עדכונים מהשטח

עדכונים מהשטח

מאת: רואי גרין פ"ח

שלום לכולם,

זה זמן רב שלא כתבתי כאן על רפואה סינית קהילתית. כנראה שכאשר העשייה מרובה, הכתיבה מתמעטת. מאד הייתי רוצה לעדכן קצת על מה שקורה.

למי שזוכר ולמי שלא – לפני כשנה עברתי לשכור חדר טיפולים גדול במרכז העיר ירושלים, וזאת לאחר כשנה של טיפולים במרכז הקהילתי בשכונת קריית היובל. עזיבת המתנ"ס הייתה מחויבת המציאות מפאת מספר המטופלים שגדל והחדר שכבר היה קטן מדי כדי להתנהל בו בצורה נורמלית. תוסיפו לזה גישה כלכלית נוקשה מצד המתנ"ס, וקיבלתם מטפל עם רצון עז ללכת.

רציתי מקום שכונתי שאנשים יוכלו גם לראות מבחוץ, שיהיה גדול מספיק וכמובן לא מדי יקר. אז רציתי. נאלצתי לוותר על כמה דברים כדי להרוויח אחרים, ובסוף התמקמתי במרכז טיפולים במרכז העיר, מושקע הרבה יותר מדי לטעמי הקהילתי, אך עם חדר גדול מספיק ומחיר נוח. מרכז העיר הוא יתרון למי שמגיע באוטובוס וחסרון למי שבא באוטו. דיברו איתי על הסדר חנייה מיוחד שיהיה, אך זה לא יצא לפועל. הפסדתי כמה מטופלים במעבר.

הקליניקה ראתה בשנה האחרונה עלייה גדולה, וירידה ושוב עלייה. פתחתי יום טיפולים נוסף בסלון ביתי עבור אותם מטופלים שמבחינתם מוכנים להמשיך לחוות כאבים וחרדות ובלבד שלא יוכרחו להיכנס למרכז העיר… לא אידיאלי מבחינתי לסדר את הבית כל שבוע ולהפוך אותו לקליניקה (למרות שהתוצאה יוצאת מרשימה!), אבל מחויב המציאות כרגע.

מספר המטופלים עומד כרגע על כ- 10 למשמרת, שלוש פעמים בשבוע. התחלתי לגבות 60 ₪ לטיפול במקום 50 ₪, ואת המתמטיקה אני משאיר לכם. המטרה שלי היא להגיע ל- 4 פעמים בשבוע, עם כ 15-20 מטופלים בכל משמרת.  זה רחוק אך אפשרי, ולשם כך נראה שאצטרך למצוא מקום אחר, עם נגישות יותר גבוהה, וכנראה להפסיק לעבוד לבד. בכלל, אני חושב שעדיף לא לעבוד לבד בקליניקה קהילתית, ובאופן כללי בכל קליניקה.

לומר את האמת, אני לא אחד שאוהב לחשוף מספרים. כמה מטופלים, וכו'. אבל אני עושה את זה כי א' – מעצבן אותי שאף אחד כמעט לא עושה את זה (ממה הפחד בדיוק?? יש לי קבלות על הכל!), וב' – אני חושב שזה חשוב. במיוחד אצלנו המדקרים, לא יזיק אם נתחיל לדבר על מספרים ממשיים כי זו אחת הבעיות הגדולות במקצוע שלנו – הדיבורים באוויר. כשלא מדברים בגלוי על מספרים אז הכל לוט בערפל, כמו חוסר הידיעה כמה אנשים לא זוכים לקבל דיקור בישראל וכמה מטפלים נשארים במקצוע אחרי 5 שנים. אף אחד לא יודע. הכל נפלא.

ואם כבר מדברים על לא לעבוד לבד, אז המפגש המיוחל של העוסקים בדיקור קהילתי הולך לקרות מאד בקרוב. זה הולך להיות בקונגרס הבין-לאומי, ונעשה שם עוד דברים…. פרטים בקרוב. מטרת המפגש היא לקבל תמונת מצב עדכנית וברורה על מצב הרס"ק בארץ, להכיר אחד את השני ולשמוע על התמודדויות ושאלות, ולחשוב ביחד כיצד אפשר לעשות מהלך משותף שיקדם אותנו. אם למישהו יש רעיונות נוספים לתוכן המפגש, נשמח לשמוע.

מילה אחרונה – לכל המתלבטים אם להיכנס לעניין הזה שנקרא רס"ק או לא. תזכרו שהמיומנות נרכשת עם הזמן, ומכיוון שאף אחד לא מציע עבודות בשכר בתחום, אין לכם ברירה אלא לקפוץ למים בעצמכם. אני ואחרים עשינו את זה, היה קר בהתחלה אבל התרגלנו, ואני אישית מאד שמח על המהלך. דבר שני – אל תעשו את זה אם הלב שלכם לא במקום הנכון. אל תעשו את זה אם המטרה היא "להתאמן" לקראת פתיחת קליניקה פרטית, או למשוך מטופלים מהקליניקה הקהילתית אל הפרטית, או לא יודע מה. תעשו את זה פשוט כי זה מתאים לכם, וכשאני אומר מתאים לכם אני מתכוון – איך שאתם רואים את עצמכם בעיני רוחכם, כשהקליניקה מלאה ואתם מיומנים בעבודה, ולא בשלבים ההתחלתיים כשאתם עדיין "קרים" ולא מתורגלים.

Just Do It.

Viva la Révolution!

תגובות

כתבות דומות

כמה טיפולים צריך?

מאת: רואי גרין פ"ח

מאת: רואי גרין פ"ח

מאת: רואי גרין פ"ח