סינית

רכשתי בסין ניירות אורז, מכחולים, אבן דיו וחותמת אדומה וכשחזרתי לישראל התחלתי לצייר. לא עבדתי לפי חוקים וכללים אלא מתוך היענות למאסטר הפנימי שהנחה את ידיי. באמת רוח אחזה במכחול והיא אוחזת בו כל פעם מחדש - רוחו של הקליגרף מבייג'ין.

וכמו רוח, אני מצייר בפרצים. פעם אחת ב- 2002, פעם אחת ב- 2007 ופעם אחת ב- 2010. פה ושם מגיח ציור בודד (אלוהים מחייך, דרקון סיני)- אבל לרוב זה מגיע במטחים, בלילות לבנים ובאושר יצירה גדול.

חלק מהציורים נראים לגמרי 'סיניים', וחלקם הרבה פחות (אלוהים מחייך, גלות, ואיכשהו גם ציפור וירח), אבל בכולם - פרט לדרקון סיני שמצוייר בצורה ראוותנית (ובמקור בצבעים עזים) - נשמר מינימליזם של ZEN. וכאן המקום להדגיש שהציורים מתעוררים ממקום מדיטאטיבי עמוק, ומשלבים בתוכם ריכוז עילאי ונינוחות בוטחת בדיוק כמו בישיבת זאזן, הענקת שיאצו והחדרת מחטי דיקור.

תודתי העמוקה ליעל ארנסט על שאיפשרה לי להציג כאן את הציורים ולכם, שוחרי הרפואה והפילוסופיה הסינית.

לבלוג שלי לחצו כאן.
למידע נוסף על אורי לחצו כאן