הדאו והדאו ג'ונס

הדאו והדאו ג'ונס

מאת: רויטל כרם

…"הנפש הרוחנית והנפש החומרית חובקות את האחד- התוכל לא לעזבו?"…(1) כותב לאו דזה בספר הדרך והסגולה, וממקם את החומריות באותו מקום עם הרוחניות, בתוך האחדות.
הדאו, האחד, האם משלב בתוכו רוחניות טהורה עם חומריות?

לאורך אלפי שנים חיפשו אנשים דרך לשלב בין חיי רוח לחומר. מה מקומם של חיי הרוח בחיינו העכשוויים? חיים של אינטרנט, משכנתא, חשבונות, מיסים, גידול ילדים, מימוש קריירה?
הנפילה הכלכלית הכלל עולמית, נובמבר 2008, אשר מוטטה בנקים, בתי השקעות ומליוני אזרחים ברחבי העולם ואחריה- שנת 2009 בה צמחה הכלכלה מחדש, הוכיחו לנו שגם למעוז החומריות- בנקים, בורסה- יש תקופות יין ותקופות יאנג. כשעולם החומר יוצא מאיזון נוצר צ'י חדש מהתנועה בין יין ליאנג.
כמו סופת הוריקן מוטטה התרסקות בועת הנדל"ן האמריקאית (2008) את החלומות על בית, אדמה ויציבות של מליוני אזרחים בעולם. התרסקות שמוטטה בנקים ובתי השקעות וכסף כה רב נעלם אל המקום ממנו בא והפך לכלום- ומתוך הכלום התחילה צמיחה מחודשת.
בגראפים הכלכליים, שנת 2008-2009, ניתן לראות את צניחת היאנג אל היין ואת התרוממותו המחודשת כמו נוף הרים אשר נשבר ברעידת אדמה.
…"אנחנו כבר כמעט לא רואים את הכסף, כמעט לא ממששים אותו…הוראות קבע מטיסות את הכסף החוצה מהחשבון שלנו כמו מטוס ללא טייס…המחשב מסדר הכל צ'ק צ'אק"…(2) החיים בעידננו אינטנסיביים כל כך, האים ניתן לממש את הדאו כאן ועכשיו?

בספר הקיסר הצהוב, צ'י פו, אדון השמיים שהגיע לדרגה הנעלה של הדאו, מדבר עליו  (על הדאו) בלשון עבר. בשיחתו עם הקיסר הצהוב, בעל התכונות הנעלות, הוא אומר:
…"בזמנים העתיקים, אותם אנשים שידעו את הדאו, את דרך השמירה העצמית, טיפחו עצמם על פי עקרונות היין והיאנג, שני עקרונות הטבע, וחיו בהרמוניה"…(3)
…"שמעתי, כי בזמנים עברו"…(3) מוסיף בתארו את הדאו, בגעגוע, בלשון עבר, כנכסף אליו.

בודהה, שבחר לממש חיי רוח, ולהגיע אל ההארה, עזב לשם כך (על פי המסורת), את אהובתו, ילדו, רכושו הרב ומעמדו. ויתור כואב, סבל, ביטול האגו וצמצום. רעב. התנתקותו הייתה מוחלטת כי לא ראה דרך אפשרית לשלוב של חיים רוחניים בחייו החומריים.
טילופה מתאר זאת כך …"היה לא כלום ואז תשיג הכל"…

גם בין נכסי התרבות שלנו ניתן לראות דיאלוג מקסים בין חומר לרוח:-
…רק אשר אבד לי קנייני לעד"…(4)
כותבת רחל המשוררת בתחילת המאה הקודמת, ובשירה הטראגי ניתן למצוא את טבע
הבודהה.- האובדן הוא הקניין הרב ביותר. היש הוא האין, החיים כולם פרושים על נתיב
המוליך מהיש אל האין וחוזר חלילה. ויתור וסבל מובילים אל הריקות,
אל הכלום שהכל יש בו.

הדאו, שמכיל את היין והיאנג, מכיל את הרוח והחומר.
בזמנים שלנו, 2010, העולם החומרי נכפה עלינו ואין לברוח ממנו. הוא איתנו יום יום.
אך הרוח דורשת תרגול.

ולאו דזה אמר …"מי שיודע את הדאו אינו בהכרח ידען גדול"…(5)
*דאו ג'ונס: צ'ארלס דאו היה מייסד תורת הניתוח הטכני (הפילוסוף של הבורסה) ועל שמו  נקרא מדד הדאו ג'ונס.

ביבליוגרפיה
1. לאו דזה- ספר הדרך והסגולה.
2. מיכל ליבנה- בורסה יקירתי.
3. ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב.
4. שירת רחל
5. לאו דזה- החיים על פי טאו

המחברת:
רויטל כרם
מטפלת ברפואה סינית ומורה למדיטציה
www.revitali.co.il

תגובות

  1. תודה רויטל על הנקודה למחשבה.
    אם אני מבין נכון , את בעצם משאירה כאן "שאלה פתוחה" ?

  2. יוסף,

    "השאלה הפתוחה" שהושארה היא היפה בכתיבתה של רויטל. זוהי דרכה.

    משה.

  3. תודה משה ויוסף יקרים על תגובתכם-
    הדאו משאיר לנו שאלות פתוחות.

כתבות דומות

כלים שלובים ברפואה סינית

מאת: יעל ארנסט
האיש האמיתי

מאת: שרון חסיד אדמוני

מאת: רוני ספיר