שונישין- אקופונקטורה יפנית ידידותית לילדים

שונישין- אקופונקטורה יפנית ידידותית לילדים

מאת: ערן לשם
שונישין
הסיטואציה ודאי מוכרת לכל מטפל אקופונקטורה בילדים:  לקליניקה נכנסים לראשונה אם ובנה הקטן, קצת בתקווה וגם קצת בחשש. ההתחלה מבטיחה – התשאול מתנהל על מי מנוחות, האמא נותנת בחופשיות את כל המידע והילד מוצא צעצוע מעניין, משחק ונראה שהוא מרגיש בבית. בשלב האבחון הילד משתף פעולה, נותן לך לקחת דופק ומוציא לשון. אמא מרוצה מההתנהגות המופתית של הילד.
הגיע הזמן להתחיל לטפל. אתם מסבירים לאמא מה אתם עומדים לעשות, ולמרות שברור לה (וגם הסברת בטלפון) שמדובר בדיקור, אתם רואים את החשש מתגנב לעיניה. אתם מוציאים את המחט וכשהילד רואה אותה, הוא מתחיל לבכות, האמא מתחילה להרגיש רגשות אשם ("רק שלא יכאב לו") והעניינים, שהיו רגועים ומבטיחים כל כך דקה קודם, משתנים  ב-180 מעלות.

כשהכלי הטיפולי לא מתאים לילד הספציפי
אין ספק שאקופונקטורה היא כלי טיפולי יעיל מאין כמוהו והרבה ילדים הרוויחו בחזרה את הבריאות שלהם בזכות מטפלים מוכשרים ורגישים. אבל מה באמת עושים במצב בו הכלי הטיפולי שאתם כל כך מחוברים אליו ובטוחים שיכול לעזור מאוד לילד כמעט ולא בא בחשבון בגלל תגובת הילד וההורה?

למטפל מנוסה יש כמה אלטרנטיבות: אקופרסורה, טווינה או שיאצו לילדים, צמחי מרפא ועוד. כשמדובר בילדים, לכל אחד מהכלים הטיפוליים האלו יתרונות רבים אך גם מגבלות: האקופרסורה לעיתים מכאיבה ודורשת זמן טיפול רב יותר ולעיתים הילד לא מסוגל לכך, טווינה ושיאצו הם טיפולי מגע בעלי יעילות גבוהה אך הם דורשים מיומנות והתמחות ספציפית, וכדי לתת צמחי מרפא על המטפל להיות בעל ידע מתאים ומכוון לילדים ולנהוג במשנה זהירות.

כלי טיפולי נוסף הוא השונישין – Shonishin – בתרגום חופשי מיפנית sho – ילד, ni – קטן, shin – מחט, ויחד – "מחטים לילדים קטנים". השונישין מאפשר טיפול אקופונקטורה יעיל ולא חודרני בילדים וכך משאיר בצד את הכאב והפחד שהילד כפי שתואר קודם, עלול לחוות.

פיתוח יפני עם שורשים סיניים עתיקים
כדי להבין את מקורו של טיפול השונישין, חשוב תחילה לדעת ששורשיה של הרפואה היפנית טמונים עמוק ברפואה הסינית העתיקה והם מתחילים במאה ה-5 לספירה. בתקופה זו נזירים קוריאנים הביאו את הרפואה הסינית ליפן. מכאן התנהלו לאורך השנים מסעות לימודיים של נזירים יפניים לסין, תקופות בהן יפן נסגרת ומתבודדת, ופיתוח אינטנסיבי של שיטות עבודה הנגזרות מהכתבים הסיניים העתיקים, למעשה עד עצם היום הזה.
השונישין פותח באוסאקה באמצע המאה ה-17, בתקופה בה שלטה ביפן שושלת טוקוגאווה (שנקראת גם Edo על שם הבירה). השוגונים – השליטים הצבאיים, סגרו את יפן בפני זרים כצעד מניעתי כשהמיסיונריות הנוצרית התחילה לקבל תנופה, בתחילת המאה.

מעט לפני כן קמה תנועת "החזרה לשורשים" שקראה להסתמך רק על הכתבים הסיניים העתיקים ולא על פרשנותם, כפי שטענה שהרפואה ששלטה באותו הזמן – הרפואה של שושלת Ming הסינית עושה. תנועה זו הסתמכה על ארבעה ספרים קנוניים של הרפואה הסינית: Huang Di Nei Jing ו-Nan Jing כספרי אקופונקטורה, ו-Shang Han Lun ו- Jing Gui Yao Lue כספרי רפואת צמחים.
תנועת החזרה לשורשים קיבלה דחיפה נוספת כשיפן בודדה ונסגרה. בתקופה זו הרפואה הסינית ביפן פרחה. היפנים ערכו ניסויים כדי לראות מה מהתיאוריות עובד בשטח. כנאמנים לעצמם, את מה שעובד הם השאירו ומה שאינו עובד, לא משנה עד כמה התיאוריה היתה מרשימה, הם השליכו לפח. בתקופה זו נכתבו כ- 350 טקסטים רפואיים ואבחנת הבטן היפנית (Fukushin) פותחה לדרגת אומנות והועדפה על פני הדופק.

מתוך האקלים הזה פותח טיפול השונישין. מעניין לדעת שהטריגר לפיתוחו היה בכי של תינוקות בלילה שגרם לתושבים באוסאקה, עקב הקירות הדקים והמרחק הקטן בין הבתים, בעיות שינה קשות.
כדי למצוא פתרון לבעיה, חקרו רופאים יפנים ומצאו סימוכין לכך שכלי הטיפול באקופונקטורה כוללים 9 מחטים שונות, מתוכם 3 לא חודרניות (Ling Shu 1), ובהשראתם הם פיתחו את כלי הטיפול של השונישין.
את התינוקות הבוכים ללא הרף בלילה הם אבחנו והגדירו כ – Kanmushi – הגדרה רחבה לילדים עם סימפטומים שכולם נובעים מאותו השורש – רגישות יתר (Hypersensetivity)
הם טענו גם שאם ילדים בעלי סימפטומים כאלה לא יטופלו כראוי בינקותם, יש סבירות גבוהה שהם יפתחו בעיות התנהגות וקשיי לימוד, מה שהיום מוגדר כ- ADHD. הם אפיינו ילדים כאלה והגדירו סימנים אבחנתיים של מראה ומישוש.

טיפול השונישין הצליח לווסת ולהרגיע את התינוקות חסרי השקט והפך לטיפול פופולארי ביפן. האינדיקציות לטיפול הורחבו לבעיות רפואיות רבות האופייניות לתינוקות וילדים, עד מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1964 הוציאו ביפן Yoneyame ו- Mori את ספרם Shonishin Ho – Acupuncture Treatment for Children ונתנו את האות לקאמבק של השונישין ביפן ומשם למערב – לארצות הברית ולאירופה.

ילדים והשונות שלהם ממבוגרים בראייה סינית
–    ה-YIN חסר
–    המרידיאנים לא בשלים
–    איברי ה-Yin וה-Yang טהורים וחוזרים לבריאות במהירות.

בתקופת Song הטיפול המקובל לילדים היה צמחי מרפא ולמען האמת, למרבית הבעיות המצב בסין עדיין נוהגים כך.
יחד עם זאת, האקופונקטורה המסורתית, הכלי הטיפולי בו משתמשים בטיפול במבוגרים מקובל גם בשימוש בתינוקות וילדים. כאן אולי המקום לשאול את השאלה האם נוכח ההבדלים המהותיים בין ילדים למבוגרים, כלי טיפולי זה מתאים לטיפול גם בילדים?
כמו דברים רבים ברפואה הסינית, התשובה מורכבת. אין ספק שהאקופונקטורה המסורתית יעילה לטיפול בבעיות רבות אצל ילדים. אך כאשר המחט מעוררת תגובה רגשית כמו פחד, חרדה או מתח רב אצל הילד, על המטפל לשאול את עצמו האם זהו הכלי המתאים לטיפול?

בLing Shu  וה-Su Wen, מוגדרים שבעת הרגשות כמחוללי מחלה וגם כמשפיעים על תנועת ה-Qi. לדוגמא: "כאשר אדם כועס, ה-Qi עולה… כאשר האדם מפוחד, ה-Qi יורד מטה… ונמצא בחוסר סדר" (Su Wen 39).
בילדים נוצרות תגובות רגשיות בקלות, עקב חוסר בשלות של המערכת המרידיאנית (שאינה מלאה ובשלה עד גיל 5-6). רגש כמו פחד יגרום, כאמור, ל-Qi לרדת מטה ולהפוך לכאוטי בקלות. לפיכך עצם העובדה שהילד מפחד מהחדרת המחט, יכולה להפוך את הטיפול בדיקור שמטרתו הראשונית היא הסדרה וויסות תנועת ה-Qi במרידיאנים לבלתי יעיל ואף לחולל מחלה.

העקרונות הבסיסיים של השונישין
מתוך הכתוב בכתבים העתיקים על הרגשות כמחוללי מחלה והאפיון המיוחד והשונה של הילדים מתקופת Song, ישנם 3 עקרונות מרכזיים שמנחים את מטפל השונישין ועיצבו את כלי הטיפול: (כאמור, על בסיס תיאוריית 9 המחטים המופיעה ב-Ling Shu 1).
–    לא להפחיד
–    לא להכאיב
–    לא ליצור תגובה רגשית אצל הילד

כלי הטיפול (הנקראים אף הם מחטים) משמשים לביצוע גירוי-סטימולציה למרידיאנים, אזורים שונים בגוף ונקודות דיקור, בראש ובראשונה כטיפול שורש מערכתי. לפן המערכתי מתלווים טיפולים ספציפיים יותר וזאת על פי אבחנה ותלונת המטופל.
בדרך זו מתקבל טיפול בשני רבדים – הרובד השורשי (Ben) הנוגע בחוסר האיזון המערכתי והרובד הספציפי (Biao) המתייחס למרידיאן/איבר הלא מאוזן ולסימפטומים.

לדוגמה, ילד עם בעיית נשימה יטופל בתחילה בטיפול מערכתי שכולל סטימולציה מרידיאנית בכלים ובעוצמה מותאמת אישית על פי האבחנה. לאחר מכן יבוצע טיפול ספציפי למרידיאן ה-Lu  או ה-Kid, לפי האבחנה ועל פי רוב בטכניקה של Japanese Meridian Therapy. אליה יכול להתווסף טיפול מקומי באזורים רלוונטיים בעזרת כלי השונישין ולעיתים בתוספת מוקסה ישירה יפנית (Okyu).

מהלך הטיפול ידידותי מאוד לילד (ובמערב כשהטיפול ידידותי לילד הוא ידידותי גם להורה) והוא מתבצע כשהילד משחק, שומע סיפור או אפילו משחק בעצמו בכלי הטיפול.

סיפור מקרה
נ., ילדה בת 5, הגיעה לקליניקה עם תלונה עיקרית של נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה. הרופא המליץ על ניתוח החדרת צינוריות לניקוז הנוזלים (כפתורים) וההורים חיפשו אלטרנטיבות לכך.
ברקע התקררויות נשנות (Lu Xu) ונזלת שקופה על פי רוב, יתכן שעל רקע אלרגי, בררנות במזון ותיאבון נמוך (Sp Xu) ויציאות נוטות לרכות (Sp Xu).
אבחנת מראה: עור בהיר ונוטה לחיוור (Lu Xu), עיניים מעט דלות (יכול להעיד בין היתר על ליחה), שיעור בגב העליון (Lu Xu).
אבחנת מגע – מישוש: קשריות לימפה קטנות רבות ונמושות (ניתן להרגיש אותן במישוש) בצוואר (אופייני מאוד לריבוי נוזלים באוזניים ויכול להעיד על Wei Qi Xu), מתח בשכמות (Sp Xu).
אבחנת דופק: בטיפול השונישין (עד גיל 6 לערך) הדפקים נלקחים כללית ומערכתית ועוצמת הדופק מושווית בין 2 הידיים. הדופק בימין היה חלש יותר משמאל (Lu+Sp Xu)
סיכום האבחנה
החוסר העיקרי/שורשי – Lu  ו –Sp (עלי לציין שברפואה היפנית אין אזכור ל-LPF, אבחנה שיתכן ומתבקשת למטפלי ה-TCM).

טיפול
1.    טיפול שונישין מערכתי בטכניקות Rubbing & Tapping בעוצמה ובכלים המותאמים לילדה ולאבחנה.
2.    חיזוק Sp+Lu  בטכניקות של Japanese Meridian Therapy
3.    שימוש בטכניקת Tapping על קשריות הלימפה בצוואר, השכמות המתוחות וסביב האוזן.
4.    מוקסה ישירה יפנית (Okyu) על Gv 12
5.    השארת גרנולת זהב על Gv 12 ל-24 שעות והחלפתה על ידי ההורים כל 24 שעות ל-4 ימים.

טיפול ביתי
ההורים הונחו ליישם בבית טיפול קצר בעזרת מברשת שיניים סביב האוזן, צוואר ושכמות. סוג כזה של טיפול ביתי מסייע לשחרר את מערכת הלימפה הצבורה בצוואר וכך מאפשר ניקוז קל יותר של הנוזלים מהאוזניים.

מהלך הטיפולים
הטיפול נערך בתדירות של פעם בשבוע למשך 10 שבועות. לאחר הטיפול ה-3, האב סבר שיש שיפור בשמיעה. יומיים לאחר הטיפול ה-4 הילדה חלתה במחלת חורף אקוטית שכללה חום והצטננות ועקב ריבוי הנוזלים האקוטי, השמיעה ירדה שוב.
זאת היתה נקודת משבר בטיפול, שכן הנזלת הרבה עוברת לאוזן התיכונה (עקב הזווית השטוחה של התעלה האוסטכית) וגורמת שוב, לירידה בשמיעה. בשלב זה חשוב לתקשר עם ההורים ולהרגיע אותם ולומר להם שאם עשינו עבודה טובה, הנוזלים האקוטיים יתנקזו והשמיעה תשוב להשתפר. בפועל, לאחר מספר ימים הנזלת פסקה ולאחר שבועיים השמיעה השתפרה.

תוצאות
לאחר כחודשיים של טיפול ההורים ביקרו עם הילדה אצל מומחה אף-אוזן-גרון שפסק שהאוזניים נקיות מנוזלים ואין צורך בניתוח כפתורים.

להצלחת הטיפול תרמו 3 מרכיבים עיקריים:
1.    טיפול שונישין מתון ועדין על כל שלביו (כפי שצוין למעלה) בקליניקה, בלי יצירת תגובה רגשית אצל הילדה, תוך כדי שהיא משחקת. בנוסף, הילדה היתה שמחה לחזור לטיפול כל שבוע מחדש.
2.    הדרכת ההורים לטיפול ביתי יום-יומי, קל, קצר ופשוט, תוך שימוש באמצעים ביתיים.
3.    ניהול נכון של המשבר הטיפולי – שיחה עם ההורים והסבר על מה קורה כשיש מחלה אקוטית, מנע את הפסקת הטיפול עקב המצב האקוטי וחיזק את ביטחונם בו.

לסיכום
השונישין מאפשר למטפל ברפואה סינית לטפל ביעילות באקופונקטורה בילדים בלי התגובה הרגשית שמתלווה פעמים רבות לטיפול באקופונקטורה מסורתית. השונישין עומד בפני עצמו כטיפול מערכתי וספציפי ויכול לשמש גם כטיפול מקדים לטיפול אקופונקטורה מסורתי.

השונישין, שפותח לפני כ-350 שנה ביפן, הוא כלי טיפולי פרקטי, פשוט ומהיר ללימוד למטפלים עם ידע ברפואה סינית, והוא הותאם במיוחד לפשטות והישירות של המטופלים להם הוא מיועד – תינוקות וילדים.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

המחבר:
ערן לשם
מטפל ברפואה סינית ושונישין
לאתר של ערן

תגובות

כתבות דומות

טיפול בהורים כחלק מהטיפול בילד

מאת: ארם צייג

מאת: יעל ארנסט
סדנא עם ג'וליאן סקוט

מאת: אופיר מיכאליס