מסע בנבכי המוח בחיפוש אחר צ'י

מסע בנבכי המוח בחיפוש אחר צ'י

מאת: אייל יונה
מסע בנבכי המוח בחיפוש אחר צ'י

צ'י (QI) מוסבר לרוב כאנרגיה הזורמת במרידיאנים לאורך הגוף. אני לא קונה את זה.
אנו מושפעים ומבינים את עולמנו על פי התרבות בה אנו חיים. הסינים שחיו בתקופה שונה לחלוטין לא התייחסו לאנרגיה כפי שאנו חושבים עליה (2E = mc). אם כך, למה הם התכוונו?
בואו נצא מנקודת הנחה כי הוגי הדעות הסינים לא המציאו דברים שאינם קיימים.
בכדי להבין את נקודת המבט הייחודית שלהם על העולם, נצא יחד למסע קצר אל תוך המוח האנושי ואופן פעולתו. מסע שעובר בין יוון העתיקה, סין הקיסרית ומעבדות חקר-המוח בעולמנו המודרני.
ישנה תופעה מיוחדת במינה הנקראת סיניסטזיה (synesthesia) אשר קיימת אצל פחות מ – 1% באוכלוסיה, והיא מרתקת חוקרי מוח ברחבי העולם.

סינסיטזיה מתאפיינת ביכולת המופלאה של המוח לערבב ולחבר בין החושים, במקום להשאיר אותם נפרדים.
המילה מורכבת מצמד המילים Syn- ביחד.  esthesia- חושים.
לאדם סינסטזי יש יכולת לטעום צורות, לשמוע צבעים ולהרגיש צלילים. למשל, צליל הפסנתר ישמע כחול כהה, ולכל אות בא' ב' יהיה טעם שונה (נגיד, ש' בטעם גלידה וניל) , מדליק!
מה שמדליק עוד יותר, היא העובדה המעניינת כי כל אדם הוא בעל יכולת סינסטזית.
בכדי להמחיש חוויה שכזו, הציג חוקר-מוח בשם ד"ר ראמאצ'דרן את הדמויות הבאות:

98 אחוזים מהנשאלים מצביעים על היצור הימיני כבובה והשמאלי כקיקי. זוהי המחשה יפה לחיבור בין חוש הראיה לחוש השמיעה.
המוח קלט מחוש הראיה תבנית אשר תאמה לתבנית דומה מחוש השמיעה, וכך יצר סינסטזיה. בובה = צורה עגולה. קיקי = צורה חדה.
זהו תהליך אשר קורה לכולנו באופן לא מודע ומתרחש לפי החוקרים, מהצטלבות רשתות עצבים בחלקים שונים במוח.
היכולת הסינסטזית מפותחת במיוחד אצל אנשים יצירתיים כמו ציירים, משוררים ומוזיקאים, אשר ערבוב החושים מתנהל במוחם בזמן תהליך היצירה. ובזכות יכולת מופלאה זו יכול היה סלבדור דאלי להמשיל זמן לגבינת קממבר.

The Persistence of Memory, 1931
זוהי יכולת גמישות של המוח האנושי ליצור הקשרים בין תחומים שלמראית עין נראים כאינם קשורים, וכך ליצור מטאפורות, דימויים וחשיבה מופשטת.

חלק ב'- מסע אל יוון העתיקה

אני מזמין אתכם לקפיצה קצרה בזמן, לאתונה בערך בשנת 300 לפנה"ס, אל תוך מוחו הקודח של אריסטו, הלא הוא אחד מאבותיה הקדומים של המחשבה המערבית.
בחיבורו "אודות הנפש" , מבחין אריסטו בין חמישה חושים חיצוניים, המוכרים לנו, לבין חוש אחד נוסף, מיוחד.
הוא מציין כי בנפש האדם  פועלת נקודה מיוחדת הפועלת כחוש פנימי אשר ביכולתו לאחד איכויות משותפות מבין החושים החיצוניים.
הוא קרא לכך The Common Sense – החוש המשותף. (כיום השימוש במונח השתנה והוא מתורגם כחשיבה בריאה)
כולנו מכירים את החוש הפנימי עליו אריסטו מדבר: כאשר אנחנו מדברים עם אדם ומרגישים בבטן שהוא אמין (או משקר). או בזמן שאנו נכנסים לחדר ומרגישים שהוא משרה עלינו נינוחות ורוגע. אותו חוש אחראי גם ליכולת שלנו לתפוס את הקצב "הטוב" של הלמות התופים, מלודיה "נעימה" ואף שיווי משקל ותנועה.
זוהי חוויה פנימית מיוחדת אשר אינה מגיעה מחוש אחד אלא נובעת מסך כל החושים החיצוניים.
זוהי סינסטזיה בין החושים, ואת החוויה הזו לא ניתן להעביר במילים מדויקות מאחר והיא מעומעמת, נחבאת בין החושים הברורים, חמקמקה ועדינה.

אותן תבניות שהזכרתי נחווים על ידי החוש הפנימי המשותף ומעניקים לנו תחושה ש "בובה=עגול" ו"קיקי=חד".
המדענים קוראים לכך סינסטזיה, אריסטו קרא לכך Common Sense
הסינים קראו לתבניות בשם "צ'י"  ואמרו לנו: תרגישו אותם, אתם יכולים.
נעמיק עוד קצת במחשבתו של אריסטו, על מנת שנוכל לראות את התמונה הגדולה.
אריסטו חילק את מבנה הנפש לשלושה חדרים: החדר הראשון – מקבל את הרושם מן החושים החיצוניים (ראייה ,שמיעה וכו') אשר נקלטים ע"י החוש המשותף. בחדר השני – נמצאת התבונה (Cognition) יכולת ההפרדה וההיגיון, ובחדר השלישי נמצאים הזיכרונות.

חלק ג'- מצאו את ההבדלים

ובנקודה זו בדיוק מונח ההבדל בין הידיעה הסינית לידיעה המדעית\מערבית שאנו מורגלים אליה.
אנחנו במערב בחרנו בדרך התבונה וההיגיון לחקור את המציאות, וכך יצרנו את המדע המדויק אשר מבדיל בין החושים החיצוניים.
הסינים, לעומת זאת, בחרו לבסס את המדע והרפואה מזווית ראייה אחרת, בה החושים הפנימיים הם אלו המתארים את העולם בצורה מלאה.
ההבדל בין לדעת מהראש או לדעת מהבטן. לרוב, אנו דוחים את הידיעה מהבטן בטענה שאינה מבוססת מציאות או שהיא "רק אינטואיציה", אך הפילוסופים הסינים טוענים את ההפך הגמור –
"אלו המחלקים דברים הם כמו עיוורים" טוען צ'ואנג טסה ויוצא בהתקפה מוצהרת מול ההיגיון והתבונה וכך מחזק את הנאמר:

"חמשת הצבעים מעוורים עיניים,
חמשת הצלילים מחרישים אוזניים.
ולכן – החכם עובד ע"פ הבטן, מתעלם מהחומר ומחפש את רוח הדברים" (דאו דה ג'ינג 12)
בהגיון הסיני, שימוש בחוש הפנימי (להרגיש צ'י), מעניק לאדם יתרון משמעותי .

התחושה הפנימית שלנו מקדימה את המחשבה והשפה ובזכות כך יודעת לזהות בעידון רב את שורש הדברים  ואף לנבא את עתידם עוד לפני שהם תפסו צורה.
על רעיון זה מתבססת הרפואה הסינית המונעת – עצירת מחלות לפני שהן מתבטאות:
"מה שטרם נראה –  קל למנוע.
פעל וטפל בדברים לפני הופעתם.
עץ עבה כחיבוק אדם גדל מענף דקיק,
פגודה של תשע קומות הוקמה מלבנת אפר,
מסע של אלף לי מתחיל בצעד אחד."
(דאו דה ג'ינג 64)

בסיום כתיבת שורות אלו אני עצמי מגיע לנקודה מיוחדת במסעי.
החיפוש אחר הסבר שיניח את הדעת אחר אותו מושג "רוחני" הנקרא צ'י הוביל אותי למקומות שלא תיארתי.
כיום אני מבין שהיכולת להרגיש צ'י אינה נמצאת אצל יחידי סגולה בלבד, אלא מושרשת עמוק בלב ליבה של ההכרה האנושית עוד מימי קדם.
אז למה להאמין? למחשבות ההגיוניות והמנומקות או להרגשות הבטן החמקמקות?
הבחירה, כמובן, נמצאת אצלנו. ואם תשאלו אותי, כאשר נאמץ את שתי הגישות יחדיו- נוכל להקיף את העולם כולו.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/Robert Elliott

המחבר:
אייל יונה
סטודנט לרפואה סינית
המאמר פורסם בבלוג של אייל – שירת המחט

תגובות

  1. מאמר יפה.
    אם כבר הבאת את רמאצ'אדרן , יש עליו פרק בספר "המוח הגמיש" מאת נורמן דודג' שחובה לקרוא (ספר טוב , והפרק על רמאצ'אדרן מדהים !).
    רמאצ'אדרן מוכיח שם בצורה ברורה למדי , כי קיים במוחינו "העתק תודעתי" של כל הגוף. ולפעמים כאשר אנו חשים את גופינו , אנו בעצם חשים את ההעתק הזה שהוא צורה תודעתית של גופינו. יש לקרוא את הפרק כדי להבין למה אני מתכווין , אבל לדעתי זוהי מערכת המרידאנים.
    הדברים שהבאת בשם "ההסתכלות הסינית" לעומת ה"הסתכלות המערבית" , הם "מערביים" בדיוק באותה מידה. זוהי בעצם שיטתו של אפלטון (או "פלאטוניזם") המשותפת לרוב האסכולות המיסטיות בעולם – כולל ה"קבלה" שלנו. אני ממליץ לעיין בוויקי בערכים "משל המערה" ו"פלאטוניזם" כדי להבין למה הכוונה.
    מגיע לך הרבה ישר כח , אבל אני חושב שכסטודנט אתה קצת מרחיק לכת . מנסיוני , עודף חקירה בנושא הזה יכולה לגרום לך לערער על תיאוריות קיימות וליצור סלט לתקופת מה. . . מנסיוני האישי זה פחות מומלץ בשלב זה של התפתחותך. בהצלחה רבה רבה !

כתבות דומות

זרימת הצ'י בשכבות

מאת: דוד ויז'נסקי
כמה טיפולים צריך?

מאת: רואי גרין פ"ח