תה וסתיו בצ'נגדו

תה וסתיו בצ'נגדו

מאת: דנה תבור

"בא לי להתפנק" אמרתי לעצמי פעמים רבות, "ללכת לשבת בבית קפה".
אני משכנעת את עצמי שמגיע לי להתענג על נחת מערבית שכזאת בצורת קפה הפוך של סטארבאקס במחיר מופקע של שלושים יואן. אני מודה, לא קפה מעולה, אבל את המנה של המכורה הזאת זה בהחלט מספק.
המערב פלש לסין. או יותר נכון, סין פתחה דלת לפלישה של המערב והיא בונה תעלות וצירים להרחבת ההשפעה. היא לומדת אנגלית מגיל שנתיים, היא אוכלת צהריים במקדונלדס וב- KFC, היא עושה קניות בקניונים מפוארים שאת חזיתותיהם מכסים דוגמנים בלונדיניים גדולי אף, והאופנה השנה היא תלתלים.
את העצים, כמו שג'וני מיטשל חזתה, לפחות בערים, הם סגרו בתוך מוזיאון והכניסה עולה דולר וחצי. אבל לטובתם נגיד, שלפחות בצ'נגדו אפשר למצוא חמישה פארקים ראויים במחיר לא מופקע לבלות בהם יום שמש מקרי.
צ'נגדו היא בירת מחוז סצ'ואן. זו עיר סואנת שמספר תושביה נע בין 9 ל- 12 מיליון, תלוי את מי שואלים, מלאה מכוניות, אופנועים, אופניים ורולרס. והמון המון אנשים. את מעקי המדרכות מנקים עם מטליות רטובות בכל בוקר, אנשי עירייה בחליפות כתומות זוהרות. הדרך היחידה להימלט מההמולה היא להיפלט אל תוך אחד מאותם פארקים מגודרים של מיני במבוקים משומרים ועצים בוכים.
או ללכת לבית תה.

בתי הקפה אומנם מתחילים להתמלא בסינים שרוצים להיות אמריקאים ורוצים חברים אמריקאים ומכוניות אמריקאיות, אבל העם, אנשי העיר האותנטיים, הותיקים, הגאים בסין ובעצמם, הם יושבים בבתי תה.

מלצריות חינניות בחולצה לבנה מכופתרת, ווסט ופוני, מגישות תפריט של 50 סוגי תה: תה ירוק ותה שחור, תה חרציות תה תמרים, צמחי מרפא ותה משמר נעורים ועוד ועוד…
נער הקנקן בתנועות קרקסיות ימלא את כוס הפרחים במים חמים. תרמוס של מים ינוח מתחת לשולחן. המילוי החוזר הוא בחינם ואני יכולה לבלות כאן את כל היום.
וככה לאט לאט, מנרקומנית קפה עירונית, אני מתדרדרת אל הצד הבריא של הכדור ומתחילה לשתות תה, וליהנות מזה.

השמש בצ'נגדו היא נדירה אבל לכבוד חוויית בית התה הראשונה שלי היא הציצה, שוטפת אותי ואת סובבי בויטמין D להגברת הספיגה של העשבים בגופי. אפשר סוף סוף להתפשט מהמעילים ולחייך אל היאנג הגדול.
אני משננת סימניות סיניות, יעל לידי לומדת פורמולות של צמחים, הזוג משמאלי מפצח גרעינים (כן כן, כמו בארץ), כמה נשים סורגות והנודלס מגיע ב- take away.
זה יום רביעי לפני הצהריים ואין לאן למהר.

גם העצים מתפשטים להם. זו עונת השלכת הסינית והעלים גם הם לוקחים את הזמן. הם נתלשים ברכות מהענפים ושטים לאט לאט על האוויר הסמיך עד שנוגעים במדרכה, ובעת רחיפתם הזמן עומד מלכת, העולם- עולם מקביל, אני ניצבת בתוך סצינה מסרט טבע על ימים עתיקים ונזכרת שלכל דבר יש את הזמן שלו, לכל עלה שפעם לבלב בירקותו יגיע היום בו יאדים ויצהיב ויעזוב את העץ אל העולם שלמטה. אני חוזרת אל כוס התה שלי שבינתיים קצת התקררה.

תרגום לעברית מתרגום לאנגלית של שיר סיני משושלת טאנג:

"מיילים ארוכים, אין ציפור על כנפיה
על דרכים מבולבלות, הסוחרים אינם
איש זקן במעיל גשם, בסירה קטנה
הוא לבד על נהר קפוא, דג בשלג הנערם."

המחברת:
דנה תבור
danana.c@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

מאת: ערו פופקין

מאת: דנה תבור

מאת: דנה תבור
וכי יש לי פנאי לשלוט בעולם?

מאת: דנה תבור