הספר של ג'וליאן סקוט- קריאה ותהייה

הספר של ג'וליאן סקוט- קריאה ותהייה

מאת: יעל ארנסט
הנה דוגמא נהדרת לאחת הסיבות הכי טובות לקיומו של הטור- אני יכולה בכיף שלי לשבת ולדבר על מה שאני רוצה, כמובן כל עוד זה קשור לרפואה סינית.
ומכיוון ואני אדון לעצמי (שזה בכלל מעולה), אני יכולה לכתוב על מה שאני רואה לנכון, ולהשתמש בפלטפורמה לקידום כל מיני עניינים שנראים לי חשובים, או דברים שיעזרו לי בדרכי.
ויש לי עכשיו פרויקט חשוב, שאשמח לקבל את עזרתכם בצורת קריאה, תגובה, מחשבה משותפת, ניסיונכם וכל מה שנראה לכם רלבנטי:

הספר
רכשתי לי את הספר של ג'וליאן סקוט- Acupuncture in the Treatment of Children.
זוכרים שסיפרתי לכם על ההחלטה ללמוד איך לעזור לילד שלי בעצמי? העניין הזה דיי בוער בעצמותיי, אבל התלבטתי לגבי הכיוון הנכון- קורס נראה האפשרות הטובה ביותר, אבל זה לא בדיוק הכיוון המקצועי אליו אני רוצה ללכת, ובכל זאת, כיוון שיש לנו גם שיקולים כלכליים, קורס מלא כאשר הכיוון שלי הוא לא טיפול בילדים- זה לא לחלוטין נכון. בנוסף, התוכנית שלי היא לא להיות המטפלת של הילד שלי, אלא להיות מסוגלת לעזור לו בזמן אמת. לאחר שהתייעצתי קצת עם אנשי מקצוע שאני סומכת עליהם, רכשתי את הספר של ג'וליאן, שהגיע עכשיו בדואר.

אני מאוד אוהבת ספרים.
האהבה לספרים זה משהו שבא לי מהבית, גדלתי בבית עם המון ספרים (שאת רובם ההורים שלי מעולם לא קראו לדעתי, אבל זה פרט שולי), ומאוד אהבתי לקרוא במשך ימי חיי.
במהלך לימודי הרפואה הסינית שלי עבדתי בספרייה (מישהו אמר "שששש"?), ומאחר והספרייה הייתה בזמנו אחד המקומות הפחות פופולאריים, היה לחברותיי ולי את הזמן והשקט לשבת ולקרוא. אין ספק שזו הייתה תקופה יפה, הקריאה רק העמיקה את ידיעותיי והעשירה את הלימודים שלי בצורה מוחלטת. כשכבר נכנסו אנשים, היו שיחות מעניינות שרק לימדו אותי עוד ועוד, ובאמת- כך למדתי המון.
לכן, כשקיבלתי לידיי את הספר של ג'וליאן, מאוד שמחתי, ומיד החלטתי שזה יהיה הפרויקט שלי- לקרוא אותו ולהטמיע כמה שיותר.

המשימה והקשיים שבדרך
לקרוא ולהטמיע, זו המשימה, אך יש קשיים בדרך- אני מתחילה שבוע הבא קורס אחד, בדצמבר אתחיל קורס נוסף.
עניינים אלו רק יגבירו את הצורך בדיונים נוספים, ויעסיקו את מוחי הכתום עד בלי די בכל הקשור לרפואה סינית. שזה מצוין כמובן, אבל היום המצב הוא אחר מהימים הסטודנטיאלים העליזים, בהם יכולתי להקדיש את כולי ללימוד.
היום יש כבר בעל וילד- ואפילו חתול, וכל עבודות הבית, ועבודה…
אבל אני יכולה לו למצב.

ופה אתם נכנסים
אנסה לעשות זאת אחת לשבועיים:
אקרא בספר, ואבוא לכאן לתהות ולדון במה שקראתי, תוך הצגת הדברים ונסיון להבינם יחד אתכם. כך אוכל להתמיד במשימת הקריאה וההטמעה ביתר קלות- זה יתן לי נושא נוסף לשיחה איתכם.
ממש כמו בספרייה.
ואתם, מה אתם?
אתם חופשיים לבחור האם לקרוא, האם להגיב, האם לשתף- ואתם יכולים לעשות הכל, אתם יכולים לעשות רק אחד.
כל מה שתחליטו- יעזור לי.

מתאים?

תגובות

כתבות דומות

צפריר נחמני

מאת: יעל ארנסט
Yi Wei

מאת: רותם רקובסקי