מותר האדם מן הבהמה – אין

מותר האדם מן הבהמה – אין

מאת: שרון חסיד אדמוני
מותר האדם מן הבהמה - אין

הערת הכותבת:  מאמר זה עוסק במבנה התודעה, כתיבתו ארכה זמן ודרשה ממני חקירה מעמיקה, אך עם זאת כל הכתוב בו מותנה ביכולת ההבנה הרוחנית שלי ברגע הנתון, יתכן ולאורך הזמן מסקנות אלו ישתנו, או יופרכו, את זה רק הזמן יגיד. קריאה מהנה.

צואנג דזה, פילוסוף סיני מהמאה הרביעית לפני הספירה, מתאר בסיפוריו את החיות בהוויה אחת עם העשייה המקיימת את מהותן. העז אינה חושבת מה עליה לעשות בכדי לממש את מהותה ה"עיזית", היא פשוט עז. היא מממשת את טיבעה מעצם קיומה. כך כל דבר בעולם על פי צואנג דזה, מממש קיומו מעצם היותו קיים. פרט לאדם, האדם שונה מן החיות והצמחים. הוא בעל תודעה ומודעות. תודעה זו מייחדת אותו, ובה טמון הטבע האמיתי של האדם. בשונה מן החיות או הצמחים, טבעו האמיתי של האדם אינו מממש עצמו מעצם קיומו. תודעתו של האדם יכולה להיות הכלי אשר יחבר אותו עם מהותו וטבעו האמיתי, או יהווה ה"כלא" שיכלא אותו באשליותיו, מחשבותיו ותפיסותיו, ובכך ירחיק אותו ממימוש עצמו. כמו שמתאר צואנג דזה את האדם, כזה הרוצה לדעת עצמו בידיעה שיודעת, רצון זה  מגביל אותו לידיעה המוגבלת[1]. אם כן, מהו טבעו האמיתי של האדם, מהו מבנה התודעה של האדם על פי התפיסה הסינית, האם שונה הוא מן החיות והצמחים, וכיצד הוא מממש עצמו ברמת התודעה?

בפרק 8, בספר השאלות הפשוטות "The secret orchid"" ,מתואר הלב כקיסר הממלכה, ממלכת הגוף. מתוך כך אמון הוא על מצב הממלכה כולה. כאשר נמצא הלב בבהירות, ובוהק מוקרן ממנו, Shen Ming, שפע גדול יורד אל הממלכה, אך כאשר חשיכה אוחזת בלב, הרס מתחולל, הדרך, Dao, מטשטשת, סכנה מרחפת מעל, ומשבר גדול פוקד את הממלכה.

מתוך פרק זה ניתן להבין את החיבור העמוק הטמון ב- shen 神 ובריאות הגוף. על מנת שיוכל הגוף האנושי להיות בריא הן ברמה הפיזית, והן ברמת הרוח, הרגשות והנפש, על הקיסר, שהוא הלב ברמת הגוף, להקרין אור על הממלכה, להיות מחובר אל ה-Dao  . חיבור זה המגיע מתוך הקשבה אשר איננה הקשבה דרך האוזניים. זו הקשבה דרך ה- Qi אל אשר נקרה  בדרכנו ברגע נתון[2]."ה- Qi הוא ריק, והדרך נאספת במקום בו יש ריקות". הקשבה שהיא מעבר להקשבת האוזניים המוגבלת, הקשבת ה-"Qi", היא הקשבה לתדרים המתרחשים ברגע הנתון מעבר לצלילים. הקשבה זו מאפשרת חיבור אמיתי לרגע הזה, למציאות כפי שהיא.

פרק 8 ב- Suwen, מדגיש את ייחוד האדם כיצור בבריאה הקיימת. מתוך קריאת הפרק ניתן להסיק כי ישנה אחריות לאדם על הדברים המזינים את ליבו, הזנה זו יכולה להביא אור, בהירות ושפע גדול, כאשר הוא מחובר אל ה- Dao, קשוב אל חוקי הטבע ותנועת היקום, אך בו זמנית כאשר מתרחק הוא מן הדרך, ואינו מקשיב "בהקשבת ה- Qi", אל הרגע הזה, כאשר חשיכה עוטה על ליבו, הדרך מטשטשת, וכך הוא מתרחק מקיום מהותו .

אם כן, עלינו להבין מהי אותה חשיכה אשר יכולה להרחיק את האדם מן ה- Dao, וכך לגרום למשבר בממלכת הגוף.

פאזת האש והאדם:

בתפיסה הסינית נחשבים בני האדם ל"נושאי האש"[3]. בעלי החיים והצמחים, קשורים לפאזת האדמה ומהדהדים עם עונות השנה. האדם מהדהד עם השינויים ותחלופת עונות השנה, אך בו זמנית, בשונה מן החיות, קיים חיבור ייחודי של האדם עם פאזת האש. קשר זה נובע מעצם מהות האש המייצגת את החיבור אל מודעות ואל עולם שאינו חומר פיזי.

רק האש אינה חומרית ולא ניתן לתפוס אותה, כל שאר הפאזות: העץ, האדמה, המתכת והמים, כולן מייצגות את החומר הפיזי, אשר ניתן לחוש ולגעת בו. כאשר מסתכלים על  פאזת האש במודל חמש הפאזות הסיני, פאזה זו הינה היחידה המיוצגת על ידי ארבעה איברים, כאשר העיקרי ביניהם הוא הקיסר, הלב, האיבר החשוב ביותר בממלכה. עובדה זו מייחדת אותה מן הפאזות האחרות. הלב מחבר את האדם אל תודעה המגיעה מן השמיים, אותו חיבור אל ה-  Dao. תפקידו  לקבל ידע מן השמיים, ולהביא אותו אל העולם הפיזי, אל החומר. הלב כקיסר, שולט בממלכה דרך חשיפה וחיבור אל השמים, הוא מהווה גשר בין השמיים והארץ על ידי יצירת סימבולים.

תפקיד זה של הלב נקרא בסימנית הסינית, Xiang 象,  שפירושה תמונה, סימבול, או בבואה. הכוונה, לפני שהדברים מתהווים בעולם החומר בצורה הפיזית שלהם, קיים שלב ביניים המיוצג על ידי הלב ברמת הגוף[4]. בשלב זה דברים מקבלים משמעות, המשגה של הדברים. נתינת המשמעות לדברים עוד לפני התהוותם הפיזית והמשגת העולם הפנימי, מהווה חלק ממבנה התודעה האנושית. תפקיד זה של הלב לקבל מסר או תדר, להכיל אותו, להתמיר אותו ולתת צורה  לדברים, מזכיר את האיכות הטמונה בפאזת האדמה. אותה יכולת לקבל חומרים ולהתמיר אותם לתוצר חדש.  אם כן, האם ישנו קשר בין הלב ופאזת האדמה?

לב כלי מיכל

במאה הראשונה והשנייה לפני הספירה, ייחסו הסינים את כל הכלים בשל תפקידם להכיל, לפאזת האדמה. מתוך כך, הלב, אשר תפקידו המהותי הוא להיות כלי קיבולת או מיכל, להכיל בתוכו את ה- Shen, שויך אף הוא אל פאזה זו. רק בשלב מאוחר יותר ייחסו את הלב אל פאזת האש, בשל מהות ה-Shen  אותה הוא מכיל, אשר אינה חומרית. כך, כאיבר בעל יכולת הכלה והתמרה, הוא מהדהד עם פאזת האדמה, אך בשל היותו איבר רגיש, הוא משמש כאיבר חישה אל החלקים ביקום אשר איננו יכולים לגעת, ובכך קשור אל פאזת האש.

חיבור האדם והלב, כזה אשר שולט על גופו, מחבר אותו עם פאזת האש, מבהיר את הקשר של האדם עם רמות שאינן חומריות. החיבור אל הרוח, מדגיש את מהותו הייחודית של האדם, ואת ההבדל הקיים בינו ובין שאר היצורים הברואים. תפקידו של האדם שונה מזה של החיה או הצמח, האדם אמור להעביר ידע אל העולם, הוא זה אשר נותן משמעות לדברים, הוא זה אשר יוצר לו מטרה לחיות לאורה. תודעתו של האדם מביאה אותו אל החיבור של השמיים וה-Dao, עם הארץ.

הלב הוא בעל תודעה, ופוטנציאל של מודעות גדלה ומתפתחת, יכולת זו תלויה בפעולותיו, מחשבותיו, ודברים אליהם חושף האדם את עצמו.

כיצד מתבטא החיבור בין פאזת האש והאדם?

האש, אמנם, כפי שהזכרתי קודם, אינה חומרית או מוחשית, אך אין אדם אשר יוכל להתעלם מעצם קיומה. גם אם יושבים במרחק מן האש חשים את חומה, ורואים את האור אשר היא מפיצה. אם נשלח ידנו לעבר האש הבוערת, התחושה תהיה של צריבה, אשר תגרום לנו להרחיק את ידנו מן האש מיד. אם כן, אם התודעה הינה למעשה תדר של אש, לפי התפיסה הסינית, כשם שהצבע האדום, או הדרום הם נגזרת של אש על פי חשיבה זו, האם אנו יכולים לבוא עימה במגע ישיר? או האם ישנו כוח אשר מתווך את אש התודעה אל עולם החומר?

כדי להבין זאת עלינו להסתכל דרך חמש ה- Shen.

תחילה עלינו להבין  את משמעות  הספרה חמש.
הספרה חמש (Wu) מייצגת בנומרולוגיה הסינית את ארגון החיים. חמש משמעותו ההצטלבות בין שמיים וארץ היוצרת חיים, ומולידה את האדם. זהו למעשה החיבור הראשוני בין יין ויאנג. הספרה חמש מורכבת מן החיבור 2+3  המהווים את המספר הייני הראשון, והמספר היאנגי הראשון. החיבור בין המספרים הללו מדגיש את ההצטלבות  בין שמיים וארץ, למעשה מהווה ביטוי של האנושות, שמשמעותה תנועה של הרוח בתוך החומר. מתוך כך ניתן להבין כי הספרה חמש מייצגת מבנים, אשר בתוכם מתרחשים החיים.  ברמה של ה- Shen הספרה חמש מייצגת את ארגון התודעה כמבנה המחובר אל החומר הפיזי, המפיח בגוף הפיזי חיים . כאשר אנו מתייחסים אל חמש הרוחות Zhi ,Yi ,Po ,Hun , Shen, אנו מתייחסים אל ארגון או מבנה ברמה של התודעה, כאשר לכל רוח יש תפקיד ייחודי לה בתוך המבנה. זהו מבנה קיים הנוצר כבר בעוברות עם היווצרות האיברים.

על פי תפיסה זו ה- Hun 魂  וה – Po 魄 הן ייצוג של היין והיאנג בלב. רוחות  ה-Hun מגיעות מן השמיים, ורוחות של ה- Po מגיעות מן האדמה. נשמות אלה יוצרות מיזוג של שמיים וארץ, רוחני וגשמי בלב.

  "A person spiritual souls come from vapors of heaven (tian qi wei hun), his sentient souls come from the vapors of earth (di qi wei po )" (huai nan zi 9)

נשמת ה-Hun, קשורה לחכמה, ההבנה של דבר מתוך דבר, להבחין, להחליט, לבחור. בטקסטים מסוימים נקראת נשמה זו בשם(zhi qi[5] (智, שמשמעותו "Qi הידע" או "Qi החכמה"  (wisdom & knowledge), ומהווה נשמה שמימית המתחברת אל ידע גבוה המגיע מן השמיים.

נשמת ה- Po מייצגת את הנשמה הארצית התחושתית, החייתית. מסייעת לנו לשרוד בעולם, וקשורה בחומר הפיזי ובתפקוד הפיזי של הגוף (כמו מערכת העיכול, לב, מערכת הדם, הנשימה וכו').

שתי נשמות אלה מחוברות אל החומר הפיזי, ה- Qi והדם, וזקוקות לו כדי להתגשם בעולם. ה- Hun קשורות בדם, ה- Po קשורות ב- [6]Qi. ישנה חשיבות רבה לאחסון נשמות אלה בגוף ושמירה עליהן כיוון שכך הן מאפשרות את החיבור אל "מחשבות היקום"[7].

"If one is able to watch over these and not to lose them, he achieves communion above with the great one (tai yi), and the essence of the great one communes with heaven" (Huai nan zi 9)

חיבור בין שתי נשמות אלו מהווה חלק חשוב ממבנה התודעה של האדם, אשר מחוברת לרובד ה"רוחי" הקיים ביקום, והן לרובד הגשמי של היקום, וזו מהותו של האדם  בשונה מן החיות.  בזמן המוות ישנה היפרדות בין ה- Hun וה- Po. נשמות ה- Po חוזרות אל הארץ, ונשמות ה- Hun חוזרות אל השמיים.

 ה-Shen  ביחס לנשמות אלו נחשבת לשמימית יותר. בניגוד לנשמות ה- Hun, ונשמות ה- Po, אשר מוצאות את משכנן בדם וב- Qi, ה-Shen  זקוקה לריק, לחלל שבלב כדי לשכון בגוף. היא מייצגת את התודעה, ההכרה והמודעות, מחוברת אל ה"סדר"[8] של השמיים, וממנו מקבלת את השראתה. היא הנוכחות אל הרגע הזה, ומתבטאת על ידי הקשבת ה- Qi, ההקשבה לתדרים של הרגע הזה שהוזכרה בתחילת המאמר. אך אין די רק בחיבור של ה- Shen אל הניצוץ השמימי. על פי התפיסה הסינית כדי לממש את הניצוץ הקיים בשמיים, וכדי לממש את מהותה של ה- Shen בגוף, צריכה להתבצע התמרה בעולם הפיזי על ידי הארץ. ללא הארץ לא יבוא הניצוץ השמימי לביטוי בעולם החומר. ה- Shen זקוקה לגוף הפיזי כדי שתוכל להתגלם בו ולהתגשם. לאחר שהשתכנה ה- Shen  בלב, תפקידו  של הלב ,לתרגם את המסתוריות שלה אל המציאות היומיומית[9].  הלב מאחד ומאחסן את שלוש הנשמות ה- Shen, ה- Hun וה- Po , וכך נוצר המיזוג של שמים וארץ בלב, Mind.

 לשם תרגום מסתוריות היקום על ידי הלב, שמירה על איחוד של שתי הנשמות ה-Hun  וה-Po, ולשם התקשורת עם  ה-Tai Yi , השמיים וחוקי הטבע, כפי שהוזכר קודם בפרק 9  מתוך Hui Nan Zi, זקוק הלב לשתי הנשמות הנוספות ה- Yi וה-Zhi. שתי הנשמות הנחשבות לארציות יותר. ה- Yi כוח הכוונה, מיוחס אל פאזת האדמה, ו- Zhi כוח רצון, המיוחס אל פאזת המים.

ה- Yi וה- Zhi מאפשרות את התפקוד של הלב. אחד התיאורים לתפקוד זה ניתן לראות בספר Ling Shu פרק 47:

"Will (Zhi) and purpose (Yi), are what direct the JingShen, gather Hun and Po, regulate hot and cold, and harmoniously blend (he) elation and anger (xi nu)…"

"When will and purpose are in harmony, then the Jing Shen are concentrated, and correct, Hun and Po are not dissipated, regret and anger (hui nu) do not arise, the five zang do not receive perverse influences…"

תפקיד ה-Yi  כחלק ממבנה התודעה

כדי להבין כיצד מסייעות שתי נשמות אלה לתפקוד הלב, אתייחס לתפקידן המהותי,  אך כיוון שמאמר זה עוסק בכוח המתווך את אש התודעה אל העולם ארחיב בעיקר בתפקוד נשמת  ה-  Yi, הכוונה:
הסימנית הסינית  Yi 意, כוונה.
בחלקה העליון של הסימנית ניתן לראות את הגופן Li 立, אנו רואים פה ובת קול היוצאת ממנו, משמעות סימנית זו היא: לעמוד, ליישם, לבסס.

בחלקה התחתון מופיע הלב.

הסימנית מדגישה לנו את תפקיד נשמת  ה-Yi. ה-Yi אמונה לתרגם את אשר נמצא בלב ולהביע את שמתרחש בתוכו, עוד לפני הביטוי המילולי.

 ה- Yi מתחבר אל הידע הטמון בלב, ומקבל ממנו את ההשראה. בו זמנית הוא מקבל ואוסף אליו את המידע המגיע מן העולם החיצוני. זהו שלב של פרה-תפיסה, ה-Yi יוצר תמונה, סימבול, מתוך אינטגרציה של כל המידע מן הפנים ומין החוץ יחדיו. מתוך כך ניתן אם כן להסיק, כי החלק אשר מסייע ללב ביצירת הגשר בין עולם החומר והרוח, יוצר את הסימבולים שהוזכרו קודם (Xiang), ומהוה חלק ממערך תיווך אש התודעה אל העולם, הוא למעשה ה- [Yi [10. חיבור הידע הקיים בלב והידע המגיע מן הסביבה מהווה בסיס לבניית המחשבות, הרגשות התפישה והזיכרון של האדם. כאשר אותו מידע המגיע מן החוץ, נפגש ומתחבר אל הידע המצוי בלב, נמשך לאורך זמן, הוא נקרא כוונה- Yi. אם מידע זה תואם את ה-Dao  האישי של האינדיבידואל, זאת אומרת את ה- Shen שלו, הוא נשאר בתודעה לאורך זמן הוא יוצר את כוח הרצון, Zhi . יחד כוח הרצון והכוונה יוצרים מטרות לחיות לאורן.

תאור לכך ניתן למצוא ב-Ling Shu  פרק 8 :

"When something takes charge of the beings, we speak of the Heart, When the Heart applies itself, we speak of Intent  (yi), When Intent becomes permanent, we speak of Will ( zhi), When the persevering Will changes, we speak of thought (si)…."

חלק ב' של המאמר יפורסם בשבוע הבא.

הגהה ועריכה: אורלי נתן

תמונה: freeimages.com/JanMocnak

המחברת:
שרון חסיד אדמוני
מטפלת ברפואה סינית עתיקה
sharon.a.hassid@gmail.com


[1] zhuangzi פרק 3.
[2] מתוך zhuangzi פרק 4. הספר האמיתי של פריחת הדרום, דן דאור בהוצאת עם עובד. עמוד 46.
[3] Heiner frehauf הרצאה – הלב   www.classicalchinesemedicine.
[4] בספר הYi jing מתוארת האש כזו המחברת בין הגוף והתודעה, הYi jing מתייחס אל העולם בחמש רמות, הרמה הראשונה נקראת Dao 道 – רמה זו מתייחסת אל מחשבות היקום, מצב זה לפני תנועה וצורה, הרמה השניה נקראת qi 氣 , קשורה להיווצרות תנועה, צי כמו אדים, הרמה השלישית הינה 象 xiang, שלב המהווה גשר בין עולם הרוח ועולם החומר, שלב זה מהווה מעבר בין מחשבות היקום והתנועה, שני השלבים השמיימים, ולפני התהוותם בחומר הפיזי, שני השלבים הארציים, שלב הביניים נקרא xiang, בו יש תמונה או בבואה, זהו למעשה סימבול אשר מסייע להפוך את מחשבות היקום והתנועה למשהו פיזי. הרמה הרביעית xing  形, הינה התהוות הצורה הפיזית, והרמה החמישית qi 器 , מתייחסת למציאות התלת המימד, היווצרות הגוף הפיזי הצורה תלת מימד, משמעותה להיות כלי אשר אמור להכיל בתוכו את האור המגיע ממחשבות היקום והאנרגיה ולהקרין חזרה, להצביע על האנרגיה ומחשבות היקום העומדים מאחורי הקיום שלו, הם מהווים הבסיס השמימי למציאות הפיזית. ברמת האדם, הלב בו זה המהדהד עם השלב השלישי של יצירת הסימבול המגשר בין שני העולמות. מתוך הרצאה של היינר פרוהאוף the heart. הרצאה זו הועלתה באתר האינטרנט  www.classicalchinesemedicine.org.
[5]  אחד מהם LiJi ספר הטקסים, פרק הנקרא jiaotessheng.
[6] בטקסטים מגוונים מייחסים לעיתים את ה Hun עם  Qi, ואת ה Po עם דם. תלוי בנקודת המבט אליה שואף הטקסט להתייחס.
[7] רעיון זה הוזכר בהערה 4 לעיל.
[8] ה"סדר" של השמיים משמעו תנועת הקוסמוס, חילופי העונות, תהליכי הצמיחה והקמילה, בניה ,הרס כו'. כל מעגליות התהליכים המתרחשת בטבע, לכל דבר התזמון שלו.
[9]חלק מתפקידו האדמתי של הלב הוא התמרת המסתוריות של הShen אל עולם החומר.
[10] ראוי לסייג מסקנה זו, היא נובעת מתוך איסוף של חומרים, הצלבתם והבנתי האישית, אם כי אינני בטוחה בוודאות לגביה, ועלי להמשיך ולחקור בנושא.

תגובות

  1. הי שרון, תודה על ההשקעה הרבה. מספר הערות קטנות שעלו במוחי במהלך הקריאה:

    1- "רק האש אינה חומרית ולא ניתן לתפוס אותה, כל שאר הפאזות: העץ, האדמה, המתכת והמים, כולן מייצגות את החומר הפיזי, אשר ניתן לחוש ולגעת בו."

    א – מכיוון שמדובר בפאזות (תנועות) ולא בחומר (אלמנטים), לא מדובר בחומר שניתן לתפוס אלא בדימוי של תנועה או שינוי בעל תכונות הדומות לכל אחד מהחומרים הגשמיים האלו. מכיוון שמדובר בשינוי (ולכן השם פאזה) לא ניתן לתפוס אף אחד מהפאזות וכולן מייצגות תנועת שינוי שאינה גשמית.

    2 –  "ה-Shen  ביחס לנשמות אלו נחשבת לשמימית יותר. בניגוד לנשמות ה- Hun, ונשמות ה- Po, אשר מוצאות את משכנן בדם וב- Qi, ה-Shen  זקוקה לריק, לחלל שבלב כדי לשכון בגוף."

    ב – הShen קשור קשר הדוק לדם ואינו נע בתוך ריק. גם בגוף האדם אין ריק המאפשר קיום של Shen כזה.

    3- "תפקיד זה של הלב נקרא בסימנית הסינית, Xiang 象,  שפירושה תמונה, סימבול, או בבואה."

    ג – משמעות הסימניה היא "תופעה", "הופעה".

    4 – "מתוך כך, הלב, אשר תפקידו המהותי הוא להיות כלי קיבולת או מיכל, להכיל בתוכו את ה- Shen, שויך אף הוא אל פאזה זו. רק בשלב מאוחר יותר ייחסו את הלב אל פאזת האש, בשל מהות ה-Shen  אותה הוא מכיל, אשר אינה חומרית. "

    ד – אפשר לקבל מקור בו נטען שהלב שייך לפאזת האדמה ולא הלב?

    5 – כינית את הPo והHun פעם בתור רוח ופעם בתור נשמה. מעבר לעובדה שלעניות דעתי שימוש בשני שמות אלו יוצר בלבול, אין באמת מקבילה לנשמה בשפה הסינית מכיוון שמשמעות המילה העברית מגיע מהמילה נשימה וקשורה קשר ישיר לאל אשר נמצא מחוץ לבריאה ואילו אצל הסינים הדאו הוא הבריאה ואין דבר מחוץ לו. אני מודע לקושי לתרגם את השמות האלו ואפילו באנגלית אין מקבילה מתאימה אלא רק פשרה spirits, ולכן נראה לי שרוח או נפש מתאימים יותר מאשר נשמה.

    והערה אחרונה – קיים שוני בין הפילוסופיה הסינית (שזה סתם שם כללי וכבר בתוכו יש המון גישות סותרות) לבין הפילוסופיה של הרפואה הסינית ולכן פעמים רבות לא ניתן לחבר בין שתי הגישות בצורה חלקה. כך למשל הרפואה הסינית טענה במקור שהShen אינו גלגול של נשמה אלא תוצר של חיבור בין שתי תמציות. גם כל נושא גלגול הPo וה-hun הופיע בבודהיזם ובדאואיזם וחילחל לחלק מהזרמים של הרפואה הסינית, אבל מכיוון שהרפואה הסינית אינה רפואה דאואיסטית או בודהיסטית לא כולם מקבלים את הגישות האלו אל תוכה.

  2. ניצן איש יקר
    תודה על הקריאה המדקדקת .
    רציתי להתייחס לכמה מן הדברים אותם ציינת.
    המורים מהם למדתי ועדין לומדת התייחסו אל הרפואה הסינית לא רק בהיבט הגשמי שלה, אלא גם בהיבטים הסימובלים אשר היא מייצגת. הרפואה הסינית הושפעה והשתנתה לאורך השנים, והשפעות שונות הוכנסו אליה עם השנים. מובן שפאזות אינן דבר פיזי, אך לא סתם התייחסו הסינים אל חמש הפאזות כסימבול הנסמך על גורמים הקשורים בטבע כמו העץ המים והאש וכו', ורק כאשר מתייחסים למה כל אחד מייצג, אז האש מייצגת היבט פחות חומרי שלא ניתן לתפוס אותו (לעומת שאר הסימבולים)
    לפי הבנתי הייתה השפעה מן הפילוסופיה הטאואיסטית ( כמו גם מתיאוריות שונות כמו הקונפוציוניזם ועוד) אשר נכנסו בצורות שונות גם אל הרפואה הסינית.
    במאמרי לא התייחסתי לגלגול נשמות … ודווקא כן הייתה התייחסות של ה shen הקשורה ב jing.( אגב נושא זה מוזכר לא רק בnei jing , אלא גם בטקסט דאואיסטי כמו צואנג דזה 12 לדוגמה). כאשר יושבים ומנתחים טקסטים שאינם טקסטים של הרפואה הסינית ניתן לראות את הרעיונות המדהימים שכן חוברים להם יחדיו ופעמים רבות מסבירים דברים המוזכרים ברפואה הסינית עצמה.
    אני מסכימה איתך שאין נשמה, אלא רוח, ועוד יותר כי ה hun & po קשורות יותר בנפש האדם. ( לזה התייחסתי בחלק השני של המאמר).
    לגבי הסימנית xiang במילון MDBJ , ומבחינה אטימולוגית , ההסבר של הסימנית הוא פיל, הופעה, צורה,image,הסינולוגים היינר פרוהאוף, וגם אליזבט רושט התייחסו לכך כאל סימבול. היינר ציין שלא סתם הסימנית מייצגת פיל כיוון שזה משהו שלא ניתן להתעלם ממנו.
    לגבי התייחסות ללב כשייך לפאזת האדמה היינר פרוהאוף מציין זאת המון, אם זכרוני אינו מטעה אותי כרגע הוא גם מציין כי במילון shou wen, כאשר צויין הלב הוזכר שיוך זה..( אך אני כרגע מסתמכת רק על זכרוני לגבי המילון, מקווה שאוכל לעבור על זה ואשלח לך את הקישור)
    דבר אחרון, לגבי ה shen, ברור שה shen קשורה בדם ונעה עימו. וכך עובר המסר השמימי לכל הגוף, אך ההתייחסות למשכן ה shen ב void של הלב ייחודי ל shen. וכאן אני מחברת בין נושאים, משמעות החלל הינה חשובה, רק כאשר הלב אכן בריק אנו נמצאים במודעות ערה, כאשר הלב מלא, ברגשות, או מחשבות, הshen, אינה מצליחה לעגון בדם. .החלל הריק הוא אותו מרחב הנוצר כאשר ישנה מודעות ערה/ בהירה shen ming. והוא נוצר כאשר אין הזדהות עם הרגשות או המחשבות. וכמו שמציין צואנד דזה בפרק 4 הקשבה של הqi- ההקשבה אל הרגע הזה,אל המציאות כפי שהיא.
    תפיסה זו אכן מחברת בין הטקסטים הדאואיסטים לרפואיים, ואכן יכולה לעורר התנגדות או תהיות. אך עם זאת כאשר מורידים את ההתנגדויות רואים אלו כלים נפלאים נותנת לנו הרפואה הסינית והפילוסופיה הסינית בתהליכים נפשיים ובגדילה רוחנית. אני רואה את ההשפעה בקלינקה על תהליכים נפשיים אותם אני מלווה, וכל יום אני חשה חסד גדול, ומתפעלת מן העושר העצום שמציעה הרפואה הסינית.

  3. אחד ההבדלים הגדולים בין הרפואה הסינית והדאואיזם הוא בתפיסה של היקום לפני היווצרות יין ויאנג. הדאואיסטים טוענים שבהתחלה לא היה דבר (הדאו) וממנו נוצרה התנועה שיצרה את הכל. לעומת זאת הרפואה הסינית מבוססת בעיקר על התפישה שבהתחלה היה צ'י היולי (מקורי) אשר ממנו נוצרה ההתפצלות ליין ויאנג. ההבדל הזה אולי נשמע חסר משמעות אבל הוא מאד קריטי להבנה של ההבדלים בין רפואה סינית ודאואיזם. זאת גם אחת הסיבות מדוע לא ניתן לשלב כל רעיון דאואיסטי יחד עם הרפואה הסינית, מכיוון שבבסיס שלהן יש איזו שהיא סתירה (הדאואיזם מבוסס על הדאו ואילו הרפואה הסינית לא).

    לגבי הסימניה Xiang象 זה נכון שהיא ציור של פיל, אבל יש לי בעיה עם המילה סימבול. ראשית, זאת לא מילה בעברית ומכיוון שכך גם אם אנחנו דוברי אנגלית מושלמת, המשמעות שלה עבורנו אינה זהה למשמעות עבור דוברי אנגלית מלידה. על כן אני מעדיף מילים בעברית (וכמובן תרגום ישיר של הסימניה הסינית לעברית ולא דרך אנגלית כטלפון שבור). ולכן לדעתי המשמעות הטובה ביותר היא תופעה או הופעה. אולי אם היינר או אליזבט היו דוברי עברית הם היו אומרים את אותו הדבר.

    מאותה סיבה בדיוק יש לי בעיה עם void. אני לא יודע מה זה בדיוק אומר ולאיזו סימניה סינית זה מתייחס. בואי לא נשכח שגם למילים בעברית או אנגלית יש משמעות מקורית וקדומה שמבוססת על אמונות ותרבות ולכן הבנתנו את המושג האנגלי void אינה שלמה ממש כמו ש spirit לא בדיוק מייצגת משמעויות מקבילות בעברית או סינית. ולכן אני שוב חוזר על הצורך בעברות השפה הסינית ולא שימוש בשפות זרות אחרות. חלל ריק אינו שווה ערך להעדר, אין, כלומיות. חלל ריק הוא חלל שאין בו כלום אבל הוא עדיין חלל בעל מימדים ואני חושב שלא לכך הכוונה המקורית של המשורר…אבל את זה אפשר לדעת רק על סמך המשפט הסיני המקורי שחסר כאן.

    רק לשם השפה האחידה, אני ממליץ לעבור לעיברות הנכון של סינית ולא לעברת את הרומניזציה הלועזית של וויד גיילס. כל chuang tse מבוטא (בסינית, אנגלית ועברית) כג'ואנג דזה ולא צ'ואנג טסה כי לא באמת מדובר באנגלית אלא ברומניזציה. גם Tao מבוטא דאו ולא טאו מכיוון שטאו נכתב ברומניזציה של ווילד גיילס כ T'ao. זה אולי עשוי להישמע קטנוני אבל ככל שמספר דוברי הסינית בארץ עולה כך גדל הצורך בדיוק בעברות השפה על מנת שהשפה תהיה אחידה וקלה להבנה.

    אני חושב שהורדת התנגדויות היא כמו ויתור. ויתור על הספקנות ועל הדרישה שלנו להבנה מדוייקת וברורה. אי אפשר למסמס גבולות רק כי הם לא נהירים לנו ולחבר בין נושאים שאינם מתחברים רק כי ויתרנו על התנגדות.

    תודה לך על הדיון

  4. בדקתי ואת צודקת ב shuo wen jie zi יש התייחסות ללב כאיבר האדמה "心,人心。土藏,在身之中。象形。博士说以为火藏" אבל זה רק חלק מהאמת, המשפט המלא הוא: "לב, לב האדם. איבר האדמה, נמצא במרכז הגוף. תמונה. המלומדים אומרים שהינו איבר האש". לא רק שהוא טוען שיש הטוענים שמדובר באיבר האדמה, הוא גם מדגיש ש"המלומדים" טוענים שהוא איבר האש. כלומר הפילוסופים ואנשי הרוח טוענים שהינו איבר האש. כמו כן הוא מציין שהוא במרכז, ולמעשה זאת הסיבה מדוע נחשב כאיבר האדמה. האדמה נמצאת במרכז ומכיוון שהלב במרכז הגוף הוא משול לאדמה.

    המקור בו הוא מופיע כאיבר האדמה הוא Shang Shu אבל שם כל חפש הפאזות מוצמדות לאיברים אחרים: טחול-עץ, ריאות-אש, לב-אדמה, כבד-מתכת, כליות מים. אפשר לראות שבשלב מסויים זנחו הפילוסופים והרופאים את הגישה הזו והמשיכו עם מה שאנחנו מכירים כיום. האם עלינו להיצמד לגישות שנזנחו כאילו היו האמת לאמיתה? אולי עלינו לשאול מדוע נזנחו?

  5. היי ניצן,

    מהיכרותי את שרון מספר לא מבוטל של שנים, אני מכירה את עבודת הליקוט שהיא עושה בכל הקשור לידע אותו היא יוצקת למאמריה. לטיפוליה.
    ואם היא מציגה גישה מסוימת גם אם נזנחה, כנראה שמשהו בגישה הזו מהדהד כרלבנטי ונכון לבדוק אותה, גם אם החליטו בעבר לזנוח אותה.

    פעם כתבתי לג'ובאני מצ'וצ'ה ושאלתי אותו דבר מה, והוא אמר "כל הכתבים אומרים כך". ואז שאלתי אותו "למה הכתבים אומרים כך?" אז הוא ענה "אין למה ברפואה הסינית".
    וזו גישה שבבת אחת סוגרת את כל החקירה, את כל "עבודת הארכיאולוגיה" של הרפואה הסינית, את כל המסע והצמיחה האישית של מטפלים ואנשים שחוקרים את הרפואה והפילוסופיה הסינית.

    יש "למה". גם אם הרבה אנשים גדולים וחכמים מאיתנו החליטו על דבר אחד (כמובן שאני מפשטת פה תהליכים, זה רק לשם הדיון), זה עדיין לא אומר שאין לנו הזכות לשאול "למה החלטתם כך". זו דרך לגיטימית של למידה, ובעיניי מאוד מאוד חשובה בהרבה מאוד רבדים. חקירה של התפתחות ולא קבלת הקיים כאמת מוחלטת היא דרך מופלאה ללמידה והעמקה והדרך של שרון רצופה בדברים אלו, שבעיקר- גורמים לחשוב.
    לא בטוח שהיא מתאימה לכולם, אבל למי שכן, אין לי ספק שהוא הרוויח.

    סופ"ש נעים,
    יעל

  6. הי יעל
    במידה ואנחנו רוצים להיות מקצועיים ועניניים ברפואה הסינית ולספק טיעונים שאנו רוצים שיקחו אותם ברצינות, אנחנו חייבים להתבסס בטיעונים שלנו על מקורות כלשהם. זה לא יהיה מקצועי מצידי לקבל טיעון רק מכיוון שאני מחבב מישהו או סומך עליו וגם לא אם מישהו אחר סומך או ממליץ עליו. לצערי, פעמים רבות המקור שאנשים מבססים עליו את הדיעות שלהם הוא "המורה שלי אמר לי" או "מישהו שאני מכיר וסומך עליו אמר" ופעמים רבות מתברר שאותו מורה כלל לא הובן נכון או טעה בעצמו.

    בנוגע לתשובה של ג'יובאני, אני לא מסכים. זה לא נכון שאין "למה ברפואה סינית". יש למה וחשוב לשאול למה ואני יכול לומר לך שברב המקרים בהם שאלתי למה הצלחתי למצוא גם את התשובה ברפואה הסינית. פשוט צריך לעבוד מאד קשה על מנת לענות על ה"למה?" הזה. אני מאמין שלכל דבר ברפואה הסינית (ובכלל) יש תשובה, אפילו אם היא יכולה להיות "כי סתם התחשק לאותו רופא" או "כי באותו היום הרופא לא שתה את מנת התה הירוק שלו ולכן לא היה צלול". ולכן אני גם מסכים איתך שזו גישה לא טובה לחקירה. בעצם, אני די חזק בשאילת "למה?" וזה מה שמכוון אותי בלימוד וחקירת הכתבים הסינים. אני חושב שלאחר תקופת לימוד מסויימת, חובה עלינו לשאול למה ומומלץ גם שננסה לענות על זה ולא רק לשאול.

    נשוב לנושא הפאזות, עצם זה שנשלפה גישה מלפני למעלה מ-2000 שנים, שנזנחה לחלוטין ברפואה הסינית מצריך שתהיה סיבה טובה. כלומר, צריכה להיות תשובה לשאלה "למה הוצאת את השיטה שנזנחה ושונתה למשהו המקובל כבר 2000 שנים". התשובה לא יכולה להיות "מי שהוציא אותה מקבורתה, הוא אדם מוערך ולכן יש סיבה טובה". על כן סיימתי את דברי במילים "האם עלינו להיצמד לגישות שנזנחו כאילו היו האמת לאמיתה? אולי עלינו לשאול מדוע נזנחו?" עליהן טרם קיבלתי תשובה.

כתבות דומות

מעטפת הלב

מאת: רותם רקובסקי
טיפול בחרדה ופוסט- טראומה

מאת: רני אייל
ג'פרי יואן

מאת: צפריר נחמני