סקירה- הגישה הרב תחומית לכאבי גב

סקירה- הגישה הרב תחומית לכאבי גב

מאת: אילן כץ
ביום שני, בתאריך 3.9.2007, נערך כינוס במלון הילטון ת"א.
נושא הכינוס היה הגישה הרב- תחומית לכאבי גב, בחסות מרכז רפואי מאיר, היחידה לעמוד שידרה.

"כאבי גב הנם שכיחים ביותר ומהווים 80% מהאוכלוסייה. ישנם מטפלים ובהם גורמים רבים ושונים הטוענים לתוצאות טובות יותר, או טובות פחות. הרעיון בכינוס זה הוא להביא את כל הגורמים הללו ליום מרוכז בנושא, נקווה שכינוס זה יהיה מעניין ויתרום לכולנו ידע נוסף על החידושים והאפשרויות הרבות בטיפול בכאבי גב." ד"ר ראובן גפשטיין.

מאמר זה מביא בקצרה סיכום של חלק מהנושאים כפי שהוצגו ע"י המנחים בכנס זה.
קריאה מהנה.

רפואה תעסוקתית:
פרופ' יוסי ריבק– כאבי גב והקשר לעבודה מאומצת.
במחקרים שנעשו בארץ ובעולם בדקו האם יש קשר בין עבודה מאומצת לבין כאבי גב.
נמצא כי להרמת משאות, תדירות הפעולות, משך הפעולות ותנוחת גוף לא נוחה יש השפעה מסוימת על החמרת כאבי גב. במחקרים נמדדו רמות מאמץ שונות וחולקו לקטגוריות:
לדוגמא משקל – החל ממשקלים קלים (עד 4 ק"ג), ועד לכבדים מאוד (מעל 44 ק"ג), סוג התנועה – (דחיפה, משיכה, כיפוף וכו'…), משך המאמץ – (מספר השעות ביום). כמו כן נשאלו הנבדקים האם הם חושבים שעבודתם נחשבת מאומצת, ומה היא גישתם למקום העבודה.
הסיכוי לסבול מכאבי גב עלה עם גיל הנבדקים, במקצועות העוסקים עם כלי עבודה רוטטים, מקצועות הכרוכים בנסיעות ארוכות (במיוחד נהגי משאיות). במחקרים נמצא קשר ישיר בין העישון לבין הסיכוי לסבול מכאבי גב.
לסיכום: אם כי נמצא שיש קשר בין עבודה מאומצת לבין כאבי גב, קשר זה אינו חזק. ישנם משתנים רבים, וביניהם אורך החיים של הנבדקים והרצון שלהם להמשיך לעבוד או לחילופין הרצון להגיש תביעה.

אנטומיה:
פרופ' יואל רק– האבולוציה של ההליכה הדו רגלית.
דרווין טען כי קיים "אב קדמון" שממנו התפתחה השימפנזה וממנו התפתח גם האדם כפי שאנו מכירים אותו היום.
מהם ההבדלים ומה השינוי האבולוציוני שעברנו? בחפירות באתיופיה נמצאו שרידים של אותו "אב קדמון". מבנה הגולגולת שלו מזכיר בנפח, בגודל ומעט גם בצורה שלו את גולגולת של שימפנזה בת ימינו, אך הבדל בבסיס הגולגולת מעיד על כך שאב קדמון זה כבר עמד על שתים. כמו כן ישנם שינויים באגן, בהתכנסות של הברכיים אחת לכיוון השנייה וכן שינויים בצורת כף הרגל המעידים על עמידה זקופה כבר לפני 3.5 מיליון שנים. כיום יודעים עם זאת כי החלק בתיאוריה של דרווין בו טען שישנו קשר ישר בין העמידה הזקופה לעליה בנפח המוח אינו נכון.

פיזיותרפיה:
עזרא סזר לוי– סיווג לסינדרומים בכאבי גב תחתון מתיאוריה למעשה.
רוב בעיות הגב התחתון נוצרות כתוצאה מהצטברות מיקרו-טראומות. תנועה תעבור במקום בו יש פחות התנגדות. כפי שמים הזורמים בנהר עוברים מסביב לסלע ולא דרכו. כך גם בגב, התנועה מתבצעת בעיקר בגב התחתון שהשרירים בו פחות חזקים.
מהו בעצם כאב גב תחתון? (LBP- Lower Back Pain) ישנם גורמים שונים וסוגים שונים.
כדי למדוד את יעילות הטיפולים השונים בכאב, יש ראשית לסווג את כאב גב תחתון. על מנת לעשות זאת נערכות בדיקות בשישה מנחים שונים: עמידה, ישיבה, שכיבה על הבטן, שכיבה על הגב, שכיבה על הצד ובדיקה בעמידת שש. הבדיקות נעשות ע"י הנעת גפיים ואיתור נקודת הכאב. הטיפול יכלול תרגילים לפיזור האזור הנוקשה, ותרגילים לחיזוק ותמיכה באזור הרך. לסיכום: סיווג לסינדרומים, תיצור שפה משוטפת בין המטפלים ויכולת טובה יותר לטפל בכאבים.
* הערת המחבר- הסינדרומים המדוברים הם פיזיותרפיסטים המדברים על טווחי תנועה ומגבלות תנועה של הגוף. ועם זאת הרעיון הטיפולי דומה להפליא לעקרונות הטיפול ברפואה המשלימה.

שרית בן בנימין– כאבי גב תחתון כרוניים (CLBP), והקשר להבדל באורך הרגליים.
נמצא כי הבדלים באורך הרגליים נמצאים ב- 90% מהאוכלוסייה. הבדלים אלו חלקם הם אמיתיים/פיזיולוגיים וחלקם נובעים על רקע שינויים במתח שרירי.
ישנן דרכים שונות למדוד הבדלים באורך רגליים. מדידה רנטגנית– בדיקה זו אומנם מאוד מדויקת אך כיום לא נוטים להשתמש בה בגלל הקרינה. מדידה קלינית– מתבצעת במספר דרכים: 1) ע"י סרט מדידה; 2) ע"י קיפול ברכיים בשכיבה על הבטן / גב; 3) בעמידה- ע"י הכנסת לוחות עץ מתחת לכף הרגל הקצרה ומדידה עם פלס המוחזק בגובה הפסיסים (PSIS). מדידות אלו אינן מדויקות ואינן אובייקטיביות, במיוחד כאשר ההבדלים בין הרגליים קטן. קיימת גם מדידה באולטרה סאונד בעמידה אך בדיקה זו חדשה ומשתמשים בה רק במחקרים.
ישנם מחקרים שונים אשר העלו ממצאים נוגדים לגבי קשר בין כאבי גב תחתון לבין הבדל באורך הרגליים. באחד המחקרים שכלל קבוצת רקדנים נמצא כי תמיכה והגבהה של הרגל הקצרה עם מדרס הורידה בהרבה את כמות ועוצמת כאבי הגב. מנגד נטען שרקדנים הם בעלי מודעות גוף גבוהה וממצאים אלו אינם בהכרח נכונים לשאר האוכלוסייה. כך שאין עדיין מסקנה אחת.
עם זאת נמצא קשר בין שינוי באורך הרגליים לבין עייפות שכן הגוף משקיע אנרגיה רבה בניסיון לשמור על זקיפות.

רפואת משפחה:
ד"ר אמנון להד– ההמלצות לטיפול בכאבי גב לרופאי הקהילה.
הגישה שהייתה מקובלת בעבר- להמליץ למטופל עם כאבי גב לנוח מספר ימים בבית, חלפה. כיום ההמלצה למטופל כזה היא דווקא להמשיך ולשמור על פעילות ותנועה בצורה מתונה ככל הניתן. זאת כל עוד בבדיקה של הרופא לא עלו "דגלים אדומים" היכולים להעיד על בעיה חמורה יותר. כמו כן ההמלצה כיום לרופאים היא להסביר למטופל מה הגורם לכאב ובעיקר להסביר ממה אינו סובל, וזאת על מנת להוריד רמות חרדה אצל המטופלים במידה ויש צורך בכך, שכן יתכן שכאב גב יכול להוביל למצב של פחד וחרדה מהלא נודע. החרדה יכולה להוביל לחוסר תנועה ולמתח שרירי גבוה, אשר יובילו להחמרה והחרפה של הכאב הראשוני. כך שהסבר ע"י הרופא יכול להוציא את המטופל ממעגל כאב זה.
המלצות נוספות לרופאי המשפחה כוללות טיפול תרופתי, והמלצה למטופל על חימום מקומי עד 8 שעות ביום.
מחקר ישראלי הראה שמטופל המרגיש שהרופא שלו מבין אותו ואת מיקום הכאב שלו רוכש בו יותר אמון וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

הרפואה המשלימה:
פרופ' רפאל קרסו– הפסיכולוגיה והקשר לכאב וכאבי גב.
כל כאב משלב צד פסיכולוגי. הכאב האקוטי משולב עם חרדה ומחשבות כגון "אולי אני כבר לא אוכל יותר ללכת". "אולי הכאב הזה ילווה אותי לכל חיי". הכאב האקוטי מלווה במצבי דחק (Stress), התכווצות שרירים, חרדה וחוסר אונים. עם הזמן וללא טיפול מתאים המטופל יגיע למצב של דיכאון. גם אם לא יתלונן על הרגשה דיכאונית, הסימפטומים שידווח עליהם יתאימו לאלו של ההגדרה הקלינית של דיכאון. (חוסר רצון לאכול, חוסר רצון למגע מיני, בעיות שינה ועוד).
במחקר שמטרתו לבדוק את יעילות ניתוחי הגב לאורך זמן, פיצלו בצורה אקראית מתוך מעומדים לניתוחי גב, קבוצה שקיבלה טיפולים בדיקור סיני (במקום הניתוח). בשנה וחצי ועד שנתיים הראשונות לתחילת המחקר קבוצת המנותחים דיווחה על שיפור יחסי בכאבי גב ביחס למטופלים בדיקור. אך לאחר שנתיים שתי הקבוצות דיווחו על רמת כאב זהה.
לאור ממצאי מחקר זה ומתוך ההבנה שרגשות לא פתורים יובילו לביטוי גופני, ולעיתים קרובות לכאבי גב, אפשר בחלק מהמקרים בהחלט לחשוב פעמיים לפני שמכניסים מטופל לניתוח גב.

ד"ר ליאורה שכטר– כאבי גב ונפש.
כיום ניתן לראות את התהליך הפיזיולוגי הקורה בגוף במצבי דחק (Stress), ולהבין כיצד מצבי דחק משפיעים על איברים פנימיים בגוף.
עוצמת כאב זהה יכולה אצל אנשים שונים לבוא לידי ביטוי בצורה שונה. הסיבה לכך היא הפירוש אשר נותן האדם לגירוי. לדוגמא הפאקירים ההודים. מזרון המסמרים עליו הם יושבים, אינו נתפש אצלם כגירוי המתפרש ככאב. אך ספק אם אדם שאינו רגיל למזרון זה יצליח לשמור על קור רוח אם יתפוס את מקומו של הפאקיר.
המצב הנפשי של אדם ישפיע על יכולת ההתמודדות שלו עם כאב. אדם שמח יתמודד עם כאב בצורה טובה יותר מאשר אדם דכאוני. גם גורמים פסיכו- סוציאליים משפיעים על סיכויי ההחלמה (דיכאון, חוסר שבאות רצון במקום העבודה ישפיעו לרעה על סיכויי החלמה).
מחקרים שונים מוכיחים שסידרת טיפולי מגע מרגיעים ומפחיתים רמות חרדה. הטיפולים יכולים להוריד את רמות לחץ הדם ולהשתוות לטיפול פסיכולוגי.

רון פייס– אקופונקטורה ושיאצו לכאבי גב.
בשנת 1981 "שיאצו" בארץ נשמע כמו שם או דגם חדש של רכב. כיום המודעות לטיפול זה גבוהה יותר במידה רבה.
להבדיל מהפיזיותרפיה שגם היא מטפלת בעזרת המגע, שיטת השיאצו מטפלת גם באנשים בריאים, וכן משמשת כטיפול מונע למצבים שונים.

הכינוס כלל בין השאר גם את הנושאים הבאים:
* נקודות המבט של הכירופרקטיקה בטיפול בכאבי גב, וטיפול בכאבי גב אצל נשים בהריון.
* חידושים תרופתיים בטיפול באוסטיאופורוזיס והטיפול הניתוחי במקרים אלו.
* מקומן של מרפאות הכאב בטיפול בכאבי גב.
* הטיפול התרופתי לכאבי גב בקהילה.
* ניתוחי עמוד שידרה- סוגים שונים של ניתוחים, סיכונים וסיכויים.
* דרך הטיפול במנותחי עמוד שידרה.
וכן הוצגו תוצאות של מחקרים נוספים על כאבי גב והגורמים שלו.

הכינוס כלל גם דיון ב"שולחן עגול" וכלל את פרופ' קרסו, פרופ' שוורצמן, ד"ר גפשטיין ונירית רותם- יו"ר העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל.
הדיון סביב השולחן העגול כלל הצגת מקרים של כאבי גב, ודיון על הטיפול הראשוני שכל אחד מהמשתתפים היה נותן במקרה המוצג.

סיכום הכינוס מנקודת מבט אישית:
הגב מקשר בין הרגליים לבין הראש, אך גם מקשר אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים שונים.
יפה היה בעיניי שבכינוס מסוג זה נתנו חלק לא קטן לדיון בדרכי טיפול ע"י הרפואה המשלימה, ונתנו מקום לא רק לרופאים לשאת דברים.
מלבד המקרים המצריכים טיפול פולשני (ניתוחים), היה יפה לראות איך התובנות של הרפואה הקונבנציונאלית בכל הקשור לדרכי טיפול בסובלים מכאבי גב דומה להפליא לאלו הקיימות שנים רבות בטיפולי הרפואה המשלימה.

בהשוואה לעבר, נמצאת הרפואה המשלימה כיום במקום טוב יותר בכל הקשור למודעות הציבור הרחב אליה, וכן בפתיחות של הרופאים ליכולות הריפוי שלה.
עובדה זו נוטעת בי תקווה לעתיד טוב יותר שבו הרפואה המשלימה מהווה חלק אינטגרטיבי בטיפול ובמניעה של כאבי גב ומקרים שונים.

המרצים שמדברם הצגתי במאמר זה:
ד"ר ראובן גפשטיין– מנהל יחידת עמוד השדרה מרכז רפואי מאיר.
פרופ' יוסי ריבק– ראש החוג לבריאות סביבתית ותעסוקתית אוניברסיטת ת"א.
פרופ' יואל רק– ראש החוג לאנטומיה אוניברסיטת ת"א.
עזרא סזר לוי– BPt, MA החוג לפיזיותרפיה מכללת אריאל.
שרית בן בנימין– פיזיותרפיסטית MSc BPt מכון לפיזיותרפיה "רמז" ברחובות שרותי בריאות כללית, רכזת הדרכה קלינית.
ד"ר אמנון להד– המחלקה לרפואת משפחה, ביה"ס של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים.
פרופ' רפאל קרסו– מנהל המחלקה הנירולוגית, מרפאת הכאב והמרפאה לרפואה משלימה, המרכז הרפואי הלל יפה חדרה.
ד"ר ליאורה שכטר– מנהלת רפואית "מכבי טבעי", מנהלת אקדמית ביה"ס "מירב".

המחבר:
אילן כץ
מטפל בכיר בשיאצו ועיסויים
ilanshiatsu@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

לידה שקטה

מאת: יעל ארנסט
מסע לימודי ליפן

מאת: לילה סילקה בן אפרים
טיפולי פוריות

מאת: ענת צחר ומרים רייך
אביחי וולצ׳ק

מאת: יעל ארנסט