במרץ 2019 נחתה עליי השראה ענקית ששינתה את חיי.
נשמע דרמטי, אני יודעת, אבל זו האמת: המון דברים, ברבדים שונים בחיי השתנו.
למשל:
1. התחלתי לדבר לא מעט על לידה שקטה שעברתי כדי לעזור, להסביר, להפסיק לשתוק, להעצים ולתת לחוויה הזו את מלוא המקום הראוי לה.
2.חזרתי לטפל. בנשים באשר הן. כאשר הרצון הברור הוא להתמקד בנשים שעברו לידה שקטה. ואפילו סיימתי קורס אנפוקו לצורך העניין (אצל איריס אברבנאל, אלא מה).

וגם סינית משתנה.
יותר נכון, סינית מסיימת את תפקידה.
גילוי נאות: הרצון לסיים את סינית הגיע כבר לפני 4 שנים (בערך). חלילה לא בקטע רע, אלא מתוך הרצון לשינוי. רק שלא ידעתי מה ואיך. אז המתנתי.
ההשראה הגדולה העניקה את המטרה החדשה שעומדת לנגד עיניי, ועכשיו הזמן הנכון לבצע את המהלך.

זה לא פשוט בכלל, שתדעו.
סינית קיימת עוד מעט 15 שנים, והיא הייתה חברה טובה, שאיפשרה לי לעבוד כמו שרציתי, בזמנים שרציתי, ולהיות האמא שרציתי לילדיי. סינית העניקה לי חופש ביטוי, מקום ליצירתיות רבה, לימדה אותי הרבה מאוד דברים על נושאים שונים (ולא רק רפואה סינית), והיוותה במה למפגשים עם חלקים רבים מהקהילה המקצועית שלנו.
אני אוהבת את סינית אהבת נפש.
אבל לפעמים צריך גם לדעת להיפרד מאהבות גדולות.

אז מה זה אומר בעצם?
האתר מפסיק להוות את מרכז הפעילות ויפסיק להתעדכן בתוכן. האתר ימשיך להיות באויר עם מאגר המאמרים שהצטברו בו לאורך 15 שנות (כמעט) הפעילות. 

ידיעון סינית יורד
.

רשימת התפוצה של סינית והמדיה החברתית- פייסבוק ואינסטגרם, עדיין יפעלו. דרך אפשרויות אלה אעדכן על אירועים שאקיים, ימי עיון, סדנאות, הרצאות ועוד שיוכלו לעניין אתכם, ותקבלו מידע שאני חושבת שהוא חשוב שתדעו.
הם הופכים להיות ערוצי תקשורת שלי, יעל ארנסט, איתכן ואיתכם.
ניתן גם לפנות אלינו במידה ואתם רוצים אתר משלכם.

ומה את הולכת לעשות עכשיו?
כאמור, חזרתי לטפל בנשים, ויהיו אירועים מסוגים שונים, ביניהם גם כאלה שיאפשרו לי להמשיך לשתף את הידע שצברתי במהלך 15 שנות הפעילות של סינית.

אני גאה ושמחה על סינית, ועל 15 שנים של צמיחה יחד עם התחום הכי עמוק, הכי מעניין והכי יפה שיצא לי להכיר.
אני שמחה שתרמתי את מה שיכולתי לקהילת הרפואה הסינית בארץ דרך סינית, ואמשיך לעשות את מה שעשיתי בסינית, רק בדרכים אחרות.

לא יאומן מה שהשראה אחת גדולה יכולה לעשות לאישה.

ועוד כמה מילים לסיום:

אחד הדברים שבעיניי הוא מהחשובים ביותר שלמדתי במהלך העבודה עם סינית הוא חשיבות העבודה מהלב: נדיבות בידע, נדיבות במחשבה, נדיבות בעשייה. אהבת המקצוע, אהבת הקהילה. עשייה לכולם, ולא רק לעצמי.
כן, היו את אלה שניסו לנצל, והיו את אלה שרצו לנכס, והיו את אלה שטינפו.
אבל אי אפשר לתת להם לשנות את מה שהלב רוצה לתת, את המהות של הכל.
הלב נכנס לזה פתוח, וחשוב להשאיר את הלב פתוח, אחרת נפספס את העיקר.

בשנים בהן אפליה מרימה את ראשה, אנחנו כמטפלות ומטפלים צריכים לעמוד כנגדה, אבל הרבה לפני כן, עלינו לעמוד כנגדה כבנות ובני אדם. ולא רק נגד אפליה. תפקידנו לעמוד מול כל חוסר צדק ובעיות מוסר בחברה שלנו.

הסיסמה של העיר גלזגו בסקוטלנד היא People Make Glasgow.
גלזגו צודקת, כך גם אצלנו: אנשים יוצרים את תל אביב, אנשים יוצרים את ירושלים, אנשים יוצרים את ישראל. אנחנו בונות את החברה בה אנחנו חיות, אנחנו מקיימים את השכונה בה אנחנו גרים, אנחנו קובעים איזו משפחה ואיזו זוגיות תהיה לנו. על כל גווניה, על כל אפשרויותיה, מבלי לשפוט את מי שסביבנו.

ומן הרחב למצומצם יותר, כך בדיוק גם בקהילת הרפואה הסינית.
הקהילה שלנו נקבעת על ידי המעשים שלנו, החברות והחברים בקהילה.
מעשינו הם תוצר ישיר של אמות המידה, המוסר והצדק של כל אחת ואחד מאיתנו.

בנוסף, אין צורך להמשיך להמתין ולקבל אישורים מבחוץ. הקהילה מוכיחה שהיא חזקה ואיתנה כמעט כל יום, וכל שעלינו לעשות הוא להמשיך לעשות עבור עצמנו, לייצר תכנים שמעניינים אותנו, ליצור אירועים על פי מי שאנחנו.
 והקהילה אכן מצליחה לעשות זאת.

אך נותרו עוד כמה נקודות להתעקש עליהן, ביניהן:
יש להתעקש ולהילחם שנשים, שמרכיבות את הרוב בקהילה שלנו, יקבלו ייצוג שוה לגברים בצוותי ההוראה הבכירים במכללות, ובצוותי ההנהלה;


שנשים ידעו שהן יכולות ומוזמנות להעביר הרצאות בכנסים השונים המתקיימים בארץ, ושהמספרים יצטמצמו ויהיה ייצוג שווה בין נשים וגברים בכנסים אלו;

שכל מכללה וכל קליניקה תכניס חוקים ברורים לגבי הטרדות מיניות, שיבהירו שאין סובלנות לפגיעה באחרת או באחר;

יש להתעקש על תנאי העסקה ותשלום הוגנים והגונים לבוגרות ובוגרים במכללות ובקליניקות פרטיות, מהשנה הראשונה להעסקה.

ושנהיה כולנו נשים ואנשים ללא אפליה,עם לב פתוח.
שנטפל בקליניקות שלנו ללא אפליה,עם לב פתוח.

באהבה,
יעל

תגובות