תחרות טיפים מהקליניקה- הזוכה והטיפים

תחרות טיפים מהקליניקה- הזוכה והטיפים

מאת: מערכת סינית
טיפים מהקליניקה
הרבה זמן עבר מאז התחרות האחרונה שלנו בסינית.
חזרנו עם תחרות כייפית, בה  ביקשנו מכם לחלוק איתנו טיפים יעילים מהקליניקה שלכם. טיפים שעשו הבדל בקליניקה שלכם, שעזרו לכם בדרך המקצועית.
קיבלנו טיפים מצוינים, ונראה לנו נכון שהטיפים יהיו מרוכזים ברשומה מסודרת, כך תוכלו לראות את כולם ולא לפספס אף אחד.

הזוכה
לפני שנעבור אל הטיפים כולם, יש כמובן עוד עניין פעוט- לציין מי זכה בספר של פטר ואן קרבל.
הזוכה הוא אומר מן (אלכס מן), שלא רק נתן שלל טיפים בנושאים שונים, הוא גם נתן את "טיפ החיוך", וכבש את ליבנו עם "טיפ הסבתא":
"מאוד קל לומר (גם לעצמנו) שצריך לעבוד עם אמפתיה, עם כוונה נכונה ואפילו מתוך אהבה.
יוצא לי לעבוד הרבה עם קשישים, ומה לעשות- אנשים מבוגרים הרבה פעמים מעצבנים יותר- הם איטיים יותר, לפעמים ריחניים, עקשנים…, ואני משתדל- כשאני עובד עם כאלה מרגיזים במיוחד, לחשוב על סבתא שלי. שמאוד אהבה(יחד עם חברותיה), לבקר כמעט מידי בוקר בקופת- החולים. ואני בטוח שכל מה שאני חווה כעת, גם הרופא שלה חווה במשך שנים…
אז כשייש לי מטופל שכזה, אני מנסה לחשוב ולהיזכר בה, ואז אני גם מגיע מנקודה אוהבת יותר, ואני גם מנסה לטפל בו כפי שהייתי רוצה שייטפלו בה.
(וכמובן אל תבינו אותי לא נכון; אני בד"כ מאוד אוהב לעבוד עם קשישים, יש להם סיפורים מופלאים, ולרוב הם מטופלים שעושים "שיעורי בית" כמו שצריך, ועיקר הבעייה איתם היא שהם מגיבים לאט יותר לדיקור ויש בזה משהו מתסכל…, ובכל זאת יש את הקשים יותר…).

במחשבות- רגשות על סבא/ סבתא שלנו לרוב יש משהו רך, משהו אוהב ללא תנאים, משהו עמוק וחם יותר מאהבות אחרות (לפחות ככה זה אצלי), זה נראה לי מקום מאוד נכון- לבוא איתו לטיפול".

הפרס
זה המקום להודות לפטר ואן קרבל, שהעניק בנדיבות עותק של ספרו החדש במיוחד עבור התחרות- Thank You Peter.
את הספר Acupuncture Celestial Treatments for Terrstrial Diseases תוכלו למצוא לרכישה במרכז אלה- תוכלו ליצור קשר במייל בלחיצה כאן.
עוד מידע על הספר תוכלו למצוא בלחיצה כאן.

ברכות לאלכס, ועכשיו, נעבור לשלל הטיפים, ואנחנו מקווים שהם יעזרו לכם בדרככם המקצועית.
אתם כמובן מוזמנים להוסיף עוד. אתם כבר מכירים אותנו, אנחנו בעד שיתוף ועזרה הדדית- אז אם יש לכם מה להוסיף- זה המקום.

טיפים מהקליניקה
רואי גרין פ"ח:
טיפ לקליניקה: אני משתדל לשלוח למטופלים חדשים את טופס התשאול הראשוני באימייל, כך שהם באים איתו כבר מלא, וכל "ראיון העבודה" נחסך. ולאחרונה הוספתי שכלול: אפשר לעשות ב- word טופס שהם יכולים למלא ישירות לקובץ ולשלוח אלי בחזרה (זה מאד פשוט, ומקל על מי שאין לו מדפסת).

ראובן ברק: אני רואה לא מעט מטופלים עם חרדות, דכאון, מצוקה נפשית ומתח. כשמגיע מטופל במצב נפשי (רגשי) לא טוב, אז לפעמים, בלילדבר יותר מדי, אני משכיב אותו/אותה על הבטן ומדקר (בעדינות, בלי לנסות להשיג דה-צ'י) את POHU BL42, SHENTANG BL44, HUNMEN BL47,
YISHE BL49, ZHISHI BL52, כינוי החיבה שלי ושל המטופלים לפורמולה הוא "הפרוזאק של האקופונקטורה", כל הסבר מיותר.

חיים חן: שלום לכולם :)
הטיפ שלי הוא ללמד כל מטופל תרגיל נשימה..

לכול מטופל ובכל טיפול לאחר שאני ממקם את המחטים, אני מנחה אותם כיצד לתרגל את תרגיל הנשימה ומשאיר אותם לבדם בחדר (עם פעמון כמובן) על מנת שיתרגלו.. תרגול הנשימה במקביל למחטים גורם להרפיה פיזית ומנטלית ואני נוטה לדמיין שהדבר מייעל את תנועת הצ'י במרידיאנים. כמו כן, לעתים קרובות המטופל נרדם.. ואז, מבחינתי, הצ'י נע ברמות עמוקות יותר.. ללא התנגדויות מודעות מצד המטופל

להלן תרגיל הנשימה:
1 – נושפים אויר החוצה דרך הפה, הנשיפה אמורה להיות איטית (האוויר יוצא כנגד התנגדות השפתיים).
2 – שואפים פנימה דרך האף. מדמיינים כיצד האוויר הנכנס ממלא את חלל הבטן התחתונה ואחר כך עולה אל כיוון הריאות (ניתן לדמיין שהאוויר נכנס כמו מים הממלאים את חלל הבטן מלמטה למעלה כפי שכוס מים מתמלאת מלמטה למעלה).
3 – כעת מחזיקים את האוויר כ 5-10-15 שניות בנוחות(ניתן להאריך את זמן אחזקת האוויר עד 30-40 שניות עם התרגול).
וזהו – התהליך חוזר חלילה..

מומלץ לתרגל פעם או פעמיים ביום למשך כ 5-10-15 דקות לפחות בכל פעם. המצב האידאלי הוא לתרגל בישיבה או שכיבה אך זה לא חובה.

ניתן להנחות את המטופל להוציא מחלות או כאב או כל דבר שלילי בזמן הנשיפה ולשאוף צ'י נקי, חיים, שמחה או כל דבר טוב בזמן השאיפה. זה כבר שילוב עם טכניקות של דמיון מודרך – לא מתאים לכל אחד אך בהחלט מייעל ורותם את ה SHEN.

אני בטוח שאין צורך שאדגיש את החשיבות של נשימת בטן עמוקה ולכן מבחינתי – הנחיית תרגיל הנשימה למטופל היא שיעור לחיים ..

שחף: הטיפ שלי הוא פשוט:
העשייה בקליניקה שכוללת בתוכה את אופן הדיבור עם המטופל, האבחון, מציאת עיקרון טיפולי והטיפול עצמו, כל העשייה הזו צריכה לבוא מתוך הוויה, מתוך Being, כלומר מתוך נוכחות מלאה בכל פרט ןדקה בטיפול.
תהיו נוכחים ב 200% בטיפול, זה גם משדרג את הטיפול עצמו, וזה גם הכלי השיווקי הטוב ביותר.

אומר מן: טיפ טכני:
כשאני מטפל בקופ"ח אז כמובן יש פעמון/ לחצן מצוקה שאני משאיר לכל מטופל. כך שיוכל לקרוא לי במידת הצורך (לרוב לוחצים על הלחצן כשקר להן מידי, לעיתים בשל תחושת מחנק או כי הזיזו מחט והיא נפלה וזה מטריד אותם).
בקליניקה בבית אני לא כ"כ משוכלל..
ולכן משאיר את המטופלים עם הטלפון הנייד שלהם איתם ורק מבקש שיהיה על "שקט", כך שלא יפריעו להם בזמן הטיפול, אך הם יוכלו לצלצל אלי במידת הצורך.

אומר מן: כמי שעובד עם מוליך לכל מחט, אני מייצר הרבה פסולת בזמן הדיקור…
ולכן ממליץ לעבוד עם כלי שטוח עם שוליים, משהו קטן, עדיף עם מראה סיני שכזה.. וכך תוך כדי טיפול- כל צינורית של מחט וגם ה"קליפה" מונחת שם ולא צריך לאסוף את זה מהמיטה. בתום דיקור של 10-15 מחטים כל הפסולת מונחת בכלי הקטן הזה ונותר רק לרוקן לפח.

דיוויד בומזון: כאשר מגיעים ילדים לקליניקה לטיפול, שלא מכירים ואף חוששים מאט, אני עושה הכרות איתם והופך את הקליניקה למגרש משחקים, כך הילד לומד להכיר אותי ואני אותו. לאחר שנוצר אמון בינינו אני מראה ומסביר לו על (שימוש במחטי סירין) המחטים ע"י כך שאני נותן לו לידקור אותי בכל מיני מקומות בגוף כך שלא יפחד, בנוסף אני נותן לו לידקור בובה. ולאחר כל המשחק הזה שאני רואה שהוא יותר רגוע ויש פחות פחד אני מאתר את הנקודה מניח את המחט (מחט עם מוליך) ונותן לו לבצע את הדיקור לבד. כל זה נעשה תוך כדי שהמחטים שהוא דקר אותי עדין בגופי. לאחר הטיפול עצמו אנחנו שוב חוזרים לשחק. וכך כל החוויה הופחת לחוויה של משחק ופחות טיפול.

אבי קליין: מאחר ובחלק מהמקרים ולאורך זמן קשה לאמוד שינוי והתקדמות בטיפול, המטופל לפעמים לא שם לב שחלק מהסמפטומים הוקלו או נעלמו ואפשר לעזור לו להבחין בכך.
בתשאול הראשוני (ואחת לתקופה) מפרטים את מגוון הנושאים שעל הפרק ונותנים אומדן, סובייקטיבי לגמרי, של המטופל לגבי תדירות הסימפטום ועוצמתו.
אחת לפרק זמן עוברים על רשימת הסימפטומים הזו ואומדים שוב את עוצמתם ותדירותם.
מעקב כזה יכול לא רק לעזור למטופל לראות את השינויים אלה גם לכוון את המטפל לגבי המשך הטיפול. אני מוצא את זה מועיל מאוד.

יוסף: קטע מתוך הסרט "קונג פו פנדה" (זהירות , ספוילר !)

כאשר אביו של פו (הברווז Mr. Ping) מחליט לספר לו על הרכיב הסודי ביותר של מרק האיטריות המשפחתי שהופך אותו למוצלח ביותר :

! Mr. Ping : The secret ingredient is… nothing
Po : Huh?
Mr. Ping : You heard me. Nothing! There is no secret ingredient.
Po : Wait, wait… it's just plain old noodle soup? You don't add some kind of special sauce or something?
Mr. Ping : Don't have to. To make something special you just have to believe it's special.
[ Po looks at the scroll again, and sees his reflection in it ]
Po : There is no secret ingredient…

הו קטע מהסרט קונג פו פנדה , כאשר אביו של הפנדה פו (הלא הוא פינג הברווז) מחליט לספר לו על הרכיב הסודי ביותר של מרק האטריות המשפחתי שהופך אותו למוצלח.

אומר מן: הי,
כאשר אני עובד בבית ויש לי יותר זמן ונחת, נוהג לעבוד יותר עם מחטי דונגבאנג. הם נהדרים, אך תמיד יש איתם בעיה בלקלף אותם.
להבדיל כשאני עובד בקופח- והקצב מהיר יותר, נוח יותר לעבוד עם הסיניות- 5 מחטים (עם מוליך) מתקלפות בבת- אחת וזה מקצר זמן כשממהרים.
(כמובן עם הסיניות שלהן יש גימור נעים יותר, עולות יותר מהסיניות עם הגימור הכואב, אך עדיין זולות מהקוריאניות).

אייל מצרי- דורון: למטפלים\ות רבים קשה לשווק את עצמם מסיבות שונות וקשה עוד יותר "לבקש הפניות", אז הנה משהו שיכול לעזור ובד"כ עובד כמו קסם-:)
כשאתם מקבלים פידבק חיובי ממטופל, כגון שהטיפול עזר מאוד והם מרגישים הרבה יותר טוב זה הזמן האידיאלי להגיד משהו בסגנון: "אני כ"כ שמח לשמוע שאת|ה מרגיש יותר טוב, ותשמח אותי עוד יותר אם תספר לעוד אנשים שאתה חושב שאני יכול לעזור להם, כי אני עובד בעיקר עם הפניות של מטופלים מרוצים והמילים החמות שלך שוות לי יותר ממודעה בעיתון\אינטרנט".
זה עובד והם ישמחו להפנות אליכם מטופלים חדשים.

חיים חן: אני אחזור על טיפ שנתתי בפורום..
למטפלים שקשה להם עם שיווק, או שהם לא טובים בזה או לא נעים להם וכו..

פשוט תחליפו את המילים מכירות \ שיווק במילה – הסברה – והכל יסתדר.

להסביר זה מאוד אתי, מאוד מקצועי, כייף לנו לדבר על הרפואה הסינית, אני טוב בזה, אוהב לעשות את זה, שמח לדבר על הרפואה הסינית וכו.. ואת זה כל אחד יכול :)

מיטל ווידלר: טיפ להכנת בנדנת מחטים-
לכל מי שעובד עם מחטים בחבילה של 5 או 10, יותר נוח להשתמש בבנדנת מחטים, זה חוסך את ההתעסקות של להוציא כל מחט בנפרד (הרעיון בא מהטור של רואי).
אבל, במקום לטרוח ולהכין בנדנה, אפשר פשוט לקחת שעון, באיזה צבע או עיצוב שרוצים, ולהדביק עליו מגנט.
כך זה גם נוח וגם יפה, ובעיקר פשוט מאוד להכנה.

מיטל ווידלר: וטיפ נוסף, כדי לחסוך בעלויות של שכירות, אני ממליצה לשלב את הקליניקה במרכזים קהילתיים.
זה לא חייב להיות במודל של טיפול קהילתי, אפשר גם לשכור חדר קטן ולטפל אחד על אחד.
הרעיון, שלרוב ניתן להגיע להסכם שהוא זול בהרבה מכל חוזה שכירות אחר, ויחד עם זאת ליהנות מהחשיפה שיש למרכז הקהילתי.
ניתן לעשות חוזים שמבוססים על אחוזים מהרווחים, כך שמשלמים לפי היקף הפעילות, בצורה כזאת ניתן להוזיל את הטיפול גם ללקוח, כך שכולם יוצאים מרוצים.

אלה: טיפ שלי, ממליצה להקים אתר אינטרנט. קטן ככל שיהיה ולחפש אתרים לפרסום חינם. פשוט מקישים את המילים האלה בגוגל – אתרים לפרסום חינם, ותמצאו הרבה. הגיעו אלי מטופלים גם מהודעה שפרסמתי ב"יד 2"! זה לא יאומן כמה עבודה זה מביא. נכון שאין על שיווק מפה לאוזן, אבל האינטרנט יושב לא רחוק מאחור ואתר מאפשר לגולשים להכיר אתכם טוב יותר.
אתם מוזמנים להכנס לאתר שלי ולראות איזה דגשים שמתי שם. מאחלת לכולכם המון המון הצלחה :) .

אלה: טיפ נוסף, חשוב להבהיר למטופל/ת שלא משנה באיזה טיפול בחרו – זה לא הוקוס פוקוס. טיפול אחד בדרך כלל לא מספיק. אנשים היום מסתובבים בעולם שהוא כולו אינסטנט – מיידי. הם שכחו שאנחנו חיים בעולם שבו תהליכים זה חלק בלתי נפרד ממנו. אני תמיד שואלת אותם – כמה זמן את/ה כבר סובל/ת מהבעיה שהגעת איתה היום? (בדרך כלל מדובר בשבועות אם לא שנים)…ואז אני עונה – אז אין לצפות שתוך טיפול אחד או שניים היא תעבור, נכון? והם תמיד מסכימים. ככה אנחנו יכולים לדאוג שהמטופל יודע שמדובר בסדרת טיפולים ולא יחליט להרים ידיים ולהתייאש אם בעייתו לא נעלמה לאחר 2 טיפולים איתנו.

לילך: שמתי לב לאחר הרבה שנים של ניסיון בעבודה עם ילדים ותינוקות , המילה דיקור מאוד מרתיעה ולכן כבר הרבה זמן אני אומרת במקום דיקור – דוקים , כן כן כמו דוקים שמשחקים … וזה עושה לילדים אסוציאציה נעימה , של משחק וכיף … תנסו את זה …זה הרבה יותר ידידותי למשתמש …

אומר מן: בהקשר של שיווק- לקראת ראש השנה המתקרב- לשלוח כרטיסי ברכה/ מעיין תזכורת שאנו קיימים.
לפעמים זה כל מה שדרוש- שהמטופל שלנו- זה שכבר טיפלנו בו בעבר ייזכר בנו, במידה והיה מרוצה ובטיימינג הנכון הוא עשוי לחזור ולהפנות גם מטופלים.

אומר מן: טיפ למטפל המתחיל- המחפש קליניקה:
להשכיר קליניקה על בסיס שעות אצל קליניקה של תחום אחר.
וככה תשלמו לא הרבה מידיי על יום קליניקה (שעשוי להיות מפוצל ל- 2, למשל בוקר יום שלישי ואחה"צ של חמישי), בקליניקה עובדת- למשל של מטפל רייקי/ רפלקסולגיה וכדו'. במידה ומתאגדים 4 מטפלים שונים, אז כל אחד יישלם ממש מעט. זה גם עוזר למי שמתחיל ועדיין עובד בעבודה "אמיתית" קודמת, הסיכון ככה הוא מינימלי. וגם ככה יש מענה שניתן לתת למטופל שמתאים לו טיפול מסוג אחר.
מנסיון- לאורך זמן- הקליניקה מפרה את עצמה והמטופלים מתרבים, גם בשל המענה שאתם יכולים לתת להם ממטפלים ומטיפולים אחרים.

שחר פרידמן: תהיו ישרים עם המטופלים שלכם, אל תבטיחו דברים שאתם לא חכולים לעמוד בהם, תעשו תאום ציפיות אם המטופל ותגידו בדיוק במה ואיך אתם יכולים לעזור לו וכמה זמן זה יקח (באמת) ותמיד תוסיפו ותסבירו את הצד שלו בטיפול ומה הוא צריך לעשות כדי שהטיפול יצליח.
תהיו ישרים עם עצמכם, אל תטפלו במה שאתם לא יודעים לטפל, זו לא בושה להגיד אני לא יודע, תשלחו את המטופל למישהו שכן יכול לטפל בו, אל תבטיחו הבטחות שלא תוכלו לקיים – אין מה לעשות הרפואה הסינית לא תמיד עובדת, אל תנסו ותדרשו מהמטופל דברים שלא הייתם מוכנים לעשות או להתנסות בהם בעצמכם, תטפלו בעצמכם באופן קבוע, תמשיכו ללמוד ולהשתפר – אל תשארו במקום.

אומר מן: חיוך.
כמה מובן מאליו, ובכל זאת.
אני לא מתכוון לחייך למטופל שמגיע דואב וכואב. זה ברור!
אני מתכוון לחייך לעצמינו, גם כשהמטופל לא רואה, (גם כשהוא שוכב על הגב, למשל).

לפעמים בתוך יום עמוס בעבודה אני מוצא את עצמי עם המחטים ביד- רגע לפני שאני דוקר- רציני ןמהורהר (ואולי גם מעורער, מי יודע…:)). ואז אני נזכר כי צריך לחייך, וזה פותח משהו אחר. מרגיש לי כמו סוג של תפילה. מחייך ומתמלא כוונות לעזור ואז מדקר.
זה מרגיש לי הרבה יותר נכון. לי ולמטופל.
בתוך יום עמוס שלעיתים מרגיש טכני מידיי- זו הדרך שלי להתנתק מהטכניות המוגזמת בניסיון להפוך לפחות טכנאי ויותר אומן…

יעל סייג: טיפ פרקטי…
נכון הריפוד דמוי העור של מיטת הטיפולים לא הכי נעים? בקיץ מזיעים, בחורף הוא קצת קר מידי..?
אז הנה שיטה נחמדה:
בקיץ – מתחת לסדין מניחים מגבת גדולה (רצוי לבנה). בסין מניחים על המיטה מחצלת במבוק דקה – מקררת שממש נותנת קרירות. כרית – עדיף להשתמש בכרית כוסמת.

בחורף – מתחת לסדין פורשים שמיכת פליז או של מצמר. וכמובן להכין גם שמיכה להתכסות. כרית רכה מנוצות. (כמה שקשה לחשוב על ימים קרים עכשיו :)).

רן לואל: טיפ למטפלים בתחילת הדרך:
נסו להתמקד בשיטת טיפול אחת והשתדלו לעבוד רק איתה. ממש לא חשוב אם מדובר ב-TCM, בחמשת האלמנטים, בגזעים והענפים או בכל שיטת טיפול אחרת.
פתגם בדואי חכם אומר שכדי להגיע אל המים יש לחפור באר אחת בלבד. העמקה בשיטת טיפול אחת לאורך זמן תייצר תשתית יציבה של חשיבה וראייה טיפולית, עליה אפשר יהיה, בבוא הזמן, להוסיף להתנסות ולהתפתח. פיזור מחשבתי וניסיונות להתמקצע בכמה שיטות במקביל עלולים ליצור בילבול וחוסר ביטחון.

מירב: הזכירו כאן את הימים הקרים, שתאמינו או לא, עוד יהיו כאלה.. ובכן, הטיפ שלי הוא לשים שמיכה חשמלית מתחת לסדין וכך המטופלים (ובעיקר המטופלות), נהנות לעלות למיטה מחוממת. גם מנורת חימום על הבטן או הגב התחתון ייתנו אפקט מצויין לסובלות מקור.

מאז שגיליתי את זה, הרבה יותר נעים לי לטפל בחורף, כיוון שאני ממש סובלת מחימום של מזגן ותמיד הייתי מסיימת את יום הטיפולים עם כאב ראש ממנו…

sagisan1: הטיפ שלי יובא במשל שנתן הרבי נחמן מברסלב:
היה היה פעם מלך אשר שלט על שטחים רבים והמון אדם. יום אחד התעורר המלך וחשב שהוא תרנגול הודו. הוריד המלך את בגדיו, נכנס תחת שולחן והחל קורא בקול. נלחצו שריו עד מאוד ולא ידעו מה לעשות. ניסו להסביר לו שהו אינו תרנגול הודו אלא מלך אך לא הועיל שום דבר. ימים ולילות עברו ולא הצליחו לשכנע את המלך. יום אחר עבר במקום צדיק, נתן מבט אחד על המלך, הוריד את בגדיו ונכנס גם הוא תחת השולחן. החל הצדיק מקרקר. שאל אותו המלך מי אתה? ענה לו הצדיק אני תרנגול הודו, מי אתה? לאט לאט החל האיש קונה את אמונו של המלך. אמר למלך שנינו יודעים שאנו תרנגולי הודו, אך אף אחד אינו מבין זאת. בוא נשים חזרה את בגדינו עלינו, נעלה אל מתחת לשולחן ונשחק את המשחק כאילו אתה הוא המלך ואני חברך וכך היה.
הטיפ שלי הוא שלפעמים בכדי לאפשר למטופל לראות את המקום בו הוא נמצא יש לצמצם את עצמינו אליו ולהבין את מקומו ומשם לעזור לו למצוא את הדרך החוצה.

Qi: הטיפ שלי הינו להיות קשובים-
קשובים לדרכי האבחון הידועים,
לקצב נשימת המטופל,
לדבריי המטופל בכל טיפול,
לליבנו,
ולמגבלותינו.
ההקשבה הינה חלק חשוב מהטיפול,
ולא אחת מטפלים שוכחים מיומנות זו
ופונים רק לידע ולנסיון שצברו.
אל תסתמכו על אגו,
היו קשובים.

אומר מן: שלל טיפים לעבודה עם תינוקות, פעוטות וילדים:
1. כשאני בקופ"ח, בעיקר כשהילדים עברו כבר דרך כמה רופאים (למשל אחרי דלקות אוזניים חוזרות), אני מקפיד להוריד את החלוק, ככה שאני לא אראה כמו עוד רופא מפחיד.
2. כמובן ממליץ לתת מתנה קטנה לפני הטיפול- בעיקר כזו שתפעיל את הפעוט בזמן הדיקור- ומוטב משהו שיפעיל גם את ההורה ככה שגם הוא לא יהיה היסטרי מידיי- למשל בועות סבון או בלונים.
3. במידה ויש זמן ונכונות ל"ביזבוז זמן" של ההורים- אז ניתן בפעם הראשונה רק להראות לילד את המקום, וכלל לא לדקור אותו.
4. כשייש זמן ויכולת והילדים מאוד מפחדים- למרוח משחה מרדימה כ 40 דקות לפני הדיקור על הנקודות בהן נרצה להשתמש ואז כשמדקרים – הילדים לא מרגישים דבר! ומנסיון זה נותן לילד מספיק ביטחון- ככה שבכל הפעמים שאח"כ לא צריך שום הרדמה, והם גאים בעצמם ופתאום אוהבים דיקור- כי זה יוצר אצלם חוויה חיובית של להתגבר על פחדים שהיו להם!
5. אגב, לגבי הרעיון- לפיו מומלץ להראות לילדים איך אנו דוקרים את עצמינו לפני הטיפול בהם- לעיתים זה ממש מבהיל את הילדים. לעיתים מוטב לא להראות להם…
6. למי שמתעתד לעבוד עם ילדים קטנים- איכשהו מצאתי שהם וההורים שלהם נינוחים יותר כשבקליניקה תלויים ציורים שעשו ילדים- מטופלים אחרים. יותר אפילו מדמויות וולט דיסני ודורה שמצויירים על הקיר ביד מיקצועית.
7. למי שעובד במספר חדרים במקביל- המקום הקבוע נוסך רוגע וביטחון במבוגרים ובעיקר אצל ילדים. לכן אני ממליץ לרשום לעצמיכם באיזה חדר טיפלתם בכל ילד. וככה תוכלו לדאוג שהילד יחזור כל פעם לאותו חדר. רגוע יותר ושלו.

אהוד סברדליק: הטיפ שלי
לשלוח יום לפני הטיפול SMS למטופלים עם ההודעה "יש לך טיפול מחר" יש מטופלים שהדבר יזכיר להם ויש מטופלים שיזכרו שהם לא יכולים להגיע ביום זה או בשעה הייעודה וכך הם מתקשרים אלי למצוא זמן אחר וכך נמנע האירוע הלא נעים שאתה בקליניקה והמטופל התקשר להודיע שאינו יכול להגיע.

צחי שגב: הטיפ שלי מגיע מתוך הבנת החשיבות של שימור מטופלים. את זה אני עושה גם על ידי שליחת ניוזלטר חודשי ובו אני מספר על מחלה או בעיה ועוד כל מיני הגיגים.
בתוך העלון אני משתדל לפרגן לבעלי מקצוע שאני עובד איתם למשל לנטורופתית שאני עובד איתה. היא מקבלת הרבה כניסות לאתר שלה ולפעמים גם פניות ושיתוף הפעולה הזה מגביר את העבודה לשנינו.

ניר יצחקי: הטיפ שלי-
הטיפ שלי הוא הצניעות.
למרות שעזרנו לאנשים רבים במהלך הדרך, יש לזכור כי כולנו בעצם שליחים של תורה עתיקה אותה אנו מתרגלים והיא הרפואה הסינית בכלל והפילוסופיה הסינית בפרט.

בשל כך, עלינו להישמר לא לקפוץ למסקנות אלא להסתמך על ממצאים בתשאול או באבחנה. להיות סובלניים ולא למהר לקבוע או לכפות על המקרה שלפנינו מה שיתכן ותהיה הפתולוגיה, אלא להישאר במצב פתוח אל השמיים כדי לקבל את הצ'י המגיע משם בחיבור עם הShen שלנו.

הצניעות מחייבת אותנו גם להמשיך וללמוד לאורך כל דרכינו שיטות חדשות, דרכים נוספות, להיחשף לספרים חדשים ומחקרים חדשים- כדי שתמיד נהיה עם "היד על הדופק "(תרתי משמע) ונהיה ערים להתפתחויות השונות במקרוקוסמוס ובמיקרוקוסמוס. כך נשמור על מצוינות בעבודתנו לטובת הכלל.

דבר נוסף הנובע מהצניעות הוא- לשמור ולטפח עצמנו בריאותית. משמע לדאוג לכך שהסנדלר לא ילך יחף-
לטפל בעצמנו, לשמור בעצמנו על תזונה, לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, ע"מ שנהיה כלי אמיתי שברמ"ח אבריו מתרגל את התורה אותה אנו מפיצים (המטפל איננו מחוסן ממחלות, גם הוא עלול לחלות)- וכי יש לנו אחריות רבה גם כלפי המתרפאים שלנו והן כלפי הציבור שעדיין הרפואה הסינית זרה לו- ואנחנו אלה שנעיד באוזניו, נשווק ונהיה שגרירים של מקצוע מופלא זה.

ואחרון חביב- אהבו את עבודתכם.

רז: בואו ממקום של ענווה וקבלה
כך תוכל הנתינה לחדור לעומק הבעיה

נסו לשים לב לפרטים הכי קטנים
והשתמשו בהם כרמזים לאבחנת המטופל
מבט, תנועה, לבוש, טון, המילים וכו…

אל תבקרו או תשפטו
האמת היא יחסית

עדי רפאלי: הטיפ שלי מתוך ניסיון והתפתחות אישית :) – כמה חשוב ללמוד עוד ועוד ולדעת ולהיות בקיא בהכל אבל כשמגיע מטופל עם מחלה או בעיה חשוב לבוא ממקום של ריק בלי דעות ,מחשבות ,ולהחליט מראש על הנקודות אלא לעצום את העיניים ולהקשיב לדופק – מה הדופק אומר? מה חלש , מה צריך לאזן ולטפל באדם עצמו ולא במחלה. הטיפולים יותר מדויקים והדרך להחלמה יותר מהירה.

עדי רפאלי: הטיפ שלי- להיות כנים, להיות זמינים, לתאם ציפיות ולדעת מתי אפשר לטפל ומתי לא. מטופלים מעריכים כנות ומקצועיות .מנסיוני האישי זאת הדרך הנכונה לבנות קליניקה ולקבל הפניות ממטופלים שעושים שיווק בצורה הכי טובה.

יריב: להתקף שיהוקים שלא נפסקים -כשהמטופל שוכב, ללחוץ למשהק על BL1 עם שני האגודלים שלכם במשך מספר שניות ולשחרר את הלחץ. לחזור על הפעולה מספר פעמים.
הטיפ נאמר לי מפיו של ד"ר XU YONG GANG , מדקר מעולה בבית החולים בהאנגזו, ונוסה בהצלחה מספר פעמים על ידי.

רויטל כרם: בתחילת הטיפול, ביחד עם אבחנת לשון ודופק, אני בודקת מה מצב ה- st qi line,(מרידיאן הקיבה) ברגליים. אם הוא חסום וגבשושי אני מעבירה עליו אצבע בעיסוי מלמעלה למטה מספר פעמים וכך הצ'י מתחיל לזרום עוד לפני ששמתי את המחטים. אם המרידיאן חסום מאוד אטפל בו בדיקור לפי הרפואה היפנית בתחילת הטיפול.

ענבל ליכטבראון: שני טיפים שיווקים:1. בשאלון הבריאות יש מקום למלא תאריך לידה מלא. את התאריכים אני רושמת לעצמי וכל מטופל מקבל ביום הולדתו הודעת sms עם ברכת מזל טוב והזמנה לתוספת של 20 דקות פינוק בטיפול הבא – רפלקסולוגיה, עיסוי או מה שיבוא לו.
ההודעה גם נחמדה, גם מזכירה לאנשים את קיומי בדרך נעימה וגם גורמת לקבוע טיפול מלא בכדי לנצל את המתנה.

2. באותו טופס יש שאלה נוספת – "איך הגעת אלי?" שמאפשרת לי לסמן את המטופלים שמפנים הרבה ולצ'פר אותם, וגם לעקוב אחרי יעילות הפרסומים שלי.

אומר מן: מאוד קל לומר (גם לעצמנו) שצריך לעבוד עם אמפתיה, עם כוונה נכונה ואפילו מתוך אהבה.
יוצא לי לעבוד הרבה עם קשישים, ומה לעשות- אנשים מבוגרים הרבה פעמים מעצבנים יותר- הם איטיים יותר, לפעמים ריחניים, עקשנים…, ואני משתדל- כשאני עובד עם כאלה מרגיזים במיוחד, לחשוב על סבתא שלי. שמאוד אהבה(יחד עם חברותיה), לבקר כמעט מידי בוקר בקופת- החולים. ואני בטוח שכל מה שאני חווה כעת, גם הרופא שלה חווה במשך שנים…
אז כשייש לי מטופל שכזה, אני מנסה לחשוב ולהיזכר בה, ואז אני גם מגיע מנקודה אוהבת יותר, ואני גם מנסה לטפל בו כפי שהייתי רוצה שייטפלו בה.
(וכמובן אל תבינו אותי לא נכון; אני בד"כ מאוד אוהב לעבוד עם קשישים, יש להם סיפורים מופלאים, ולרוב הם מטופלים שעושים "שיעורי בית" כמו שצריך, ועיקר הבעייה איתם היא שהם מגיבים לאט יותר לדיקור ויש בזה משהו מתסכל…, ובכל זאת יש את הקשים יותר…).

במחשבות- רגשות על סבא/ סבתא שלנו לרוב יש משהו רך, משהו אוהב ללא תנאים, משהו עמוק וחם יותר מאהבות אחרות (לפחות ככה זה אצלי), זה נראה לי מקום מאוד נכון- לבוא איתו לטיפול.

אוריה עזאני: הטיפ שלי, נדוש ככל שיהיה, הוא פשוט לעבוד מהלב. הלב כמקום משכן של הshen הלב כמקום משכן צ'אקרת הלב (הורודה- של האהבה, הירוקה- של האמת). חשוב לקבל כל מטופל בחיוך, להודות לו מילולית שהוא מטופל שלך, לשלוח לו ברכת שנה טובה, לשתף אותו בתפיסות העולם שלך, וגם לבקש סליחה אם פגענו במטופל בלי כוונה. אני מתייחסת לעסק שלי כמו מרכז קהילתי. (רשימת תפוצה, חזון עיסקי, יעדים אישיים חודשיים ושנתיים וכו..).
בכל עסק יש לחפש את המרכז והעדינות של הדברים, בין החומר לרוח, את שביל הזהב, את דרך הלב.
לכל אחד יש "דרך הלב" שונה ואחר, וזה כבר תלוי בטביעת הנשמה, תיקונים וייעוד, חשוב לזכור את זה על מנת לא להעתיק דרכים, וחשוב עוד יותר לגלות את הייעוד האישי שלנו בתוך המציאות, ולתוכה ליצוק את העסק שלנו, כל ניסיון אחר הוא הליכה נגד הטבע האישי שלנו.
לעבוד מהלב פירושו לעבוד מתוך האמת שלנו. לעבוד מתוך אהבה. זה שיעור שאי אפשר ללמד אותנו, עלינו לגלות את השיעור בעצמנו.
בטיפולים בנשים שמנסות להקלט להריון אני אוהבת לעבוד על צ'אקרת הלב הורודה, בין יתר הנקודות אני אוהבת את השילוב:
Pc6 + kid 9 + cv 4 / sp 15 , השילוב הזה מטרתו למלא את החללים , ולחבר בין הלב לרחם, נשים בטיפולי פוריות הלב-הקיסר, מנוטרל ובמקומו יש הורמונים שהם מנטרלים את האישה מלהתחבר לחלק הרוחני למחזור הטבעי שלה שלמעשה הוא זה שיוצר את העיבור.
שילוב נוסף שאני אוהבת בפיריון נשים הוא: kid 8+cv 7 לפעמים עם cv22 / cv 23 / tw 16 על מנת להביא יאנג לאזור האגן והרחם, לעיתים אני משלבת עם kid 12 שנקראת הבהירות הגדולה והיא באה להאיר את אזור האגן והרחם, אור מלשון באנו חושך לגרש, ואור מלשון חמימות.
והרי כבר נאמר: "כשהלב מוכן הרחם יביא את התינוק."

רותי לוי: רציתי להמליץ על מפגשי הבוקר של ה-BNI. אלו הן קבוצות עסקיות הנפגשות כמעט בכל עיר ובכל קבוצה בעלי מקצוע מתחומים שונים – בעל מקצוע אחד מכל תחום- העוזרים זה לזה ביצירת קשרים ובהפניות עסקיות. אני הגעתי לקבוצה כזו כשרק פתחתי את הקליניקה שלי בקריות ובתוך מספר חודשם קטן הקבוצה הזו היא שעשתה עבורי את השינוי ומילאה לי את הקליניקה. אפשר לברר על כך באינטרנט, אפשר להגיע כאורחים – לשלם 30 ₪ על ארוחת הבוקר ולהתרשם. אני ממליצה בכל פה. אשמח לעזור למי שמעוניין.

תמונה: freeimages.com/Krzysztof (Kriss) Szkurlatowski

 

תגובות

כתבות דומות

שיתוף

מאת: יעל ארנסט
פרסום יעיל

מאת: יעל ארנסט