צמחים סינים והנקה

צמחים סינים והנקה

מאת: מחלקת הדרכה- זן צמחים
צמחים סינים והנקה
מחקרים רבים מצביעים על התועלת הרבה בהנקה עבור התינוק, עבור האישה והקשר ביניהם. חלב האם נותן לתינוק חומרי הזנה עשירים והגנה חיסונית המתאפשרת עקב מעבר נוגדנים מהאם בחלב. תינוק יונק עלול לקבל באמצעות חלב האם חומרים שונים שאמו צורכת. בין אם זה מזון, תרופות או צמחי מרפא – עלינו לצאת מנקודת הנחה כי לפחות חלק מהמרכיבים אותם צורכת האם עלולים להגיע לתינוק, ולכן יש לנקוט משנה זהירות.

בעוד שבעולם הרפואה המערבית קיים ידע רב אודות תרופות העוברות בחלב אם והשפעתן על התינוק – קיים מעט מאוד ידע מחקרי עדכני בנוגע לצמחי המרפא הסיניים בתחום זה.
עם זאת, בקלאסיקות הסיניות ישנן אינדיקציות וקונטרה-אינדיקציות לגבי השפעתם של צמחים על חלב אם, וסך הידע המערבי והקלאסי יכול לבוא לעזרו של המטפל בגיבוש אסטרטגיה טיפולית.

על מטפל הרושם פורמולה לאישה מניקה לוודא בספרות המקצועית כי הצמחים בפורמולה ישרתו את האישה המניקה בהתאם ולא יזיקו לתינוקה, ולהנחות את האישה ליטול את הפורמולה באופן שיקטין את הסיכוי למעבר הצמחים בחלב.
במאמר שלפניכם נסקור מספר תחומים:
• הנחות יסוד לגבי תרופות מערביות המותרות או אסורות בעת הנקה.
• עקרונות מנחים בשימוש בצמחים.
• צמחים המייבשים חלב אם.
• צמחים המעודדים ייצור ו/או זרימה של חלב אם.
• פורמולות נפוצות לטיפול בבעיות הנקה.
הנחות יסוד לגבי תרופות מערביות המותרות או אסורות בעת הנקה:
נשים מניקות נאלצות במקרים רבים ליטול תרופות במהלך ההנקה על מנת לטפל בבריאותן. בין אם אלו תרופות למחלות כרוניות שנטלו גם לפני ההריון או תרופות למחלות אקוטיות שהופיעו במהלך ההנקה. על כן נוצר הכרח ברור לקבוע מהם סיכוייה של תרופה לעבור בחלב האם לתינוק, ומהם הנזקים הפוטנציאליים לתינוק.

היום, על מנת להחליט האם להפסיק שימוש בתרופה ע"י אם מניקה, חייב הגורם הרפואי להסתמך על תיעוד שפורסם בספרות המקצועית, אשר הוכיח סיכון ממשי לתינוק עקב נטילת התרופה הספציפית. יתרה מזאת – כבר לא מקובל שגורם רפואי יחליט על הפסקת הנקה רק בשל חרדה מוגברת מצידו ונקיטת קו שמרני, ללא הוכחות בספרות המקצועית.

ד"ר תומס הייל מפרט בספרו – MEDICATION AND MOTHER'S MILK אודות העקרונות לפעילותן של תרופות בחלב אם:

רמת התרופה בדם
מבחינה פרמקוקינטית, יש קשר הדוק בין רמת התרופה בחלב ורמת התרופה בדם האם. כאשר רמת התרופה בדם האם עולה – ריכוז התרופה בחלב האם מתחיל לעלות גם הוא, כמעט ללא יוצא מן הכלל. כאשר רמת התרופה בדם האם מתחילה לרדת – כוחות ההשוואה של מפל הריכוזים גורמים לתרופה לצאת מן החלב בחזרה לדם האם.

לכן נעדיף תרופות שכמעט ואינן חודרות לפלזמה, למשל משאפי בטא-2 אגוניסטים (ונטולין), קורטיקוסטרואידים בשאיפה (AZMACORT), סטרואידים להתזה מקומית באף לטיפול בנזלת
אלרגית, וכו', או כל תרופה אחרת בעלת חדירות נמוכה וקצרה לפלזמה.

הספרות המקצועית גיבשה יחס המכונה: "יחס חלב/פלזמה". מחקרים שונים בדקו את רמת התרופה בדם ואת רמתה במקביל בחלב, וגיבשו מסקנה: אם היחס חלב/פלזמה הוא גבוה (מעל 1) – הרי שהתרופה מתרכזת בחלב האם.

דוגמאות לתרופות:
ניקוטין: היחס בין חלב/פלזמה הוא 2.9. כלומר: ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה יותר מאשר בדם. במילים אחרות, ניקוטין מתרכז מאוד בחלב האם המעשנת.
אלכוהול: היחס בין חלב/פלזמה הוא 1. כלומר: הריכוז של האלכוהול בדם האם זהה לריכוז שלו בחלב.
מריחואנה: היחס בין חלב/פלזמה הוא 8. כלומר: המריחואנה קיימת בריכוז גבוה מאוד בחלב האם, פי 8 מאשר בדם האם. ולכן המריחואנה אסורה לשימוש לנשים מניקות על פי ה- AAP .
קפטופריל (CAPTOPRIL) : היחס בין חלב/פלזמה הוא 0.012. כלומר: הריכוז בחלב האם נמוך מאוד ביחס לריכוז התרופה בדם. לכן תרופה זו מאושרת לשימוש לנשים מניקות ע"י ה- AAP.
פרצטמול (למשל אקמול): היחס בין חלב/פלזמה הוא 1.42-0.91. תרופה זו מאושרת לשימוש ע"י ה- AAP. כמו כן לתרופה זו קישור של 25% לחלבונים, וזמן מחצית החיים שלה הוא שעתיים.

הערה: יחס חלב/פלזמה נקבע ע"י מחקרים ספציפיים לכל תרופה. אין זה יחס שניתן לאמוד על פי ידע תיאורטי אודות התרופה, אלא רק ממחקר קליני שנעשה אודותיה, ולכן הידע הזה אינו נגיש עבור כל תרופה. בנוסף, לא תמיד מהווה מדד זה פרמטר מכריע. ישנן תרופות שרמה גבוהה שלהן בחלב אינה מסכנת את התינוק, ולעומתן תרופות שרמה מזערית שלהן בחלב מסכנת  את התינוק מאוד.

קישור התרופה לחלבון ומסיסותה בשומן
מסיסות התרופה בשומנים: תרופות המסיסות בשומן חודרות לחלב האם בריכוזים גבוהים יותר. כאלה הן תרופות הפועלות במערכת העצבים המרכזית ותרופות המשפיעות על המוח. קישור התרופה לחלבון: כל תרופה נמצאת במחזור הדם של האם ע"י קישור לחלבון אלבומין, הנושא אותה בדם. רק החלק החופשי של התרופה בדם (שאינו קשור לאלבומין) יכול להגיע אל רקמת המטרה ולפעול את פעולתו. רק החלק החופשי הוא שעובר בחלב האם, והחלק הקשור לחלבון נשאר במחזור הדם האימהי. לכן תרופות בעלות קישור חזק לחלבון בדם האם הן בעלות רמת נוכחות נמוכה בחלב, כי הקישור לחלבון מקשה על כניסתן לחלב.

זמן מחצית חיים
זמן מחצית חיים הוא הזמן שלוקח ל- 50% מהתרופה להתפנות מהדם. חשוב לבחור תרופות שיש להן זמן מחצית חיים קצר. המשמעות של זמן מחצית חיים קצר היא שהאם יכולה להניק "סביב התרופה". כלומר: להניק, ליטול את התרופה, לחכות פרק זמן קצר של שעתיים (אם זה זמן מחצית החיים של התרופה), ולהניק שוב. סעיף זה הינו משמעותי ביותר גם בהנחיה של נטילת צמחי מרפא! בתרופות עם זמן מחצית חיים ארוך ותרופות הבנויות על שחרור חומרים איטי יש להיזהר במיוחד, משום שהחלק מהן שכן יעבור לתינוק דרך החלב יתפרק לאט יותר בזרם הדם של התינוק.

ORAL BIOAVAILABILITY – זמינות ביולוגית אוראלית
מהרגע שתרופה עברה בחלב האם לתינוק, עליה לעבור דרך מערכת העיכול שלו. המונח ORAL BIOAVAILABILITY מתייחס לכמות התרופה שמגיעה בפועל לזרם הדם של התינוק. ישנן תרופות שפשוט אינן נספגות דרך מערכת העיכול במנגנון הספיגה שלהן. ישנן תרופות שנהרסות ע"י החומצות במערכת העיכול של התינוק. ישנן תרופות שהכבד של התינוק מצליח לפרק. כל אלו ימנעו מתרופות להיספג ממערכת העיכול אל זרם הדם.

על אף שאנו מבינים היטב את הדינמיקה של תרופה במערכת עיכול של אדם בוגר, הדברים פחות ברורים כאשר מדובר במערכת עיכול צעירה כשל תינוק. למרות זאת ניתן להניח כי אותם מנגנונים פועלים גם אצל תינוקות. הקיבה של התינוק היא חומצית ביותר ולכן הורסת תרופות רבות. בנוסף, לתרופות רבות יש ירידה בספיגה אם הן נלקחות יחד עם מזונות עשירים בסידן, ובמיוחד עם חלב, וגם הכבד של התינוק מונע מהתרופה להגיע אל זרם הדם. כל אלו מורידים את האפקט הכללי של תרופה שחדרה דרך חלב האם אל התינוק. לכן על אף שישנם יוצאים מן הכלל, ויש לנקוט בזהירות מירבית, חוק אצבע הוא ש- 1% ממינון התרופה שהאם צרכה מגיע אל החלב, ומשם אל התינוק.
כאמור, אחוז אחד מהתרופה יכול להיות קטלני במקרים מסוימים, או זניח במקרים אחרים, ולכן גם נתון זה תלוי בפרמטרים אחרים. ישנן תרופות שעל אף שאינן נספגות, גורמות לתופעות לוואי במערכת העיכול של התינוק, כגון שלשולים, עצירויות ודלקות מעי. על כן חשובה מאוד הנחיית האם המניקה לשים לב לשינויים ביציאות של התינוק כאשר היא נוטלת תרופה.

חומרים הנמרחים על הפיטמה
יש להניח כי כל חומר שנמרח על הפיטמה נספג ע"י התינוק. חומרים הנמרחים כדי להקל על יובש בפיטמה כמו ויטמין E, או לטיפול בדלקתיות כמו הידרוקורטיזון – עלולים להגיע לתינוק. מומלץ למרוח אותם ישר אחרי הנקה, על מנת שייספגו עד להנקה הבאה.

סמים
מובן כי כל הסמים אסורים בזמן הנקה. לאחר השימוש ע"י האם, כמויות קטנות של החומר ידלפו דרך החלב לתינוק במהלך הימים הבאים. בדיקת סמים הנערכת לתינוק תציג תוצאות חיוביות גם 4-2 שבועות לאחר השימוש של האם, ולעיתים אפילו זמן ממושך יותר, תלוי בסוג הסם.

עקרונות מנחים בשימוש בצמחים
כאשר הפתולוגיה של המטופלת אינה קשורה בהנקה – על המטפל להגדיר לעצמו את המטרה הטיפולית הכללית, בהתאם לדיאגנוזה של המטופלת (שחרור חיצון, חיזוק דם וכו'), לבחור פורמולה מתאימה, ואז לסקור את הצמחים בספרות הקלאסית ולוודא שאינם מייבשים שלא לצורך, אינם מגבירים חלב אם שלא לצורך, ושאינם מסכנים את התינוק.

כאשר הפתולוגיה של המטופלת קשורה בהנקה – ירשום המטפל פורמולה הנותנת מענה לשורש הבעיה ולענף הקשור בהנקה. למשל, אם המטופלת נמצאת בחולשה וסטגנציה של דם, ולכן גופה אינו מייצר ומזרים מספיק חלב להזנת התינוק – על המטפל לבנות פורמולה לחיזוק והנעת דם, ולהוסיף לה למשל את WANG BU LIU XING כצמח מניע דם המעודד את ייצור חלב האם. (בהמשך יפורטו פורמולות שונות הקשורות בהנקה).

להלן מספר עקרונות מנחים לבחירה של צמחים בעת הנקה:
• חומרים "אוהבי שומן" (LIPOPHILIC), כמו בעלי חיים, חרקים וזרעים – מועדים לעבור בחלב אם.
• חומרים "אוהבי מים" (הידרופילים), כמו עלים, שורשים ומינרלים מסוימים – מועדים פחות לעבור בחלב אם.
• צמחים בעלי טעם מר עלולים לייבש את חלב האם.
• צמחים בעלי טעם דומיננטי עלולים לגרום לחלב להיות פחות טעים לתינוק, ולגרום לו לצרוך פחות חלב  (למשל שום).
• יש להיזהר בצמחים המשפיעים על מערכת העצבים, המכילים אלקלואידים (למשל: HUANG LIAN. (WU ZHU YU, KU SHEN, HUANG BAI
• יש להימנע מצמחים בעלי השפעה לקסטיבית חזקה, אשר עלולים לגרום לכאבי בטן קשים או לשלשול אצל התינוק. (כמו LU HUI, DA HUANG).
• יש להיזהר בצמחים בעלי השפעה אנטי-דיכאונית (בדומה לתרופות המשפיעות על המוח).
• יש להיזהר בשימוש בצמחים הידועים כבעלי השפעה על הורמוני הגוף, במיוחד אם השימוש הוא במינון גבוה או לאורך זמן. צמחים המכילים פיטו-אסטרוגן או פיטו-פרוגסטרון יש לשקול ביתר תשומת לב.
• ישנם צמחי מאכל ביתיים הידועים כמשפיעים על חלב האם, או משנים את טעמו, ולכן יש להשתמש בהם לפי הצורך, או להימנע מהם. למשל פטרוזיליה, מרווה, שום וחילבה (HU LU BA) .
• לתינוקות לא שקטים, רגזניים, ובמיוחד תינוקות עם הרבה גזים – מומלץ להשתמש בפורמולות פשוטות וקלות לעיכול.

אופן הלקיחה של צמחי מרפא המומלץ לאם מניקה:
ניתן להניח כי בדומה לתרופות – ככל שריכוז הצמחים בדם עולה ריכוז הצמחים בחלב עולה, וכאשר רמת הצמחים בדם יורדת – כוחות ההשוואה של מפל הריכוזים גורמים לצמחים לצאת מן החלב בחזרה לדם האם. אין נתונים לגבי זמן מחצית החיים של מנת צמחים בגוף. ספק אם הדבר אפשרי בכלל לנוכח מאות הצמחים שבשימוש, אלפי החומרים הפעילים שבתוכם, ואופי הטיפול הדינמי (בכל מרשם יוצר המטפל תרופה חדשה עבור המטופל).

עם זאת, מקובל להניח כי מנת צמחים שנלקחה תגיע לשיא רמתה בדם כעבור 90-45 דקות. רמת הצמחים בחלב תעלה כ- 15 דקות מאוחר יותר. אם כן, נמליץ לאם ליטול את מנת הצמחים (אבקה, קפסולות או מרקחת) מייד לאחר ההנקה, על מנת לאפשר לרמתם בדם ובחלב לעלות ולרדת במשך מספר שעות עד להנקה הבאה. שיטה זו תפחית את הסיכוי למעבר צמחים בחלב לתינוק.
חשוב גם לשים לב למספר משתנים הקשורים בהנקה עצמה: תדירות ההנקות, משך ההנקה, והרגלי התינוק. אם מדובר בפעוט הנוהג לינוק כל שעה – שעתיים והמרווח בין ההנקות אינו גדול דיו כדי לאפשר לצמחים להגיע לשיא בדם ולרדת – ההצעה להניק "סביב הצמחים" פחות רלוונטית. יש להניח שהצמחים יהיו בחלב כל הזמן, ויש לקחת מקדם בטיחות גבוה יותר בבחירת הצמחים, במינונם בפורמולה ובמינון הלקיחה היומי.

תגובות לא רצויות של התינוק:
תרופות, צמחים ואפילו מזונות יכולים לעבור לתינוק, או לשנות את טעם החלב. יש להנחות את האם לעקוב אחרי תגובותיו של התינוק. תגובות אפשריות יכולות להיות קשורות ל:
• מערכת העיכול: כאבי בטן, שלשול, עצירות, חולשה.
• מערכת העצבים: חוסר שקט, אינסומניה, ישנוניות.
• תגובות אלרגניות עוריות: פריחות.

איך להתמודד עם תגובות לא רצויות של התינוק:
כאשר מטפל נתקל בתגובה לא רצויה של התינוק בעקבות מתן צמחים לאם, ישנם כמה כיווני חשיבה אפשריים, וכמה צעדים שיש לנקוט:
1. לוודא שהאם באמת שמרה של שגרת הנקה "סביב הצמחים" (כלומר אכן לקחה מרווח של כמה שעות מנטילת הצמחים להנקה הבאה).
2. סוג התגובה של התינוק יכול לסייע לנו בחשיבה על שינוי הפורמולה:
• אם התינוק הגיב דרך מערכת העיכול – אולי הצמחים כבדים מידי (מחזקי Yin, מינרלים, וכו')?
• אם התינוק הגיב באינסומניה וחוסר שקט – אולי הצמחים מחממים מידי? מעירים מידי?
• אם התינוק הגיב בישנוניות יתר וסדציה – אולי יש בפורמולה מרגיעי נפש כבדים מידי?
• אם התינוק הגיב בפריחה – אולי יש בפורמולה צמחים המעלים פריחות? אולי יש בפורמולה צמחים שהוא אלרגי אליהם?
3. באופן כללי מומלץ להפסיק את לקיחת הפורמולה לכמה ימים, ואז לחזור אליה בהדרגה (או להתחיל פורמולה אחרת). הכוונה היא לעשות מעין "דה-סנסיטיזציה": באמצעות חשיפה הדרגתית לצמחים – הגוף יתרגל והרגישות תיעלם.
4. אם החליט המטפל לשנות את הפורמולה (ללא הצמחים הכבדים) – ייטיב לעשות אם ירשום פורמולה מצומצמת, בעלת מספר בודד של צמחים, על מנת לתת לגוף להתמודד עם מעט חומרים חדשים.

למעבר לחלק 2 לחצו כאן.

תמונה: freeimages.com/Denise Docherty

תגובות

כתבות דומות

צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
Yi Wei

מאת: רותם רקובסקי