ועד לאגודת נפקדים

ועד לאגודת נפקדים

מאת: יעל ארנסט
האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי, או יותר נכון חברי ועד האגודה, החליטו שנכון יהיה לקיים כנס ובו יסבירו את עניין מבחני ההסמכה.
טוב, לא ממש כנס. אסיפה. כינוס. כינוסונצ'יק.
מבחני ההסמכה "נחתו" עלינו יום בהיר אחד, ועוררו דיון מעניין בדבר נחיצותם, התזמון שלהם וחשיבותם. היו הרבה שאלות, הרבה התנגדויות והרבה חוסר מידע או מידע לא מעודכן, וכל אלו בערבוביה נחמדת עלו כמעט בכל במה אפשרית שאני ראיתי- כולל סינית בלוג, שעל במה זו העלתי את שאלותיי שלי, וחלק מכם העלו את שאלותיהם.
חשבתי, שלאור השאלות והבלבול, יותר מ- 40 אנשים יטריחו את עצמם לשמוע מה יש ליו"ר האגודה ול- 5 חברי ועד נוספים לומר לנו על המבחנים.
טעיתי.
הגיעו 42 איש, 43 אם כוללים את האיש שיצא באמצע הדברים.

הדוברים באולם 70 בסמינר הקיבוצים כללו את רני אייל, דן ליבון, מיכל הורן, ענת מנדלר וקרן סלע.
עברנו על ההיסטוריה הקצרה שהובילה לחיבור המבחן, מה הרעיון שעומד מאחוריו, עברנו על המפרט וקיבלנו עיצות איך ללמוד.
בסופו של דיון, שמחנו מאוד לשמוע שהועד ארגן, בשיתוף עם המכללות המוכרות על ידי האגודה, 3 ימי הכנה מרוכזים למבחן, כ- 8 שעות כל יום, בחינם לחברי האגודה. הימים יתקיימו כמובן אם יהיה ביקוש לדבר בקרב החברים.
דבר נוסף שנאמר הוא, שחוק מקצועות הבריאות שעבר לאחרונה בכנסת בכלל אינו מדבר על מקצועות הרפואה המשלימה. רני אייל אמר בביטחון מלא שמקצועות הרפואה המשלימה אינם עומדים בין 18 המקצועות האמורים לעבור במסגרת חוק מקצועות הבריאות, והרפואה הסינית גם היא אינה עומדת ביניהם.

מעבר למצוין לעיל, אני לא חושבת ששמעתי משהו חדש.
על רגולציה עצמית דיברנו, המבחן כולו אינו בודק הצטיינות כי אם ידע בסיסי, ענת מנדלר היא על תקן המרגיעה הלאומית נוסח נחמן שי- דובר צה"ל בדימוס, ואני?
אני קודם כל באתי לשאול על קוד האתיקה הבעייתי שהועד מקדם, אך בעצמו אינו מיישם כמה דברים בסיסים וחשובים בו. אחר כך באתי לשמוע עוד על המבחנים.

אני קוראת את הדברים שאני כותבת ואני מרגישה טון של טרוניה בתיקתוקי המקלדת.
ממה זה נובע?
אפשרות 1: מהאסיפה עצמה והנאמר בה לגבי המבחן.
אפשרות 2: מהתשובה שקיבלתי לשאלתי בנושא קוד האתיקה.
אפשרות 3: הנוכחות הדלה.

אפשרות 1: "פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת"
איך שלא תסתכלו על זה, חברי הועד שיחקו אותה.
חברי הועד החליטו ליטול יוזמה. נמאס להם לשבת ולחכות למהלכים של הגוף שיושב מולם. הם החליטו שלקום ולומר "אחריי" יכול להיות רלבנטי גם ברגולציה העצמית, ולא רק בצבא.
המבחנים מעניקים תעודה מטעם האגודה, לא פחות ולא יותר- לפחות בשלב זה.
אין חוק, אין התקדמות עם החוק, אין רישיון ואין הסמכה מעבר להסמכת האגודה.
מה כן יש?
יש התחלה של רגולציה עצמית עם מבחן עצמי. האגודה, בשאיפה לתמיכה גדולה ככל האפשר, החליטה להתחיל את הדברים בינינו לבין עצמנו. אחר כך אפשר יהיה להגיע למשרד הבריאות עם השאיפה שיאמץ את מה שכבר קיים. כך חברי הועד מקווים לדאוג לקהילה אותה הם מייצגים.

חברי הועד לוקחים את העניין הזה מאוד ברצינות.
האסיפה הזו הייתה מאורגנת נכון והדוברים העבירו את מסריהם בצורה ברורה, הם דיברו לעניין- וענת מנדלר כוכבת.

3 ימי הכנה למבחן? בחינם??
יפה מאוד. אין לי ספק שחברי הועד מאמינים בהליך הזה, אין לי ספק שהם מוכנים לעשות הכל על מנת לממש את האג'נדה הזו, אני אוהבת את הטוטאליות הזו. אני אוהבת את הפעילות הזו, את המסירות הזו.
לא פה הבעיה שלי.

אפשרות 2: אתיקה
אחד הסעיפים בקוד האתיקה אומר: "המטפל רשאי לפרסם את עצמו כמטפל לרפואה סינית. הפרסום יעשה ביושר, עם פרטים נכונים ומדויקים על תואר, הכשרה וניסיון המטפל".
מסתבר שרוב חברי הועד התכוונו בכלל לשלול את האפשרות שאנשים יציגו עצמם כ- M.D.
אך כפי שניתן לקרוא ברשומה בסינית בלוג בנושא אם מדברים על דיוק- צריך להעמיד את הדברים על דיוקם:
איך יתכן, שחברי הועד מקדמים את קוד האתיקה, עם הסעיף המחייב את כולנו להצגת מידע מדויק לגבי התואר שלנו, אך אינם מיישמים את הסעיף הזה בעצמם? (לא כולם, אבל רובם)
הם לא היחידים כמובן, הרבה מאוד מטפלים- ותיקים וצעירים, מתהדרים בתואר License Acupuncture, תואר שלא קיים בארץ מהסיבה הפשוטה שאין רישיון לדיקור מטעם מדינת ישראל.

שאלתי את השאלה וזכיתי לתגובות מעניינות.
היו שאמרו שבדיוק בגלל זה יש את המבחן, כדי ליישר קו גם עם התואר. דיעה נוספת אמרה שמדובר ב"טעות" היסטורית שהשתרשה ושקשה לעקור אותה כעת.
כשהעלתי את האפשרות שיום אחד עורך דין ממומלח יחליט לתבוע מטפל המציג עצמו עם רישיון לטפל בדיקור כאשר בעצם אין לו רישיון כזה כלל, סוג של הונאת הציבור, דן ליבון ורני אייל טענו שאין עבירה על החוק כי אין חוק.
אבל יש קוד אתיקה, שועד האגודה חיבר. ועל פי הקוד הזה, חלק מחברי הועד, והרבה מאוד ממטפלי מדינת ישראל, מציגים עצמם כמשהו שהם לא- בעלי רישיון לטפל בדיקור!
לפטור את הדבר באימרה שלאנשים לא אכפת מהאותיות המוצמדות לשם- זה לא נכון, כי יש שזה אכפת להם, וכנראה שלמטפלים עצמם זה חשוב לא פחות אחרת לא היו מציינים זאת.
האם זו התנהלות נכונה של קהילה המחפשת לקבל הכרה רשמית מכל מקום אפשרי? האם זו הדרך שבה עלינו להציג עצמנו? יש לנו קוד אתי אבל המייצגים אותנו והמחברים של אותו קוד לא רואים לנכון ליישם את כל הסעיפים? המייצגים אותנו אינם חושבים שעליהם לשמש דוגמא אישית בעניין זה?

הדיון המשיך והגיע לנקודה בה דן ליבון ורני אייל התעקשו איתי שקוד האתיקה בכלל נכתב רק לפני שנה וחצי. אך אני טענתי שמדובר על קוד שקיים לפחות שנתיים, שכן אני זוכרת שיחה ישנה ונושנה שהייתה לי עם טוביה סקוט, שעמד בראש ניסוח הקוד.
"אנחנו היינו שם כשזה נכתב, וזה היה לפני שנה וחצי" דן טען ורני חייך, ולשניהם מבט שממש לא הערכתי.

בדיקה קצרה באתר האגודה מעלה שב- 18.12.2005 עלה באתר קוד האתיקה עם אותו סעיף בדיוק. למעבר לקוד האתיקה באתר האגודה לחצו כאן.
כך שמסתבר, כי קוד האתיקה עם הסעיף האמור נכתב לפחות לפני שנתיים וחצי אם לא יותר (סביר להניח שנכתב זמן מה לפני שעלה לאתר)- כך אני טוענת ואף מחייכת, ואולי טוב שהם אינם רואים את המבט.

הדיון סביב קוד האתיקה, שארך ממש מספר דקות, הסתיים בכך שהדבר לא נעשה בזדון, ושאכן יש פה בעיה, וטוב שהארתי על כך. זה אחד הדברים שהמבחן בא לתקן, ואולי כמה מכ- 40 האנשים שנכחו באולם יתקנו את דרכיהם.

כן, כאן מתחיל להתגלות שורש הטרוניה שבקולי.
התשובות שניתנו לי הרגישו מעט מתחמקות והרבה מתנשאות. מעבר לזה, לא הרגשתי שניתנה לי תשובה חד משמעית:
האם הסעיף הזה בקוד האתיקה תקף או לא?
אם הוא תקף- מדוע חברי הועד אינם מיישמים אותו? הרי מדובר על אתיקה, על מוסר, ולא על חוק. אם חברי הועד אינם מיישמים אותו, מדוע שאחרים יישמו?
אם הוא לא תקף, למה הוא שם, רק לכסת"ח בכל הקשור לתארי M.D?

אפשרות 3: ועד לאגודת נפקדים
אף פעם לא ברור לי מדוע יש נוכחות עלובה כל כך בפעילויות שונות הקשורות לרפואה סינית בארץ.
כשאין פעילויות- מתלוננים שאין מרצים מחו"ל, שאין היצע של קורסים, לא מגיעים מורים ידועי שם לסדנאות, למה אין סדנאות וימי עיון מטעם גופים פה בארץ, כמה לא מקצועי התחום פה בארץ ו- "למה אף אחד לא דואג לנו?".
כשיש פעילויות- מתלוננים על המחיר, על המיקום, על התאריך, על חוסר התחשבות, על קנוניות ערמומיות שנרקמות בחדרי חדרים אפלים אפופי עשן סיגריות, ושהן בעצם מניעות את הכל ולא טובת הקהילה. וכמובן שמעט מאוד אנשים מגיעים.

סדרת התלונות על האגודה ותפקוד הועד היא סדרה מנצחת, הנה כמה פנינים לדוגמא:
"בשביל מה להצטרף לאגודה?"
"למה זה טוב לי?"
"הועד עמוס בתככים ואינטרסים של מכללות."
"החוק לא פועל לטובתנו, הוא פועל לטובת הרופאים."
"הועד הזה עושה משהו בכלל?!"

פעילויות יש כבר כמעט שנתיים בשפע מהמם באמת, וזו החובה המקצועית שלכם להגיע לפעילות אחת לפחות.
זו החובה שלכם להתעניין בפעילויות הועד שמייצג אתכם, זו החובה שלכם לשאול שאלות, זו החובה שלכם להבין לאן בדיוק הולך העתיד המקצועי שלכם.
התלוננתם כל כך הרבה שהועד לא עושה שום דבר- הנה, הוא עושה, והוא עושה המון.
התלוננתם שאין את מי לשאול, שלא עונים לכם על השאלות- הנה, הועד ארגן לכם 3 שעות תמימות לבוא, לשמוע, להקשיב ולשאול שאלות כאוות נפשכם. הכניסה אגב הייתה חינם.
התלוננתם שכל הסיפור הזה הוא רק עוד דרך של האגודה לקבל עוד כסף- והנה, מסדרים לכם 3 ימי הכנה למבחן ללא תשלום. אכן, יש תשלום על המבחן, אבל יש גם תשלום על מבחנים של רואי חשבון, למשל, זה לא משהו שהאגודה המציאה. אני בספק אם יש שם ימי הכנה ללא תשלום.
אז למה לא באתם?

והנה, כאן מתעצמת הטרוניה שלי, עליכם ובגללכם- אנשי קהילת הרפואה הסינית שאינם בין 43 המטפלים שטרחו להגיע ולשמוע, שקמו ביום שישי ובאו לקבל עוד מידע ולנסות להחליט לעצמם החלטה על בסיס מידע מהמקור, ולא מידע משובש ולא מדויק ממקורות אחרים.

תגידו- לא אכפת לכם מה יקרה עם העתיד המקצועי שלכם?

בעניין המבחן- אני לא השתכנעתי. אני עדיין לא מסכימה עם העיתוי, ולא מסכימה עם כל ההשלכות של מבחן ללא קשר להסמכה.

אני גם חושבת שקוד האתיקה כפי שהוא היום טעון שיפוץ דחוף, גם מהסיבה האמורה לעיל וגם מסיבה שאין התייחסות למורה המטפל בסטודנטים שלו, עניין הרווח במכללות השונות ולדעתי מציב בעיה אתית מורכבת.

יחד עם כל זאת, נכון לציין ונכון לומר שהועד שיחק אותה, ושיחק אותה בגדול. כבר אי אפשר להגיד שהועד הזה לא עושה שום דבר. אף פעם אי אפשר היה לומר את זה, אבל עכשיו גם החבר הכי חדש באגודה יכול לראות שיש עשייה רבה.
שאפו.

המחברת:
יעל ארנסט
רפואה סינית
yael@sinit.co.il

תגובות

כתבות דומות

לידה שקטה

מאת: יעל ארנסט
קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט