צילומי ספרים ברפואה סינית

צילומי ספרים ברפואה סינית

מאת: יעל ארנסט
צילומי ספרים ברפואה סינית.
אתם יודעים על מה מדובר- לוקחים ספר אחד גדול (ובדרך כלל מאוד יקר), ועושים עותק שנכרך בפלסטיק.
ניסיתי להימנע מלכתוב על זה 4.5 שנים, אבל נראה לי שאולי כדאי בכל זאת להתייחס לזה, כיוון ומדובר על תופעה חובקת עולם.
היום היא כבר קיבלה שדרוג, והעתקים פיראטים של ספרים מופיעים ברשת עצמה. בוב פלוס עצמו התייחס לזה בבלוג שלו.
אני לא רציתי להתייחס לזה, כיוון ואני חושבת שדעתי בעניין פחות פופולרית- צודקת ככל שתהיה. גם ברור לי שהתופעה הזו לא עומדת להסתיים בקרוב.
מאידך, אני יכולה להבין למה עושים את זה, ועדיין- אני חושבת שזו תופעה לא הוגנת.
אז הנה הדיעה שלי, ואתם מוזמנים להביע את דעתכם בתגובות.

הסיבה העיקרית לצילומי ספרים ברפואה סינית
הספרות המקצועית ברפואה סינית יקרה.
יש ספרים יקרים יותר ויש פחות, ולרוב אלו שתומחרו במחירים עושקי כיס הם אלו שזוכים לצילומי עתק.
כיוון ולרוב, פרופיל הסטודנט ברפואה סינית עומד על שכר ממוצע, למרבית הסטודנטים אין מספיק כסף לרכוש את הספרים.
האפשרות של צילום הספר קורצת מאוד, ולרוב מוצאים נחמה במחשבה שלפיטר דדמן או לג'ובאני מצ'וצ'ה לא יחסר אם יהיה עוד צילום אחד של הספר שלהם.

הבעיה
בשיא הפשטות- צילומי ספרים הם הפרה של זכויות יוצרים.
הפרה של זכויות יוצרים היא עברה על החוק. העונש יכול להגיע לקנסות של עשרות אלפי דולרים- ולא, אני לא מגזימה.
עכשיו בואו נסתכל על הדברים בצורה אנושית יותר:
בן אדם ישב ועמל שעות, ימים, שבועות וחודשים- לעתים שנים- על ספר. יש מאיתנו שזו העבודה שלנו.
יוצא הספר בתפוצה כלשהי,  והנה מסתבר, שבמקום למכור 10 עותקים, הספר מכר 3 עותקים, אך מסתבר של- 40 אנשים יש את הספר בבית.
אז יופי, 43 אנשים נחשפו למוצר, אבל רק 3 שילמו עבורו.
לאותו מחבר ספר יש חשבונות לשלם בדיוק כמו לנו, משכנתא, בגדים, אוכל…
האם זה הוגן, שאדם שעמל רבות על מוצר כלשהו לא יקבל תמורה?
כן, אני יודעת, כבר אמרו לי שאני יפת נפש ותמימה, ושחשבון הבנק של X גם ככה מנופח, לא יחסר לו לחם.
אבל תכלס, מצב חשבון הבנק של X ממש לא רלבנטי, אלא העובדה שאם אנחנו רוצים לקנות משהו, אנחנו משלמים בעדו.
גם ספרים ברפואה סינית.

לפני כמה שנים ניסו לתפוס אנשים עם העתקים פיראטים במכללות שונות ולהפוך אותם לדוגמא.
למיטב זכרוני זה לא בדיוק הצליח, אני לא בטוחה, אבל גם עניין זה פסול בעיניי. זה ממש לא פתרון.
אם רוצים לצמצם את התופעה, צריך להציג אלטרנטיבות.

רעיונות שאולי יוכלו לצמצם את התופעה
הרעיון הראשון הוא כמובן אחריות אישית של אנשים- אל תעשו העתקים פיראטים.
אם אתם הייתם כותבים ספר, הייתם רוצים לקבל על זה את הכסף שמגיע לכם.
ספרים יקרים מומלץ לרכוש בקנייה מרוכזת, שלרוב מקבלים הנחה (כולנו אוהבים הנחות), וזה דיי פשוט לארגן.

האינטרנט אומנם מציג אפשרויות פיראטיות, אבל גם כלים חיוביים בהחלט.
דוגמא לכלי מצוין- אם כי מוגבל, שאפשר להשתמש בו הוא Google Books.
כאן תוכלו למצוא מספר ספרים שנסרקו בצורה חלקית לאינטרנט, תוכלו למצוא חנויות מקוונות דרכן תוכלו לרכוש לעצמכם את הספרים לאחר שעיינתם בהם, ובעיקר- תוכלו אולי למצוא דברים שאתם מחפשים.
חשוב להכניס כל מיני מילות מפתח על מנת להגיע לכמה שיותר מידע. למשל- Ling Shu.

הצעה נוספת היא העשרת הספריות של המכללות.
מניסיוני כספרנית, אני יודעת שהקצאת כספים לספרייה היא זעומה. לא ברור לי למה עד עצם היום הזה.
יתכן והיום הדברים השתנו- הלוואי, אך כשחושבים על ספריות עשירות בכל מכללה, עם אפשרות השאלת ספרים וכמה העתקים מכל ספר, הרי שמדובר בהעשרת עולמם של הסטודנטים וכן, אלטרנטיבה שהמכללות מציגות לצמצום תופעת הפיראטיות.

סיכום
אני לא אוהבת את תופעת צילומי ספרים, בטח כבר הבנתם את זה.
האינטרנט, עם כל הדברים הטובים שבו, לעתים גם מציע כל מיני הצעות שבבסיסן אינן נכונות, ולעתים קשה לסרב.
אבל, חשוב לזכור, שנכון להיום, מרבית החנויות המקוונות מציעות הצצה לספרים, גם אם חלקית ביותר. בנוסף, הן כמובן מציגות אפשרויות רכישה נוספות
לקיים בארץ, וגם את זה כדאי לקחת בחשבון.

אם אתם שלמים עם ההחלטה לצלם, אל תדברו על זה יותר מדי.
בכל זאת, הפרת זכויות יוצרים זה לא משהו שתרצו להסתבך איתו.

עכשיו אתם
מה אתם חושבים על הנושא? האם אתם רואים סיבות נוספות לצילומים? מה אתם חושבים שאפשר לעשות כדי למזער את התופעה?
אשמח לקרוא את מחשבותיכם.

תגובות

  1. מצד אחד אני מסכימה איתך לגמרי ומצד שני כבורגת שסיימה כעת את הלימודים אני יכולה להעיד שבאמת נורא קשה לעמוד בכל ההוצאות . ההצעה שלך של העשרת ספריות לדעתי היא מאוד נכונה . שמעתי גם שהסטודנטים שנרשמים למכללת רידמן מקבלים חלק מהספרים חינם ובמכללת סמינר הקיבוצים יש ספריה מאוד יפה ואפשר להשאיל חלק גדול מהספרים לתקופה ארוכה . אני מקווה שזה לא נחשב כפירסום… לדעתי התלמידים החדשים ששוקלים איפה ללמוד צריכים לקחת את זה בחשבון . בנוסף צריך לבדוק מדי פעם את הamazone , לפעמים הם עושים הנחות יפות . אה , ויש חנות ברח' יוחנן הסנדלר בתל אביב שנקראת probook , המחירים שם סבירים .

  2. היי אנה,

    אכן, את כל השמות שהזכרת הזכרנו גם אנחנו בהזדמנויות שונות.

    אני עוד לא שמעתי שסטודנטים מקבלים ספרים בחינם, שמעתי שמקבלים את התוכנה של טאומדיק, שבעיניי מהווה בעיה בכל הקשור ללימוד נכון. מרבית האנשים שיקבלו את התוכנה יסתפקו בה ולא יטרחו לפתוח ספרים, מה שכמובן מונע מהם להגיע להרבה מאוד ידע שלא כלול בתוכנה.

    כן, אין ספק, ההוצאות הן גדולות, אבל יש כל מיני דרכים לאסוף את הכסף, כמו למשל לבקש מתנה לחג חצי מהסכום ולהשלים לקניית ספר. אז נכון שלא צריך לעשות את זה כל חג כי בכל זאת, אנחנו אוהבים עוד כמה דברים בחיים שלנו, אבל זו גם אפשרות לגיטימית שהרבה לא חושבים עליה. 🙂

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

  3. בהקשר זה אני רוצה לציין את אתר: Borders.com שמציע הנחות של בין 25% ל- 40% על ספרים. בשבוע שעבר נרשמתי בחינם והשבוע קיבלתי לאימייל שלי קופון הנחה של 40% – שמימשתי על ספר שנורא רציתי (ותודה לגיא סדן על הטיפ…).

    דבר נוסף – אפשר לנסות להשיג ספרים יד שנייה – דרך לוח "סינית" וגם לפעמים ב- ebay וב amazon.

    רואי

  4. יעל

    כל הכבוד על הפוסט שלך. אני זוכר מתקופת לימודי סטודנטים בכיתתי שצילמו את הספרים של בנסקי (צמחים ופורמולות) וספרים אחרים ואני לא ידעתי איך לאכול את זה. זה הטריד אותי אז וזה מטריד אותי כיום. אולי משום שהמחירים היו גבוהים, לא קניתי הרבה ספרים ולכן למדתי מהספרים של צ'ובאני שהיו בזמנו יחסית זולים. ובנימה אישית העתקת ספרים מטרידה אותי עוד יותר כי אני בימים אלו מתחיל לכתוב ספר ברפואה סינית בעברית (כנראה שזה ייקח לפחות שנתיים) ולא הייתי רוצה לראותו מועתק וכרוך בספירלה מפלסטיק בתיקי הסטודנטים במכללות השונות. ולא בגלל הכסף, כי סופרים במקצוע שלנו לא מתעשרים מכתיבת ספרים, אלא בגלל ההגינות, הכבוד שאנו רוחשים לעמיתינו למקצוע, והיושר.
    ודרך אגב, צילום ספרים לא נפוץ פה בסיאטל – אולי משום שהתרבות פה אחרת ואולי גם משום שהספרים פה פחות יקרים כי הם יוצאים לאור בארה"ב ומיטב הסופרים כמו בנסקי גרים כאן בסיאטל וההוצאת ספרים שלו פועלת ממש מכאן, מסיאטל.

    ערן פופקין

  5. היי ערן,

    תודה על תגובתך.

    בגלל שאנשים לא מתעשרים מכתיבת ספרים- עוד יותר ראוי לתת את הכסף ליוצר. 🙂

    בארה"ב הפירטיות קיימת, תלוי איפה ועד כמה מדברים על זה.
    ישראל ידועה כאחת המדינות בעלת אחוזי פירטיות גבוהים מאוד בכל מיני תחומים.
    לא נעים.
    אבל אני באמת חושבת שאפשר להציע אלטרנטיבות שיוכלו אולי למתן את התופעות האלו.

    תודה ובהצלחה עם הספר (אל תשכח לספר לנו, נכתוב בסינית :-)),
    מערכת סינית- יעל

  6. צילום ספר הוא גניבה.
    אם אדם לומד רפואה (מערבית, סינית, הומיאופתית, אינדונזית) הוא צריך בסיס טוב, ספרים- TEXTBOOKS הם הבסיס, וחובה על כל תלמיד ואח"כ מטפל שיהיו לו הספרים בספריתו.
    כשניהלתי קורס רפואה סינית בביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים הכנתי חוברות כרוכות עם HANDOUTS, במקום לחלק כל שבוע, הכין כל מרצה את כל הדפים שתכוון לחלק מראש, הדפסנו, כרכנו וחילקנו לסטודנטים, זו היתה הדרך שלי להקל עליהם כלכלית (זה בא מחשבון ההוצאות של הקורס, כלומר-הקטין את הרווחים) הדבר פשוט וכל מכללה שמכבדת את עצמה ואת תלמידיה יכולה לעשות זאת.

  7. אהלן,

    הרבה מאוד מהמכללות כיום מעניקות ספרי לימוד מפרי עטם של המורים- ממש כפי שציינת.
    כשאני למדתי במדיסין לפני עשור, קיבלתי ספרים שכאלו.

    הבעיה מתחילה כאשר יש המון ספרים שהם מאוד יקרים, רוצים את רובם (אם לא את כולם, כמוני, אני קצת גרידית בנושאי ספרים ברפואה סינית)- ואז מתחילים לחפש אלטרנטיבות.
    ציד פיראטים, כפי שצויין בכתבה, הוא לא פתרון.
    אבל עם המכללות מאוד רוצות, הן יכולות לצמצם את הבעיה על ידי עותקים בספרייה. בדרך כלל מכללות מקבלות הנחה משמעותית- שלא לדבר על עותקים חינם…

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

כתבות דומות

צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
פאזת העץ

מאת: יעל ארנסט