סיפורי ילדים ו"לשמור בבטן"

סיפורי ילדים ו"לשמור בבטן"

מאת: איריס אברבנאל
לשמור בבטן
"לא רוצה לישון", דלקות אוזניים ו"חברים" נוספים הם סיפורים נפוצים בקליניקת הילדים. איך זה קשור ל"לשמור בבטן"? מהו החלק הריגשי בסיפור? במאמר זה אבחן את השאלה ואקנח בסיפור מקרה המדגים תהליך סביב סימפטומים בעלי רקע ריגשי מובהק, בדגש על משמעות ה"שמירה בבטן" כמחוללת סטגנציות רגשיות ופזיולוגיות, ואציע דרך אפשרית להתמודדות עם התנגדות של המטופל לטיפול ישיר דווקא באיזור הבטן.

חסימה ריגשית באה לעולם
כידוע לכולנו, גוף האדם הוא מראה המשקפת את מצבו הפנימי, הנפשי והגופני של האדם. כשאנו מתבוננים בגוף האדם, אנו יכולים למצוא ביטוי חיצוני המשקף את מצב החסימות הפנימיות שהם חלק ממחוללי המחלות הנפשיות והפיזיות.

מדוע מומלץ לטפל מילדות?
תהליך אנרגטי בלתי נמנע מבחינה פיזיולוגית וריגשית כאחד מתרחש בגופנו ונפשנו בזמן אינטרקציות שונות. זהו תהליך טבעי, אבולוציונלי והשרדותי ברמה הבסיסית ביותר של תקשורת בין גופים – בין אם הם בני אדם, חיות או צמחים.הגוף קולט גירוי חיצוני שיוצר תחושה שיוצרת צורך שיוצר רגש שיוצר דחף. הגירוי יכול להיות גם עתיק, מילדות, והתגובה והדחף יבואו בגיל מבוגר.

הדחף שבסוף התהליך הוא למעשה הצורך לתת תשובה לאותו גירוי ראשוני. הדחף הוא בעל כוח אנרגטי ממשי, אליו אפשר להתייחס בשני אופנים:
1.תגובה שתיצור המשכיות, בתנועה האנרגטית ובביטוי של אותו אדם.
2.דיכוי שמתחיל תהליך של יצירת חסימה, כאב נפשי ופיזי מתוך הדעיכה שמתחילה להיווצר.

בבחירת האפשרות השנייה, מנוטרלת מערכת התגובה ועם הזמן יכולה להפוך לחלק מאישיותו של אדם, חלק מתבניות חייו. לחסימות אלו מטבע הדברים של הקשר בין הגוף והנפש יהיו לרוב ביטויים פיזיולוגים והתנהגותיים. ככל שנטפל בהם בגיל צעיר יותר כך נוכל למנוע את הפיכתם לחלק מתבנית אישיותית שמקשה על אותו הילד בהמשך חייו כבוגר.

עם היציאה אל אויר העולם, כבר בגיל של מספר שעות בודדות יכול הילד להתחיל לבנות חסימות. המהלך נוצר מתוך צורך הישרדותי בסיסי מול חוויות אלו, אותם יחווה כסכנה ויגרמו לו לתחושות שונות כגון חרדה. הילד יכול  לנסות למנוע מחוויות ומצבים להכנס ולצאת ובעצם יחסום את המערכת התקשורתית בדרך הזו.
אחת הדוגמאות הקלאסיות להדגים זאת הם דלקות אוזניים חוזרות המגיעות לעיתים ממקום של ריצוי ודיכוי תחושות מול סיטואציה מסוימת ועל כך ארחיב במאמר נפרד.
האדם לומד לאורך השנים להגן על החסימות שלו ולפגוע בדרך הזו ביכולתה של  מערכת החיסון שלו מלהתמודד עם מחלות.

L.P.F= Lingering pathogenic factor
בקורס רפואת ילדים למדתי על המונח LPF של ג'וליאן סקוט.
במונח זה מדבר סקוט על המחלה שמתנהגת כ"הד" בגוף וממשיכה ללוות את התפתחותו, לעיתים עד בגרות מלאה, כמצב כרוני. כל זה אופציונלי כי אותה מחלה לא טופלה כלל או לא טופלה כראוי. (לדוגמה: כאבי גרון, דלקות אוזניים, כאבים בבטן, דלקת בדרכי השתן , נזלת כרונית, התקפי זעם וכדומה).

כחלק מהתפתחות הילד לכיוון של עצמאות, החל מגיל שנה מתחילה להיבנות האישיות האינדווידואלית. רצונות אישיים, בדיקת תגובות הסביבה ובניית הגבולות לשם הגדרת האני.
דרך ההתמודדות של הסביבה הקרובה והמצבים אליהם נחשף הילד- פיזית וריגשית, תוך דגש על  מערכות היחסים המשמעותיות והמרכזיות בחייו עם הוריו ומערכת חינוך שיגרתית (כגון גן או פעוטון) מאד משפיעים על בחירותיו של הילד. מכאן שהתנהגויות הישרדותיות היוצרות L.P.F  יכולות גם להפוך לתבניות חיים המתבטאות בצורה פיזיולוגית והתנהגותית כאחד.

מגיל 7 (ולעיתים אף קודם לכן כמצוין לעיל) ילדים מתחילים להתאפק ולשלוט ברגשות. נושא דחיית הסיפוקים יכול לקחת צעד קדימה ומכאן יכולות להתפתח סטגנציות רגשיות עד כדי תבניות חיים. אלו בפוטנציאל לנדוד איתם אל חיים בוגרים כקבעונות. כאן יכול להתחיל להבנות הL.P.F  כחלק מאישיות הילד. זוהי בחירה הישרדותית הכרחית לעיתים בגילאים הרכים, אך מה יקרה בחייו כבוגר כתוצאה מכך?

תהליך הריפוי
הטיפול יהיה הן בסימפטומים עצמם והן בשורש היווצרותם. במקרה של ילדים, הדגש על מערכת היחסים עם הסביבה הקרובה מאד משמעותית להיווצרותו של השורש, לכן הטיפול הופך פעמים רבות למערכתי ברמה המשפחתית. ממתן כלים ל"עבודת בית" והתבוננות עבור ההורה עצמו כחלק מהתהליך של הילד ועד לטיפול אישי להורה.

 אסטרטגיית עבודה ריגשית המשלבת את חלקו הפוסטריורי של הגוף
הרמוניה גופנית יכולה להתקיים כשהאלמנטים, חלקי הגוף השונים אינם מנוכרים זה מזה. עמוד השדרה הוא דוגמה לאלמנט גופני המחבר בין החלק העליון לחלק התחתון. כשהוא שליו, הוא מאפשר זרימה אנרגטית לאברים הפנימיים ובין האלמנטים הגופניים השונים.
ג'וליאן סקוט מציין את הנקודה Bai Lao  כחלק מהמערך הטיפולי בשחרור ה L.P.F..  מיקומה שני צון מעל Gv14 וצון לטרלית ממנה.
ד"ר דואן קאנקו מייחס חשיבות רבה בעבודתו לעבודה על  הגב ובפרט על עמוד השדרה עצמו, קו הג'יאג'י=Jiaji / Line by the spine* הנמצא בסמוך אליו (הSekisaisen).
זהו ערוץ של נקודות אקסטרה המכיל נקודות חשובות ליד עמוד השדרה.  כמו כן, טיפול בקווי מרידיאן שלפוחית השתן (2 Ub1/ )בעלי נקודות האסוציאציה המרכזיות חשובות מאד אף הן. יחד עם השורש העיצבי הרחב באזור זה מערך קווים אלו יכול להשפיע על סימפטומים רבים מתוקף היותו פועל מחד כ"שלט רחוק" ומאידך באופן מקומי (על פי המערכת האנטומית הפיזיולוגית והמערכת המרידיאנית) ולהקל במצבים בהם קיים קושי מסיבה כלשהי לעבוד ישירות על אזור הבטן.

הגב נחשב ל"מערכת גיבוי": הוא סופג, מגן וסוחב את כל מה שקורה לנו בחלקים הפנימיים, בחלקים היינים, בכל הרמות- מפיזי אל ריגשי וגם הוא זקוק להתיחסות בטיפולים, בין השאר מסיבה זו.
אסטרטגית טיפולית של עבודה על הבטן דרך הגב משמשת אותי כמקדימה תהליכית פעמים רבות כשמטופלים מתקשים להתחיל טיפול עם מגע ישיר בבטן.
כוונתו הפנימית של המטפל, תפיסתית, כמו במעין דמיון מודרך פנימי היא המנחה הראשוני במהלך.  טכניקות מקדימות לאזור וטכניקות זהות לחלוטין שמיועדות לאזור הבטן מתבצעות על הגב ועל האגן בצידו הפוסטריורי ,יובילו לרוב את הפתח לעבודה ישירה על אזור הבטן הרכה. סבלנות היא מילת המפתח כאן.

סיפור מקרה – טיפול רגשי בילד דרך הגב
דני הגיע לטיפול בגיל 8, יחד עם אימו.
דני הגיע עם פחדים, אטופיק דרמטיטיס כרוני במרפקים, לא רוצה לישון , סיוטי לילה, כעסים, קנאה בין אחים ,ראייה פסימית של המציאות, קושי עם שינויים וסגירות רבה, גם בפניי. חוסר הסבלנות הפנימית, פחדים לא מבוטאים והביישנות היו ברורים מהרגע הראשון. הבחירה לעטוף אותם במערכת הגנה של כעסים, אלימות מילולית ולעיתים פיזית היו השכבה הראשונה לקלף.
אזור הבטן הוגדר על ידו מהמפגש הראשון כמחוץ לתחום- מה עושים?

את האבחנה הראשונית איתה יצאתי לדרך אציג כהצלבה בין קריאת הגוף האמוציונלית בחלקה לחמשת האלמנטים על פי הרפואה הסינית:

סגירות של אזור המים (בטן) – באיבחון הבטן היתה בעלת אופי מתוח מיתרי, דופק בועט ולא סדיר, יבשה וקרה באזור ההארה וחמה באזור החיבור בין אזור האש ואזור המים.
דני ביטא חוסר ההסכמה לעבוד על אזור הבטן יחד עם צורך ורצון שאטפל בכפות הרגליים עם דגש על kid1, הגב התחתון וטכניקה שנועדה לחיזוק הכליות המשלבת עבודה מהגב אל הבטן, לה אנו קוראים "המקפצה", חיזק את האבחנה דרך עיני חמשת האלמנטים הסינים.
אדמה מכווצת וחלשה ( אגן) – אפשר היה לראות פיזית את הכיווץ בזמן השכיבה על המזרון, כולל הצלבה של הרגליים, רגל על רגל , ימין על שמאל, פרקטי מגן על ריגשי וסוגר במקביל את האדמה עוד קצת… במנח פוסטריורי הידיים נכנסות מתחת לאגן, כ"שומר".
דרך האיבחון  הנ"ל ובהצלבה לתפיסות הריגשיות מאחורי המרידיאנים, בזמן המגע עבדתי על מרידיאני ה- yin ברגלייים (שדני מאד ביקש להתמקד בהם ללא ידיעה שאכן זה יתמוך) ובמקביל בטכניקה ישירה אל ה-   Spוה-Liv  בבטן, הנקראת Itsu. (טכניקה זו הגיעה בשלב מאוחר של התהליך באופן ישיר אל האזור- פירוט בהמשך).
אזור האש (חזה) – היה מאד רגיש למגע, כואב ומכווץ. כבר בכניסה הראשונה לחדר אפשר היה לראות זאת תוך כדי ההליכה. בהתחלה היתה התנגדות למגע בכלל.
אהבתו לתרגילים מנערים של האזור, בעיקר בידיים, עזרה לפתוח אותו לאיטו ולאפשר עבודה עמוקה יותר וישירה על האזור עם טכניקות אמפוקו נוספות.

דרך עבודה על איזור הגב בעזרת האסטרטגיה הטיפולית המייצרת מצב תודעתי של עבודה על הבטן דרך הגב, דגש על  עמוד השדרה, קו ה-**Jiaji (הסקיסאיסאן), הגב התחתון )כליות + Men (Ming מרידיאני הYIn –  Sp. Liv. Kid.ברגליים – התחילו את התהליך.

השתמשתי בנקישות קודהו שוראן ( טכניקת משיכות ונקישות מימי מקדשי השינטו היפנים) על הגב ולאט גם על אזור החזה הצטרפו (דגש על Lu1). הידיים גם כן נכנסו בהדרגה לתמונה, בדגש על ה-Lu וה- Ht.

אל איזור הבטן באופן ישיר הצלחנו להגיע בשלבים מאוחרים של הטיפול – הדרך היתה להניח יחד את הידיים על האזורים האסטרטגיים. כך איפשר דני ביצוע של טכניקות ישירות ועמוקות. בשלב הזה כבר ביקש ממני לא לשכוח לעשות לו את ה"מקפצה" ואין סיכוי שנפספס ניעור ידיים ורגליים (טכניקת אנמה-שיאצו המניעה ופותחת את הזרימה בחלקו התחתון של הגוף ובדרך הזו מזינה את העליון (2)

הסימפטום הראשון שנעלם היה האטופיק דרמטיטיס, מכאן ידענו – נפתחה הדרך, התנועה החלה.

האמון נבנה, דני התחיל לשתף גם וורבלית את הקשיים הרגשיים האמונות והפחדים עצמם בצורה ברורה, להיישיר מבט, לחייך ולחלוק בחדר גם איתי באופן ישיר ולא רק דרך אימו שהיתה בהתחלה ה"מגשרת" בסגנון "תגידי לה את…"

לימוד האם טכניקות לעיסוי ילדים עם דגש מהותי על איזור הבטן והגב התחתון עזרו מאד בדרך והיה להן חלק חשוב בחיזוק חווית הבטחון בין האם לילד וחיזוק האדמה, מעבר לאיכויות הנפלאות של הטכניקות עצמן שיצרו הזרמה של "קופסת הרגשות" ועזרו לדני לפרק את החומות, להבין מה קורה לו בפנים ומשם לעזור לו באופן ישיר מול אותם קשיים שצפו.
אני מריעה לאם על שיתוף הפעולה בהתמדה בבית ולא רק בקליניקה, שהיה לטעמי מהותי בתנועה ואיפשור השינוי במקרה זה!

יש לציין שהתהליך לווה גם בפרחי באך שהותאמו מדי מספר שבועות למצב שעלה, והיו חלק בלתי נפרד במיקסום השחרור והתנועה בדרכם העדינה והתומכת.

תוך מספר חודשים בודדים הפחדים נרגעו, השינה חזרה לסדרה ומערכת היחסים עם האחות והסביבה השתפרה והפכה שיתופית יותר. כיום אנו נפגשים אחת לשלושה שבועות רק לשימור ובדק בית. אמנם דני בחר להתחפש בפורים ל"סוכן חשאי".. אך נראה שעבר לארגון שיתופי יותר  ועל מלחמת הכריות בסיומו של כל מפגש הוא לא מוותר בכל מקרה..

לסיכום
הליך הריפוי לעיתים מורכב משינוי ממשי בתבניות החיים ובדפוסי התנהגות בסיסיים וככל שנתחיל מוקדם יותר התהליך יהיה פשוט ומהיר יותר לילד עצמו, גם כשהסביבה עוברת תקופה לא פשוטה לעיתים בתהליך ההחלמה.
שינוי תבנית או הפרספקטיבה לתבנית יביא ליציאה ממעגל החולי אל מעגל הבריאות ויש מחלות שלא ירפאו ללא שינוי בדפוסי החיים שמזינים אותן.
חשוב לזכור שהרצון, המהלך ועשיית הדרך היא למעשה האיזון עצמו.

היופי הוא שיש לנו כמטפלים את האפשרות לעזור לגדוע את התבנית מהשתרשות בטיפול נכון והקפי כבר מגיל צעיר בילד ולתמוך בהורים במקביל דרך עצות לשינוי אורח החייים.
לעיתים אף נשמע מהם בתוך תהליך עם הילד: "אולי תטפלי גם בי.. " ואז אנו עובדים עם ההורה על הסטגנציות שלו שלרוב נוצרו בילדותו וגם כאן – אף פעם לא מאוחר מידי לשינוי..

**קו זה נתגלה לראשונה ע"י  המנתח הסיני הראשון שתועד- Hua- tuo  שניתוחי הבטן שלו היו ידועים בזכות תרופות הרדמה שפיתח ודיקור במעט נקודות. הוא התמחה בטיפול בפראזיטים ופיתח דרך לשמירה על הבריאות ע"י טיפול עצמי ומניעת מחלות דרך תרגילים המחקים את תנועת החיות בטבע שנקראה-("The five animal plays") למידע נוסף כאן

מקורות מידע נוספים
Dr. Doann Kaneko/ Doann's Doin, Healing Ourselves.1
2. Dr. Doann Kaneko /Shiatsu Anma Therapy- Doann's short and long form

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/Jeff Osborn

המחברת:
איריס אברבנאל
מטפלת באנמה, אמפוקו
http://www.irisabarbanel.com

צילום: איריס אברבנאל

תגובות

כתבות דומות

ג'וליאן סקוט

מאת: מערכת סינית

מאת: רויטל כרם