עוז הרגש

עוז הרגש

מאת: אורי אלישר

אחד המאורות נאסף מאתנו פתאום. עוז הרגש, אדם מופלא ואיש מקצוע יוצא דופן שלא פעם ליווה אחרים דרך השינוי הגדול – המוות – מצא את מותו בתאונת דרכים על כביש מס' 5 בערב רביעי, 22.12.10 והוא בן 42, בשיא פריחתו.

לבי עם המשפחה.

הידיעה על דבר התאונה הכתה בי. עוז היה אחד מתלמידיי הנלהבים והמסורים ביותר לשיאצו ולרפואה סינית, פעמה בו אש של סקרנות ומוטיבציה ולכן כשנוכחתי בזמנו בהתקדמותו המקצועית המטאורית ובהתפתחותו – מופתע לא הייתי. עוז הפך לאחד ממפלסי ופורצי הדרך בתחום הרפואה האינטגרטיבית, בעיקר בהתמודדות מול המחלה המפחידה מכל – הסרטן. כמה אומץ ונחישות, כמו רוך ועוצמה נדרשים מאדם כדי להתייצב לצד ילדים חולי סרטן. איזו יציבות ואיזה חוסן נדרשים ממטפל כדי לחקור ולהרחיב את גבולות הפחד שמשתק את קהילת המטפלים שלנו מלהושיט יד לזקוקים לה מכל?

עוז הרגש השתייך לקבוצת העילית הזו, המורכבת מד"ר עופר כספי, ד"ר עופר ברנוביץ', עידית האוריגן, נדב שרייבום ואחרים וטובים, והיווה מקור השראה לכולנו. הוא אירח אותי פעם במכון דוידוף, הראה לי את חדרי הטיפול ואת מתקני ההקרנות, שיתף בסדר יומו ובנעשה במקום. אני זוכר את ההערכה העצומה שהתמלאתי כלפיו וגם את שמץ הקנאה..

היו לי ולעוז תוכניות משותפות לעתיד. נפגשנו פה ושם בכנסים מקצועיים והפנינו מטופלים איש לרעהו. קיוויתי שהאיש שהיה תלמידי יהפוך גם למורי באחד הימים.

עוז טיפל בעיקר בשיאצו. שיאצו – חוטר של הרפואה הסינית – הוא כלי טיפולי אדיר שסגולתו ידועה למתי מעט. מה יכול להועיל ולסייע יותר לאדם מוכה חולי – על ערש דווי אפילו – מאשר ידו האוהבת של מטפל רחום? למה נזקק הנאבק על חייו – או הנוטה למות – יותר ממגע האֶם (Shiatsu Kokoro A-ha Kokoro, "מגע השיאצו הוא מגעה של אם") משיב הרוח?

לא בכדי כתבתי שאחד המאורות נאסף מאתנו. הרי כל אדם הוא אור. ואולי ניתן לומר זאת פי כמה על אלה שבחרו להקדיש עצמם כמטפלים. אבל בשדה בו בחר עוז הרגש להתייצב לצדם של הזקוקים לו (נראה שלא בכדי נקרא שמו 'עוז') זוהרת נוכחותו פי כמה ואני נעצב על העלטה המאיימת להשתרר שם עם לכתו.

עוז הרגש בעל הנפש האצילה, החיוך החם והמגע האוהב.

בצער רב אני נפרד ממך, כשדמעותיי נופלות על המקלדת.

תגובות

  1. עוז, היית יחיד ומיוחד. בכל מפגש איתך מלאת אותי השראה ופליאה על מסירותך חוכמתך וצניעותך. מי יתן כי דרכך תאיר לנו המטפלים דרך.
    עצוב כל כך…

  2. הפתאומיות שבידיעה, והכאב החד והדוקר על ההחמצה, על חיים שנגדעו, ועל הלב הגדול שנדם.
    עוז היקר היה זה שלימד אותי איך לגשת לכל נקודה כאילו היתה פרח עדין. איך לחוש את המטופל, את המוסיקה היחודית לו.
    תמיד אזכור את המילה הטובה, החיוך, והקריצה לחיים, גם כשקשה.
    יהי זכרך ברוך.

  3. עוז מלאך שומר שלי
    ליוית אותי בשלוש השנים הקשות בחיי, בזמן הטיפולים אחריהם ובהמשך כשליויתי את אימי בדרכה האחרונה בגלל המחלה הארורה.
    מהיום שהכרנו הבנתי מה משמעות המושג אור ואהבה , זה מה שהקרנת אלי ולכל הסובבים אותך,כל מילה שאורי כתב פשוט חקוקה על ליבי וכך בדיוק היתי מתארת אותך.
    עבורי היית מטפל מחונן, מורה דרך ובעיקר חבר נפש אהוב, מיום חמישי חיינו אינם חיים, הגעגועים והעצב משתלטים, אנסה לישם את הכלים הרבים שנתת לי על מנת שתהיה גאה בתלמידתך.
    אילונה

כתבות דומות

צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט