חודש תשרי

חודש תשרי

מאת: אלון הירשברג

החודש השביעי מגיע בעקבות ההכנה של אלול, הסתיו עובר את שיאו ובסוף החודש הטל שירד שישה חודשים מפסח, יפנה מקום לאפשרות של גשם או אנרגיה גשמית יותר החל מסוכות.
בתשרי אנו מסיימים לאסוף את השפע שירד כ"אור ישר" משמים ומתחילים מהלך אנרגטי הפוך של "אור חוזר" מלמטה למעלה.
זוהי תשובת האדם לשמים, או תשובת המעשים שלנו בעולם הזה, המהדהדים ומשפיעים על השורשים בעולמות עליונים.
א' בתשרי הוא ראש השנה או יום הדין, בו אנרגיית החסד והאור המתפשט, נכנעים לחושך המתגבר.

כך מתואר הזמן הזה ב- I ching, ספר התמורות, המציג דימויים משולבים מהטבע המסבירים מצבים משתנים בזמן ובאדם: הכוח הנמוך והאפל מתגבר על העליון והחזק, לא בצורה ישירה אלא בחתירה הדרגתית מלמטה, הגורמת לו לבסוף להתמוטט. הזמן הזה מתואר כחמישה קוים מקוטעים (yin) ומעליהם קו מלא (yang), הנראה כמו בית אשר הקו העליון שהוא הגג, נשבר בהמשך וגורם לבית להתמוטט.
כך מתארים לנו חכמי הנסתר את עבודת השינוי הנדרשת בתחילת השנה: כדי לעלות למדרגה גבוהה יותר בנפש על האדם "לפרק" או "למוטט" לחלוטין את המדרגה הקודמת, מציאות גבוהה נבנית על חשבון מציאות נמוכה יותר.

ראש השנה הוא גם יום בריאת האדם, כמו שכתוב: "זה היום תחילת מעשיך…".
זה היום של לקיחת אחריות מלאה על כל מעשינו, יום הדין, בו אנו חוזרים למחשבת הבריאה המקורית לברוא את העולם במידת הדין, משמע בחיתוך חד מדויק ובלתי מתפשר, לפיו הנברא או הכלי מקבל אנרגיית חיים רק כאשר הוא מכוון במדויק אל מקור האור המשפיע, ומוכן לקבל ממנו. מכיוון שדיוק כזה לא יאפשר לאדם לחיות בעולם שאינו מושלם, "הוחלט" במחשבת הבריאה לשתף את מידת הרחמים, המאפשרת לאדם להמשיך להתקיים למרות סטייתו מדרך הישר המחברת אל האור, כך האדם אינו מפסיק להתקיים כאשר הוא סוטה מהקו הישר, אולם בנסתר הנפש מקבלת פחות ופחות אור מחייה ולכן רוחניות האדם נכנעת תחת השפעתו הגשמית המסתירה של הגוף.
בראש השנה אנו מקבלים מפתח והזדמנות להשפיע על מציאות חיינו.
הכול מתחיל במחשבה ולכן ביומיים האלו אנו זורעים את זרעי המחשבה אשר יגדלו במשך השנה בהתאם לזרעים שנזרעו, זרע של צמח מר יכול להצמיח רק צמחים מרים ולהפך זרע של תפוח יצמיח רק פירות מתוקים.
מצד שני יום הדין הוא יום שבו מקבלים בדיוק לפי מוכנותנו, על כף מזל מאזניים נוטה הדין לחתוך פרוסה גדולה או קטנה יותר של חיות ושפע, לפי מעשינו, אולם בידינו להמתיק את אותו חיתוך דין קשה בבקשת רחמים, תוך הכנעת תכונותינו המורידות, מכבות ומפרידות ומוכנות פנימית חדשה להשפיע טוב, לרומם ולחבר.
חודש תשרי מצטרף לאלול לסיום תהליך מרוכז של תקיעה בשופר, הממשיך בראש השנה ועד יום הכיפורים ומבטא קריאה לשיפור מעשינו ויציאה מהמצר והצער הפנימי, למרחב. כמו מבנה השופר בו האדם נושף בפתח הצר והקול מתפשט מהפתח הרחב, מעורר, מנער וקורא לשינוי ותשובה מלמטה, כמענה לקריאה מהשמים.

האות ל' המחיה את החודש מרמזת ללב המבין דעת ולה צורה של "מגדל הפורח באוויר", כ- לב התלמיד העולה לשמוע את דברי מורו, ע"י התבטלות דעתו לדעת המורה הוא מקבל את הכוח ללמוד ולהבין.
זוהי פעולה מאיימת שכן עלינו להתנתק מעט מאחיזה בקרקע מוכרת ובטוחה. האיבר הקשור לפעולה זו ולזמן הזה הוא מעטפת הלב והחיה הוא הכלב. הכלב הנאמן מוסר את עצמו בהכנעה גמורה לבעליו, הוא גם מגן עליו כמו מגן הלב ומתריע מפני סכנות.
הכלב אינו נוטר טינה הוא סלחן ומקבל כל אדם, על אף חולשותיו.
מעטפת הלב היא השומר של הלב, לה אנרגיה ארצית של אדמה וביכולתה לתת הגנה יציבה ועם זאת רכה וגמישה, המאפשרת ללב זרימה של רגשות ויכולת להשתנות.
בדומה לאות ל', ה- I ching מתאר את הזמן הזה כ הר מעל האדמה.
כמו מבנה גבוה הנוטה ליפול. בזמן לא יציב כמו זה, כתוב שם: העליונים יכולים להחזיק מעמד רק אם הם נותנים בנדיבות לנמוכים מהם.
כמו האדם המתבקש להעלות "מן" או להתאים את רצונו לרצון העליון (זאת אומרת להשפיע כמוהו) וכך לקבל ממנו שפע גשמי ורוחני.

זהו המפתח להורדת השפע ממדרגה למדרגה ומעולם לעולם.
כך בחודש תשרי נמליך עלינו את המורה העליון ונאפשר השראת שכינה בבתינו ובארצנו הקטנה כדי שתוכל להפיץ אור לעולם כולו.

"כי אי אפשר לזכות לכבוד אלוקי אלא על- ידי תשובה, שהוא בחינת כתר, בחינת הבא לטהר מסיעין (מסייעים) לו, אומרים לו המתן…" מתוך ליקוטי הלכות/ מאת רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב.
גם בתשרי אנו הבאים להיטהר ולהתחדש אומרים לנו: לאט, לאט, יש דרך לעשות, מראש השנה ועד שמיני עצרת שאחרי סוכות, יש לרשותכם 22 יום (12+10) להשבת המערך הנפשי גופני שלכם לתיקונו.
"…ועיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק…" מוסיף רבי נחמן וכותב שם עוד, שקודם התשובה האדם קשור לדם, למציאות ארצית, והתיקון לזה, שיהפוך דם(44), לדום(50). כי הדממה הפנימית מעלה ומחברת אותו לספירת הבינה (שער החמישים), היא האם העליונה וממנה יורד השפע למלכות, החיבור השקט הזה מחזיר את ה-א' ל- דם

ומעלה אותנו למדרגת א-דם.

תחילת תהליך הבניה הוא בעשרת ימי תשובה, אשר גם משלימים ארבעים יום (מראש חודש אלול) של הכנה ליום הגדול או "כללות כל הימים" הוא יום הכיפורים.
במשך עשרה הימים הראשונים של השנה אנו יורדים בהדרגה מהכתר בראש, בעולם המחשבה, מנקים עשרה חלקים שורשיים בנפש כדי להעלות את המבנה כולו למדרגת א-דם הניכר במעלתו, היא יכולת הדיבור. אז מגיעים למלכות התחתונה, המתעלה ומכתירה אותנו כבנים, כבני מלך. ראש השנה מתקן במחשבה, יום הכיפורים בדיבור.
כדי לסייע בהתעלות של יום הכיפורים אנו מתנתקים מתענוגות הגוף כמו אכילה ושתייה, מגע אינטימי ורחיצה, כך הנפש יכולה להשתחרר ולעלות ממדרגה למדרגה ולחוות טבילה וטהרה במקווה שמימי המזכך ברמה העמוקה ביותר, ומאפשר טיהור של "כתמים" ישנים.

מיד אחרי יום הכיפורים אנו מתחילים בבניית הסוכה אשר מטרתה להוריד את הקדושה שהשגנו בעולמות עליונים כמו בתוך הבית במוצנע והנסתר, החוצה ולמטה אל עולם המעשה.
לכן חג סוכות הוא זמן שמחתנו, בו אנו שמחים בחלקנו ובהשגתנו, יוצאים מהבית הבטוח והמוגן לבנות לנו דירת ארעי לשבעה ימים, להשלים את הבניין ע"י חיבור המחשבה והדיבור למבנה בן שבע הספירות של הגוף, שהוא גם הקו המחבר את הנעלם עם הגלוי.

בתוך הסוכה מושלם החלק השלישי של המבנה: נשמה רוח ונפש או שמאל (ראש השנה), ימין (יום הכיפורים) והקו האמצעי בסוכות.
בתוך הסוכה אנו יוצרים מציאות של קדושה מחוץ לבית בדירת ארעי המסמלת גם את היותנו בעולם הזה לזמן מוגבל, או בדירה שכורה אשר עלינו להשיב בסיומה של תקופה, במצב טוב, לבעל הבית.
אנו פותחים את הסוכה לאורחים ליצור קירבה שבטית ואחדות לבבית וכך פותחים את השנה בעשיית שלום בסביבתנו שיתרחב ויתפשט ויכניע את כוונות המלחמה, להתחדשות של שנה טובה ומבורכת יותר.

המחבר:
אלון הירשברג
מטפל ברפואה סינית שיאצו ודמיון מודרך
מורה לרפואה סינית ושיאצו
allonhnava@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

אביחי וולצ׳ק

מאת: יעל ארנסט
נועם עזרא

מאת: יעל ארנסט
ואהבת לרעך ולמטופלך כמוך

מאת: יעל ארנסט