגע ובתמיכה ריגשית. סימפטומים נוספים שעלו בתשאול: עצירויות עוד מלפני ההריון, חזה נסגר במתח ובלחץ. קושי בנשימה (גם טרם ההריון). הווסת לא היתה סדירה מעולם ולקח שנה עד שחזרה כשהפסיקה גלולות. הזעה מוגברת בכפות הידיים וברגליים- מאז הילדות, התגבר עכשיו. הריון עם המון חרדות שמרגישה בחזה לדבריה, שכמות מכווצות – "כבר שנים".במשך שנים פחדה שלא יהיה הריון כלל.. תחושה של בדידות וכעסים שלא באים לידי ביטוי. עברה טיפול פסיכולוגי במשך שנים, הפסיקה שנתיים קודם להגעתה אליי.
קריאת הגוף הראתה אש סגורה, רציונליזם מתכתי חזק עד כדי ניתוק מהגוף, אדמה חלשה. מים בהצפה (ההריון עצמו הינו מרכיב בולט בתמונה במקביל לשאר הגורמים שיחשפו בהמשך). השכמות שהן חלק מהאש בחלקה הפוסטריורי, מכווצות.
מערכת היחסים עם ההורים: עם אבא יחסים עיניניים, אמא יחסית קרובה יותר, אך שקועה בעצמה, לדברי אורית. בית מסוגר, זוגיות מעולה בין ההורים, קרובים בינהם כל כך עד כדי ניתוק מהעולם, גם הילדים נשארו לגמרי בצד.
חשתי שגופה מאד מתוח ומתכווץ מפחד מהמגע, בעיקר באזור החזה, בזמן העבודה על אזור האגן ובעבודה עליו מול אזור האש – החזה, עולה צחוק, אחריו דמעות. מבקשת וחוששת ממגע במקביל. למפגש השני הגיעה עם צינון וכאבי גב עליון, הנשימה קשה והשיעול עם ליחה. שבוע ריגשי בעבודה, העורף והצוואר תפוסים. ואז חשפה סיפור קשה מילדותה: פגיעה מינית חוזרת שנמשכה שנים, על ידי בן משפחה (לא אחד מההורים). ההורים לא ממש ידעו איך להכיל את העניין, "התמודדות ללא התמודדות" מצידם.
ההריון מאתגר את העבודה האפשרית בטכניקות הידניות אבל כיוון העבודה מתבהר: מגע מלא, דגש על חיזוק האדמה, פתיחת התקשורת בין האש והמים, ובזהירות-עבודה ישירה על אזור החזה, טכניקות לפתיחת האש. חיזוק מרידיאני הyin ברגליים. המטרה היא לחזק כדי לפתוח את האגן המכווץ, להזרים, להרפות ולחמם.
עבודת הבטן הראשונית ביותר, מרגיעה אותה. בכי עלה לאחר העבודה על אזור החזה והשכמות.
במפגש הבא סיפרה כיצד לאחר הטיפול הקודם סימפטום ההזעה החמיר והופיע לראשונה גם בחזה. לאחר מכן הרגישה הטבה. הצינון עבר, היא בחרה לדבר עם ההורים בפתיחות, משהו באש זז. חיזוק האדמה ופתיחת האש ממשיך בעזרת טכניקות של וברציות עמוקות, עדינות מאד, ממוקדות להנעה ופתיחה.
אלמנט המתכת הוא נפגע ישיר במקרה של אלימות על סוגיה השונים (מתמשכת או חד פעמית). היא מעלה נקודה מעניינת: "משהו בין החזה לראש לא זורם לי ותקוע לי משהו בגרון". מבקשת התמקדות באזור ומצביעה ישירות על cv17 כאזור הסגור. (נקודת "ים- האנרגיה", נקודת התראה על מעטפת הלב ושל המחמם העליון. משפיעה על מערכת הנשימה, מווסתת צ'י מרכזי ומרגיעה רגשות¹) . כפי הנראה, הקור הפנימי שנוצר מהטראומה שפגעה בין השאר בצ'י הריאות המזין את הצ'י המגן (Wei qi), אליו קשור תפקוד מערכת ההזעה, התיישב במערכת העליונה. עם הנעת הצ'י באזור הוא החל להשתחרר מהמערכת, בין השאר דרך הזעה החדשה בחזה. כמו כן, בהמשך נראה כיצד חיזוק והרגעת האדמה שמזינה את המתכת (עפ"י תאוריית חמשת האלמנטים הבסיסית ביותר) תעזור לייצב ולאזן את מערכת ההזעה בגוף.
הגרון הינו איזור שאורית סובלת ממנו מילדות. (מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על קשר ישיר בין אזור זה לבין הפגיעה, כחלק מהתסמינים המוכרים שנמצאו בקרב השורדות שנבדקו². לטעמי, מתוך הצורך להדחיק ולשתוק כדי לשרוד כילדה, מתחילה החסימה הריגשית בגרון).
בשלב הזה רוב העבודה במנח הצידי היה עם דגש על הHt+Si , Gb+Liv.
האספקטים הריגשיים מאחורי הGb+Liv מתייחסים בין השאר לכעסים ותסכול עמוק שנכלאו באלמנט העץ במקום לקבל ביטוי חיצוני, כפי שרצוי שיקרה אצל ילדים המבטאים את רגשותיהם בהיותם ב"פאזת העץ" שלהם. חוסר היכולת של הסביבה הקרובה להכיל את המצב ולהתמודד איתו כבר בילדותה, גרמה להעמקת ההדחקה של הכעס והפיכתו לתיסכול פנימי לא מבוטא ותקוע. כמו כן, המתכת יושבת על ציר חיים מול העץ, כשהיא נפגעה ונחלשה כתוצאה מהאלימות הישירה, העץ יצא מאיזון.
מבחינת ה-Ht וה-Si – בבסיס של תפיסת חמשת האלמנטים, האש נחלשת כשאין הזנה מהעץ. כשהPc, מגן הלב, נחלש מתוקף הקשר בינו לבין הliv התקוע, קשה להרגיע מצב ריגשי ויכולה להיווצר פגיעה ישירה בקיסר, בלב. הSi, בן זוגו היאנגי של הHt. משקף את הקשר עם האם ומערכת ההזנה שלה. בחוויתה של אורית מערכת זו לא תפקדה כאן.
אגן הירכיים מקבל בהמשך הטיפול התייחסות דרך טכניקות כף יד מלאה, הזרמה וחימום מקומי של האזור ובעיקר על הסקרום ועוזר לאורית להרגיש "מחוברת לאדמה ורפויה יותר".
העבודה מתרכזת במערכת הפחדים והחרדות שמאד התגברה בשלב זה אל מול הלא נודע של תהליך הלידה המתקרב ומציף את זכרונות הטראומה באופן ישיר עבורה.
בשבוע 33 הורגשה מתיחות בבטן, סביב הטבור, התגברות של ההזעות וחששות עם חלומות ופחדים. אורית מרגישה שהיא לא סומכת על עצמה מספיק כדי לעבור את הלידה. החלומות הקשים הינם חלק מהביטוי של תקיעויות בכבד ועיבוד ריגשי לא ממוצה. בזמן ההריון ובכלל בגלל מצבה הריגשי הספציפי בחרתי לחזק אדמה ולמתן דרך זה את סטגנציות העץ ולא לעבוד בטכניקות פותחות ומניעות מידי ישירות אל הLiv .
המשכנו לעבוד על חיזוק כללי עם דגש על הכליות ופתיחת הנשימה. במקביל המתח בלסתות והצוואר יחד עם הכיווץ באגן התגבר. (עפ"י קריאת הגוף האמוציונלית בהצלבה בין הטורסו לבין הפנים, המתח עלה באלמנט האדמה).
פגיעה מינית ואלימות מזעזעת את יציבותה של האדמה ומעוררת את מערך הפחדים והחרדות עד כדי הקפאה במים. ייצוב האדמה הינו מרכיב חשוב ביותר לשם חיזוק בסיסיו הריגשיים והפיזיים של המטופל. בחיזוק יכולתו לשרוד ולחיות את הכאן ועכשיו, עם תחושה של ביטחון גם מול הלא נודע והבלתי צפוי.
החולשה במים ובעיקר בkid יצרו בבגרותה של אורית קושי עד חוסר יכולת להתמודד עם שינויים שעוררו מתח, לחץ וחרדה.
אצל שורדת, הריון יכול לייצר את התחושה המתמשכת של חרדה ולו רק לאור העובדה שהוא מצב יומיומי של שינוי מתמשך, שנתפס כסכנה מתמשכת. חלק מהשינוי המבוקש הוא של חווית השינוי כמצב של שיכול להיות גם הפתעה חיובית ולא רק מסוכנת.
לקראת הלידה המליצו לאורית על עיסוי פרינאום – היא מפחדת "על רקע העבר". אךשלא כדרכה שיתפה את בן זוגה ואת המיילדת והצליחו לעשות את העיסוי, אחריו הרגישה טוב אפילו רק מעצם השיתוף. אין ספק- האש מתחזקת. יכולת הביטוי הפנימית נפתחת.
כמו כן, דוגמה לחיזוקה של המתכת אפשר היה למצוא דרך חיזוק היכולת לעמוד מול הסביבה ולהרגיש בסדר גמור עם בחירה בדרך ובמינון התקשורת איתם.
הדגש מבחינתנו כרגע על הKid. ,ה.Bl ה.Cv והJiagi line משני צידי עמוד השדרה.
חשוב לחזק את יכולתה להתמודד ולסמוך על עצמה ועל סביבתה העכשווית. ייצוב המרכז של מרידיאני הYin דרך הCv הינו מרכיב חשוב בבניית החזרה אל המרכז האישי שלה ומשפיע ישירות על הKid, על הרחם ועל חיזוק והנעת הצ'י במחמם התחתון.
שלב זה חשוב מאד בין השאר כדי למזער את האפשרות שכתוצאה מהעבר מהלך הלידה עצמו "יוקפא" מצב שיכול להיווצר כתוצאה מהצפת הטראומה בחדר הלידה עצמו מתוך פלאשבק המאפיין מקרים מסוג זה.²
מועד הלידה מתקרב ומתחילים לראות תנועה סביב סמפטום ההזעה- נעלם לעיתים או מתגבר.. גם בשכמות אפשר לראות שינוי. ההחזקה והכיווץ עוד שם, אבל משהו נפתח יחסית בימין מתחילים לראות הבדלים .
עד הלידה סבלה הרבה גם מחום, שיעולים, ליחה ונזלת. עלה גירוי באוזניים, זכרה זאת מילדות. סימפטום שנולד סביב תקופת הפגיעה. ממש בסמוך ללידה עוברת אורית פריקה אמוציונלית של הכאב הגדול והעצב שהחזיקה בבטנה. סימפטומטית במקביל- הליחה מתייבשת.
מזל טוב, יש לנו בת. הלידה היתה לידה טבעית "טובה וכואבת".
לאחר תקופה בה עבדנו על החלמה וחיזוק הגוף מתהליך הלידה, פרידה מההריון והסתגלות לתא המשפחתי החדש, קשיי ההנקה ועוד, עלה מחדש נושא הפגיעה. אורית חלמה חלום מאד חזק בו היא צועקת על הפוגע. למחרת חזר הגרון לכאוב. הכעסים רוצים לצאת, בועטים ממש מהאדמה, מהאגן. אנחנו מתחילות לעבוד על הוצאת הכעסים, על חיזוק הביטוי באופן כללי ואיסוף ההצפות במים שמסיתות אותה לדבריה מהמיקוד בגידול הילדה ובמערכת היחסים עם בן זוגה. היא משתפת בכנות כיצד היא נפרדת בתהליך שלנו מהפנטזיה על איזה אמא היא ואיזה תינוקת תהיה לה וזה עוזר להרגיע חרדות, כעס עצמי ואכזבה שמלווה אותה שנים בכל בחירה והחלטה שלוקחת בדרך.
בטיפול הומאופטי במקביל, קבלה רמדי על בסיס חלב אם. זה נשמע הגיוני כל כך.
רמת הפחדים יורדת, האש נרגעת, ההזעה משתפרת והמתח יורד. כעסים עצמיים פחתו, היא מקבלת את עצמה על מה שהיא ובמקביל את ילדתה הקטנה. היא פותחת מול בן זוגה את תחושת הריחוק בינהם שנוצרה במקביל ומתחילה לעבוד גם במישור הזה לשם שיפור ותיקון. אורית מתחילה לסמוך על עצמה.
החיבור אל הגוף התחזק. מעכלת את השינוי בכל רבדי החיים בצורה פתוחה יותר. כשמשחררת כעסים, המתח בצואר ובשכמות פוחת.
אורית התחילה ללכת יחפה. טוב לה החיבור לאדמה פתאום. כבר לא רוצה להתנתק, התבנית מתחילה להשתחרר.. היא סומכת על עצמה שתוכל לעשות בחירות, להציב גבולות, לעשות הפרדות בין קשיי הילדה האובייקטיבים לבין הדברים שתלויים בה.
להוביל את הספינה של עצמה. כמו שלא יכלה כילדה.
כך הצליחה להכניס הביתה מטפלת לילדתה, ליצור מערכת יחסים טובה יותר בתוך המשפחה, פחות תחושת קורבנות, יותר יכולת להציב גבולות.
עכשיו היא מבקשת ללמוד מגע בטוח בילדתה. פחות להסס. לעבוד על פרידה מהנקה, ולהתמודד עם הקושי משינויים ומעברים שתמיד שם לא משנה מהו השינוי.
כשנה אחרי שהתחלנו את הטיפולים אורית נרדמה בסופו של טיפול. טכניקות כמו קודהו שוראן (נקישות ומשיכות, טכניקות מאד דינמיות) נכנסו ואורית מאד אהבה אותן. "משהו השתחרר מהרחם, אני ממש מרגישה תזוזה בבטן ואני מצליחה יותר לעשות באופן כללי, לנסות, להתנסות".
גם כשעולה עצב או כעס הוא מקבל את השייכות הנוכחית לדבר עצמו היא משחררת וממשיכה. אין יותר לשמור וצבור. היה מספיק מזה.
לראשונה בחייה עשתה צעד יזום של סיום ועזבה את עבודתה. בצורה חשופה, ישירה, העמידה את גבולותיה.
היא הצליחה להרפות לגמרי ולבטוח.
מקורות מידע נוספים:
(1) אנטומיה טופוגרפית/ ד"ר עופר רז
(2) הסוד ושיברו: סוגיות בגילוי עריות/ צביה זליגמן זהבה סולומון, עורכות.
הערה בגוף המאמר:
מתןך מאמרו של ווינקוט –
Winnicott, D.W., (1960). Ego Distortion in Terms of True and False Self. In: The Maturational Processes and the Facilitating Environment. Karnac Books, London, 1990.
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחברת:
איריס אברבנאל
מטפלת בכירה באנמה- שיאצו אמפוקו ופרחי באך
www.irisabarbanel.com
