הדרך חזרה לתקוה ולאמונה

הדרך חזרה לתקוה ולאמונה

מאת: יעל ססלוב- שני
הדרך חזרה לתקוה ולאמונה
רחל הגיעה לטיפול עם רצון להיכנס להיריון, ולאחר שרשרת נסיונות ללא הצלחה.
היא עברה את המסלול הרגיל שעוברות רוב הנשים:
גלולות מגיל 16 עד החתונה
חצי שנה של ניסיונות טבעיים
הזרעות
הפריות
תקוות
אכזבות
ניפוץ אשליות
אבדן האמונה ביכולת שלה להרות
יאוש
דיכאון
תרופות אנטי דכאוניות.
שיט על ים של רגשות ואפאתיות.
רחל בתחושה שכל מה שיש לה בחיים מתגמד מול העובדה שמה שהיה אמור להיות פשוט, מה שהוא כביכול מובן מאליו – הרחם שנולדה איתו והיה אמור לספק הריון – לא קורה.

היא מגיעה אל הקליניקה. אור קטנטן של תקוה, היא מפחדת להיאחז בו. אך האור הקטן הזה הוא מה שגרם לה להתקשר ולהגיע לפגישה.
אני ניגשת למקרה כזה בכבוד ויראה. לא מבטיחה דבר,  כי אינני יכולה להבטיח.
אני מסבירה מאד בבירור שבשלב זה, המטרות שלי שונות משלה: המטרה שלה היא היריון שייקלט כמה שיותר מהר. המטרה שלי בשלב ראשון איננה הריון אלא איזון. אני רוצה לראות איפה בדרך שלה קרה הבלבול ולנסות להחזיר אותה אל דרך המלך.

אני מתחילה עם מזעור הנזקים מכל השתלשלות האירועים השונים שהדרך הקלוקלת הובילה אותה אליהם ומתופעות הלוואי שלהם. המטרה החשובה לא פחות היא לעורר שוב את התקוה, את האמונה של אישה בגופה ובנשמתה ואת הידיעה שלכל מה שהיא חווה כרגע יש מקום, סיבה ומטרה.
במילים אחרות: למנף את המקום שבו נמצאת, את העוצמות ההרסניות, לעוצמות של יצירה וכוח.

אני לא פסיכולוגית ולא מתיימרת להיות; אז איך עושים את זה עם הכלים הסיניים שלנו? התשובה בעיניי טמונה בהתכווננות ובשיתוף המטופלת במסע.
ברור שאבחנה, בחירת עיקרון טיפול, נקודות וצמחים מתאימים הם חלק מהותי מהדרך, ובטח רוב המטפלים שקוראים שורות אלו מחכים לנקודה או לצמח שיעשה את השינוי, את הקסם, את ההבדל הגדול.
צר לי לאכזב, אבל אין קסמים ואין קומבינציות פלא.
החלקים המהותיים בטיפול, לדעתי, הם בחירת כיוון מדויק והיכולת לרתום את המטופלת לתהליך. אם בהתחלה היא נטולת כוחות ותקוה, עלינו לגייס את הצ׳י שלה. איך?
אני משתפת אותה במה שאני רואה ומבינה לגבי האופן בו היא חיה את חייה ומה המחיר שמשלמים על כך  האיברים, החומרים והאינטראקציה ביניהם. אני משתפת אותה במה שאני רואה על הלשון ואיך אני חווה את הדופק.

רחל, לדוגמא, הגיעה עם דופק דקיק וחלש, אחרי החזרת עוברים. הלשון הראתה יובש במחמם העליון. הסברתי לה שאני מרגישה שהיא, הגוף והנפש שלה – צמאה, שיש משהו יבש בהוויה שלה.
דיברנו על יובש, חיכוך, חום. איך זה מתבטא בגוף ואיך זה משפיע על העולם הרגשי ועד רמת מבנה הביציות שלה ואופי הרירית שבה העוברים מחפשים מקום להשתרש. כי אם יש חוסר יין ויובש המתבטא בלשון, בדופק ובגוף, ייתכן מאד שגם הביצית יבשה, או לפחות הקליפה החיצונית שלה. מצב כזה לא מאפשר חדירת זרע והפריה, גם רירית הרחם זקוקה ליין ולחות על מנת לאפשר השרשה. השיחה פתחה אפשרות לקבלה של רכות וגמישות וכך הזנה של הכליות במערכת, עוד לפני שנכנסה מחט אחת. כשהמחט נכנסה ל- sp6 הצ׳י שלה היה פתוח יותר לשינוי, והשפעת המחט הורגשה מיד בדופק. כששיתפתי את רחל בשינוי שחל בדופק, השינוי גדל והדופק של הכליות ושל הרחם החלו לקבל את התנועה המעגלית והגמישה שלה אני מחכה כשאישה מגיעה אחרי החזרה. התחושה היא  כמו אדמה רכה, מדושנת ומתוחחת, המוכנה לקבלת השתיל או העובר. קצת כמו חימר או בצק אחרי שלשנו אותו היטב.

העבודה עם נשים דומה למצב שבו יש חוסר בברזל בדם. אפשרות אחת היא לתת הרבה ברזל; אפשרות נוספת היא לעודד ספיגה של ברזל. לדעתי תמיד יש לעבוד בשני הרבדים במקביל, גם להזין את החסר וגם לעורר קבלה וספיגה. בבחירת הנקודות והצמחים אבחר באסטרטגיה דומה-  אבחר פורמולות שבעזרתן אני לא 'מכניסה' יין לגוף, אלא מנסה לעזור לגוף 'לקבל' את היין, את הגמישות והלחות.
לדוגמא, Shan Yao או sp6 מזינים יין ודרך האדמה מרככים ומגדילים את יכולת האדמה לקבל יין.
Gou qi zi  או liv8 עוזרים לכבד לקבל את היין והרכות.
כל השורשים שנמצאים בקירוב למים — gen  עוזרים לווסת את תנועת המים בגוף, קצת בדומה לעבודה עם מרידיאן ה-cv.

רחל יצאה מחוזקת ועם הרבה חומר לעבודה ומחשבה. עם הידיעה שהרבה ממה שיתרחש תלוי בה, אך לא הכל. כל מה שהיא יכולה לעשות זה לשאוף לכיוון מסוים ולקוות לטוב. אבל עכשיו היא עושה זאת עם מבט למעלה וקדימה.
שינוי יכול לקרות רק לאחר שניתן לגוף את הכלים הדרושים לו להפתח לשינוי. זו האומנות בגיוס המטופלת למסע. הטיפול הוא אף פעם לא ארוע חד צדדי. מטופלות אינן מגיעות על מנת ש'נתקן' אותן, 'שנכניס אותן להריון': אני לא מוסכניק שמקבל רכב לתיקון, אלא  רק שליח בדרך, מצויד בכלים ובמראה.
יחד אנחנו עוברות מסע.

עריכה: תמי ברקאי

* תמונה: Stephen Eastop

המחברת:
יעל ססלוב-שני
מורה ומטפלת בגינקולוגיה סינית
yaelsaslove@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

סקירת יום עיון

מאת: תמי ברקאי
מחט חבויה

מאת: ענת צחר ומרים רייך
ספר הדופק החדש

מאת: יעל ארנסט
הפריה חוץ גופית

מאת: קרן זליכה