כמה זמן צריך להשאיר את המחטים בפנים?

כמה זמן צריך להשאיר את המחטים בפנים?

מאת: אביחי וולצ'ק
כמה זמן צריך להשאיר את המחטים בפנים?
כתיבת מאמרים והעברת סדנאות היא דרך נפלאה עבורי כדי להתקדם בלימודיי, כדי לחקור ולהעמיק את הבנתי בנושאים המעלים אצלי שאלות מבלי שמצאתי להן תשובות ממוריי.
כך הגעתי לנושא "טכניקות דיקור" – נושא אשר קיבל התייחסות דלה ביותר במסגרת לימודיי, ומתוך חקר הכתבים הסינים העתיקים ידעתי כי יש המון מה להרחיב. במסגרת מחקרי אודות טכניקות הדיקור, עלו שני נושאים מפתיעים, מפתיעים מפני שהסתבר כי מה שחשבתי שהינו בטוח וברור, למעשה שנוי במחלוקת בקרב מלומדי הרפואה הסינית לאורך ההיסטוריה.
הנושא הראשון הוא כיוון סיבוב המחט לצורך "חיזוק" או "פיזור"; עם או נגד כיוון השעון.  והנושא השני, בו עוסק המאמר הנוכחי, הוא משך הזמן להשארת המחטים בגוף.

במסגרת לימודיי הבסיסיים, ובמסגרות של לימודי המשך אשר נטלתי בהן חלק[1], לימדו אותי כי משאירים את המחטים למשך 21 דקות. בשלב זה טרם שאלתי שאלות וקיבלתי את הדברים כפי שהם. במהלך שנותיי כמטפל חשתי פעמים רבות אי נוחות בנוגע לקביעת מסגרת זמן נוקשה לטיפול. מתוך הקשבה לדופק והתבוננות במטופל חשתי לא פעם החמצה בכך שהוצאתי את המחטים "בזמן" – אחרי 21 דקות. הרגשתי כי היה עליי להוציא את המחטים הרבה קודם. ולפעמים היה נראה כי יש להשאיר את המחטים זמן נוסף. שאלתי על כך את אחד ממוריי, וננזפתי! "שלא אמציא תיאוריות חדשות…".

תנועת הכיווץ שנזיפה זו גרמה לי אפשרה את תנועת הפריצה והצמיחה, וכך, טעון בצ'י של עשייה נגשתי לחקור את העניין. והנה, הסתבר כי איני מוצא שום מקור אשר מורה על השארת המחטים לפרק זמן של 20/21 דקות. מקורותיי לצורך בניית הסדנה אודות טכניקות הדיקור, ובתוך זה משך זמן הדיקור, כללה בעיקר את כתבי ה-[2] Nei Jing, אך גם כתבים נוספים כגון Nan Jing ו- Zhen Jiu Jia Yi Jing (260 AD).
לכבוד כתיבת מאמר זה, שלחתי שאלה בנושא ללמעלה מעשרה מטפלים ומורים מהמובילים בתחום, בארץ ובעולם[3]. תשובותיהם חיזקו את מסקנתי (שתוצג בסוף המאמר). להפתעתי, לא התקבלה תשובה דומה לחברתה. התשובות נעו בין אמירה שאכן הנושא אינו ברור, לבין תיאוריות מעניינות, אך שונות מהותית זו מזו.

הבה נביט במספר תיאורים מתוך כתבי הרפואה הסינית העתיקה. נתחיל עם פרק 27 של ה- Su Wen. זהו אחד הפרקים העיקריים אשר עוסקים בהוראת טכניקות הדיקור. ניתן תיאור של טכניקת פיזור, ולאחר מכן טכניקת חיזוק:
פיזור: החדרת המחט כאשר המטופל שואף… xi ze nei zhen, 吸 則 內 針… המחט נשארת "זמן ממושך", ובשקט – כדי לא להפיץ את הפתוגן, Jing yi jiu liu, mo ling xie bu, 靜 以 久 留 , 無 令 邪 布….

חיזוק: החדרת המחט – בנשיפה, Hu jin nei zhen, 呼 盡 內 針, השאר את המחט בשקט "זמן ממושך" עד שהצ'י מגיע,  jing yi jiu liu, yi qi zhi 靜 以 久 留 , 以 氣 至 為 故, יש לחכות לצ'י בסבלנות ובשקט, כמו אדם המחכה בסבלנות לאורח מבלי לשים לב שכבר החשיך, ru dai suo gui, bu zhi ri mu,   如 待 所 貴 , 不 知 日 暮…"
בתיאור של שתי הטכניקות; פיזור וחיזוק, נכתב להשאיר את המחטים למה שתורגם כ"זמן ממושך". "זמן ממושך" זה אחד הפרושים של הסימנית 久 jiu. פרוש אחר הוא "פרק זמן מוגדר".
בחירת התרגום לסימנית סינית בכתבים העתיקים הינה משימה קשה ומורכבת. בסופו של דבר, בחירת התרגום נעשית מתוך הבנתו ובחירתו של המתרגם. לכן, כאשר נקרא תרגומים שונים לאותו קטע, נמצא לעיתים כי ישנם הבדלים מהותיים ביניהם! ניתן למצוא מאמרים רבים העוסקים בקושי לתרגם את הכתבים הסינים העתיקים[4].

בציטוט אשר הוזכר למעלה, במקרה הראשון, של הפיזור, המטרה היא להוציא את הפתוגן מבלי לגרום להפצתו בגוף. במקרה השני, של החיזוק, המטרה היא לחכות לצ'י (הטוב) שיגיע. לחכות בסבלנות, מבלי לשים לב לזמן שחולף. אך כמה זמן? זה לא נאמר, מפני שאין זמן מוגדר. מה שחשוב הוא העיתוי. להוציא את המחט ברגע הנכון.
אם כן, ציטוט זה שופך אור חלקי לפתירת תעלומת משך זמן הדיקור.

בפרק 40 של ה- Ling Shu מלמדים אותנו כי במרידיאנים היאנגים הצ'י הינו "עכור" לעומת הצ'י במרידיאנים היינים שהינו "טהור". ולכן:
את מרידיאני היין יש לדקור עמוק ולזמן "ממושך", Gu ci yin zhe, shen er liu zhi, 故 刺 陰 者, 深 而 留 之, את מרידיאני היאנג יש לדקור שטחי ולזמן קצר, Ci yang zhe, jian er ji zhi, 刺 陽 者,淺 而 疾 之.
עתה אנו רואים התייחסות למשך זמן הדיקור באופן מעשי. קיים הבדל אנרגטי בין המרידיאנים היינים למרידיאנים היאנגים, ולכן גם משך הדיקור בכל קבוצה יהיה שונה. אולם לא נאמר לנו מהו משך הזמן!

בפרק 1 של ה- Ling Shu מדגישים את חשיבות השגת הצ'י:
אם הדיקור נכשל בהבאת הצ'י, הטיפול צריך להמשך ככל שנדרש, Ci zhi er qi bu zhi, mo wen qi shu, 刺 之 而 氣 不 至,無 問 其 數.
ברגע שהצ'י מגיע, יש להוציא את המחט ולהפסיק את הדיקור,Ci zhi er qi zhi, nai qu zhi, wu fu zhen,
刺 之 而 氣 至,乃 去 之,勿 復 針.
עתה הנושא מתחיל להיות מובן יותר. משך הדיקור אינו זמן מוגדר. מה שקובע את משך הדיקור זה "הגעת הצ'י", qi zhi, 氣 至!
ומה פירוש "הגעת הצ'י"? ובכן, זה תלוי אם דקרנו בטכניקת "פיזור" או בטכניקת "חיזוק". ב"פיזור" אנו מחכים לצ'י הפתוגני שיגיע (xie qi, 邪 氣), ואילו ב"חיזוק" אנו מחכים לצ'י האמיתי שיגיע (zhen qi, 真 氣). וכיצד נדע שהצ'י הגיע? גם נושא זה נתון לפרשנויות. לרוב מדובר על תחושה שהמטופל חש באזור המחט והמטפל חש ב"התנגדות המחט" בעור. יש הטוענים כי מדובר על השינוי בתחושת הדופק.

רעיון דומה מובע בפרק 3 של ה- Ling Shu:
(הרעיון כי כאשר) הצ'י מגיע (אז המחט) מוצאת החוצה משמעו,
Qi zhi er qu zhi zhe, 氣 至 而 去 之 者,
כי יש להמשיך בטכניקת חיזוק או פיזור עד אשר הצ'י מווסת כראוי,
Yan bu xie qi diao er qu zhi ye, 言 補 瀉 氣 調 而 去 之 也.

במחקרי מצאתי מקור קלאסי אחד אשר נותן זמן מוגדר לדיקור. מדובר על הספר החשוב Zhen Jiu Jia Yi Jing אשר נכתב על ידי Huang Fu-mi בסביבות שנת 260 לספירה.
ה- Zhen Jiu Jia Yi Jing מכיל פסקאות רבות אשר נותנות מידע חשוב ביותר על נקודות הדיקור. מקורן של פסקאות אלו בספר אשר אבד ושמו Zhen Jiu Ming Tang Zhi Yao.
כרך מספר 3 של ה- Zhen Jiu Jia Yi Jing נותן את המידע הבסיסי עבור כל נקודת דיקור; מהן שמותיה, היכן היא ממוקמת, לאיזה מרידיאן היא משתייכת, איזה מרידיאנים אחרים עוברים דרכה, לאיזה עומק יש לדקור אותה, כמה קונוסים של מוקסה צריך להבעיר עליה, וכמה זמן יש להשאיר בה את המחט.
הזמן המוגדר להשארת המחט ניתן עבור כמעט כל הנקודות, והוא אינו זהה;
ה"זמן" נמדד בנשיפות. עבור רוב הנקודות, מדובר על טווח זמן הנע בין 3 ל- 7 נשיפות!
זהו כמובן פרק זמן אשר הקצר בהרבה מ- 21 דקות.

נראה מספר דוגמאות:
יש נקודת דיקור אחת הנקראת הכוכב העליון – GV-23
Shang xing yi xue, 上 星 一 穴,
ממוקמת בגולגולת בדיוק מעל האף במרכז,
Zai lu shang zhi bi zhong yang, 在 顱 上 直 鼻 中 央,
צ'ון אחד פוסטריורית לקו השיער בשקע בגודל אפון,
Ru fa ji yi cun xian zhe zhong, ke rong dou,
入 發 際 一 寸 陷 者 中,可 容 豆,
(הנקודה) משתייכת לצ'י של ה- Du mai,
Du mai qi suo fa, 督 脈 氣 所 發,
נדקרת לעומק של שלושה fen,
zhen ru san fen,刺 入 三 分,
נשארת למשך שש נשיפות,
Liu liu hu, 留 六 呼,
ותטופל עם חמישה קונוסי מוקסה,
Jiu wu Zhuang, 灸 五 壯.

"איחוד העמק" (CO-4) נקראת גם "פה הנמר"…
He gu, yi ming hu kou, 合 谷,一 名 虎 口… (זו נקודה) של "זרימה החוצה" במרידיאן ה"מעי הגס", ולכן (נקודת) מקור,
Shou yang ming zhi sou guo ye, wei yuan,  手 陽 明 脈 之 所 過 也,為 原,
נדקרת לעומק שלושה fen, נשארת למשך 6 נשיפות, מוקסה: 3 קונוסים,
Zhen ru san fen, liu liu hu, jiu san Zhuang,
刺 入 三 分,留 六 呼,灸 三 壯.

"הצטלבות שלושת היינים" SP-6
San yin jiao, 三 陰 交…
נקודת מפגש של מרידיאני "טחול", "כבד", "כליות", Zu tai yin, jue yin, shao yin zhi hui, 足 太 陰、厥 陰、少 陰 之 會,
נדקרת לעומק שלושה fen, נשארת למשך 7 נשיפות, מוקסה: 3 קונוסים, Zhen ru san fen, liu qi hu, jiu san Zhuang,
刺 入 三 分,留 七 呼,灸 三 壯.

לסיכום ההבנות העולות מן הציטוטים שהוצגו:
1.    לא דובר ולא נרמז על השארת המחטים לפרק זמן של 21 דקות.
2.    ראינו שתי אפשרויות המצביעות על הרגע הנכון להוצאת המחט:
א.    הגעת הצ'י, qi zhi, 氣 至.
ב.    מספר מוגדר של נשיפות עבור רוב נקודת דיקור.

דיון בנושא משך זמן השארת המחטים נמצא גם בספר המודרני [5]Acupuncture and Moxibustion . בספר נכתב כי השאלה האם להשאיר את המחטים או להוציאן מיד לאחר המניפולציה עליהן תמיד הייתה שנויה במחלוקת. דעתם של כותבי הספר היא כי יש להוציא את המחטים מיד לאחר השגת הצ'י וביצוע המניפולציה הנכונה (פיזור או חיזוק). עוד ניטען כי ככל שמשאירים את המחטים לזמן ממושך יותר, כך גדל אפקט של פיזור. לבסוף הם מציעים להחליט על השארת המחטים או הוצאתן גם בהתאם למטופל ולמחלה. לדוגמה, המחטים לא יישארו אחרי המניפולציה בטיפול במצבים אקוטיים, טיפול בילדים, ועוד.

מסקנותיי:
אין פרק זמן המוגדר כ- 21 דקות להשארת המחטים[6] . משך זמן השארת המחטים הינו דינאמי ומשתנה, ותלוי בגורמים שונים. גורמים אלו ישפיעו על זמן הגעת הצ'י. הסימנים המצביעים על הגעת הצ'י והאפקט אשר הוא חולל ניתנים לאבחנה בתחושת המטופל, בתחושת "חיכוך" המחט בעור, בתחושת הדופק, במראה הלשון, מראה הפנים ומראה העניים. ואפילו בשינוי הקול.
הגורמים העקרים הם:
1.    איכות הצ'י של המטופל – איכות זו קשורה לגיל המטופל, לקונסטיטוציה שלו, ולאורח חייו.
א.    גיל: בילדים הצ'י דינאמי יותר, לכן הצ'י יגיע מהר יותר.
בזקנים הבסיס הייני חלש יותר. השארת המחטים למשך זמן ארוך עלולה להחליש אותם יותר.
אותו הדין גם לגבי אנשים מאוד חלשים.
ב.    קונסטיטוציה: גזע, ענף ושכבה שהיו בזמן לידת האדם (שנה, חודש, יום ושעה) המשפיעים על מבנהו האנרגטי של האדם[7]. מבנהו האנרגטי של האדם ישפיע על מהירות הגעת הצ'י.

ג.    אורך החיים: בעיקר סביבת המגורים ותזונתו של האדם. כל אלו ישפיעו גם כן על איכות הצ'י של האדם ולכן על מהירות הגעתו.
2.    "איכות הזמן" בזמן הטיפול:  זמן זה איכות של צ'י. איכות הצ'י כביטוי של חמשת האלמנטים, יין ויאנג. הדיוק המקסימאלי לביטוי הזמן כאיכות של צ'י ניתן על ידי מעגלי הגזעים והענפים הבנויים משישים שלבים אשר קיימים ברמת השנה, חודש, יום ושעה.
על מנת להבין את הרעיון כי זמן זה איכות של צ'י, אין אנו חייבים להיות בקיאים בשיטת הגזעים והענפים. מספיק ללמוד את פרק 2 של ה- Su Wen, ובו אנו רואים כי כל עונה (פרק זמן) מייצגת איכות בסיסית של צ'י.
במסגרת הפרקטיקה שלי בקליניקה, שמתי לב כי ישנן שנים בהן הצ'י (כפי שבא לידי ביטוי בדופק) משתנה מהר יותר (בשנים בהן הגזע הוא יאנגי), או מהר פחות (בשנים בהן הגזע הוא ייני). אותו הדבר לגבי הימים; יש ימים בהם הכל קורה מהר יותר, וישנם ימים בהם הכל קורה לאט. גם לכך ניתן למצוא את ההסבר מתוך איכות הצ'י, כפי שמבוטאת ב"שפת" הגזעים והענפים[8].

3.    "איכות הפתוגן": פתוגנים יינים כגון לחות וקור (פנימיים או חיצוניים), או פתוגנים פנימיים כגון "רגשות", או פתוגנים אשר מצויים בגוף זמן רב, הינם "כבדים" יותר, ולכן לפעמים נדרש להשאיר את המחטים לזמן ממושך יותר.

לאחר ביצוע מחקר זה, ובהתאם למסקנות אשר עלו ממנו, הפסקתי לעבוד בקליניקה עם שעון. אין אצלי בקליניקה פרק זמן קבוע אשר בו אני משאיר את המחטים. הזמן יכול להיות מספר שניות, מספר דקות, ולפעמים גם חצי שעה, בהתאם לכל הסימנים אשר הוזכרו למעלה. התוצאות משביעות רצון, ואני מרגיש שלם יותר עם הטיפול. מספר תלמידים שלי וקולגות החלו גם הם לעבוד באופן דומה, ותחושתם דומה לשלי.
אשמח לקבל את הערותיכם, הקוראים, העולות מתוך ניסיונכם.

הערות:
[1] לימודי הבסיסיים היו במכללת מדיסין, לימודי ההמשך כללו את לימוד נושא "עשרת הגזעים השמימיים ושניים עשא הענפים הארציים" הן אצל עדי גולדנברג והן אצל פיטר ואן קרוול, ולאחר מכן לימודי CCTM אצל פיטר ואן קארוול וכריס בנקל.
[2] ה- Nei Jing מכיל את ה- Su Wen ואת ה- Ling Shu.
[3] רשימה חלקית כוללת את עדי גולדנברג, יאיר מימון, Elisabeth Rochat de la Vallee, Heiner Fruehauf, Dr. Leon Hammer, Peter Deadman, Joan Duveen, ועוד. [
4] מאמרים לדוגמה העוסקים בקשיי תרגום:
– Terminological problems encountered and experiences gained in the process of editing a commented Nan-ching Edition, by Paul U. Unschuld, in Paul U. Unschuld (ed.), Approaches to Traditional Chinese Medical Literature, 97-107.
– Obstacles to translating Classical Chinese Medical Texts into Western Languages, by Elizabeth Rochat de la Vallee, in Paul U. Unschuld (ed.), Approaches to Traditional Chinese Medical Literature, 67-76.
– The Subtlety of the Image – The importance of Metaphor in Translating and Understanding Chinese Medicine Concepts, by Cart Williams and Diane Dutton, in The European Journal of Oriental Medicine, 2003, Vol. 4, Numb 5, pp 46-52
[5] Acupuncture and Moxibustion – A Guide to Clinical Practice, by B. Auteroche, G. Gervais, M. Auteroche, P. Navailh and E. Toui-Kan, Churchill Livingstone, English edition 1992, pp. 47-48
[6]  אדגיש כי מסקנה זו מבוססת על כל מה שלמדתי מתוך מחקרי עד כה. אני מבקש להיות מאוד זהיר במסקנה זו, מתוך כבוד והערכה לכל המטפלים והמורים אשר נוהגים להשאיר את המחטים לפרק זמן של 21 דקות. למרות המחקר המקיף שערכתי בנושא, המתבסס בעיקרו על כתבי הרפואה העתיקים האותנטיים, בסינית, אני מודע לכך כי תמיד קיימת האפשרות כי בעתיד אחשף למידע נוסף אשר לא היה מוכר לי, ושאולי יגרום לי להגיע למסקנה שונה.
[7]  הידע אודות "עשרת הגזעים השמימיים ושניים עשר הענפים הארציים" הינו חלק בלתי נפרד מגוף הפילוסופיה הסינית והרפואה הסינית משחר לידתם. כמעט בכל הכתבים הסינים העתיקים, רפואיים ושאינם רפואיים, מתייחסים אל הגזעים והענפים, באותה נשימה יחד עם מושגים כגון "חמשת האלמנטים" ו"יין ויאנג". ספרות לדוגמה: בספר מזמן שושלת Han הנקרא Huai Nan Zi, או בספרות רפואית כגון ה- Nei Jing, במיוחד פרקים 66-73 של ה- Su Wen,  ב- Pi Wei Lun, ועוד רבים אחרים.
[8] מתוך לימוד פרקים 22 ו- 66-73 של ה- Su Wen הדנים בנושא "הגזעים והענפים" עולה כי איכות הצ'י של שנה ושל יום קשורה לגזעים השמימיים, לעומת איכות הצ'י של חודש ושל פרקי זמן בני שעתיים הקשורים יותר לענפים הארציים.

רשימת מקורות:
1.    Huang Di Nei Jing + Nan Jing, Translated by Henry C. Lu: A Complete Translation of the yellow Emperor's Classics of Internal Medicine and the Difficult Classic, International College of Traditional Chinese Medicine of Vancouver, 2004.
2.    The Yellow Emperor’s Classic of Internal Medicine, Translated by Ilza Veith, UNIVERSITY OF CALIFORNIA PRESS, 1949 (1984)
3.    Yellow Emperor’s Canon Internal Medicine with Original Notes of Wang Bing, Translated by Nelson Liansheng Wu and Andrew Qi Wu, CHINA SCIENCE & TECHNOLOGY PRESS, 1997.
4.    Yellow Emperor’s Canon of Medicine Plain Conversation Vol. 1-3, Translated by Li Zhaoguo, LIBRARY OF CHINESE CLASSICS, 2005.
5.    Yellow Emperor’s Canon of Medicine Spiritual Pivot Vol. 1-3, Translated by Li Zhaoguo, LIBRARY OF CHINESE CLASSICS, 2008.
6.    Huangdi neijing Ling Shu with commentary Vol. 1-3, Translated into French with added commentaries by Nguyen Van Nghi, Tran Viet Dzung, Christine Recours-Nguyen,1994, Published in English by Jung Tao Productions, 2005-2010.
7.    Ling Shu or The Spiritual Pivot, Translated by Wu Jing-Nuan, ASIAN SPIRITUALITY, TAOIST STUDIES SERIES, 1993.
8.    Nan-Ching, The Classic of Difficult Issues, Translated and Annotated  by Paul U. Unschuld, University of California Press, 1986
9.    Zhen Jiu Jia Yi Jing (The Systematic Classic of Acupuncture and Moxibustion, 262 AD) by Huang Fu Mi, Translation by Yang  Shou-zhong and Charles Chace, Blue Poppy press, 1994(2000)
10.     Acupuncture and Moxibustion – A Guide to Clinical Practice, by B. Auteroche, G. Gervais, M. Auteroche, P. Navailh and E. Toui-Kan (1989), Translated into English by Oran Kivity, Churchill Livingstone, 1992.
11.     ABC Etimological Dictionary of Old Chinese, by Axel Schuessler, University of Hawai’i Press, 2007
12.     Mathew’s Chinese English Dictionary (1931), Revised American Edition, HARVARD UNIVERSITY PRESS, 1943.
13.     מהדורת אינטרנט בסינית של ה- Su Wen (http://www.chinapage.com/medicine/hw2.htm)
14.     מהדורת אינטרנט בסינית של ה- Ling Shu (http://www.chinapage.com/medicine/hw1.htm)
15.     מהדורת אינטרנט בסינית של ה- Nan Jing (http://www.chinapage.com/big5/science/njin.htm)
16.     מהדורת אינטרנט בסינית של ה- Zhen Jiu Jia Yi Jing (http://www.theqi.com/cmed/oldbook/book45/index.html)

פורסם לראשונה בעיתון "אורז" אביב 2011

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/taou

המחבר:
אביחי וולצ'ק
מטפל ברפואה סינית, חוקר ומלמד את הכתבים הסינים העתיקים

 

תגובות

  1. המאמר מרתק. אני בגישה קצת שונה…
    אצלנו בקליניקה הקהילתית המטופלים חולקים מרחב משותף ואני משתדל לתת להם להחליט מתי הם סיימו. אני מאמין שיש להם את היכולת להרגיש מתי "די", ואני לא רוצה להחליט בשבילם. ל- 90% מהמטופלים לוקח 20-30 דקות לפחות כדי להירגע ולהיכנס פנימה אל עצמם… כנראה אופייני לחיים המודרניים. אחרים אוהבים להישאר עם המחטים למעלה משעה.
    אולי זה לא נשען על המקורות, אבל אני לא מרגיש מחוייב למקורות, עם כל הכבוד שיש לי אליהם.
    רואי

  2. שלום רואי, תודה על תגובתך!
    אני מבין את גישתך, אך לא כל כך מתחבר אליה.
    באופן מטפורי, אם אקח את הפסנתר שלי למכוון פסנתרים, אצפה ממנו שהוא יגיד לי מתי הפסנתר מכוון, ולא להפך. מתוך מאות מטופלים שכבר ראיתי, הייתה אישה אחת שהייתה לה את הרגישות המדהימה ויוצאת הדופן לומר מתי הטיפול הסתיים. עם ילדים זה קורה קצת יותר. לדעתי, לגבי מבוגרים, זה לתת להם משימה שהם לא באמת יכולים לבצע כראוי.
    לגבי המקורות, כפי שכתוב במאמר, הם לא דיברו על זמן מוחלט, אלה על הרגע הנכון. הם בהחלט דיברו על כך שזו תפקידו של המטפל להחליט מתי הגיע הרגע הנכון.
    אביחי

  3. אביחי שלום,
    האמת היא שזו כבר פעם שלישית שאני נתקל במאמר הזה וכל פעם נהנה ממנו מחדש.
    עד לפני קצת יותר משנתיים למדתי בבייג'ינג ואחד הדברים העיקריים ( בכל הקשור לדיקור )בהם החלטתי להתמקד היה טכניקות דיקור.
    למדתי שם מפרופסור WANG HONGTU שמרכז את תחום מחקר ולימוד ה NEI JING , והוא כל הזמן דיבר על דיקור בהתאם למחזורי נשימה של המטופל כפי שהזכרת במאמר.
    אני רוצה לציין שאני משתמש בדרך זו לא מעט פעמים והתוצאות אף טובות יותר ומהירות יותר מאשר הזמנים בהם השארתי את המחטים לפרקי זמן ארוכים יותר.
    תודה,
    רע.

  4. שלום רע,
    תודה רבה. ממה שאני ראיתי, נושא טכניקות הדיקור בכללו מאוד הוזנח במערב, ובסין דווקא מקפידים עליו. לגבי הזמנים, אני שמח לשמוע את החדשות שהבאת מסין.
    אביחי

  5. תודה על המאמר ועל השאלות שהוא מעלה
    למיטב הבנתי זמן המחטים קשור לזמן מחזורי הצ'י- כלומר, הצ'י אמור לעשות 3 מחזורים בגוף, לעבור בין כל האיברים ואז להוציא את המחטים, סביבות 18-21 דקות. לגבי נקודות אקסטרה הזמן יכול להגיע גם עד ל40 דקות בערך.
    בהרגשה שלי יש שילוב בין אינטואיצית המטפל לבין הקשבה למטופל והדופק וזאת רגישות שמתפתחת עם הזמן.
    בכל אופן זה מאוד מעניין ונלמד עם כל מטופל מחדש.
    הילה

  6. היי הילה,
    אני בהחלט מכיר את התאוריה על זמן מחזורי הצ'י. זה גם מה שאמרו לי.
    האם תוכלי לומר לי על איזה צ'י מדובר (מזין או מגן)? ועל אילו מקורות תיאוריה זו נסמכת?
    וכנ"ל לגבי נקודות האקסטרה?
    תודה,
    אביחי

  7. שלום אביחי.
    קודם כל תודה רבה על המאמר הנהדר והמרתק!
    בתור סטודנטית (ממושמעת) שרק השנה סיימה את לימודיה כמובן שעד לא מזמן צייטתי ל'21' הדקות שלימדו אותי המרצים. אך לאחר שהייתי בסמינר של אילן מגדלי שאמר שהוא משאיר את המחטים מינימום חצי שעה בטוענה שלמטופל לוקח זמן להירגע ולהתכנס בתוך עצמו ולתת לצ'י זמן להגיב לטיפול.
    הדבר נשמע לי הגיוני והחלטתי לפנות בכיוון הזה. כמובן שהמטפל צריך להיות קשוב למטופל. ההחלטה גם נובעת מאופי הפתולוגיה למשל: אם זה סטג' אז אני אשאיר ליותר זמן.
    דבר אחד בטוח, מאמרים כמו שלך שמכילים בהם ציטוטים או נוגעים בכתבים העתיקים גורמים לי לרצות להעמיק בהם.
    תודה אביחי.

  8. היי שרון, אני מאוד שמח על העניין שהמאמר עורר בך! אשתדל להמשיך כך 🙂
    טרם יצא לי להכיר את אילן, אך שמעתי עליו הרבה דברים טובים. אולם, אין הדבר פותר את בעייתנו – גם אני למדתי ממורים רבים, שמאוד סמכתי עליהם, ולהפתעתי, כאשר התחלתי לחקור בעצמי, גילית כי חלק ניכר ממה שלימדו אותי איננו מדוייק. יתכן וצריך לעשות הבחנה בין נסיון קליני של מורה ומטפל וותיק, לבין לימודי התיאוריה. לא תמיד תהיה אותה תשובה. אני משוכנע כי נסיונו של אילן והצלחותיו חיזקו את הבנתו לגבי משך השארת המחטים. באופן דומה, לי יש הצלחות מרשימות גם כאשר אני משאיר את המחטים למספר שניות. כאשר אני מלמד רפואה סינית, אני מקפיד לעשות הבחנה בין התיאוריה אשר מצוייה בכתבי הרפואה, לבין מסקנות והבנות שלי. ללא הבחנה כזו נוצר בלאגן אחד גדול – וזה מה שאנו חובים כיום. להבנתי, על מורה חלה "חובת ההוכחה" – עליו להוכיח כי דבריו מעוגנים בכתבי הרפואה העתיקים. מדוע אני אומר זאת? מפני שכך עשו לכל אורך ההיסטוריה המאסטרים של הרפואה הסינית. תמיד הם נשענו בטיעוניהם על ה- Nei Jing ודומיו.
    תודה,
    אביחי

  9. הי אביחי
    מקורותי מסתמכים כרגע על זיכרון רחוק משיעור כלשהו, אנסה לנבור שוב במחברותי ולמצוא על מה זיכרון זה מתבסס. כנ"ל לגבי סוגי הצ'י, אם להתבסס על זכרוני, מדובר בצ'י המזין אך גם לזה אצטרך למצוא את המקור.
    בכל אופן מאז שקראתי את מאמרך אני שמה לב יותר לזמן המחטים ומנסה לשחק ולחקור את העניין באופן אישי.
    תודה

כתבות דומות

Yi Wei

מאת: רותם רקובסקי
הרפואה הסינית

מאת: מיכאל ליטבק
פאזות האש והאדמה

מאת: שרון חסיד אדמוני
מותר האדם מן הבהמה - אין

מאת: שרון חסיד אדמוני