אין טוב ממראה עיניים…

אין טוב ממראה עיניים…

מאת: רואי גרין פ"ח

אוקיי, מספיק עם הקריאה. הגיע הזמן לצפות קצת!

לאחרונה שודרה כתבה בארצות הברית על אנדי ווגמן, יהודי טוב ומטפל מצליח ברפואה סינית. הקליניקה הקהילתית שלו נמצאת בניו-המפשיר.

צפו פה בכתבה היפה ששודרה עליו בטלויזיה המקומית, ואתם מוזמנים להגיב כאן בתגובות.

.

תגובות

  1. יישר כוחך רואי על הקידום של רס"ק בארץ. לגבי הסרטון – אחלה פרסום…אנחנו גם צריכים אחד כזה..

  2. תודה, ציפי. אני מקווה שבקרוב תהיה כתבה דומה בארץ….

    Israel – what did you mean by "only that"?

  3. כול הכבוד רואי, פתרון מקסים למעוטי יכולת. נוסעת הרבה להודו, זה עובד שם הרבה. ובעיקר בדיקור כף יד, לפי הסוג'וק או לפי KHT.

  4. תודה גאולה. אכן פתרון לכל מי שהיכולת שלו להוציא מאות שקלים בחודש על דיקור היא מועטה… במקרה זה, הרי שרוב רובה של מדינת ישראל היא "מעוטת יכולת".

    יעל – אכן כן. חשבתי יותר בכיוון של סרט דוקומנטרי באורך מלא…אם כבר אז כבר, לא?

  5. נראה שישראל התייחס לצד העסקי שבדבר, וקצת שכח להביא בחשבון את הרווחה שזה נותן לאנשים. אני מסכימה שבמירוץ אחר המטופלים, אסור לשכוח את העובדה שאנחנו קודם כל מרפאים, ורק אח"כ אנשי עסקים.

  6. ציפי,

    ברגע שאת מגדירה עצמך כמטפלת, וזו העבודה שלך שאמורה לפרנס אותך ואת משפחתך, את קודם כל אדם שמצפה לראות תמורה כספית מהעיסוק העיקרי שלך בחיים.

    אין ספק, אנחנו רוצים לעזור לאנשים, אבל אנחנו גם אנשי עסקים, ואין רע בזה, אלו ממש אינן מילים גסות וגם הקונוטציה שנדבקה לעניין הזה היא לא נכונה.

    אם לא נחשוב כאנשי עסקים שמעוניינים להתפרנס, לא נוכל להתקיים ולשלם חשבונות, שלא לדבר על לקנות בגדים ואוכל.
    גם ליסה רולדר (כתבתי נכון את השם?) מודעת לזה, אחרת לא הייתה בונה מודל שלם סביב זה שהיא מטפלת אבל מטפלת שמודעת לצורך שלה להרוויח את לחמה בכבוד.
    וכשיש כ- 400 טיפולים בשבוע, היא מרוויחה מאוד בכבוד.

    יש פה חשיבה ברורה של ביקוש והיצע, וליסה הייתה מספיק חכמה לעלות על זה, וזה גם כנראה מאוד מתאים לאידיאל שלה. אני לא מזלזלת, אבל היא בהחלט מישהי שחושבת כמטפלת שמעוניינת להרוויח כסף ממה שהיא למדה.
    וזה מצוין בעיניי.

    יעל

  7. אני חושב שאפשר "לגשר" על הפער לכאורה בין מטפל ואיש עסקים. פשוט מאד, אם המוטיבציה היא לעזור לאנשים, הרי שעצם הרווח של כסף מאפשר למטפל להתקיים כדי שיוכל לעזור לעוד אנשים. לכן לא רק שאין סתירה, אלא השלמה.
    השאלה היותר מעניינת לדעתי היא שאלת ההתעשרות מסבלם של אנשים. מטפל שרואה מעט מטופלים, גובה מהם המון כסף ומתעשר מזה, אינו משרת את החברה לטעמי אלא בעיקר את עצמו. כמו שמרים לי כותבת בספרה – Insights of a Senior Acupuncturist:
    "כדי לעסוק בדיקור סיני, עליך להיות בטוח בכוונה שלך…. אם הכוונה שגויה, אם אתה מתרכז בלהרוויח כסף, לטפל בפחות מטופלים ולגבות מחירים גבוהים יותר, לעשות מעט עבור רווח נאה, אתה עשוי לקבל תוצאות מהטיפולים ואתה עשוי לא."

  8. עם כל המילמולציה בל נשכח שאנו רק כלי וצינור לרפואה. הקב"ה הוא בעל הרפואות, לא אני. לכן האני מאמין שלי הוא "עשני כלי לשליחותך". הפרנסה היא לצערי מישנית בעיניי. אבל מצד שני אני לא מאמינה בטיפולי חינם, וגם לא בטיפולי יוקר.

  9. לציפי

    אולי לא נערב את האמונה האישית שלך בדיון רפואי? יש פה גם אנשים שלא מאמינים בדת ואלוהים.

    טיפולי חינם? למה לא להתנדב? לעזור לזולת. הרי "ואהבת את רעך כמוך" הוא אחד מהמשפטים הכי חכמים שאנשים כתבו בספר ההיסטוריה שלנו – התנ"ך. לא הכל זה כסף.

    ערן

  10. ערן היקר,

    אני לא רואה שום פסול בעירוב אמונה אישית בדיון. אף אחד לא כופה על אף אחד אחר שום דבר. איש באמונתו יחיה – ואני לא מתכוון למדר אף אחד כדי שלא לפגוע ב"דיון הרפואי". זה בכלל לא דיון רפואי אגב, וזו לא פקולטה לרפואה – זה בני אדם, שהם גם מטפלים, משוחחים ביניהם.

  11. ציפי,

    למען האמת אני ממש לא חושבת שאנחנו רק כלי או צינור.
    אם היינו רק צינור או כלי, שהרי זה ממש לא משנה מי הוא המטפל, וממש לא חשוב הצ'י, העיקר הצינור.

    זה שפרנסה משנית בעינייך זה בסדר גמור, אבל בסופו של יום, אנחנו צריכים להתקיים, ולחפש לעשות זאת ממקצוע שאנחנו לומדים כמה שנים טובות אינו פסול.
    בעיניי זה אפילו מכובד ונכון. 🙂

    יעל

  12. ערן,
    אני מסכימה איתך. "ואהבת לריעך כמוך" הוא התורה כולה על רגל אחת… אני בעד לתת טיפולים בעלות נמוכה אבל לא בחינם. צריך שהמטופל יתן מעט מ"דמו". שהרי כסף=דמים.ואז הטיפול מועיל יותר.אבל לא צריך לסחוט את טיפת דמו האחרונה.
    וחוצמזה, אנשים ש"לא מאמינים" הם הכי עסוקים בלהאמין…
    יעל,
    מי פסל ומה??? תגבי כמה שתגבי ושיערב לך.

כתבות דומות

שקט

מאת: דנה תבור
לימודי רפואה סינית

מאת: יעל ארנסט
חשבונית ירוקה

מאת: יעל ארנסט
סינית

מאת: יעל ארנסט