עמודים ראשונים בספר של ג'וליאן סקוט

עמודים ראשונים בספר של ג'וליאן סקוט

מאת: יעל ארנסט
אתם חושבים שזה אך מקרי, שבסמיכות גדולה כל כך לקבלת הספר של ג'וליאן בדואר, הילד שלי מתחיל סשן ארוך של מחלות, וירוסים והצקות באשר הן??
מזה כשלושה שבועות שהספר נמצא אצלי על השולחן, ומזה כשלושה שבועות ששחר אינו בריא- התקף סטרידור, דלקת עיניים לא ברורה, הקאה, חוסר תיאבון, חום, צמיחת ניב…. שמח.
לפני כמה חודשים חשבתי שאתחיל קורס טיפול בילדים ברפואה סינית.
לאחר מחשבות נוספות בנושא, הגעתי למסקנה שזה עלול להיות יותר מדי, שכן השאיפה שלי היא לטפל בילדי שלי, לא באופן כללי בילדים. לכן אולי קורס שנתי זה יותר מדי, ויש מקום ללימודים אוטודידקטים.
וכך רכשתי לי את הספר של ג'וליאן סקוט, ונראה לי שזו התחלה מצוינת.

אני קוראת את הספר לפי הסדר, מהעמוד הראשון ואילך, ומודה בקפיצות קדימה למצבים רלבנטים לחיינו- למשל שיעול. למשל הקאה.
אבל כל מי שנכח בהרצאה של ג'וליאן, יודע שאין מה להקדים את המאוחר.
צריך לקרוא לפי הסדר כי ג'וליאן הוא דידקטי בהוראה שלו, כמו גם בכתיבה שלו. הוא מציג את הדברים בצורה ברורה ומובנית והשלבים מתבססים זה על זה.
לכן דילוגים הינם מיותרים במקרה זה (אם כי קשה לוותר עליהם).

אז מתחילים מההתחלה
כדי להבין את ההבדל בין טיפול במבוגר לטיפול בילד, ג'וליאן מציג מספר משפטי מפתח סיניים.
כל מי שיש לו ילד יוכל לזהות את המשפטים או את חלקם בילדו ובעצמו, ולאור צפיפות האירועים אצלנו בשלושה שבועות האחרונים, המשפט "טפל באמא כדי לטפל בילד" נשמע לי חלומי במיוחד…
לאחר מכן, אנו עוברים לסקור את הגורמים למחלות בילדים, תוך שימת דגש בחשיבות המרכזית שיש למערכת העיכול בתקופה הראשונה לחיי הילד.
גורמי המחלות רק מדגישים את ההבדל שבין מבוגרים לילדים- דגש על LPF וחיסונים, וכמובן הבעיות סביב תזונה ועיכול.

המצב בשטח
אם נסתכל בפורומים בתפוז למשל, נראה כי יש עומס בשאלות על גזים, קוליק, עצירות ושלשול, וכמובן- מהי התזונה הנכונה לילדים.
ללא קשר לסינים או ישראלים, כזה מגיע לתזונה של הילדים שלנו אנחנו כולנו אימהות פולניות- כולנו רוצים שהילד יסיים את המנה הקצובה לו, כולנו רוצים לראות עליות תקינות במשקל,
וכולנו רוצים לדעת שמה שאנחנו נותנים לילדים שלנו לאכול עושה להם טוב.
ג'וליאן ממהר להתייחס לעניין התזונה כבר בהתחלה, ושני עניינים אלו- ההתייחסות כבר בתחילת הספר לענייני תזונה, והעיסוק הגדול שיש לנו כהורים בתזונת ילדנו, שני אלו מצביעים על החשיבות המרכזית
של הנושא ועל חוסר המידע שיש בנושא.
כך למשל מציין ג'וליאן באופן ספציפי, שאם יש הורים שאוכלים אוכל מקמח מלא, יש לשים לב שלא כל מוצר עם קמח מלא מתאים לילדים ולתינוקות בשל העומס שזה יוצר על מערכת העיכול.

מערכת העיכול
אם כן, המצב הוא דיי ברור, מערכת העיכול היא עניין מרכזי בתקופה הראשונה לחיי התינוק- והילד.
רשימת הבעיות שיכולות לסוב סביב האוכל היא מרשימה, וכשחושבים על זה, זה דיי ברור שיהיו בעיות במערכת שרק עכשיו התחילה לפעול (בדומה למערכת נשימה, ואנחנו יודעים ששתיהן קשורות זו לזו בקשר עמוק).
מה לגבי מצבים רגשיים?
ג'וליאן מתייחס ואומר שהרגשות עדיין משחקים כאן תפקיד, בגילאים מוקדמים, שכן ילדים עד גיל 12 לערך אינם מתורגלים בהדחקה. הם משחררים- כעס יוצא מיד החוצה, בכי, כאב…
יש בזה משהו מאוד נכון, שלא לדבר על זה שזה תורם לזרימה חלקה של Liver Qi.
הוא כן מציין מצבים רגשיים כגון בעיות בין הורי הילד, שיכולים להופיע גם בילד בצורה של אסטמה לדוגמא.

ואני תוהה לגבי מערכת העיכול הרגשית, העיכול של חוויות היום.
שחר התחיל לפני חודשיים את הגן, ואני לא יכולה שלא לחשוב על ה- Qi הרב שהוא משקיע בעיכול כל החידושים שגן מציב בפניו- גננות חדשות, להיות אחד מתוך קבוצת ילדים ולא אחד יחיד עם מטפלת,
מקום חדש, אוכל אחר, סדר יום חדש, חוגים חדשים (מוסיקה וג'ימבורי)…
כמה Qi זה צורך ממנו? ומה בדבר חלומות בלילה?
האם המרכזיות של מערכת העיכול הפיזית מעידה גם על התפקוד והחשיבות של מערכת העיכול הרגשית?

מה בפעם הבאה
בפעם הבאה נדבר, כנראה ארוכות, על החשיבות שבאבחנה של הילד כטיפוס עודף לעומת טיפוס חוסר.
אני מקווה שעד הפעם הבאה, שחר ישים מאחוריו את התקופה הקשה הזו ולילותינו יחזרו להיות רצופים ומפנקים תחת הפוך.

עכשיו אתם
תגובות, מחשבות, שיתוף במידע ובניסיון שלכם יתקבלו כאן בברכה!

תגובות

  1. היי יעל
    תבורכי על הסקירה . אני אמשיך לעקוב , גם בבלוג וגם בקריאת הפרקים הרלוונטים כיוון שהספר גם ברשותי.
    צר לי על שחר, ועל אימו הדואגת. מקווה שהדברים ישתפרו.
    רציתי רק להוסיף כל הכבוד על המחשבה לטפל בילדך. אני מודע לבעייתיות, ואני לא חושב שזה אומר שאת צריכה להיות המטפלת היחידה, אבל במקרים אקוטים אני בהחלט תומך בזה שאנו נוכל לטפל בבני משפחתינו.
    הדילמה בין לימוד אוטודידקטי ללימוד פורמלי הוא נושא מעניין שלדעתי יש הרבה מה לומר. נכון שקורס לטיפול בילדים עדיף על קריאה אוטודידקטית. אך המציאות לא תמיד מאפשרת זאת, בעיקר אם את/ה הורה לילדים, ומטפל לפרנסתך. בעיני זה סוג של לוקסוס. אני חושב שאנחנו יכולים לטפל בלימוד אוטודיקטי. לפעמים פחות טוב ממטפל שהקדיש את הזמן ללימוד פורמלי, אבל לפעמיים יותר טוב כי הלימוד האוטודידיקטי הוא בד"כ מול מקרה חי, ולא מול מחלה תיאורטית, שנשכחת כאשר עוברים לנושא אחר.
    לאחר שסיימתי את לימודי הרפואה הסינית , בקשתי להמשיך ללמוד כסטאז'ר אצל אחד ממורי, והוא לא הסכים. הוא סבר שאלי לצבור תחילה נסיון קליני לפני שאתחיל ללמוד שוב לימוד פורמלי כלשהוא. ארבע שנים אחרי כן, אני מבין עד כמה הוא צדק. אני רואה לא מעט מטפלים שממשיכים ללמוד אך קצת מפחדים לקפוץ לים כמטפלים.
    דברים אלו נכתבים גם בשל תגובה די צוננת שקבלתי בבלוג זה על כך שלא ניתן ללמוד טווינה תינוקות באופן דידקטי בקלטת DVD. אני חושב שיש לדייק, לא ניתן ללמוד באופן דדיקטי כמו שלומדים באופן פורמלי, אבל בהחלט כן ניתן. מיטב המטפלים הסינים כמו Li Shi Zen, Hua tuo ו-Zhang Zong Jing למדו בופן אוטו דידקטי.
    בהצלחה
    גיא

  2. היי גיא,

    אני מאוד אשמח שתקרא יחד איתי- זה רק יעשיר את החוויה שלנו!
    אני מסכימה איתך, אין מקום להיות המטפלת של הילד שלי, ערפול האבחנה והרגישות המיוחדת שיש לבכי של הילד שלנו אינה עושה טוב להליך הריפוי. ואם זוכרים את המשפט "טפל באמא כדי לטפל בילד" אז בכלל אפשר להבין עד כמה זה לא תמיד אפשרי.

    כן, הכוונה שלי היא להיות יותר זו שיכולה לתת מזור ברמה אקוטית יותר, להיות מסוגלת לטפל ביום יום וגם יותר להבין על מה מדובר- לא רק מערבית אלא גם סינית. אותי באופן אישי ההבנה הסינית מרגיעה, כי הרפואה הסינית ברורה לי הרבה יותר מרפואה מערבית.

    אני חושבת שלכל אחד מתאים משהו אחר- לך למשל התאים לא להמשיך ללמוד ישר אלא לעשות הפסקה. לאחרים מתאים להמשיך מיד, וזה עושה להם דברים נפלאים. זה לא תמיד משוואה כזו, שאם אתה ממשיך ללמוד אתה לא מטפל, יש אפשרות לעשות את שניהם. לא תמיד זה מצליח כמובן, אבל יש כאלו שמצליחים, ואז נפלא להם מאוד.

    אני חושבת שהרעיון הוא בעיקר לטפל בילד שלך, להיות מסוגל לעזור לו בזמן אמת ולא רק לתת את החיבוק שמה לעשות, לא תמיד מעביר את הכאב. אין תחליף לחיבוק הזה, אבל להיות מסוגל לתת את החיבוק וגם לעזור עם המצב הקיים- נשמע לי שילוב מנצח.

    לגבי לימוד אוטודידקטי- אין הרבה אנשים שיודעים ללמוד לבד, זו סגולה שאני בנתיים פגשתי אצל אולי 4 אנשים לאורך חיי.

    תודה ונדבר בהמשך,
    מערכת סינית- יעל

כתבות דומות

צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
Yi Wei

מאת: רותם רקובסקי