חודש חשון

חודש חשון

מאת: אלון הירשברג

אנו יורדים עם האות נון אל תוך המים והחורף שמתחיל, מרחשון מגיע עם בשורה, אתגר וזהירות.
האות נון מראה קשר לנפש מצד אחד אך גם מקושרת לנפילה. אחרי התרוממות הרוח של תשרי צוללים אל המים ומזל עקרב הנמצא בתוכם. עכשיו אחרי שהתחלנו את התשובה שלנו לשמים בתשרי, שלחנו תפילות ובקשות לשנה מבורכת, בחשון מתחיל הגשם לרדת בצורה סדירה כאור ושפע עליון של רחמים משמים, על הארץ.

הגשם יחלחל ויפרק את הזרעים שנטמנו באדמה, יכניע את המעטפת כדי לאפשר מבפנים התחלה של צמיחה חדשה בטבע ובנפש בחודשים הבאים.
הברכה משמים מוכנה תמיד לרדת ולהשפיע אולם מידת הגשם תלויה במעשי התחתונים. כך בזמנו ירד מבול על הארץ כתשובה למעשים מקולקלים ומפרידים שמקורם בתשוקות בלתי מרוסנות, שגם הן מושרשות במים (חסד ורצון טוב ללא גבול יכול להפוך לתשוקה ותאווה הרסנית), תמיד התיקון הוא מידה כנגד מידה לפי הקלקול.
"הדבר המגדל את כל הצמחים" אומר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תנינא א,י"ב, "נקרא בשם מטר, ראשי תיבות: מראה, טעם, ריח. ועיקר הוא הריח, כי אין הנשמה נהנית אלא מהריח." התכונה של חודש מרחשון היא חוש הריח הבא להמתיק את המרירות של החושך והנפילה. הריח הוא החוש הנעלה ביותר והוא אכן מעלה מרומם ומקשר את הנשמה לשורשה. האף נמצא במרכז הפנים ובולט לפנים כמו הנשמה שאמורה להוביל את הגוף, וללמד אורך רוח ואריכות אפיים שהם סובלנות והבנה היוצרים חיבור במקום חרון האף וקוצר רוח, המביא לכעס, מסלק את הנשמה ויוצר פירוד.
ה"מחמם המשולש" הוא המנגנון האנרגטי שאינו איבר, המשויך לזמן הזה שלפני אמצע החורף כמו לפני חצות לילה, הוא שייך לאש בשמים ולמים בארץ ועוזר לשמור על קשר בין הכוחות ההופכיים בגוף, לקשר, לחבר ולאפשר שינוי וצמיחה.
אנו זקוקים עכשיו לכוח הזכרי הזה שירומם וישמור מפני נפילה, כי נמצאים בדיוק בצד ההופכי של חודש אייר ותחילת הקיץ המשפיע על הטחול והנחש.
בחשון הטחול בשפל אנרגטי ולכן אין לו כוח להזקיף את הנחש משמע ליישר את עמוד השדרה ולהזקיף את הקומה, פיסית ורוחנית.
הנחש מסתתר גם באותיות של חשון כ- נחש+ו המרמז על הצורך לחבר עכשיו את כוח הנחש המפתה ל- ו' החיבור, שתחבר כצינור לאור השמים ולששת הקצוות של היקום היוצרים שני משולשים המתחברים ביחד למגן דוד.

החודש נקרא לרוב מרחשון ובתוכו המלים: מור+נחש. מור הוא אחד הצמחים ששימשו בקטורת לטיהור בית המקדש וכן משמש כצמח מרפא חשוב וכבושם בעל ריח נעים. שוב מרומז כאן הצורך בריח טוב ומרומם בזמן של מרירות.
"הרי מפורש ששורש הנפש הוא סוד הריח, שכן נקרא השפע הטוב המקובל לתוך אפו של האדם, והחשוב שבסימנים המעלים ריח טוב הוא המור." מתוך ספר אור הבהיר מאת יהודה הלוי אשלג- מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר.
כן אנו מוצאים את ה-מור במלה חומר, כמו שכתוב בספר מבשרי אחזה אלוה מאת אריה יעקב לייב : "מור הוא בושם הבא ממרירות, מהיפוך המר למתוק…יחוד הגוף עם הנשמה הוא ללמוד את אמנות הפקת המור, את חכמת ההתמרה.
אמנות המור ענינה לדעת להפיק חיות, שפע וניחוח עדין, מענג, מתוק להפליא, דווקא ממשהו מר. להפיק מהזמן משהו שיהיה לו טעם וניחוח נצחי. ייחוד הגוף עם הנשמה צריך להפיק מהחומר בושם נפלא שיעלה למעלה כמו קטורת להשיב את הכול לאהבה עליונה."
האיבר של החודש עפ"י ספר יצירה הוא המעי הדק הכרוך ומלופף כנחש וכך תוך שמירה על קירבה של כל חלקיו מרמז לנו שיצירת קירבה מלב אל לב היא שתאפשר לנו מעבר מבורך בזמנים של חושך וסכנת נפילה.

ב-i-ching ספר התמורות מיוצג הזמן הזה ע"י שישה קווים של yin או 3 קוי yin המייצגים אדמה, אחד מעל השני, זהו מצב הנקרא המקבל, כמו אדמה שמתמסרת ופתוחה לקבל את הגשם כשפע משמים. קבלה אגואיסטית גורמת לתחושה לא נוחה וטעם של פגם בנפש, אך קבלה אלטרואיסטית הינה הכנעה פנימית של האדם לכוחות השמים, זוהי הכרה במהות האדם ככלי שרת, האמור לקבל ולהעביר את השפע העליון וכך לשמש כמתווך חשוב בין שמים לארץ.

החיה עפ"י הרפואה הסינית היא החזיר המלמד אותנו ענווה, מתוך פעולתו בלילה ומתחת לפני השטח ללא תלות בתמורה. הוא רואה ומבין את התמונה כמי שמסיים מעגל של חיים אנושיים לפני דריכות חדשה, נסתרת בחודש הבא.
מזל עקרב מזכיר לנו שהוא עקר-ב או נטול ברכה בזמן הזה של חושך ומרירות בו התחילה גם מרידה במלכות בית דוד. אך עקרב הוא גם עיקר הבית כמו האשה והאנרגיה הנשית שהיא המלכות והאדמה היכולה ואמורה להתחבר לשמים ולקבל את השפע העליון אל תוך הבית, אל מקום של יציבות וביטחון, מקום של אהבה וכבוד הדדי, מקום של שיתוף ואחדות, מקום מקודש להכלת השפע העליון והפצתו לאחרים.

ברכת חודש מבורך, שנדע להפיק ממעשינו ריח ניחוח שיתפשט וימלא את החלל בהתרוממות רוח שכולנו מצפים לה.

המחבר:
אלון הירשברג
מטפל ברפואה סינית שיאצו ודמיון מודרך
מורה לרפואה סינית ושיאצו
allonhnava@gmail.com

תגובות

כתבות דומות

אביחי וולצ׳ק

מאת: יעל ארנסט
נועם עזרא

מאת: יעל ארנסט
ואהבת לרעך ולמטופלך כמוך

מאת: יעל ארנסט