ועד האגודה במכתב עדכון- יוני 2008

ועד האגודה במכתב עדכון- יוני 2008

מאת: רני אייל
האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי הינה עמותה רשומה  המייצגת את העוסקים ברפואה הסינית, על גישותיה השונות, במדינת ישראל.

האגודה שמה לה למטרה למסד את מקצוע הרפואה הסינית בישראל דרך קביעת קריטריונים נאותים להכשרת מטפלים ומורים, בקרה ופיקוח על מוסדות הלימוד בישראל, התוויית קוד מוסרי ואתי להתנהלות נאותה, קידום לימודי התמחות וכנסים מקצועיים, וייצוג קהל המטפלים ובתי הספר מול המחוקק  בתהליך ההכרה והרגולציה של המקצוע.

ראוי לציין, בכדי למנוע בלבול,  כי ישנן עמותות נוספות בישראל, דוגמת העמותה לרפואה סינית קלאסית או העמותה לרפואה סינית עתיקה – שחבריה רשומים גם כחברי האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי, אך אגודה לרפואה סינית, שבאה לייצג את כלל העוסקים במקצוע, יש רק אחת בישראל.

ועד האגודה נבחר בבחירות דמוקרטיות אחת לשנתיים. רשאי להגיש מועמדות לוועד כל חבר אגודה בעל ותק של שנתיים לפחות ובתנאי שאינו ממלא תפקיד "בעל עניין" (כגון מנהל מגמה או בעלים) באחד מבתי הספר לרפואה סינית בישראל.
חברי הוועד הנוכחי הינם: טוביה סקוט, קרן סלע, פסי ישראל, אמיר משאל, יוסי פטאל, ענת מנדלר-שפר ורני אייל -היו"ר. ד"ר שחר לב ארי משמש כמבקר האגודה. מזכירת האגודה (היחידה שעובדת בתשלום מטעם האגודה) הנה מור ריסין אשר תפרוש מתפקידה בספטמבר 2008 (הצעה למועמדות למזכיר/ה יתקבלו בברכה).
ועד האגודה הנוכחי משמש בתפקידו מזה כשנה וחצי. למותר לציין כי כל פעילות ועד האגודה נעשית בהתנדבות.

בעקבות התפתחויות בחודשים האחרונים מצאנו לנכון לעדכן את כלל המטפלים בנעשה:

1. פרישה מארגון הגג – כידוע לרובכם האגודה הייתה חברה שנים רבות בלשכה למקצועות בריאות משלימים ("ארגון הגג"). עובדה שלא ידועה לרבים היא כי האגודה שלנו בעצם יזמה את הקמת ארגון הגג לפני כמעט עשור מתוך מחשבה שיהיה זה נכון לרתום קהל רב ככל האפשר מתוך אוכלוסיית הרפואה המשלימה למטרת הרגולציה ששמנו לפנינו, ולתמיכה בחוק הדיקור שיזמנו אותו בתקופה ההיא.
לאורך השנים השתנו יחסינו עם ארגון הגג – שיתוף הפעולה עם ענפים שונים ומשונים של הרפואה המשלימה לא עלו בקנה אחד עם החזון שלנו לגבי הרפואה הסינית בישראל. אנחנו רצינו הכרה של הממסד בקריטריונים שיצרנו, תואר אקדמי, תקנים למטפלים ברפואה סינית בתוך מערכת הבריאות ואינטגרציה של הרפואה הסינית לתוך הרפואה הציבורית לטובת כלל אזרחי ישראל, והם רצו הפרדה מוחלטת והתנגדו לכל תהליך אינטגרטיבי.
בסופו של דבר החלטנו לפרוש מארגון הגג לפני מספר חודשים ולהמשיך בדרכנו העצמאית.
מאז שפרשנו מארגון הגג הספיקו לפרוש ממנו גם אגודת הנטורופטים ואגודת ההומיאופתים הקלאסיים שוקלת את המשך דרכה, כך שלמעשה הארגון חדל מלהתקיים כפלטפורמה שמייצגת את הרפואה המשלימה בישראל.

2. הרגולציה – טבעם של תהליכי רגולציה הוא שהם לוקחים זמן רב. כל הזמן נעשית פעילות מתחת לפני השטח (בצורת שיחות רשמיות ולא רשמיות, דיונים ומכתבים) ורק לעיתים רחוקות פתאום "קורה משהו" ויש תזוזה משמעותית בחקיקה.
הבעיה היא שברגע שמתקבלת החלטה כלשהי או שנחתם מסמך רשמי כלשהו- אין דרך חזרה והבירוקרטיה שמנהלת את חיינו אינה קשובה לטיעונים חדשים, הגיוניים ככל שישמעו.
לכן ישנה תחושה בקהל הרחב ש"לא נעשה שום דבר וחוק הדיקור תקוע כבר 10 שנים".
האמת היא שוועד האגודה נמצא כל הזמן בדיונים עם נציגי משרד הבריאות וועדת זיידס שהוקמה לפני כשנתיים לבחינת הרגולציה לרפואה משלימה בישראל.
נכון להיום וועדת זיידס יושבת על המדוכה – יש הכרה בכל דרישות האגודה מבחינת רמת ההכשרה, הדרישות ממורים וההגנה על מטפלים ובתי ספר וותיקים- אבל אין יכולת להתחייב על הביצוע, שכן הדבר תלוי במועצה להשכלה גבוהה (שבכלל שייכת למשרד החינוך ולא למשרד הבריאות…)  מכיוון שאיננו יכולים להסתכן בשמכם תמורת כוונות טובות בלבד – הדיונים עדיין נמשכים.

3. מבחן ההסמכה– מסיבה זו החליט ועד האגודה לקדם את רעיון מבחן ההסמכה הארצי ברפואה סינית.
הניסיון המצטבר במדינות אחרות בעולם שהשיגו בסופו של דבר חקיקה סבירה בנושא הרפואה הסינית היא שהרגולציה הושגה רק תודות לתהליך רגולציה עצמי רציני ומעמיק.
משרד הבריאות מגדיר כיום את הרפואה הסינית (הן הדיקור והן מתן מרשמי צמחים) כמקצוע רפואי ולכן עם בוא החקיקה המטפלים יהיו חייבים לעבור מבחן הסמכה מטעם משרד הבריאות.
הניסיון בעולם אומר שאם יהיה לנו מבחן רציני משל עצמנו, שעומד בקריטריונים בין-לאומיים, משרד הבריאות יאמץ אותו כבסיס למבחן ההסמכה ויכיר במטפלים שעברו אותו בשנים קודמות.
כמובן שלא יכולות להיות הבטחות בעניין זה, אבל משיחות לא רשמיות הובהר לנו שאין זה מעניינו של משרד הבריאות להשקיע ביצירת מבחן חדש אם יש כבר מודל ישים.
כל זאת בתנאי שתהיה היענות מספקת של מטפלים לתהליך הרגולציה העצמית. אם לא נוכל להראות כמות מספקת של חברי אגודה רשומים שעומדים בקריטריונים של האגודה – משרד הבריאות לא יכיר בנו כגוף יציג ויצור בעצמו את המבחן ואת תנאי ההכשרה והרגולציה.

בבוא היום משרד הבריאות ידרוש מכל מטפל/ת שאין להם לפחות 10 שנות ניסיון מוכח לעבור מבחן שכזה.
כיום אנחנו מעריכים שהחקיקה תיקח בין 3-5 שנים.
מכיוון שכך האגודה ממליצה לכל מי שסיים לימודיו ב-5 השנים האחרונות לגשת למבחן כבר השנה כאשר החומר עדיין יחסית "טרי".
אם סיימתם לפני 7 שנים ומעלה, ואתם יכולים להוכיח היקף עבודה סביר של לפחות 10 מטופלים בשבוע- כנראה שלא תצטרכו לגשת למבחן גם בעתיד.
מטפלים אשר נמצאים בתווך בין השנים הללו (כלומר מעל ל 5 שנות פרקטיקה) יכולים לשקול האם לעשות את הבחינה או להמתין.

המבחן נבנה לפי המודל של המבחן האמריקאי (שעדיין נחשב כיום לדוגמה הכי טובה לרגולציה של רפואה סינית בעולם המערבי), אבל הותאם למציאות הישראלית של בתי ספר שונים עם גישות שונות לרפואה סינית.
מכיוון שתפישת העולם של האגודה היא פלורליסטית ואנו מעוניינים לעודד בתי ספר בעלי גישות שונות לרפואה סינית הוחלט שחומר הבחינה יקיף את המכנה המשותף של מה נדרש מהמטפל הסביר לדעת על מנת קודם כל לא ליצור נזק למטופליו.
חשוב לציין שהמבחן הארצי נכתב תוך שיתוף פעולה הדוק עם כל בתי הספר המוכרים בישראל והשאלות נכתבו על ידי קבוצה גדולה של מורים בכירים בעבר ובהווה.
זוהי הזדמנות בשבילנו להודות לכל העושים במלאכה על תרומתם ומחויבותם לתהליך.

לסיכום – המבחן הארצי מהווה עבורנו, העוסקים ברפואה סינית בישראל, ביטוי לעליית מדרגה משמעותית ביותר ברמת הרפואה הסינית בישראל ומהווה אבן פינה חיונית להכרה בין – לאומית של האגודה כך שמטפלים בישראל יוכלו לעבוד בחו"ל בעתיד מבלי שיידרשו להשלמות לימודים נוספות.  עוד לפני הרגולציה הממסדית, מהווה המבחן בקרה חשובה שלנו כעוסקים במקצוע לאנשים אשר עברו הכשרה נכונה ועומדים בסטנדרטים הבסיסיים. כך נוכל למנוע הסתננות של אנשים חסרי הכשרה בסיסית למקצוע חשוב זה.

המחבר:
רני אייל
יו"ר  האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי
rani@flying-stars.co.il

תגובות

  1. שתי שאלות: במכתב כתוב ש"הניסיון בעולם אומר שאם יהיה לנו מבחן רציני משל עצמנו, שעומד בקריטריונים בין-לאומיים, משרד הבריאות יאמץ אותו כבסיס למבחן ההסמכה ויכיר במטפלים שעברו אותו בשנים קודמות." מדוע אם כך לא מכינים מבחן ואומרים למשרד הבריאות: "הנה, יש לנו מבחן הסמכה. תנו לנו אור ירוק ואנחנו נעביר את כל חברי האגודה את מבחן ההסמכה הזה". אולי הם ירצו להוסיף משהו, או להוריד, או לא לגעת בו. למה לקבוע א-פריורי וכבר להעביר מטפלים את המבחן שטרם אושר?
    שאלה שניה – כתוב ש "אם לא נוכל להראות כמות מספקת של חברי אגודה רשומים שעומדים בקריטריונים של האגודה – משרד הבריאות לא יכיר בנו כגוף יציג ויצור בעצמו את המבחן ואת תנאי ההכשרה והרגולציה". מדוע אם כך לא להגדיל את מספר החברים באגודה ולהראות שיש בו הרבה חברים – כולם עונים לקריטריונים שנקבעו (בי"ס מוכרים וכו')? במקום זה האגודה גורמת לפחות חברים להמשיך להיות חברים בגלל הדרישה להיבחן.
    אני אישית חושב שהמבחן הוא רעיון נהדר – אבל מבחן ארצי צריך להיות לשם קבלת רשיון ולא לשם קבלה לאגודה.

  2. רואי,

    תודה על שאלותייך.
    אבקש מנציג הועד לבקר ולענות.

    תודה,
    מערכת סינית- יעל

  3. רואי,

    תודה על ההתייחסות המדוייקת, לנקודות הלא-ברורות במשנתה של האגודה.

כתבות דומות

לידה שקטה

מאת: יעל ארנסט
קליניקה עובדת

מאת: יעל ארנסט