החירות לאכול

החירות לאכול

מאת: מרב אלטמן אדלר

חג  הפסח מסמל יותר מכל החגים את היציאה מעבדות לחירות וכן נחגג בשיאו של האביב, זמן ההתעוררות וההתחדשות בטבע ובכל יצור חי. כמו כל חג הוא מביא עימו את המנהגים, המצוות וכמובן המאכלים שלו. מעניין לראות את הקשר בין השפעת המאכלים המסורתיים על בריאותו הפיסית והרוחנית של האדם והסיבות לכך שנאכלים דווקא בזמן מסוים זה של השנה (על כך בהרחבה אולי בעתיד). בפסח ישנה משמעות מיוחדת למושג החירות המתבטא במה לא לאכול, איסור אכילת החמץ. הבצק שתפח, בנוסף להשפעתו המרחיבה על הפיסיות (השמנה, ליחה) מסמל את חוסר החירות, התנפחות האגו או "יצר הרע" באדם. המצה לעומת זאת מסמלת את החירות מכיוון ששומרת על צורתה הטבעית, לא מתנפחת או משתנה, נשארת אותנטית.

כאמור ידוע ומובן שמזונות יכולים להשפיע על האדם בכמה רבדים: פיסי, נפשי ורוחני, אך מהו הדבר המביא אדם לאכול מזון מסוים מלכתחילה? מה מנחה אותנו בבחירות האוכל שלנו?מהו הקשר בין אותן בחירות לחירות?

חירות ומקרוביוטיקה:

המקרוביוטיקה הינה פילוסופית חיים ותזונה, השואפת למציאת איזון בין המזון לאדם והסביבה בה הוא חי. מיוונית מקרו- גדול וביוס- חיים. היכולת ללמוד את השינויים ולחיות חיים גדולים. הגישה המקרוביוטית המקורית מתייחסת למציאת המזון המתאים לכל אדם על פי נסיבות חיוו והימנעות ממזון שאינו מתאים לו. היא דוגלת ביצירת מודעות למזון, לדרך בה גודל ולצורה בה הוכן וכמובן התאמתו לאדם המסוים,  למה שחווה תוך התחשבות בעונת השנה, באקלים ובגיל.
המקרוביוטיקה הוצגה למערב ע"י ג'ורג' אוסאווה היפני. אוסאווה טען שעקרונותיה כה פשוטים ולכן כל ילד יכול ללמוד אותם וליישמם .הוא הושפע מהפילוסופיה של גורדייף ואוספנסקי ("הדרך הרביעית") שמדברת על אפשרות ההתפתחות והשינוי של האדם והפיכתו לאדם בכל מובן המילה והמשמעות. לא רק כמכונה המונעת ברמות נמוכות של סיפוק צרכים. (מכאן המקור לסרט "מטריקס"). הרעיון שהאדם הוא מכונה וזה אפשרי עבורו לדעת את זה ולהשתחרר מהיותו "עבד" דרך עבודה על כל הרמות שלו (גורדייף דיבר על שבע רמות) הביא את אוסאווה לפיתוח מודל דומה המדבר על שבע רמות התודעה בתהליך בחירת המזון. באמצעותו ניתן לנסות ולהבין מהן אותן השפעות מנחות בבחירת המזון.

רמות התודעה השונות בתהליך בחירת המזון:
1.    בחירה מכנית: הרמה הכי בסיסית של תפקוד החיים, מצבי עירות-שינה, נשימה, הזנה של העובר ברחם. אכילה ללא מודעות. מאפיין אנשים שאוכלים תוך כדי דיבור בטלפון, צפייה בטלוויזיה, עבודה על המחשב, אנשים שמתנפלים על המקרר אחרי יום עבודה ללא קשר למה יש בו. הרבה אנשים "נתקעים" בשלב זה.
2.    בחירה סנסורית/סנסואלית: חושית, משיכה/סלידה מטעמים, ריחות, מרקמים,צבעים. לכל טעם הפעילות המסוימת לו החשובה לתפקוד. כאשר החושים קהים, אפשר לרדת על חפיסת שוקולד למרות שכבר אחרי קובייה אחת קיבלנו את כל המתיקות שצריך.
3.    בחירה רגשית: קשורה לכל אחד מהרגשות, יכולה לשמש דרך לפריקת כעס, התרגשות, מתח, דיכאון.או דרך למיסוך הרגשות ע"י אכילה. מושפעת מהאירועים החיצוניים בחיים והתגובה הרגשית כלפיהם.סיטואציות חברתיות בהן אוכלים יותר מדי או לא מה שבאמת צריך. קשור מאוד להפרעות אכילה. (בדיון שהיה באחת מכיתות התזונה שאני מלמדת טענה אחת הסטודנטיות שזו הסיבה היחידה והעיקרית למה אוכלים…)
4.    אינטלקטואלית: אכילה המושפעת ממידע, מאמרים, מחקרים, סטטיסטיקות. אכילת מזון רק משום שיש בו ויטמין או מינרל מסוים. נעשית מתוך כוונה טובה רצון לצאת בסדר, לא תמיד מתאים ומדויק לצרכים האמיתיים והמשתנים של האדם.
5.    חברתית: קשורה להגדרתו של האדם בחברה, התחשבות באחרים על חשבון עצמי. אוכלים כי "לא נעים" או כי מישהו כבר טרח והכין. שבירת הקרח בפגישת עסקים או בדייט. "כולם אוכלים ככה" אז גם אני.
6.    אידיאולוגית: נובעת מחיפוש אחר משמעות או כצורך לבטא במעשים תפיסה אידיאולוגית. אכילת מזון שתהליך ייצורו לא מזהם את הסביבה, או לא מנצל עובדים. קיימת גם בדתות כהנחיות ואיסורים שמטרתם המקורית שמירה על הבריאות וטיפוח הרוחניות. (כנראה לא לזה הייתה הכוונה כשרואים מה הילדים הדתיים בשכונה שלי בבני ברק אוכלים). לא לפגוע בבעלי חיים כמו בצמחונות. חזרה לתזונה קדומה ושמירה על הבריאות כמו בטבעונות, raw food. קיים גם בזרמים מסוימים במקרוביוטיקה אשר צמצמו את הגישה הזו למותר ואסור. לא תמיד מתאים, יכול לגרום לחוסרים תזונתיים.

בכל אחת מהרמות הנ"ל אפשר להיתקע כלומר להיות "עבד".

7.    תודעה חופשית:
שאיפת השאיפות של המקרוביוטיקה, להיות מסוגל לבחור מתוך ראייה שלמה של כל ששת הרמות הקודמות, לבחור בצורה המתחשבת בצדדים ההישרדותיים, חושיים,רגשיים, שכליים, חברתיים ואידיאולוגיים המשפיעים על האדם.  אכילה מתוך הקשבה, מודעות וחירות אמיתית המותאמת לצרכים המשתנים של כל אדם.

החירות האמיתית
לכולנו יש לפחות שבעה אספקטים שונים בגוף-נפש, כל אחד מהם דורש את ההזנה שלו ועלינו למצוא את הדרך להזין את כולם בצורה הרמונית, לעיתים אף לבחור בצורה מודעת לוותר מעט על הזנת האחד לשם הזנת האחר. האחד במקרה הזה הוא אנחנו ועשרת אלפי הדברים הם העולם הסובב אותנו בו יש מזונות, רצונות, יצורים חיים. עלינו למצוא דרך שנוכל לגעת בעולם בלי לפגוע בו ושהוא לא יקרע אותנו לגזרים. כיצד להשתמש במזון שיזין אותנו באמת בכל הרמות. לא לחוות אותו דרך פרספקטיבה צרה- אידיאולוגית או חושית, או כזו המזינה רק צד אחד בנו ובמקביל פוגעת באחרים.

חירות זה לא רק "לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה" אלא לפעול בצורה חכמה בעולם שיש בו חוקיות וכוחות ואף על פי כן למצוא את החירות דרך ראייה רחבה של כל מה שקורה סביבי ובתוכי ואז לפעול בלי לפגוע או להזיק לעצמי ולעולם.
טיפול תזונה עוסק בהתאמת מזון לאדם על מנת לשפר את מצבו ובריאותו. השאיפה הגדולה יותר, הנסתרת, שדרך האוכל האדם יפסע את צעדיו הראשונים בדרכו אל החירות והשחרור מעבדות, יתחבר ליכולת לבחור בעצמו את המזון שיזין אותו – בחירה מהמקום הגבוה של חופש, אינטואיציה וידיעה.

מאחלת לכולנו שנצליח לצאת מהעבדות שבחיינו לחירות אמיתית
חג שמח.

תגובות

  1. מרבי זה מקסים!
    כרגיל גם מעודד, שלכל אחד מאיתנו עם מודעות הולכת וגדלה, הכלים לשחרר את עצמנו ולהיות בריאים ומאושרים
    חג שמח!

  2. דנוש יקרה, מאחלת לך ולכולם הרחבת המודעות ויישום הידע של כל מה שאנחנו יודעים כדי להיות יותר בריאים ומאושרים:)

  3. תודה יקרה, נותן לי כוח.ואת תמשיכי בהזנה הטובה.

כתבות דומות

מאת: מרב אלטמן אדלר
אייל שפרינגר

מאת: מרב אלטמן אדלר