אמסטרדם- לא רק צמחי מרפא

אמסטרדם- לא רק צמחי מרפא

מאת: קרן אסולין
קרן וענת נסעו לסדנה באמסטרדם, שבו, וכתבו כל אחת ביקורת על הסדנה מזוית הראיה שלהן.
במקום לשלב, או במקום לוותר על אחת מהן, אנו מפרסמים את שתיהן אחת אחרי השניה, וכך תוכלו לקבל 2 דיעות על אותה סדנה, וכל אחת עם הסגנון שלה ופרץ המחשבות שלה, כתוצאה מהסדנה.
*********************************************************************

כשהגיע סוף אוגוסט הייתה איזו תחושה מוזרה, בדקתי את לוח השנה וגיליתי שכבר המון זמן שלא יצאתי את הארץ, ומתוך חשש לעודף באלמנט האדמה התחלתי לחשוב על יעד לחופשה.
אמסטרדם עלתה כאופציה ונסגרה ככזאת אחרי שראיתי פרסומים על סדנת תזונה באוניברסיטת שנזו בעיר הידידותית הזאת בהולנד (ותודה לסינית וליעל), כי אם מדברים על איזון האדמה אין דבר יותר בסיסי מתזונה.

המטופלים שלנו אוהבים אותנו טיפה פחות כשאנחנו מדברים איתם על התזונה שלהם. פתאום אחרי שאנחנו נותנים להם כל כך הרבה אנחנו באים ולוקחים מהם. את הקפה, הגלידה..
אני זוכרת מטופלת שהסתכלה עלי בעיניים מפוחדות "רק אל תגעי לי בגבינות"..

תזונה זה חשוב, בטח חשוב. זאת המהות של אורח חיים נכון ורפואה מונעת.
זה גם הופך את המטופל לאקטיבי בטיפול ואותנו אלופים במשא ומתן.
ניסיתי לחשוב למה המילה תזונה גורמת למטופלים וגם לרבים מאיתנו לזוז באי נוחות בכיסא ולאבד לרגע את שמחת החיים.
אולי בגלל שלאכול זה כיף. זה טעים. ובינינו, זה טעים יותר ככל שזה טוב פחות לטחול.
זה גם המון עבודה לבשל.

רבות נכתב על הקשר בין אוכל לתשוקה וחשבתי שאם נוכל למצוא דרך להכניס קצת תשוקה ועניין לאוכל הבריא זה יגרום לנו לכעוס עליו פחות.

גם אני, כמו רבים מכם, נהגתי להסביר למטופלים כמעט באופן אוטומטי, על איך שמוצרי חלב פרה לא טובים במצב של עודף ליחה. על זה שמרק בטטה נהדר לחיזוק הטחול ועלים ירוקים יעזרו להתמודד עם תחלואי הכבד.
אבל הרגשתי שזה לא מספיק, האוכל הזה שהטבע נותן לנו כדי שנוכל לחיות פה, בטוח יש בו יותר מזה.
וכשפגשתי את דר' Yang Yifang בסדנא באוניברסיטת שנזו, התחלתי להבין.

הסדנא ארכה יומיים (החלק הראשון) היום הראשון הוקדש כולו לאלמנט האדמה, הקיבה והטחול, שהם התחנה הראשונה במפגש שלנו עם המזון, איזון שלהם וטיפול נכון שלהם במזון שנכנס לנו לגוף ישפיע רבות על האופן שבו נעכל, האופן שבו ננשום, על חילוף החומרים, רמת הריכוז ועוד..

אולי זאת המרצה המצוינת, אולי אווירת החופש וההרהורים שהריחוק מהבית עושה לי, אבל פתאום גיליתי שבאוכל הזה יש עולם ומלואו. זאת אומנות בפני עצמה והאפשרויות של החומרים, הצבעים והאנרגיה שאפשר לשחק איתם על מנת להגיע ליצירה שלך, כמעט בלתי מוגבלות. תוסיפו לזה קצת הקשבה לגוף שלכם (או של המטופלים) והרי לכם יצירת אומנות.

סמינר מקצועי באמסטרדם גרם לכמה מחברי להרים גבה "מה תלמדי שם? צמחי מרפא.."
"לא" אמרתי "דווקא תזונה".
אבל אתם יודעים מה, זה לגמרי צמחי מרפא.
זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל כשמבינים שהצמחים האלו שאנחנו רושמים במרשמים, ברצינות תהומית של רופא מדופלם, עם משחקים בין עשיריות הגרמים, שיוצרים גם הם יצירה מורכבת לא פחות, של נוזל חום ומאד לא טעים (וגם לא זול) שעושה פלאים בהתקדמות הטיפול שלנו, יכולים להיכלל לאותו המטופל בתזונה היומיומית ובשילוב נכון של מכלול המזונות שאנו אוכלים במשך היום (גם לאורז ירקות ובשר יש את האנרגטיקה שלהם), שהרי ניתן ליצור פורמולה מאוזנת, אפקטיבית ואפילו טעימה.

את היום השני של הסדנא הקדישה Yifang לכליות. את עבודת המאסטר שלה הקדישה הדר' לאיבר הכליות, כך שהניצוץ שהיה לה בעיניים כשדיברה על נפלאות האיבר הבסיסי הזה השאיר אותנו מרותקים לעוד יום לימודים מפרך שהסתיים בסיור מודרך במכולת הסינית. מכולת שלחברתה התל אביבית, ההיא משוק הכרמל, יש דבר או 2 ללמוד.

החלק השני של הסדנא (לב, כבד וריאות) היה שבוע אחרי ולצערנו לא זכינו לשמוע,
אבל הסינית החביבה הזאת עם האנגלית המצוינת שמתובלת בהולנדית גרמה לי, באופן אישי להתיידד יותר עם המטבח, השוק, ולהקשיב יותר למה הגוף שלי באמת רוצה.
וכמו בכל סמינר טוב לקבל עוד זווית ראיה על הרפואה הסינית.
בתיאבון.

המחברת:
קרן אסולין
מטפלת ברפואה סינית
Keren234@yahoo.com

* * * * * * * * * * *

לפני כשבעים שנה, סבתא שלי, שהייתה אם חדשה ובלתי מנוסה הגיעה בוקר אחד לרופא עם בתה הבכורה ואמרה לו שהתינוקת לא אוכלת כלום כבר שבועות…
הרופא ענה לה: "מדוע הגעת אלי? – תלכי לקברן…"
אותה התינוקת, דודתי, גדלה והתפתחה יפה ונהנית היום מבריאות מצויינת ומנכדות מקסימות.
את הסיפור שמעתי מסבתי כאשר אני טירונית באמהות, מודאגת, שטחתי בפניה את חששותי: בתי הצעירה סרבה להכניס לפיה, מרגע שעמדה על דעתה, דברים לבנים, דהויים (טחינה למשל) או דברים בעלי מרקם של ג'לי- היא בדקה כל סוג של מזון בכל החושים- ריח מישוש ראיה ואפילו שמיעה וכך החליטה מה יבוא אל קרבה, שום כח בעולם ושום סנקציות לא שכנעו אותה אחרת.

בעקבות אותו מפגש עם הרופא לפני שנות דור, סבתא שלי, ילידת הארץ שגדלה בגליל, והכירה את כל שביליו וכל מה שצומח על ההרים ובגאיות, למדה להכיר ולהשתמש בצמחית הסביבה על מנת להעשיר את ארוחות המשפחה, וכך לימים, מצאתי את עצמי מטיילת איתה ולועסת גבעולים של חרציות טועמת גרגרים וחופרת שורשים אוספת פטריות ולומדת לזהות את הרעילות ולהתרחק, ושומעת מה מועיל לגרוד ומה מסייע לעיכול ואיך במקרים רבים צמחים שמנטרלים או מחזקים השפעה הדדית, יצמחו בטבע בסמיכות…..

מזון תמיד היה נושא חשוב במשפחתנו, אור לעובדה כי הייתי צמחונית כבר מגיל צעיר מאוד.
ארוחה שהכילה דגנים וקטניות וירקות טריים או מבושלים, היו מושלמות עבורי.
הייתי רזה מאוד בילדותי ובנעוריי, ויחד עם זאת מלאת מרץ וחיוניות.
עם השנים חלו שינויים ולא תמיד הייתי קשובה לעצמי מספיק אלא חיפשתי את התשובות במאמרים מלומדים שהסבירו את חשיבותם של המזונות המלאים, הפרדה בין חלבונים ופחמימות וכו'.

כבר שנים שאני מתרגלת טאי צ'י, צ'י גונג ומדיטציה ומדי פעם עלתה בי התחושה שאני לא אוכלת נכון – המוזרה מכל היה שבשלב מסוים "הבנתי" שכל מוצרי החיטה המלאה האורז המלא וכל שאר המרכיבים המלאים שהוכרזו כבריאים יותר, אינם מתאימים לי, על מוצרי החיטה למיניהם ויתרתי לגמרי עם הזמן. מזונות אחרים נבדקו אחד אחד- מעין מעבדה עצמית שתוצאותיה היו ברורות מאוד: תמורות שחלו בי תוך כדי אימון, קיבלו חיזוק בתזונה שלא היתה על פי ה"ספר"…
על מנת להבין מדוע השינויים ה"משונים" הללו עושים לי טוב התחלתי שוב לקרוא ולחפש ללמוד.
ספרי הרפואה והפילוסופיה הסינית מדברים על השוני בין בני האדם, על הצרכים המאוד מיוחדים של כל אחד מאיתנו על מנת לשפר ולשמר את איכות החיים שלנו. רפואת הצמחים והמודיפיקציות העדינות שנעשות במשקלים מזעריים על מנת ליצור הרמוניה היא דוגמה מצויינת לכך.

ומה על המסות הגדולות של החומרים שאנו "דוחפים" לגוף מדי יום ביומו….יש הצע עצום במרכולים, מסורות של ארוחות שנחשבות לטובות יותר או פחות ואו הגרועות שבהן ה"ג'אנק" ?

קרן אסולין, חברה ושותפה לדרך הסבה את תשומת ליבי לקורס תזונה סינית בבית ספר באמסטרדם- שילוב של השניים לימודים וחופשה נראה לי מושלם………..

המרצה ד"ר YIFEN YANG- מומחית לצמחים ולתזונה- פתחה בתחנה הראשונה אליה מגיע המזון- הקיבה, וההרצאה המאלפת הוסיפה מידע חיוני ועשתה סדר בבלאגן שהתרחש אצלי במגירות המוח.
במחצית השניה של היום הראשון דיברנו על סינדרומים ודרך לטפל בהם וכמובן הראשון בתור – חוסר צ'י בטחול- וכמו מילות קסם נפלו על אוזני- מי שסובל מחסר בטחול מזונות מלאים לא טובים לו………..הרגשתי כמו צופה במגרש כדורגל שקבוצתו האהודה הבקיעה גול…………זה מה שהגוף שלי כל הזמן לחש- מזל שהקשבתי.

המחברת:
ענת טפלר
מורה ומטפלת בטאי צ'י וצ'י גונג
anath_t@yahoo.com

תגובות

כתבות דומות

הנה ברוש לבדו

מאת: קרן אסולין