מה אפשר לעשות- רשומת תשובה ליוסף והמשך להחלטת המל"ג

הרשומה בנושא מחשבות בעקבות החלטת המל"ג גררה תגובות ודיון מעניין.
אחת התגובות היא של יוסף כהן, אחת מכמה, ושאלתי אותו את השאלה שרשמתי בסוף הרשומה- מה אפשר לעשות?
הרי כולנו יודעים ומכירים את הבעיות (לפחות את רובן), כולנו יודעים שיש בעיה עם דעת קהל, אבל מה עושים עם זה? כולם מדברים על הבעיה אבל אף אחד לא מציע הצעה אופרטיבית.
יוסף כתב תשובה לשאלה, ובעצתי פרסם אותה בבלוג שלו.

קראתי את דבריו של יוסף ורציתי להגיב במספר נקודות:
חשוב לזכור שלכל תחום שנמצא כיום לצד הרפואה המערבית היו מאבקים שונים ו/או דומים לשלנו.
מצחיק לחשוב שהאחיות היו צריכות להילחם על תנאים סבירים עבור עבודתן הקשה, נכון? אבל גם שם היה מאבק.
וכך גם עם אנשי הפיזיותרפיה. עד שהם הגיעו למעמד שהם נמצאים בו היום לקח זמן, וזה חשוב לזכור את זה, כיוון ששום דבר לא הגיע מעצמו- לאף אחד.

יוסף ממשיך לבדוק את הנעשה בארץ בכל הקשור לטיפולים בכאב, וכותב שמי שמעוניין לקבל טיפולי רפואה סינית לבעית הכאב שלו צריך לשלם במסגרת של רפואה פרטית ולשלם כסף רב.
אני חושבת שהדברים הללו אינם מדויקים. נכון, אפשר להגיע למטפלים יקרנים ביותר, אבל אפשר גם להגיע למטפלים שגובים סכומים ממוצעים ולקבל טיפול מעולה.
אפשר גם להגיע לקליניקות של רפואה סינית קהילתית, שהיום הולכות ומתרבות וגם שם ניתן למצוא מטפלים מוכשרים שיעזרו עם הבעיה, בתשלום נמוך.
וכמובן, ישנם הרבה מאוד ביטוחים פרטיים שקיימים לאנשים בלי שום קשר לביטוח דרך קופת חולים, שכוללים גם טיפולי רפואה משלימה, ביניהם הדיקור.
כך שאני חושבת שיותר נכון לומר, שכיום יש אפשרות לקבל רפואה סינית פרטית במחירים שפויים יותר.

רעיון יפה אבל מגביל
לאחר שציינתי את שתי הנקודות הנ"ל, אציין שאני חושבת שהרעיון של יוסף הוא רעיון יפה ומעניין.
אני חושבת שהוא לא יכול לעמוד לבד, אלא כחלק ממערך שינוי שלם שיש להכניס בעולם שלנו. אין סיבה להגביל את הרפואה הסינית רק לבעיות כאב, אנחנו יודעים לעזור בעוד הרבה מאוד תחומים, ואין שום סיבה שלא נהיה שם- מגוון בעיות גינקולוגיות, אונקולוגיה (שאנחנו כבר שם בחלק מבתי החולים), כאבי ראש…
לאחרונה התבשרנו על שילוב של טיפולי דיקור במחלקת IVF בהלל יפה, ובאיכילוב כבר קיים זה זמן רב יחידה למחקרים של הרפואה הסינית ומטפלים משתלבים ביחידה ומעניקים טיפולים למטופלים מיחידות שונות (בהתנדבות, אלא אם כן זה השתנה בשנים האחרונות… לא הכל מושלם) ויש עוד כמה דוגמאות שמוכיחות שהשילוב כבר קיים, מה שאומר שאנחנו התקדמנו בשנים האחרונות, ואין שום סיבה להגביל את עצמנו לעניין הכאב.

השינוי המלא יגיע
איך שלא יהיה, השינוי המלא יגיע, בין אם הרפואה המערבית (ו/או אנחנו) תרצה בזה או לא.
אם הוא לא יגיע ממהלכים שאנחנו ננקוט בהם- מכל מיני סוגים לא רק חוק הדיקור, השינוי יגיע מהעם. בכל העולם ישנם סימנים שהציבור מתעניין ברפואה סינית. לאחרונה פורסם סקר מהונג קונג על יחס החולים בסרטן לטיפולים ברפואה סינית, ושם אנחנו רואים שאנשים יותר ויותר מחפשים את השילוב.
ואנחנו יודעים שהם צודקים במחשבתם. אין שום סיבה שלא להיעזר ביתרונות של כל שיטה ושיטה, ולכן גם רבים ישלבו דמיון מודרך, הילינג ושיטות שונות. כל דבר שמעצים את המטופל בדרכו הרי זה משובח, וזה ממש לא נכון רק במקרי סרטן- זה נכון כמעט בכל בעיה רפואית (בין אם פיזית ובין אם נפשית רגשית).

מתוקף הביקוש ההולך וגובר קופות החולים הכניסו את מקצועות הרפואה המשלימה לבתיהן.
אין ספק, מדובר על צעד נבון ברמה כלכלית, אבל גם על צעד שנובע מהמחשבה שבקופה רוצים לתת מענה לכל צרכי המטופל. ואחד מהם זה רפואה סינית.
ככל שהצורך ייגבר (במילים אחרות- הביקוש), כך גם קופות החולים ירחיבו את ההיצע שלהן. ואנחנו כבר יודעים איך זה עובד, קופה אחת עושה שינוי, וכל האחרות מצטרפות למחרת.

שאלות ליוסף
מעניין אותי לדעת יוסף- האם כתבת את הדברים האלו גם לועד האגודה?
אם לא- אולי כדאי לשלוח להם קישור ולבקש את תגובתם? ואם כן- מה הם אמרו?
ובמידה והדבר יתקבל, האם תהיה מוכן להוביל את המהלך?

עכשיו אתם
אתם מוזמנים להגיב אצל יוסף בבלוג, או כאן בתגובות, או בבלוג שלכם, ולכתוב מה דעתכם על ההצעה שלו, איזו הצעה לכם יש שתוכל לקדם את תחום הדיקור בארץ.
אל תשכחו לשלוח אליי קישור, אשמח לקרוא!

Total
0
Shares
14 comments
  1. שלום , ותודה על ההתיחסות.
    תחום הטיפול בכאב נראה לי כתחום בו יש לרפואה הסינית הכי הרבה מה להציע – גם מהבחינה המחקרית. לאנשים מחוץ לתחום הכי פשוט להבין כי מחטים מטפלים בכאבים לעומת טיפול ב"בעיות עור" , למשל.
    אני חושב כי זה שאנחנו לא נמצאים בקו הראשון של הטיפול בכאב אלא רק כמשהו "אופציונלי" , זה חבל.

    מבחינת האדם ברחוב יש הבדל עצום בין כאשר הרופא בא ושולח מישהו לסדרת טיפולי פיזיותרפיה כחלק משגרת טיפול , לבין כאשר המדובר במשהו שאיננו שגרת טיפול. ההבדל הוא שאם הרופא שולח אז לא צריך להסביר האם זה עוזר או לא , "זה בטח עוזר". אם הרופא לא שולח סימן שזה "ככה ככה" ואולי זה גם "מזיק" כי אם זה כל כך טוב ועוזר אז למה הרופא לא נתן לי הפניה לטיפולי דיקור ? ולמה זה עולה לי כסף ?

    כמו כן : בעבודתי עם קשישים אני רואה כמה שאני אישית יכול לעזור וכך גם מטפלים אחרים. אבל הקשישים הללו שמקבלים מביטוח לאומי כסף שמספיק בקושי למזון למחיה ולתרופות לא יכולים להרשות לעצמם סדרת טיפולים , אפילו לא ברפואה סינית קהילתית.

    אני לא רוצה חלילה לגזול את מקומם המכובד של הפיזיותרפיסטים שהרוויחו אותו ביושר. אבל אני חושב שגם לנו מגיע להיות שם. יש מספיק הוכחות ליעילות של דיקור בבעיות כאב , יותר מאשר כל תחום אחר. גם הדיקור בבעיות הללו יכול להיות יותר "סימפטומטי" ופחות צריך תשאול מפורט – מה שמאפשר לטפל באנשים באופן "סדרתי" ולא פרטני.

    השאיפה שלנו כמטפלים בדיקור צריכה להיות כחלק מהמערך הזה. להגיע למצב שהרופא לא שולח את המטופל רק ל"מכון פיזיותרפיה" אלא ל"מכון לטיפול בכאב" בו נמצאים זה לצד זה פיזיותרפיסטים ומדקרים ואולי גם מטפלים מתחומים אחרים. במידה ויתקבל דבר כזה , יווצרו לנו המטפלים – עשרות מקומות עבודה חדשים בהם אנו יכולים להועיל ולעזור. והבעיה הבוערת כרגע לציבור המטפלים איננה ההכרה האקדמית (למרות כל החשיבות בעניין) הבעיה כרגע לציבור המטפלים ברפואה סינית היא יצירת מקומות עבודה !

    (ההכנסה של הדיקור לקופות החולים היא בבחינת "הרצחת וגם ירשת". לא רק שהם לא מעניקים לטיפול שלנו מעמד שווה לפיזיותרפיה , למרות שבתחום הכאב אנחנו יעילים לפחות כמותם , אלא שחלק מקופות החולים הכניסו את הרפואה המשלימה בעיקר על מנת לייצר לעצמם הכנסות , ותעיד על כך השביתה שהיתה לא מזמן.
    אנחנו שרעבים לכל פירור של לגיטמציה והכרה אוכלים גם את הלוקש הזה. אבל עלינו להכיר את מקומינו ולדעת שאנחנו לא ראויים להיות בדרג ב').

    באשר לוועד האגודה :
    לצערי , עקב דרישת האגודה לבחינות מכל מסיימי הלימודים בשנת 2008 אני כרגע לא חבר באגודה. ממילא אין לי מה לכתוב אליהם מכתבים ולהוביל מהלכים.
    אולי יום אחד בעתיד כשיהיו לי קצת מזומנים מיותרים בארנק וגם צורך בעשית הבחינות הללו – אעשה אותן.
    כרגע אין לי לא את זה ולא את זה.

  2. היי יוסף,

    אתחיל מהסוף- אני לא בטוחה שזה נכון לענות במקום וועד האגודה.
    אני הייתי שואלת, אין לך הרבה מה להפסיד, מקסימום יגידו לך את אשר צפית. אבל יכול להיות שהם יגידו לך דברים אחרים, ורק בשביל הספק הזה שווה לשאול, פחות כך בעיניי.
    נשמע שאתה מעוניין לתרום, ומעוניין לעשות, ולכן שווה לבדוק את זה.

    העלתי את העובדה שלקח לפיזיותרפיסטים זמן עד שהגיעו לאן שהגיעו כדי להבהיר, שצריך לעבור תהליך.
    כל תחום עבור תהליך, לחלק הוא יותר קצר, לאחרים יותר ארוך, אבל כל תחום עובר תהליך.

    יפה לך הרצון לעשייה והאמונה הגדולה שיש לך במקצוע המופלא שלנו.
    אני מקווה שזה יגיע למימוש ויעזור לכולנו.

    שבוע טוב ותודה,
    מערכת סינית- יעל

  3. אני די בטוח שוועד האגודה קורא את מה שהולך כאן , לכן אני לא מודאג . . .
    ואני חושב שהיה כדאי להציג זאת כשאלה פתוחה לכל ציבור המטפלים :
    איך לדעתכם אפשר לקדם את תחום הרפואה הסינית בארץ ?

  4. יוסף,

    השאלה הוצגה בסוף הרשומה על החלטת המל"ג.

    אני לא הייתי סומכת על זה שוועד האגודה קורא פה. אם יש לך משהו להגיד לאגודה, אתה צריך לפנות לאגודה ולא לבלוג או פורום או כל דבר שאינו קשור לאגודה.
    זה כמו לפנות ללאה כשאתה בעצם רוצה לדבר עם דוד.

    תודה ושבוע טוב,
    מערכת סינית- יעל

  5. שלום לכם.
    אז יוסף, כל הכבוד על היוזמה.
    הרעיון של להתמקד בחזית אחת, במקרה זה של טיפול בבעיות כאב כ"מוצר דגל" שידחוף את הרפואה הסינית בארץ, נשמע ממש טוב. גם הקישור הזה שעשית "נכנסה מחט, יצא כאב- או השתחרר הכאב", אולי מקל על ההבנה של האפשרות הזו לגורמים חצוניים.
    אבל, הבעיה שבעיינה עומדת, ומטרפדת את כל מהלכינו היא שבמוסדות הרפואיים אנו בעצם "לוקחים" לאנשים אחרים את העבודה… מה עושים בעניין הזה?
    אנחנו רוצים לטפל בכאב, אך מישהו אחר כבר מטפל בכאב עבור קופות החולים, מה גם שטיפול בקופ"ח אינו דומה לטיפול פרטי- מבחינת הזמן שמוקדש למתרפאים… ואולי סוג זה של טיפול גם עושה לנו שם רע, כיוון שלטעמי הוא פחות רציני.

    דבר אחרון,
    אני איתך יוסף, לא ברור לי למה יש צורך באגודה, בועד אגודה וכו…
    כמוך יוסף, אני לא מעוניין להוציא סכומים אסטרונומיים עבור בחינה שכזו. ולאיזה צורך?

    זה בסה"כ נראה כמו טריק לקחת מאיתנו הבוגרים תשלום נוסף על שום דבר שמשרת אותנו. אולי זה ניסיון ליצור בעתיד מעיין מקבילה למבחן הפסיכומטרי…שזו דרך מצויינת לגבות כסף מאנשים, וכן ליצור תעשית בחינות חדשה. בקיצור לא פוגע במטרה. הרי מי שמרוויח מזה אלו בתי הספר שלקחו את הכפפה הזו, ופותחים תעשייה של קורסי הכנה לאותן בחינות. נשמע לי יופי של דבר…

  6. יוסף/יעל שלום

    אשמח לגבות מהלך לקידום אינטגרציה ממסדית בתוצאות ממחקר חדש שאנו מסיימים בימים אלה ביחידה למחקר ברפואה משולבת בשירמ – אסף הרופא. המחקר, שנערך בחדר מיון של המרכז הרפואי בודק השפעות טיפולי דיקור בשיטה האורטופדית המרידיאנית על מטופלים הסובלים מכאב גב או צוואר אקוטי הפונים לחדר מיון. ניתוח תוצאות הבינים מרשים ביותר.

    עמוס זיו

  7. היי ניר , כיף לשמוע ממך 🙂

    אני חושב שלמרות שיש כבר אנשים שמטפלים בכאב בקופת חולים , עלינו להכיר את מקומינו. יש מחקרים מכאן ועד להודעה חדשה שמוכיחים את יכולת הדיקור לטפל בבעיות כאב. זה אולי הדבר שהכי מוכח מדעית בכל נושא הרפואה הסינית "דיקור מקל כאב" !
    מכיוון שכך הדבר , עלינו להכיר את מקומינו , ולהגיד בשפה הכי ברורה שיש "אנחנו יעילים ! בבקשה תשתפו אותנו ! תכניסו למכוני פיזיותרפיה גם מדקרים !".
    האינטרס של כל מטפל ראוי לשמו (בין קונבנציונלי ובין לא) הוא לרפא אנשים ולהקל את מצוקותיהם כמה יותר מהר. ואם אנחנו יעילים ויכולים להביא לתוצאות טובות , נוכל לקצר את משך הטיפול באנשים , ממילא גם קופות החולים תרווחנה מכך כי יצטרכו לממן פחות טיפולים. גם הפיזיותרפיסטים ירוויחו מכך – אז בכל מכון פיזיותרפיה יעסיקו גם מדקר במקום פיזיותרפיסט אחד – מה רע ? אם זה יביא תוצאות יותר טובות , אני חושב שכולם יהיו בעד.

    אבל אם אנחנו לא נגיד "אנחנו יעילים , תכניסו אותנו" , אף אחד לא יאמר זאת במקומינו.

    אני חושב שיש צורך באגודה ובוועד אגודה – בשביל שיהיה מי שידבר "עבורינו" אבל לדעתי יש מה לשפר בצורת ההתנהלות. למרות הכוונות הטובות שלהם , הם לא מגיעים אל המטפל "הקטן" ולא מקילים את מצבו.

    וליעל : אני חושב שאת קצת ממעיטה בערכך . .. כמעט כל המי ומי בעולם הרפואה הסינית בארץ קוראים את הבלוג שלך , גם אם הם לא מגיבים כאן 🙂

  8. היי ניר,

    טוב לשמוע ממך פה!

    אני חושבת שאתה עושה עוול בדברייך לאגודה- עד היום מי שקידם את ענייני החוק הייתה האגודה על גילגוליה. האגודה הרימה כנסים- שגם אם הגיעו מעט אנשים, עדיין מדובר על כנסים שבלעדיהם, למשל בשנת 2009 לא היה כלום. אז בואו נשים דברים בפרופורציה, מאוד קל להשתלח באגודה, אבל העובדה היא שהיא עושה.
    נכון, היא לא עושה כמו שהיינו רוצים, ונכון- יש ביקורת, אבל באותה נשימה ממש- יש עשייה.

    המבחנים בעיניי הם סוג של "אנחנו לא מחכים לאף אחד. אנחנו מתחילים לעשות משהו, ואחנו מניחים שיהיה חוק, ואז יתבססו על המבחנים שלנו".
    בעיניי זה צעד נכון מאוד.
    אני לא חושבת שהאגודה מנסה לעשות עוד גמה ג'ובות על חשבון החברים, לחבר מבחנים שכאלו זה הרבה מאוד עבודה, עבודה שאינה מתוגמלת בכסף, וכמובן מתוגמלת בהרבה ביקורת. לא מאוד נעים, אם תחשוב על זה מהצד של הוועד.

    הזכרת את בתי הספר- מה עם שנת 2008, שבה ימי ההכנה למבחנים היו בחינם בכל בתי הספר? למה אז לא ראית לנכון לשבח את בתי הספר?
    אז כן, הם רואים לנכון לגבות כסף כדי לשלם למורים- למה מורים צריכים לבוא על חשבון זמנם החופשי שהיה יכול להיות מוקדש למשפחה? קליניקה? סתם לנוח? ההכנה הזו זה משהו שאנחנו בעצם יכולים לעשות בבית, בינינו, לא ממש צריך את ההכנה הזו, בטח לא סטודנטים שגם ככה מסיימים עכשיו 4 שנות לימוד והחומר גם ככה לעוס לקראת המבחנים האחרונים.

    אני באופן אישי לא חושבת שבוגרים למעלה מ- 5 שנים צריכים לעשות את המבחנים האלו, אלא לחכות ולראות אם וכאשר יעבור החוק, מה זה יגיד עליהם, וכמה שנים מיום סיום הלימודים עברו עד לאישור החוק.
    אבל זה לא הוגן לשלול את האגודה מכל וכל, וגם לבוא בביקורת כלפי בתי הספר, מבלי להזכיר גם את הדברים החיוביים שנעשים על ידם.

    קצת ניטפלתי אלייך, הא? 🙂 זה לא משהו אישי נגדך, אני פשוט חושבת שזה פייר מצד הקהילה לראות *רק* את הדברים השליליים, *רק* להעביר ביקורת, *רק* לחשוב שיש קונספירציות, מבלי לראות גם את הדברים החיוביים, גם את הדברים שנעשו שמאפשרים לך ולי ולכולנו להנות קצת יותר מבעבר בתחום שלנו.
    כן, יש עוד דרך ארוכה. אבל כשאני התחלתי ללמוד, גם את מה שיש היום לא היה.
    כדאי לזכור.

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

    נ.ב- שלחת לי את מה שרצית לשלוח??

  9. היי יוסף,

    אני מסכימה איתך לגבי עמדתך מול האגודה, אין ספק שהרבה דברים בהתנהלות צריכים להשתנות.

    אנא, אל תגרום לי להסמיק.
    הרעיון הוא באמת להפנות את הביקורת לכתובת הנכונה, הרי לא תכתוב לאגודה דברים שאתה רוצה להגיד על סינית נכון? אז אותו הדבר. אם יש לך משהו להגיד לאגודה- תגיד להם.

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

  10. עמוס,

    טוב לשמוע ממך.

    אז אם יש כאלו חדשות טובות, למה אתה לא מעביר לי את המידע כדי שנעלה בסינית????

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

  11. הי יעל.
    תגובה ג'ינג'ית וחריפה במיוחד. ולא, אני לא לוקח את זה באופן אישי כמיתקפה.
    אבל, כל מה שניסיתי להגיד, היה שקם לו "מפעל לבחינות" בתחום שלנו. בחינות שאין להן שום "בשר".
    כל עוד לגוף אין שום משמעות מצד המחוקק, מה הטעם בבחינות?
    מה שכן ישנם בתי ספר טובים יותר וטובים פחות. בעלי תוכנית לימודים מורחבת או דלילה. מטפלים שלמדו לאורך 4 שנים, וכאלו שרק 3 שנים. כאן לטעמי יש לעשות את ההבדלה—->יישור קו בין בתי הספר מבחינה מקצועית.
    וכמובן לימודי המשך צריכים להלקח בחשבון…

    ואליך יוסף,
    אני מבין את דבריך. ואתה צודק, יש לנו המון מה לתרום. יש בידינו את הכלים לעזור לאלפי אנשים בארץ הסובלים מבעיות כאב. למה שזה יעניין את הפיזיותרפיסטים. או במילים אחרות, האם תמיד טובת החולה היא בעדיפות ראשונה?

  12. ניר,

    לבחינות אין בשר, נכון, ולכן גם אני תמהה עם התזמון, אבל מבינה את הרעיון.
    בכל מקרה יהיה צורך לשלם לבחינות לאחר שיעבור חוק, כך זה עובד.
    לגבי המכללות- התלמידים שיכולים לעשות את בחינות ההסמכה הם רק תלמידים של מכללות מוכרות על ידי המכללה, למיטב ידיעתי. יש יישור קו, אבל יש מקומות שלא מעוניינים בהכרה של האגודה.
    האגודה לא יכולה לעשות דבר נגדן.

    לגבי מה שכתבת ליוסף- אין ספק שטובת המטופל צריכה לעמוד בראש סולם העדיפויות בכל הקשור למטפלים באשר הם- מערביים, סיניים וכו'. זה קצת נדחק הצידה כשיש כל כך הרבה פוליטיקה ושיקולים כלכליים.
    No keif.

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

  13. היי ניר
    במאמר שכתבתי בבלוג שלי עניתי גם על זה. והתשובה היא מאוד פשוטה :

    אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו. האינטרסים שלנו זה יצירת מקומות עבודה למטפלים – קודם כל.
    אם הפיזיותרפיסטים יסכימו לשיתוף פעולה ולשלב מדקרים במכוני פיזיותרפיה , מה טוב. זו האופציה הטובה והעדיפה. ולזה צריך לשאוף באמצעות הידברות איתם ועם קופ"ח.

    אם לא , אז צריך ללחוץ על קופ"ח שהם יתנו לנו מעמד שווה : שכמו שיש מכוני פיזיותרפיה שמקבלים מימון מלא לטיפולים שלהם מקופ"ח , אז שיוקמו מכונים לטיפול בכאב שעוסקים ברפואה סינית , ותהיה למטופל האפשרות לבחור בין אלו לאלו. יש לנו את כל ההצדקה לדרוש את זה – יש מספיק הוכחות ליעילות שלנו בתחום הזה. זה גם יצור תחרות בריאה שהמטופלים הם אלו שירוויחו ממנה.

    ברור לי שהאופציה העדיפה היא האופציה הראשונה ולא האופציה הזו. זה מה שיהיה גם בסופו של דבר , לדעתי. אבל אם לא תהיה נכונות לשיתוף פעולה , אנחנו יכולים לפנות גם לכיוון כזה. זה יפעיל לחץ על הפיזיותרפיסטים , וברור לי שהם יעשו הכל כדי שזה לא יקרה. כמו כן אני מאמין שהם מעונינים כמונו בטובת המטופלים ואני חושב שאם נציג נכון את הדברים תהיה מצידם נכונות לשילוב.

    כל זה כמובן בתנאי שיהיה וועד חזק שבמקום להתעסק בתארים מהמל"ג ובבחינות ובכל מיני דברים שברומו של עולם שאינם משפרים את מצבו של המטפל הקטן , יעסקו בצורה רצינית בשאלה "איך מייצרים מקומות עבודה למטפלים".

כתיבת תגובה
Related Posts