אורו של העור- חלק ב׳

אורו של העור- חלק ב׳

מאת: איריס אברבנאל
אורו של העור
למעבר לחלק א׳ של הכתבה לחצו כאן.

בסיפור המקרה אציג כיצד ניתוק בין אותן שכבות עליהן דיבר אנזייה כמעטפת נפשית המורכבת מקרומים, מתבטאת באבחון הבטן עתיק היומין של סנסיי אוטה ובמיפוי גוף והתבוננות דרך ארבעת היסודות הגדולים של הטבע.

אציג את סינרגיית החקירה ובעיקר את  דרך הביטוי של אחד הפרמטרים המורכבים יותר לזיהוי מתוך אבחון הבטן עפ"י סנסיי אוטה האגדי, מפתח האנפוקו ( =אומנות ריפוי במגע יפנית מסורתית המתמקדת באזור הבטן , בית החזה והקשר ביניהם) – מתח בטני לא מאוזן כשלעניות דעתי הוא מקבילה למושג השריון המופיע בתרפיות מודרניות דוגמת פסיכותרפיה גופנית, אותה הובילו וילהלם רייך ותלמידיו.

להלן מספר מושגים בהם אשתמש במהלך תיאור המקרה:

פסוריאזיס– או ספחת היא מחלה אוטואימונית כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר בשל זיהויים כפתוגן. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת. כ-30% מחולי הפסוריאזיס מפתחים גם דלקת מפרקים פסוריאטית⁴.

חמשת מצבי הבטן לאיבחון על-פי סנסיי אוטה – אנפוקו יפני מסורתי:

1. Reflet Hara – מצב בריא של הבטן
.2  Vacant Hara –  בטן חסרה/ריקה
3. Pulsing in the Hara – דופק הבטן
4.Tension in the Hara – מתח ביטני, second skin, שריון
5. Lump in the Hara – בטן גושית (4 סוגי גושים: מזון, צ'י, מים ודם)

*  הפרמטרים לבדיקה ( כותרות כלליות בלבד)
טמפרטורה, דופק, אלסטיות, עובי עור, גושים, לחות/יובש, צבע, מתח בטן ותחושה כללית.

מיפוי גוף על-פי ארבעת היסודות הגדולים של הטבע – תקציר

הקדמה הכרחית:
עקרונות אלו מוצגים על קצה קצהו של המזלג והינם קווים מנחים והצעות בלבד, כתוספת לשלל אבחונים ואיסוף מידע מתבקש על-ידי המטפל. המוצע איננו משוואה מתמטית, יש להפעיל שיקול דעת מושכל, ענווה, כבוד ושיכלול של כל הגורמים יחד מול עצמנו בחקירה ובדרך הצגת ההנחות מול המטופל.

המקורות העתיקים למיפוי ההתבוננות בגוף בדרך זו נולדו ביוון הקלאסית. במקביל, קיימים ממצאים למקורות מידע מודרנים על שימושים בה בפסיכותרפיה גופנית מזרמים שונים, שיטת גרינברג, רפלקסולוגיה ועוד.  החלוקה הבסיסית היא: אדמה, מים, אש ואויר.

הייצוגים בגופנפש דרך התבוננות מקבילה בין אזורים הנה:
1. אדמה – עקב כף הרגל, אגן ורגליים, אזור הסנטר ולסתות.
2. מים – קשת הרגל, אזור הבטן – מקו האסיס (אגן) אל הקסיפואיד וכלוב הצלעות כגבול עליון, וגשר האף משני צדדיו.
3. אש – כרית כף הרגל, אזור בית החזה, זרועות וצוואר, אזור העיניים.
4. אויר – אצבעות הרגליים, ראש, מצח.
* תוספת של אלמנט נרכש הצומח מהאדמה אל האויר – העץ, (כפי הנראה נוסף בגרסה המודרנית יותר) צד פנימי של קשת כף הרגל, עמוד השדרה.

 טעימה רגשית (כללית) מכל אזור:
1. אדמה – חוויות חיים, מערכות יחסים, מסורת, נורמות, אינטראקציות עוד מהרחם וקודם לכן. יסודות 'המבנה'.
2. מים – קופסת הרגשות השונים, הדמיון, תת-מודע, עומק וזרימה אישית של כל אדם.
3. אש – כוח הנעה, ביטוי אישי, חום, התלהבות וספונטניות, אגו, היכולת לבטא את המים כלפי חוץ באופן ורבלי ואנרגטי כאחד.
.4 אויר – היסוד התקשורתי, שיקול עצמי ואינדיווידואליות. שכלתנות ופרשנות רציונלית.
* עץ – מייצג את המקבילות האנטריוריות,  בנוסף על כך קיימת חלוקה פנימית של עמוד השדרה
עפ"י ירחי לידה ועל-פי שנות חיים.

חלוקת גוף כללית ודרך התבוננות ראשונית מומלצת:
1.ימין – פרקטי, זכרי , יאנגי, תקשורת עם אלמנט זכרי דומיננטי בחיים- בתוכנו וחיצונית לנו.
2.שמאל – רגשי, נשי, ייני, תקשורת עם אלמנט נשי דומיננטי בחיים – בתוכנו ומחוצה לנו.
3.  מידע נוסף ניתן לאסוף דרך התבוננות במטופל מרגע ההתמקמות מולנו, דרך הליכה רגילה (מציגה את המאזן האלמנטי ודרך התנהלותו היום-יומית) הליכה איטית (מדגישה את האלמנטים שבחוסר ואת מערך התקשורת ביניהם) והליכה מהירה ( מדגישה את האלמנט המוביל והחיפוי המוביל כדי לשרוד סיטואציות שונות)
נתבונן גם בבחירה באזורי ההליכה הפיזיים ומשמעותם בחלל בו מתקיים המפגש.
4. טונציה ונשימה תבדק אף היא ביחס לנאמר ושפת הגוף במקביל לה – "האיך מאחורי המה ⁵

התהליך המתואר ארך כחודשיים במפגשים חד-שבועיים.

 סיפור מקרה – נתנאל
(פרטי המטופל וחלק מפרטי הסיפור שונו מטעמי חיסיון מטפל-מטופל)

בן 29, רווק, סוכן מכירות.
תלונה עיקרית – הניסוח המדויק היה: "פסוריאזיס וצורך בשקט נפשי".
הפסוריאזיס תוקף לדבריו בשלושת השבועות האחרונים במקומות שלא היו קודם לכן ולתקופה ארוכה מתמיד. היתה בעבר הפוגה של חמש שנים ועכשיו חזר ובגדול.
בעבר עשה דיקור במרפאה מיוחדת לפסוריאזיס וכרגע הפסיק. רוצה לבדוק משהו אחר או נוסף, שמע על האנפוקו ומאד מאמין בבטן אז הגיע. בתשאול סרקנו את סיפור חייו בשיחה,  חקרנו מערכות פיזיולוגיות ורגשיות ובמקביל נעשה אבחון ומיפוי גוף עפ"י 4 היסודות הגדולים ואבחון הבטן של סנסיי אוטה.

תקציר סיפור חייו
– בגיל 22 התפרצות ראשונה של הפסוריאזיס.
סיפורו של נתנאל מגלה מצב לא פשוט בו תפס את מושכות ההנהגה ואחזקת הבית כבר מגיל צעיר, כדי לפרנס את המשפחה. אביו נפטר כשהיה בן 20, אחותו חולה במחלה קשה – טרשת נפוצה. והוא, האח האמצעי – ההורה של הבית כי גם אמו לא מתפקדת בשיאה. לא פירט לגביה.
את חוסר השקט הנפשי הוא זוכר מגיל צעיר ולדבריו :"תמיד הייתי עירני ולא ממש רגוע…מהגן, אולי כשלקחתי את אחי לגן שלו באחד הבקרים".

במיפוי והתבוננות אלמנטית
אצל נתנאל  מצאנו כי אין גבולות בין האלמנטים, עוקף מים בימין ( = עוקף רגש בחלק הפרקטי) ודריכה קלה על האדמה, אין בה נוכחות מספקת ויציבות. הליכה איטית קשה לו מנטלית מאד. היא מציגה מופע של הליכת ברווז, בה פונה כל רגל לכיוון אחר, רגשי ופרקטי נפרדים אחד מהשני. האצבעות – האוויר ננעץ בחוזקה באדמה כשנדרש ממנו להאט (כמו חיה הנאחזת באדמה בחוזקה ברגע של פחד והתמודדות). כמו כן יובש ניכר על כל כפות הרגליים מצביע על אדמה פולשת לכל האלמנטים. כפי הנראה מתוך החולשה שלה עצמה היא מחפשת מקומות להיאחז בהם. דרך החזקת הגוף מעידה על האש השמאלית כלא מבוטאת מהמקום הייעודי לה ובעיקר זו הרגשית- השמאלית, מאד סגורה. נתנאל מגבה את סיפור גופו כשמציין :"אומרים לי שאני לא מעריך עצמי מספיק".
כל פלג הגוף העליון ובפרט מבית החזה ומעלה ללא גמישות בתנועה, אין יכולת להניע חלקים בנפרד. "אתה צריך לבנות חומות להישרדות כדי להמשיך". חומות, ניתוק והפרדה.

באבחון הבטן 
נמצאה נפיחות סביב הטבור, מתח בטני גבוה ללא אפשרות להכנס לעומקה של הבטן במגע. לחות מוגברת וקור.  הדופק- חלש, קטן ומאד מאד עמוק, כמעט ולא מורגש.
מתוקף היותו מפגש ראשון בניית הביטחון במגע ובי היתה קריטית. בטח בעומקי הסתרה כמו שניגלו בתשאול. בחרתי באסטרטגיה של עבודת הכנה ארוכה יחסית בעזרת האנמה – שיאצו ואז עברתי לטכניקות בטן ייעודיות, עם דגש על ההארה – הבטן התחתונה ו-cv בפרט. על בית החזה בעיקר רציתי להתחיל בפתיחת "ברז אש" בצורה עדינה.
נתנאל סיכם: "לרגע שכחתי מהצרות שלי" וכמיטב יכולתו של הגוף לדייק שורשים, כריאקציה ראשונית: עלה כאב באזור אדמה – מים שמאל והדופק איתו עלה על פני השטח.

במפגשי ההמשך אבחון הבטן העיד על שכבה שנפתחה וסוגים שונים של תנועה ושכבות נגלו משבוע לשבוע – הדופק  נגלה כעמוק ומהיר מאד, הבטן קרה, קשה וגושים מאד ממוקדים סביב הטבור. אזור cv14-15 היה שונה משאר הבטן. חם מאד ויבש, כמו הר געש שמור המחכה להתפרץ ובאין אישור שולח זרועות לחלקים אחרים.
המתח הבטני, ה-second skin⁵  החל לקבל תצורה שונה. לאחר כניסה רכה נגלה כמו קיר עמוק ועבה מאד. הבטן עדיין מתוחה, לחה, קרה והדופק חלש. במקביל הוא מתאר את עומסי היום יום שלו בעבודה הדורשת לדבריו להיות כל הזמן בשליטה "כמו בילדות" – דיברנו על שחזור התבנית שאינו דווקא לטובתו. הדגשים במגע היו לפתוח את הסטגנציות באזור האדמה (על-פי 4 היסודות משולב בטכניקות יעודיות ל- sp/st וישירות אל איבר הקיבה),
באש (אזור בית החזה עם דגשים על cv17) ובחיבור של אש ומים (אותו הר געש באזור cv 14-15).
shuren kodaho על בית החזה ודגשים של מניעי מים עמוקים בטכניקות שנבחרו באזור הבטן.
"היה לי נעים, היה שונה, כבר לא כואב בבטן, הרגשתי את הגוף שלי", אמר בחיוך כשנפרדנו באותו יום.

הדרך בה  החל לדווח על מהלך השבוע השתנתה. הוא בחר לשים לב לנקודות, לגוף שלו, למהלכים והתחיל אף לשער מתוך עצמו  האם יש קשר ביניהם. הוא מתאר שינה מתוחה, קושי להתעורר ומציין חריקת שיניים והחזקה של הלסת. עבדתי בעיקר על אדמה ומים, הקשר ביניהם ופתיחת האש בתוך עצמה. הנעה בעומקים. (ראו מקרא אזורים ומשמעויות כלליות בתחילת המאמר). בסוף הטיפול אמר שהוא מותש. עלה כאב שוב בחיבור של האדמה והמים ובמקביל: "משהו בלסת הרגיש משוחרר יותר", לדבריו.

פרמטרים נוספים מתחילים להשתנות. הטמפרטורה בבטן עלתה, עדיין קרירה מתוחה ולחה אך פחות מקודם. הדופק קטן, מהיר, פחות פנימי אך מורגש. הוא מציין שמרגיש טוב יותר ואומר "אני חוזר לעצמי".
שמתי דגש במגע על התקשורת בין האש והמים –  נראה שאפשר להתחיל לפתוח. עבודה על ציר מרכזי, על חיזוק האדמה על הנעת המים בעיקר בהארה.ניתן היה לראות תוך כדי העבודה תנועה באדמה, בלסתות ובגרון. "איזה כייף שזה נהיה נעים", אמר בסוף הטיפול.

שינוי מהותי אחרי 6 מפגשים – שינה טובה למרות מתחים בעבודה, בדיקת הבטן עדיין הציגה את אותו second skin עמוק, אך הלחות ירדה והדופק הפך איטי יותר ונוכח בבטחה, אמנם בעומק אבל פחות "לחוץ" . לראשונה חווה את הקשר בין הסטגנציות ורגשות נוספים החלו לצוף. עבודה על בטן תחתונה הציפה כאב, פיזי בשלב זה, באזור הריאות, כעסים מתחילים לעלות תוך כדי העבודה . נתנאל ידע לברך על כך ולהודות שכן, "הגיע הזמן כנראה".
אך כאן גם פחד התחיל לחלחל- פחד מהתנועה הטובה שהחלה ועלו כאבי ראש. הוא לא מכיר את תנועת השחרור הזו , את ההרפיה ומה שהיא מציפה. הגוף הראה שנגעי הפסוריאזיס בנסיגה ממשית אך החשש לגעת בעומקי הנפש כבר היה שם.
מכאן נפרדו דרכנו, נתנאל בחר במודע להפסיק את התהליך .
כששוחחנו, ציין שהרגיש את הנגיעה בעומק אך הוא לא מסוגל, לא רוצה, לא יכול. זה קשה מדי. סיכמנו בחיבוק חם. מתנת עצם ההבנה של הקשר הישיר בין הגוף והנפש של סיפור חייו ומצב גופו – הונח על השולחן והוא בחר.

לסיכום
אמנם הוצגה הטבה במצב התפרצות הפסוריאזיס אך לא  היה כאן סיום בנוסח "ואז עבר לו הפסוריאזיס".
מבחינתי, החשוב מכל התבסס, ההבנה עד כמה הניתוק מנפשו משמעותי, עד כמה סיפור חייו מכתיב את מאחורי הקלעים של התסמינים שהוא מתמודד איתם, כשהמרכזי מבחינתו הוא הפסוריאזיס.
בשבילי, להיות לצידו כשהבנה זו נטמנת ובחירה נעשית לצידה, הייתה מתנה.
תפקידי במסעו ותפקידו במסעי הסתיים בנקודת הזמן ההיא, לפני כ- 15 שנה כשאני בתחילת דרכי כמטפלת אנפוקו והוא בתחילת דרכו פנימה אל הנפשו.

מקורות מידע:

1.. "האני עור"/ דדייה אנזייה/ ע"מ -19-20, ע"מ 290, 294, 296,
2. חכמה בתנועה /קרלה הנפורד ע"מ 30-31
3.  The art of palpatory diagnosis in oriental medicine/ Skya Gardner-Abbate , forword by- Mark D.Seem. pg. 3-5
4. ויקיפדיה
5. מתוך חומרי קורס אנפוקו אמוציונאלי למטפלים/ איריס אברבנאל

עריכה: תמי ברקאי

תמונה: Rachel Beam

המחברת:
איריס אברבנאל 
מטפלת באנמה, אנפוקו 
iris.abarbanel@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

איריס אברבנאל

מאת: יעל ססלוב- שני
הסלפי של הנפש

מאת: איריס אברבנאל
האור והחושך שבפנים

מאת: תרצה פייטן סלע