סיכום שנת 2013 בסינית

סיכום שנת 2013 בסינית

מאת: יעל ארנסט
סיכום שנת 2013
חברים יקרים, הרבה מאוד השתנה בתחום מאז שסינית התחילה את מסעה, לפני כ- 8.5 שנים.
העובדה שיש היצע עשיר מאוד של לימודי המשך היא עובדת קבע בשלוש- ארבע השנים האחרונות. זה אפילו כבר לא חדש, וזה בעיניי נפלא.
בתור מי שהייתה בסביבה כאשר היה קורס אחד בגינקולוגיה וסדנא וחצי בשנה, השפע שיש היום ממלא אותי אושר ושמחה. בעיקר כיוון וזה אומר שיש קהל שרוצה לדעת, שרוצה להעמיק ורוצה לדעת עוד ועוד.
המכללות טרם הפנימו את העובדה שאת הבוגרים יש לטפח, אבל זה לא נורא, כיוון ויש הרבה יוזמות שעושות את העבודה במקומן- אם זה בתחום של לנהל עסק (ערן לשם, רואי גרין פ"ח– שמתמקד בכל הקשור לקליניקות קהילתיות וכמובן, בנות "לטפל בעסק"), ואם זה בתחום המקצועי של קורסי המשך וסדנאות (רפואה יפנית, גזעים וענפים, העמקה בכתבים קלאסים, התמקדות באבחנות דופק ועוד ועוד).

יחד עם השפע, מסתמן כיוון מאוד פרקטי בכל הקשור ללימודי ההמשך.
פרקטי זה באמת ממש בסדר, הבעיה שלי שזה בא על חשבון הפילוסופיה. ובעוד שכולם מאוד אוהבים פרקטיקה, או כמו שאוהבים לומר- Hands-on, הדחיקה של הפילוסופיה לצד היא טעות בעיניי.
מעבר ליופי שבפילוסופיה, ומעבר לנטיה של כולנו לחפור כשמגיעים לרמה פילוסופית, עדיין אפשר לעשות קורסי המשך פילוסופים מבלי לחפור יותר מדי. אביחי וולצ'ק עושה את זה. מי עוד עושה את זה?
פרקטיקה לא יכולה לבוא על חשבון פילוסופיה. זה גם וגם. לא צריך לבחור את האחד על השני. הם יכולים לחיות בשלום זה לצד זה. לא יתכן שאליזבת רושה דה לוואלה מגיעה לארץ ולא מפוצצת את האולם!

כן, 2013 הייתה שנה אחרת. קרו דברים אחרים מהרגיל.
למשל- קרן אסולין הקימה את "מדקרים ללא גבולות" בישראל. שזה בעיניי אחד הדברים הכי יפים שקרו בקהילה שלנו. תכנית ההכשרה תכף תתחיל, והמחשבה שיכולה לצאת מהקהילה שלנו קבוצה של מטפלים, שעוברים בין אנשים שעברו טראומות קשות מכל סוג שהוא, ומעניקים להם טיפולים ללא עלות, פשוט כי הם צריכים את הטיפולים האלה מרגשת אותי ללא סוף.
זאת פשוט פעילות קודש.

הספר של טל בלו, "דרך ללא הפרעה", יצא השנה. לכאורה, לא משהו מאוד שונה מהרגיל. אבל הדרך שבה נאסף הכסף לשם הדפסת הספר היא אחרת מהרגיל.
מי שלא זוכר, טל בלו, מיקירי אתר סינית, פנה ללב של כולנו דרך אתר Headstart כדי לגייס את הכסף להדפסת הספר.
והוא הצליח. וגם זה מרגש.
העובדה שאפשר להגשים חלומות גם בתחום הרפואה הסינית ממלא אותי תקווה גדולה.

אני מסתכלת על הפעילות של סינית, ורואה שהשנה הזו סבבה בעיקר סביב התחרות "קליניקה עובדת".
לרעיון לקח הרבה זמן להבשיל. מה שהתחיל כרעיון קטן של "מה, אפשר לעשות את זה?", הגיע לכדי מימוש. ב- 1.12.12 התחרות עלתה, ונכון לכתיבת שורות אלו, כשבועיים לפני תום הגשת המועמדות, אנחנו עומדים על כ- 40 מועמדים. שמחה, גאווה, ריענון, התרגשות- אלו רק חלק מהתחושות שעוברות בי עם התחרות הזו.
סוף סוף פרויקט שבסופו, 3 אנשים יקבלו פרסים אמיתיים שבאמצעותם יוכלו לקדם בצורה משמעותית את הקליניקה שלהם, את העסק שלהם.
לעזור לאנשים בדרך המקצועית, לעזור להם להתקדם- איזה יופי!

דבר נוסף שהתחיל השנה, הוא בעצם לחזור לעבוד על קונגרס ה- ICCM.
העבודה בוועדה המארגנת ואחריות על האתר והפייסבוק של הקונגרס מפיחים בי שמחה. כי הקונגרס הוא האירוע הכי חשוב בתחום הרפואה הסינית בארץ.
הקונגרס  הוא אירוע שאליו מגיעים האנשים שלוקחים את העבודה שלהם ברצינות. אנשים שמבינים שלעבוד בבועה זה נחמד, אבל זה כבר מזמן לא מספיק ולא עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר.
אנשי מקצוע, שמבינים שאין כמו מפגשים מקצועיים גדולים, עם אורחים מחו"ל, שנותנים רובד נוסף ואחר לקליניקה שלהם. האנשים שמגיעים לקונגרס מבינים שלא די בבועה- צריך גם להיות חלק מקהילה גדולה, ועם הקונגרס אנחנו יכולים להנות בצורה כפולה- גם להיות חלק מקהילה מקומית וגם להיות חלק מקהילה בינלאומית.
ובמרץ 2014, הקונגרס חוזר.

הכתבות השונות והידיעות המגוונות המשיכו להתעדכן במהלך השנה, ועדכנו על הרבה מאוד מהמתרחש בתחום הרפואה הסינית בארץ ובעולם.
סינית תמשיך עם זה גם ב- 2014.
השידרוגים, ההפתעות והתופינים ימשיכו בסינית גם ב- 2014.
עכשיו, כשאני מסתכלת על הנקודות שעלו פה ברשומה, אני מרגישה שמדובר בעיקר על התבוננות אישית שלי על מה שקרה פה, על שולחן העבודה של סינית, במהלך 2013.
כל כך הרבה אקשן, כל כך הרבה מחשבה, וכל כך הרבה אהבה למה שקורה פה בסינית, בתחום, בקהילה.
שימשיך ככה, גם בשנה הבאה.

תגובות

כתבות דומות

קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט
קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט