הטיפול במחלות מעי דלקתיות

הטיפול במחלות מעי דלקתיות

מאת: אביחי וולצ'ק
הטיפול במחלות מעי דלקתיות
בעשר השנים האחרונות טיפלתי באנשים רבים שאובחנו כחולים במחלות מעי דלקתיות. רובם הגיעו במצב קשה, מיואשים אחרי שנים של טיפול במסגרת רפואית שלא הצליחה לעזור להם. חלקם הגיעו רגע לפני ניתוח לכריתת חלק מהמעי, וחלקם, לצערם ולצערי, אחרי ניתוח כזה – בדרך כלל עם סיבוכים חמורים. כולם נטלו תרופות, שבחלק גדול מהמקרים הפסיקו להשפיע. מזה זמן אני מרגיש שחשוב לי לחלוק את הידע שצברתי בטיפול במחלות קשות אלה, מאחר שעל-פי ניסיוני, הרפואה הסינית יכולה 'להשיב לחיים' חולים אומללים שהלכו ודעכו במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית. בשנים האחרונות אני מעז לומר בקול רם כי הרפואה הקונבנציונאלית אינה יודעת לטפל במחלות מעי דלקתיות, וכל-כך נחוץ שאנשים ידעו עד כמה הרפואה הסינית כן יכולה לעזור. דבריי לגבי הרפואה הקונבנציונאלית נאמרים בעצב רב, לא ביהירות. אין לי דבר נגד הרופאים, אבל הרפואה שאותה למדו, במקרים רבים פשוט יורה לכיוון הלא נכון.

'פסיכולוגיה'
מטופלים מגיעים אלינו בעקבות המלצה של אדם שעזרנו לו. זו נקודה טובה להתחלה: יש בה תקווה. מצד שני, המטופלים, ולפעמים גם אנחנו, קראו באינטרנט הכל על המחלה. זו נקודה פחות טובה: אין בה תקווה. תפקידנו להסביר להם שבאמת ובתמים, למרות מה שכתוב באינטרנט ומה שאומרים הרופאים, המחלה ניתנת לריפוי מוחלט. אוקיי, אף פעם אין 100% הצלחה. אני מדבר על סדר גודל של מעל 90%. מהי הצלחה? מטופל שחי חיים נורמאליים בלי שום תסמינים של המחלה. יציאות נורמאליות, בלי כאבים, חולשה או תרופות. בסופו של דבר, ברבים מהמקרים בבדיקת קולונוסקופיה לא ימצאו עוד סימנים למחלה. זו המטרה, זה אפשרי ואפילו לא מאוד מסובך. חשוב שאנחנו נדע את זה כדי להעביר את המסר למטופל. אני מדבר מתוך ניסיון מוכח ולא, חלילה, על 'מכירת לוקשים'.

תרופות
נושא מאוד רגיש ועדין למטפלים שאינם רופאים (ואני איני רופא). חשוב להכיר את החוק האומר שאם אדם שאינו רופא אומר למטופל שלו להפסיק לקחת תרופה, הוא מבצע עבירה פלילית. אסור לנו בשום פנים ואופן להנחות מטופל להפסיק נטילת תרופה, וחשוב שנאמר לו זאת בבהירות. זה לא אומר שאסור לדבר על הנושא. ממה שראיתי אצל מטופליי ומתוך השיתופים שלהם, ישועתם ברוב המקרים לא הגיעה מהתרופות. בהחלט, ישנם מצבים אקוטיים שבהם התרופות 'מכבות שריפה' ובמקרים אלו הן בהחלט חיוניות. אולם לאורך זמן, אצל מטופלים רבים תרופה מפסיקה לעבוד בשלב מסויים, ואז מחליפים תרופה, וכן הלאה. לפעמים, למרות התרופות, המצב ממשיך להתדרדר ומגיע לכך שנדרש ניתוח להסרת חלק מהמעי. בסופו של דבר, התרופה אינה פותרת את המחלה, במקרה הטוב היא משקיטה אותה. אך מכיוון שאינה נוגעת בשורש העניין, היא לא הפתרון הנכון. אין תרופה ללא תופעות לוואי, תרופות תמיד גובות מחיר מהמטופל, כלומר פוגעות בתפקודים או איברים חיוניים בגוף, ולכן הדרך לריפוי האדם כרוכה גם בהפסקת נטילתן. זו תמיד תהיה החלטה של המטופל בהתייעצות עם הרופא שלו. כדי שיהיו מסוגלים להגיע להחלטה כזו, המטופלים זקוקים ל'הוכחות בשטח' – היעלמות של תסמינים ושל סימני המחלה (למשל מדדי דלקת בבדיקת הדם) לאורך זמן.

אבחנה
מניסיוני, אבחנה היא אחת החוליות החלשות אצלנו, המטפלים ברפואה סינית. המטופל מגיע עם אבחנה מערבית: מחלת מעי דלקתית. המידע הזה חשוב באופן כללי בלבד, הוא נותן לנו נקודת התחלה, אבל לא עוזר לנו במאומה לטיפול ברפואה הסינית. עתה עלינו להתחיל במלאכת האבחון, בכל הכלים העומדים לרשותנו.

תשאול: התשאול לא צריך להיות מייגע. עלינו לברר מה הן תלונותיו של המטופל? (כשנשאל, הוא יתן לנו מיד את האבחנה המערבית; "לא", נאמר לו, ונשאל "מה הן התלונות שלך, לא של הרופא?"). מה הם הסימפטומים? עלינו לנתח כל סימפטום, לעשות אבחנה מבדלת ולהגיע למסקנה במונחים של רפואה סינית פשוטה – חמשת האלמנטים, חום – קור, יובש – לחות, יין – יאנג. מרידיאנים ו / או איברים מעורבים. על מנת להגיע לאבחנות אלו, עלינו להשתמש בכלים נוספים העומדים לרשותנו – התבוננות – למשל אבחנת פנים, אבחנת כפות הידיים, אבחנת לשון, התבוננות נוספת בכל הגוף – סימנים מיוחדים על גבי מרידיאן כזה או אחר. מדהים כמה מידע הגוף חושף, רק צריך להסתכל.

הקשבה – לא רק לפרטים שאותם מספר המטופל; עלינו לשאול איזה צ'י מסתתר מאחורי קולו? מה איכותו ומה עוצמתו? וכמובן, כל מיני רעשים וקולות אחרים שלעיתים הגוף מפיק.

כדי לטפל בהצלחה במטופל, נשכח מהאבחנה המערבית שלו, ונתרכז בתלונות, ובאבחנה הסינית שעשינו. מבחינתי, זה לא משנה בכלל אם מדובר במחלת קרוהן, בקוליטיס כיבית, או בגסטריטיס, למשל. הצלחת הטיפול תלויה רק בהצלחתי לעשות אבחנה סינית נכונה, וביכולתי לטפל בהתאם לאבחנה זו.

טיפול
אני מטפל בדיקור ובתזונה. ברוב המקרים כלים אלה מספיקים לי על-מנת להביא את המטופל למקום משביע רצון. ובכל זאת: כאשר הייתי מטפל צעיר חשבתי שהרפואה הסינית יכולה לפתור הכל בכוחות עצמה. אולי זה נכון ואולי לא, אבל עם השנים למדתי שברוב המקרים יהיה נכון ליצור עבור המטופל 'נבחרת' של מטפלים, בהתאם לצרכיו. שילוב של טיפולים שיוצרים סינרגיה – אחד ועוד אחד שווה ארבע! תפקידי לזהות את שורשי המחלה, את המקומות שאני לא מצליח מספיק להגיע אליהם, ולדעת להמליץ על טיפולים ומטפלים אחרים שיתנו לאותו מטופל, יחד איתי, את המסגרת האידאלית שתאפשר ריפוי. לדוגמא, ברבים מהמקרים של מחלות מעי דלקתיות, יש עניין רגשי או נפשי קדום אשר לא טופל כראוי. מובן שהדיקור מתייחס גם לזה. אבל אני תמיד אמליץ על טיפול נוסף. בדרך כלל בהומאופתיה, לפעמים פרחי באך או תטא הילינג. הרבה פעמים המקור למתח הינו קשיים בזוגיות, מטפלים/ות זוגיים בהחלט התחבבו עלי. לאחרונה גיליתי את נפלאות הקונסטלציה המשפחתית. אין כמו ניסיון אישי ואני מאד ממליץ להתנסות בכל טיפול לפני שתפנו אליו מטופל. הרבה פעמים יהיה נכון לשלב צמחי מרפא. לצערי, איני מטפל עדיין בצמחים ולכן בעת הצורך אפנה את המטופל. לפעמים, גם פעילות פיזית כזו או אחרת מאוד חשובה עבור המטופל. יוגה? טאי צ'י? צ'י קונג? קיטאידו? סאפ? הליכה? מה מתאים לאדם הספציפי? זאת עלי להחליט.

נחזור לטיפול שלי: תזונה ודיקור. שני כלים עוצמתיים באופן מעורר השתאות. מניסיוני, כדי לטפל במחלות מעי דלקתיות חייבים לשלב את שניהם: אחד מהם לא יספיק. למטופל אני מסביר שבעזרת הדיקור אני מוציא מים מהסירה, ועם התזונה אני דואג שלא יכנסו מים חדשים. אבל האמת היא שזה לא מדויק: גם הדיקור וגם התזונה מוציאים מים מהסירה ומתקנים את הפרצות. חשיבות התזונה, לעומת הדיקור, היא בהיותה חלק מאורח החיים של האדם, המשפיע באופן קריטי על מצבו הרפואי, ותפקידנו ללמד אותו אורח חיים שתומך בו ולא מחליש אותו. נקודה זו היא אחד ההבדלים המהותיים בין הרפואה המערבית, שכמעט ואינה מתייחסת אליה, לבין הרפואה הסינית.

מספר עקרונות כלליים לעבודה

תזונה
האדם נמצא במצב אנרגטי ירוד, ומערכת העיכול שלו בקושי מתפקדת. על מנת לאפשר לה להתאושש צריך להוציא מהתפריט כל דבר שמכביד עליה, ולתת רק דברים מזינים ומאוד קלים לעיכול. אני אומר למטופל שבשלב הראשוני הוא כמו תינוק – נח בהקשבה מלאה לצרכי הגוף, ואוכל רק דייסת דגנים ומרק. אין לי מילים לתאר אילו שינויים אדירים המלצות אלו מחוללות בתוך יומיים-שלושה. מבחינת שתייה יש מקום נכבד למשקה המקרוביוטי הקרוי משקה קוזו-אומובושי, אשר למרבה ההפתעה עשוי מקוזו (סוג של עמילן) ומאומובושי (שזיף יפני כבוש במלח). משקה זה מאזן חום-קור במעיים, או במילים אחרות מחזיר את הפלורה הטבעית שלהם. מבחינת תוספים, חשוב לתת קפסולות של פרופוג'יל (שניתן לקנות רק בחו"ל, ומכיל חימר ירוק ופרופוליס – המאזנים לחות חמה בקיבה ובמעיים, ובמילים אחרות מטפלים בתהליכים דלקתיים במעיים), וחימר לבן שיודע לעצור שלשולים – במילים אחרות מאזן את Da Chang ("מעי גס"). תוסף של כורכום גם יכול להיות חשוב כאן – מייבש ומאזן לחות, או במילים אחרות – מטפל בתהליכים דלקתיים. הכורכום, שצבעו כתום, עובד יותר דרך איזון האדמה. הפרופוליס, שצבעו שחור, עובד להבנתי יותר דרך Kid Yang – מחמם את האש החיונית להגנה על הגוף.

דיקור
בדרך כלל, כשהמטופל רק בתחילת התהליך אצלי ומצבו לא מזהיר, נראה בלשון באזור המקביל למעיים ו/ או הקיבה חיפוי עבה בצבע צהוב או חום (המעיד על חום) או לבן או אפור (מעיד על קור). חיפוי עבה משמעותו מצב של עודף. ברוב המקרים נרגיש את העודף הזה גם בדופק – בעמדה של Xiao Chang ('מעי דק') ו/או Da Chang ('מעי גס') ו/או Wei ('קיבה'). אבחנה של מצב עודף מובילה לטכניקת הדיקור הנדרשת – פיזור. הנקודות העיקריות אותן נצטרך לפזר, בהתאם לאבחנה, הן המטפלות ברמת ה'איבר' – נקודות האיחוד – ים התחתונות ST-36 / 37 / 39. פיזור נקודות אלו מוציא החוצה את הפתוגן אשר יושב באיבר ה- Fu הרלוונטי.

לא פעם נרגיש אש פתוגנית. בעיקר בדופק של Gan ('כבד') ואז נפזר את Liv-2, או בדופק של Pi ('טחול') ואז נפזר את Sp-2. אם יש דימום, נקודות כגון Sp-8 או Sp-10 עשויות להיות חשובות.

דיברתי על פיזור, שהוא אספקט חשוב מאוד בטיפול, אך חשוב לזכור – תמיד המטופל נמצא במצב אנרגטי ירוד ומובן שאנו צריכים לתמוך בו, בדיקור ותזונה, בהתאם לאבחנה הספציפית.

עם תזונה נכונה, דיקור נכון, וטיפולים נוספים מתאימים בעת הצורך – ניתן להשיג שיפור מדהים במצב תוך זמן קצר ביותר, בין מספר ימים לשניים או שלושה שבועות. יש עוד עבודה רבה לפנינו אחר כך – לתמוך במה שצריך לתמוך, לסלק מה שצריך לסלק, לשחרר מה שתקוע, לרדת לשורשי חוסר האיזון ולטפל בהם. עם הזמן, המרווחים בין הפגישות מתארכים (התחלנו בפעם בשבוע, נגיע לפעם בחודש ואחר-כך פרקי זמן ארוכים יותר), בדיקות הדם מראות שאין יותר דלקת, הסימפטומים מזמן עברו, או השתפרו באופן דרמטי, והמטופל מרשה לעצמו בהתייעצות עם הרופא להפסיק בהדרגה עם תרופותיו, תוך כדי ליווי תומך שלנו.

נתתי למטופלים לקרוא את המאמר והנה תגובותיהם:

הי,
המאמר כולו מצוין, אחרי שתפרסם שלח לי לינק, למרות שהוא מיועד למטפלים אני מאמין שכל חולה שיקרא ישאל את עצמו למה לא נחשפתי לזה קודם…
אין גם בעיה שתפרסם את שמי ואין לי בעיה גם שכל מי שרוצה יוכל לצור איתי קשר ולדבר איתי לפני, תוך כדי או סתם לשמוע.
קיצר, מוותר פה לגמרי על סודיות רפואית 🙂

אובחנתי כחולה קוליטיס בשנת 2012. המחלה אצלי הייתה קלה, בכלל לא הפנמתי את משמעות העניין והמשכתי את חיי כרגיל. לאחר כשנה המחלה החריפה ובמשך השנתיים שלאחר מכן מצבי הלך והדרדר באופן איטי וקבוע תוך החלפת תרופות מכל הסוגים, כולל תרופות ביולוגיות.

בינואר 2015 אושפזתי בבי"ח עם חום שאינו יורד, אנמיה קשה, משקל נמוך והרופאים אבחנו CMV במעי הגס, להבנתי (ואיני רופא) זוהי תוצאה ישירה של תרופות לריסון המערכת החיסונית (כדורי אימורן) שקיבלתי באותה תקופה, ואפשרו לנגיף להתלבש על האיבר החשוף ביותר (שהרי הרפואה המערבית מגדירה את מחלת הקוליטיס כמחלה אוטואימונית וזהו קו טיפול מקובל מאוד). לאחר כשבועיים של אשפוז וביצוע בדיקות מכל הסוגים, וקבלת מינונים גבוהים מאוד של סטרואידים הוחלט על שחרורי מבית החולים. בשיחה שעשה איתי הגסטרואנטרולוג הוא אמר לי את המילים הבאות: "….ראיתי כבר מאות קולונוסקופיות בחיי ועברו אצלי עשרות רבות של חולי IBD, אתה חייב להתחיל להפנים את העובדה שאתה זקוק לניתוח להסרת המעי הגס על מנת לצאת מהמעגל שנכנסת אליו…".

שוחררתי בשעה 14:00 מבי"ח הלל יפה עם 60 מ"ג פרדניזון ליום ואופק לא ורוד במיוחד. בשעה 14:30 באותו היום הגעתי לאביחי וולצ'ק.

בשנה וקצת שלאחר מכן, אימצתי את עקרונות המקרוביוטיקה והשתדלתי לא לחרוג אפילו במעט מהנחיות התזונה שקיבלתי מאביחי, עברתי דיקור אחת לשבוע ולאחר מספר חודשים אף הוספתי לתמהיל צמחי מרפא והומאופתיה. הדרך לא הייתה קלה בכלל, התזונה בתחילה הייתה מגבילה מאוד אבל לנגד עיניי עמדה אפשרות הניתוח שישנה לי את החיים לעד. בדילוג זריז, שנה וחצי קדימה, כיום איני נוטל תרופות כלל (על דעתי) התחושה הכללית היא כמעט של אדם בריא, אמנם תסמיני המחלה לא חלפו כליל אבל בכל יום שעובר ניתן להבחין בשיפור.

כאשר התחלתי שאלתי את אביחי למה לצפות, והוא ענה שבמצב שבו אני נמצא, הוא מעריך שייקח לנו 3 שנים ו 90% הצלחה. עברה כמעט שנה וחצי, על אחוזי הצלחה אין כבר מה לדבר.

עידן (שם מלא ודרכי התקשרות אפשר דרך אביחי)

 

אביחי שלום,
המאמר משקף את התהליך בצורה הטובה והאמיתית ביותר.
באמת שאין לי שום דבר להוסיף.

וכמה מילים באופן אישי:
הגעתי לאביחי כ-8 חודשים לאחר שגילו אצלי קרוהן, בעודי סובל מהתקפים תכופים כאשר כל התקף שכזה כולל הקאות וכאבים חזקים אשר לא מאפשרים לנהל אורך חיים סדיר.

תחילה הייתי סקפטי בנוגע לטיפול אך עקב מצבי הייתי מוכן לנסות הכל.

אביחי ליווה אותי בכל השלבים והאלמנטים המופעים במאמר, וכיום כעבור שבעה חודשים של טיפול אני מרגיש טוב, ללא תרופות, ללא סימני דלקת בגוף בבדיקות הדם וגם החולשה הגופנית שליוותה אותי איננה.

אביחי וולצ'ק פותח מחזור נוסף של קורס "שער הזהב". לפרטים נוספים לחצו כאן.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

המחבר:
אביחי וולצ'ק
מטפל ומורה ברפואה סינית עתיקה
חוקר את הכתבים העתיקים

avihaiwolczak@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

דיקור סיני להפרעות במערכת העיכול

מאת: דנה שני-צור
טחול 16

מאת: רותם רקובסקי
סינית רדיו- סיכום 2015

מאת: יעל ארנסט