הציר המוביל אל הקיסר

הציר המוביל אל הקיסר

מאת: תמי ברקאי
הקיסר
מטפלי שיאצו מכירים בשלב מוקדם מאד של הלימודים את הביטוי היפני "לב של שיאצו הוא לב של אמא", או במילים אחרות: שיאצו עושים באהבה (או לא עושים בכלל). אנחנו לומדים על החיבור בין אדמה, אדם ושמיים, ועל האספקטים השונים של האיברים, ומתחשבים ברמות שונות של תפקוד מערכות ואיברים, כאשר אנו עורכים תשאול ואבחנה.

עם זאת, לא תמיד ברור איך מתבטאת בפועל הגישה הזו, בה השיאצו – כטיפול ותרגול  על המזרן  או על מיטת הטיפולים, בתנועה ומגע של המטפל במטופל, וטכניקות שונות שהן קודם כל פיזיות – מתקיים ומשפיע על כל שלושת הרמות של האדם, ברמה עמוקה ומשמעותית.

לא פשוט אבל מאד חשוב ומתבקש למצוא את האיזון שבין היותנו מטפלים שרוצים "לטפל", "לפתור בעיה" שקיימת "אצל" "המטופל" ובין הנוכחות ברגע הזה ורק בו, בידיעה שאינה יודעת, בעשייה ללא עשייה, באחדות. הסדנה שהעביר עישי רוזנר בקונגרס עסקה בדיוק בזה.

מעניין היה לפגוש שוב, ומכיוון אחר לגמרי, את הנושא שלמעשה עלה גם  בסדנה לשיאצו כתרגול אי-שניות שהעביר אביב טטרסקי בקונגרס שעבר.

עישי הוא מטפל ומורה ותיק, מתרגל יוגה מזה כעשר שנים ומתרגל של הריקוד הסופי. מי שזכה ללמוד אצלו, מכיר את איכויות הלב של הקשבה, אהבה גדולה ורוך כחלק בלתי נפרד ומשמעותי ביותר בשיאצו.

דרך חיבורים בין הרפואה הסינית, היוגה והקבלה, הודגמה משמעותם של צירי החיים והיצירה וביטויים ברבדים שונים: פיזי, רגשי ורוחני.

ציר החיים מחבר בין עץ למתכת, בין עתיד (תכנון, אגו, תנועה של רצון לבעלות, לשליטה, לנפרדות) לעבר (פרידה, אבל). הוא מסמל נפרדות וארעיות, עודף על חוסר: הציר  עוסק במה שהיה או במה שיהיה, כלומר – במה שאיננו, במה שחסר.
לעומת זאת, ציר היצירה, בין מים לאש, מתקיים בהווה. ציר היצירה קשור ללב, לעיגון ה Shen, לקשר בין האנרגיה העמוקה של הכליות לביטוייה כשמחה ואהבה. הוא יציב בהווה, ועוסק במה שישנו.

קשתות בעמוד השדרה שומרות עלינו בחלוקת העומסים ובלימת הזעזועים. עם זאת, אנרגיה, צ'י, מעדיפה לנוע בקו ישר וללא פיתולים. מכאן הצורך להדגיש את פתיחת הציר בזמן הטיפול, הן בגוף המטופל והן בזה של המטפל.
האפשרות של שמירה על ציר היצירה פתוח אצל המטפל ואצל המטופל גם יחד, הודגמה ותורגלה על ידינו.

דגשים בעבודה הפיזית של המטפל אפשרו להבין ולראות כיצד תנוחה שבה נשמר ציר פתוח ושואף למעלה משנה את הטיפול לגמרי:
סייזה גבוהה המדגישה את כריות הבהונות ולכן את המרידיאנים היניים – תומכת ומקלה על התנועה של צמיחה למעלה (בניגוד להדגשת היאנגים שסוגרת את הגוף פנימה ומדגישה תנועה מלמעלה למטה), 'הָמְראה' מהמזרן ומכפות הרגלים של המטפל ומנקודות המגע במטופל, אל השמיים.
מגע או משקל שווה של שתי כפות הידיים: במקום ההפרדה בין יד 'עובדת' ליד אם, נוכחות שווה ומורגשת של שתי הידיים. שתיהן חיות, מלמדות זו את זו, הצובו ממוקם באיחוד שלהן וב-GV20 של המטפל. זהו מצב של אחדות ושל נוכחות רחבה.
הקשר בין ההארה, צ'אקרת הלב וצ'אקרת הכתר: שמירה על לב פתוח הן אצל המטפל והן אצל המטופל.

מטפל שעובד כך מטפל בלב פתוח ומשתתף. כאשר נתקן למטופל בעדינות את תנוחתו בתחילת הטיפול להפחתת הלורדוזה בגב, פתיחת האגן ויצירת מרחב עבור בית החזה והלב, נאפשר ללב להיות במקומו – ניתן לקיסר להיות קיסר, ולשוחח בלב פתוח עם הקיסרות של לב המטפל.

לשמחתי היתה לי הזדמנות כבר באותו יום לטפל ולחוש את השינוי העדין והמשמעותי שקרה בשיאצו שלי. חשתי היטב כיצד פתיחת הלב, והטיפול מהלב, הינם בעלי ביטוי פיזי ניתן לחישה. השאיפה לאחדות ולנוכחות ברגע ההווה כפי שהוא, אינה רק רעיון כי אם הוויה בעלת הופעה רגשית, רוחנית ופיזית: בכל שלוש הרמות.

המחברת:
תמי ברקאי
מטפלת ברפואה סינית
לאתר של תמי

תגובות

כתבות דומות

שלוש חוכמות האישה

מאת: יעל ססלוב- שני
עם היד על הלב

מאת: גיל טון
לוליין על חבל דק

מאת: שינה בן דוד
שמונה יריעות המשי

מאת: שינה בן דוד